פעילת האקלים השוודית, גרטה תונברג, נודעה כמי שלא חסה על מנהיגי העולם בכל הקשור לפליטת גזי חממה. השבוע היא פרסמה קריאה מסוג שונה וכיוונה אותה לתושבי ארצה: תישארו בבית כדי להאט את התפשטות נגיף הקורונה. "קיימו את המלצות המומחים והרשויות המקומיות שלכם. תזכרו תמיד לדאוג זה לזה", כתבה תונברג באינסטגרם שלה לאחר שהיא ואביה פיתחו תסמינים שמיוחסים לקורונה.
בהתאם לתקנות בארצה, תונברג לא אמורה לעבור בדיקה לגילוי קורונה ומבחינה טכנית היא לא שייכת לקבוצת הסיכון. למרות זאת, בת ה-17 ניצלה את הרשת החברתית כדי להבהיר לצעירים בארצה שיש להם "אחריות עצומה" שלא להעביר את המחלה לאחרים.
דבריה של תונברג נוקבים הרבה יותר מאלה של הממשלה בארצה. שוודיה מתמודדת בימים אלה עם נגיף שגרם למדינות רבות באירופה וכן לארה"ב להטיל מגבלות דרקוניות ולאלץ תושבים להיכנס לבידוד ביתי.
עשרה מיליון תושביה של שוודיה אינם חסינים יותר משכניהם. שוודיה רשמה 3,069 מקרי הידבקות ו-105 מקרי מוות מקורונה. בנורווגיה נרשמו 3,771 מקרי הידבקות ו-19 מקרי מוות ובדנמרק 2,046 ו-52, בהתאמה. הדנים סגרו בתי ספר ועסקים רבים, אסרו על התקהלויות ציבוריות גדולות והעניקו לממשלה סמכויות חירום גורפות. לעומתם, השוודים נוקטים במדיניות של "יד חופשית".
בתי ספר, מסעדות, ברים ובתי קפה בשוודיה עדיין פתוחים. הרשויות ממליצות על ריחוק חברתי, אבל אנשים מעל גיל 70 או כאלה שבסיכון מתבקשים להישאר בבית.
ראש ממשלת שוודיה, סטפן לופבן, קרא ביום ראשון לתושבים "לקחת אחריות" וליישם את המלצות הממשלה, שכוללות גם עבודה מהבית - אם הדבר מתאפשר - ושהייה בבית במקרה של מחלה. התקהלויות של יותר מ-500 אנשים בציבור נאסרו בזמן שבגרמניה ובבריטניה אסורה התקהלות של יותר משני אנשים. ממשלת שוודיה גם קראה לסגור בתי ספר תיכוניים ואוניברסיטאות ולעבור ללמידה מקוונת – אולם שאר בתי הספר נותרו פתוחים, ומבחינת הציבור השוודי החיים נמשכים כסדרם.
"לכו לפארק, זה גם רע לבריאות להישאר בבית"
יוהאן גיסקה, לשעבר האפידמיולוג הראשי של שוודיה וכיום יועץ בארגון הבריאות העולמי, עודד השבוע את בני ארצו לצאת החוצה וליהנות מהשמש האביבית. "תביאו חבר ולכו במרחק של מטר זה מזה. אל תחבקו את השכן שלכם. הביאו תרמוסים ושבו על ספסל בפארק. זה גם רע לבריאות שלכם לשבת בבית", הוא אמר בראיון לרשת הטלוויזיה SVT.
התעשיין השוודי ג'קוב ולנברג הזהיר שסגר יכול להוביל לשיעורי אבטלה של 20% עד 30%
מדוע למדינה לנקוט עמדה כה נינוחה על רקע אזהרות מפני "סערה" של חולים מאושפזים בשטוקהולם? ייתכן שהאינטרס הכלכלי משחק כאן תפקיד מרכזי. הכלכלה השוודית כבר מתמודדת עם המיתון הקשה ביותר שידעה זה שנים רבות, וייתכן שמנהיגי המדינה לא רוצים למוטט אותה לחלוטין. התעשיין השוודי ג'קוב ולנברג הזהיר שסגר יכול להוביל לשיעורי אבטלה של 20% עד 30%.
עם זאת, גם האמון הציבורי משחק תפקיד משמעותי בהתמודדות של המדינה עם הקורונה. רשויות הבריאות השוודיות עצמאיות מאוד ומנותקות מהפוליטיקה. אם העמדה הרשמית שלהן שסגר איננו הכרחי, אז עמדה זו מתקבלת סך הכל על ידי רוב הציבור. "ברגע שרשויות הבריאות יבקשו מהממשלה לקבל החלטה, נעשה זאת במהירות", אמרה בתחילת החודש לנה האלנגרן, השרה השוודית לבריאות וחברה, בהתייחסה לאפשרות שיוטלו הגבלות מחמירות במדינה כדי להתמודד עם הקורונה.
