הרבה אחרי מות - הרבה אחרי מות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדרת לוגו שקוף
הספדים שלא נכתבו

הרבה אחרי מות

לכתבה

לרגל שנת המאה ל"הארץ", נפרסם בכל שבוע הספד לדמות היסטורית נשכחת, שלא זכתה שייכתבו מלים לזכרה מעל דפי העיתון. קוראות וקוראי "הארץ" מוזמנים להשתתף באופן פעיל במדור החדש, ולהציע לנו שמות של מועמדים

7תגובות

אלפי הספדים פורסמו מעל דפי "הארץ" במאה שנות קיומו. הראשון הופיע כבר בגיליון א', שראה אור ב-18 ביוני 1919 תחת השם "חדשות הארץ: עיתון יומי לענייני החיים והספרות", וכלל שמונה עמודים בלבד. "אהרן אהרנסון איננו!", זעקה הכותרת בעמוד האחרון. תחתיה פורסם ההספד לאגרונום ולמרגל הנודע, ממקימיה של מחתרת ניל"י, אשר מת חודש לפני כן בגיל 43.

אהרונסון ענה על קריטריונים רבים להספד ב"הארץ": הוא היה אישיות בעלת תרומה חשובה וייחודית ליישוב, סיפור חייו היה מעניין ויוצא דופן ומותו היה מסתורי ומסקרן: הוא נהרג בתאונת מטוס מעל תעלת לאמאנש בדרכו מלונדון לפריז, שם תכנן להשתתף בוועידת השלום שכונסה על ידי המדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה. בחודשים שלפני מותו נאלץ לשמוע את הבשורות המרות על מותם של רבים מחברי המחתרת: התאבדותה של שרה אחותו, הירצחו/התאבדותו של ראובן שוורץ ותלייתם של יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד בדמשק.

כיאה לרוח התקופה, ההספד של אהרנסון היה דרמטי ורווי פאתוס - לא מהסוג שהיום, מאה שנים לאחר מכן, היה עובר את חדר העריכה של "הארץ". "בזמן היטוות חוטי עתידו של העם העברי נפל גיבור, נגדע אלון מראשית ביכוריהם של שתילי אומתנו על אדמת אבותינו בתקופה זו", נפתח ההספד. "וכחייו כן מותו. עמוס עניינים כבירים וטעון רעיונות עצומים התעופף במרום שחקים ויצלל בעמקי תהום האוקינוס", נכתב בסופו.

רבים וטובים מתו/נפטרו/נאספו אל אבותיהם (הגדרות רבות שימשו לאורך השנים לתיאור המוות) מאז, וזכו להספד ב"הארץ". היו בהם ראשי ממשלה ונשיאים, אנשי מדע ורוח, מפורסמים יותר וידועים פחות. עיון בהספדים שפורסמו מאז ועד היום ב"הארץ" הוא לפיכך שיעור מרתק. לא רק בהיסטוריה, אלא גם באנתרופולוגיה, בחברה ובתרבות. אפשר ללמוד באמצעותו לא מעט על אנשים מרתקים שחיו, פעלו ומתו כאן, אבל גם על סוגיה מרתקת לא פחות: מי היו אלה שעברו את הסינון וזכו להספד, ובעיקר - מי היו אלה שנותרו מאחור ונשכחו לאחר מותם.

"הארץ" הוא העיתון העברי היחיד בישראל שמפרסם מדור הספדים קבוע, "אחרי מות", הרואה אור מדי יום שישי. החל מהחודש, לרגל חגיגות שנת המאה ל"הארץ", נפרסם בכל שבוע, לצדו, גם הספד לדמות היסטורית נשכחת, שמסיבות אלה ואחרות לא זכתה שייכתבו מלים לזכרה לאחר מותה מעל דפי העיתון (או שלא קיבלה הספד ראוי). נשתדל לשים את הדגש על קבוצות שיש לנו חשד שהופלו לרעה, כמו נשים, יהודים מארצות המזרח, ערבים, אנשי שמאל וימין קיצוני ואחרים.

בכך, אנו פוסעים בעקבות "ניו יורק טיימס",  שהשיק השנה את פרויקט Overlooked ("נעלמו מן העין", בתרגום אפשרי לעברית), שמטרתו לתקן עוול היסטורי ועל הדרך גם להעשיר את מחלקת ההספדים בטקסטים על אנשים (במקרה הזה בעיקר נשים ואפריקאים-אמריקאיים) שמתו ב-168 שנותיו של העיתון ולא זכו להספד.

אתם, קוראות וקוראי "הארץ", מוזמנים להשתתף באופן פעיל במדור החדש, ולהציע לנו שמות של מועמדים להספד: כאלה שחיו כאן, בתחומי ארץ ישראל/פלסטינה/מדינת ישראל, שסיפור חייהם היה חשוב, מעניין וייחודי, שמתו במאה השנים האחרונות (2019-1919) ושיש לכם חשד שלא זכו להספד ב"הארץ". שילחו אימייל לכתובת ofer.aderet@haaretz.co.il

הרשמה לניוזלטר

הכתבות שחייבים לקרוא כל סוף שבוע - ישירות אליכם למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות