בתקופה שבה בנימין נתניהו גרר את המדינה לבחירות בפעם השלישית, כשטובתו האישית עמדה לנגד עיניו, מגפת הקורונה כבר איימה להשתולל. ההנהגה נרדמה בשמירה. עתה הנגיף נפוץ בכל מקום, והממשל משדר חוסר אונים ופאניקה. יותר מעשור זנחה ההנהגה בראשות נתניהו את מערכת הבריאות, תקציבים הופנו לצרכים פוליטיים ולטובת מגזרים מקורבים וזעקת ראשי מערכת הבריאות לתוספת תקנים וציוד נפלה על אוזניים ערלות ("משבר הקורונה חשף תסמינים של הזנחה ארוכת שנים", "הארץ", 22.3). תהליכים אלה התרחשו גם מפני שלמען שרידותו הפוליטית הציב נתניהו בראש משרד הבריאות אדם שהבנתו בבריאות זעירה ואשר עיקר דאגתו מופנית למגזר שהוא מייצג. כעת הגענו לנקודת שפל, שבה מופיע "המנהיג" ערב ערב על המסכים ומשקר לנו במצח נחושה. לאזרחים לא ניתנה התרעה ראויה בזמן אמת, כי הבחירות היו חשובות יותר.
למערכת הבריאות אין כלים להתמודד עם המגיפה. קיים חוסר עצום בציוד, במיטות אשפוז, במיטות טיפול נמרץ ומעל לכל — אין מיגון מתאים לצוותי הרפואה. ישראל למודת הקרבות לא התכוננה לתרחיש בריאות קיצוני ועכשיו מאוחר מדי. איטליה זה כאן. יהיו אלפי נדבקים ולצערי עלולים להיות מאות מתים ואף למעלה מכך.
כמי שעבדה עשרות שנים במערכת הבריאות, הייתי מצויה בנבכי המערכת ואני מודעת לבעיית התת־תקצוב שלה. שנים התלוננו שהמערכת בדרך לקריסה טוטלית. לא עזרו התחנונים של מנהלי בתי החולים והקופות השונות לתוספת מיטות ותקנים. עתה, בעודו מתעקש לאחוז בקרנות המזבח ומסווה את תבהלתו בעצות כמו "לרחוץ ידיים", כבר מאוחר מדי. אדוני ראש הממשלה — אפשר היה לעשות זאת טרם הבחירות ולמנוע הדבקה של רבים. מדוע רק עתה מחפשים עזרה בכל העולם באמצעות רכישה של ערכות בדיקה וציוד מגן? אין נושא ראוי יותר לוועדת חקירה ממלכתית והלוואי שנוכל לעמוד "ביום הדין הזה".
דוידה שלטי, נס ציונה, גימלאית מרכז רפואי לילדים שניידר פתח תקוה