בבריטניה, החששות שעלו בקרב הציבור מילאו חלק משמעותי בשינוי המדיניות שהוביל ראש הממשלה בוריס ג'ונסון – משאננות והמעטה בחומרת המצב להטלת סגר כללי בממלכה. בשוודיה, לעומת זאת, השוודים בעיקר מודאגים מקריסת הסדר הציבורי שתבוא בעקבות סגירת בתי ספר או מדיניות מבוהלת. במדינה יש אמון בממשלה, אבל גם אמון בשאר האזרחים שיעשו את הדבר הנכון.
אף שזה מעורר השראה לחשוב על עשרה מיליון בני אדם שדואגים זה לזה בעת מגפה, קיימים גם כמה סיכונים במדיניות השוודית.
הבעיה עם האסטרטגיה השוודית כפולה: ראשית, היא נראית כמו מדיניות "נחכה ונראה", כפי שהגדיר האנליסט טורביורן איזקסון מהארגון הפיננסי Nordea שמושבו בשטוקהולם. לא מדובר רק על הימור במדעי ההתנהגות, אלא על הימור בווירולוגיה, כלומר – איך תתקדם עקומת ההדבקה.
בממשלת שוודיה מקווים שהתפשטות הנגיף וחומרתו לא יהיו כה נוראיים כמו התרחישים הגרועים ביותר לפיהם בתי חולים לא יעמדו תחת הלחץ, ומקווים שההוראות הנוגעות לריחוק חברתי יספיקו.
ניסוי שיכול להשתבש
"אני מודאג מאוד", אמר המרצה לאפידמיולוגיה פרדריק אלג לתחנת השידור SVT. האפידמיולוג יואקים רוקלוב אמר ל"פייננשל טיימס" כי מדובר ב"ניסוי עצום" שיכול להשתבש "בטירוף". המתמטיקאי מרקוס קרלסן היה פחות מנומס ואמר שמדובר ב"רולטה רוסית".
גישה של "לחכות ולראות" עשויה להגן על הכלכלה ולשמור על אמון הציבור, אבל היא לא מובילה לאלטרנטיבות יזומות שהצליחו במקומות אחרים. מדינות באסיה, למשל, השתלטו על התפרצות הקורונה מבלי לפנות לסגר. דרום קוריאה נקטה במעקב הדוק ובבדיקות מקיפות ונקטה בסגר ממוקד כחלופה מדויקת יותר להאט את התפשטות הקורונה. בשוודיה אמנם מבצעים בדיקות לגילוי קורונה, אבל דרום קוריאה, גרמניה ואוסטריה עשו הרבה יותר.
הבעיה השנייה היא שאם ההתפרצות תחמיר, הממשלה בשטוקהולם עלולה לאבד את אמון הציבור. סקר שערך השבוע העיתון "סוונסקה דאגבלאדט" מצא כי יותר ממחצית השוודים חושבים שהתגובה של המדינה לקורונה היתה "מאוזנת היטב". אלא שזה לא נראה גבוה במיוחד כשמסתכלים על הזינוק לאזור ה-90% בתמיכה הציבורית במדיניות הממשלות בבריטניה ובצרפת לאחר שאלה הכריזו על סגר. ברשת החברתית השוודית יש מי שמותחים ביקורת על הפקיד הבכיר שאחראי לתגובת המדינה לקורונה, יוהאן קרלסון – ראש הסוכנות לבריאות הציבור.
"איננו יכולים לאפשר לייאוש מווהאן (סין) ומברגמו (איטליה) לחזור על עצמו בשוודיה. זה יהיה הימור שמפר את העיקרון הבסיסי ביותר בחברה שלנו: שלכל אדם יש ערך", כתב השבוע פטר וולודארסקי, עורך העיתון "דאגנס ניהטר". העיתונאי השוודי קרא לממשלה לנקוט צעדים מחמירים יותר כדי לבלום את הקורונה או לבצע מספר גדול יותר של בדיקות.
יש סיכוי אמיתי ששוודיה תשנה בסופו של דבר את מסלולה ותעבור לצעדים קשים ביותר, אולם זה יהיה מאוחר מדי וכלכלת המדינה תישא מחיר כבד ביותר שממנו רצתה המדינה להימנע מלכתחילה.