בלוגים

בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי / הבלוג של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

ייסורי ולטר הצעיר: המנהיג היהודי האדיר והנשכח של גרמניה

ולטר רתנאו היה סתירה מהלכת של התיאוריות האנטישמיות בדבר הנזק שגורמת היהדות לגרמניה. די מדהים שבהתחשב ביכולותיו והישגיו הוא לא זכה לשום הנצחה במדינת ישראל

אושי דרמן

אפשר לנסות לנחש מה חלף בראשו של ולטר רתנאו ברגעי חייו האחרונים, רגעים ספורים לאחר שמתנקשים מהימין הקיצוני ריססו את פלג גופו העליון סמוך לביתו בברלין. הנה, כך אולי חשב לעצמו, סוף סוף נפתרה סתירת חיי, סוף סוף הותר הסכסוך הפנימי שייסר אותי מיום הולדתי: השאלה מי אני. בן שבט אסיאתי נחות או בן האליטה הפרוסית הנעלה? צאצא של משה ואהרון או של שילר וגתה? יהודי או גרמני? רבות סתירות בלב איש וקללת מרתפי הבירה של גרמניה הפרוטו-נאצית היא תקום. יהודי אתה. קבעו הערלים. בביתך, בצאתך וביום מותך. באותו רגע, מותר לקוות, נחה השלווה על ולטר הצעיר והוא החזיר את נשמתו לבורא.

ולטר רתנאו. עובדת היותו יהודי נימול הציקה לו
אוסף ביין, ספריית הקונגרס, וושינגטון, Wikimedia Commons
להמשך הפוסט

ואף על פי האף, מצחיקונת: סיפורה של הקומיקאית היהודיה פאני ברייס

לא משנה כמה מאמץ השקיעו יהודים כדי להיפטר מזהותם, בסוף היא תמיד חזרה ודפקה להם על הדלת. במקרה של ברייס, היה זה האף הנשרי שהפך אותה למנותחת הראשונה של הבידור האמריקאי

אושי דרמן

איציק שטרן עשה הכל כדי להסתיר את יהדותו. הוא למד להסוות את מבטאו היידי, הקפיד לקרוא רק עיתונים אנטישמיים וביצע עשרות ניתוחים פלסטיים בהם הצליח לתקן את אפו הנשרי, את עיני האנטילופה שלו, את שפתיו הבשרניות ואת לשונו העבה. לבסוף, מאמציו השתלמו והוא הצליח למצוא כלה גרמנייה גויה. בליל החתונה השתכר שטרן, והזיוף התגלה. הוא שכב "מקומט ורועד, מעין יצור אסייתי מעוות בבגדי חתונה, זיוף של בשר אדם".

פאני ברייס ב"שגיונות זיגפילד", 1920
להמשך הפוסט

הקרב של בן גוריון נגד העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי

המעבר מהילה זמנית לתהילה נצחית כרוכה לא רק בחיסול יריבים אלא גם במחיקת מורשתם. ביודעו זאת, עשה ראש הממשלה הראשון כל שביכולתו כדי למזער את פועלו של מנהיג הרוויזיוניסטים, אותו אף כינה "ולדימיר היטלר"

אושי דרמן

שימוש בכינוי הגנאי "היטלר" להשמצת יריבים פוליטיים הוא לא המצאה של משוררים. לפחות בעניין הזה יצחק לאור נמצא בחברה טובה. אחד הראשונים שהשתמש בניימדרופינג לצורר הגרמני למטרות ביזוי היה לא אחר מראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. לצד גאונות דיפלומטית וראייה מדינית נבואית, בן גוריון היה גם אדם נקמן וכוחני. למנהיג הדגול היו ארבע עיניים - שתיים בהווה ושתיים בעתיד. מודע לתפקידו המרכזי בהיסטוריה, הבין "הזקן" כי המעבר מהילה זמנית לתהילה נצחית כרוכה לא רק בחיסול יריבים, אלא גם במחיקת מורשתם.

דוד בן גוריון בקונגרס הציוני ה-19, לוצרן, שווייץ, 1935
הרברט זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)
להמשך הפוסט

האיש שגנב את המוח של איינשטיין ושמר אותו בצנצנת 40 שנה

תומאס הארווי זכה באפריל 1955 להזדמנות פז: לנתח את גופת הפיזיקאי המהולל שהלך בדיוק לעולמו. מכאן מתחיל סיפור על מדען שנשבה באובססיה לגילוי מסתרי גאוניותו של החוקר הנערץ עליו

אושי דרמן

רבים מאיתנו מבלים מדי יום זמן לא מבוטל ברכבת, בדרך למשרד ובחזרה. יש כאלה שמקדישים את הזמן הזה לעבודה, אחרים משתמשים בו כדי לכבות שריפות ביורוקרטיות, והשאר עסוקים בעלעול בעיתונים או בחטיפת תנומה קלה. אבל כמה אנשים אתם מכירים שמנצלים את זמן הרכבת שלהם כדי להרהר במושג הזמן עצמו?

אינספור אספקטים של חיינו הם תוצאה של שלל גילוייו של הגאון החד פעמי. אלברט איינשטיין, 1933
להמשך הפוסט

סיפור על נסיך וזוג רגליים שהעיפו לו את הכתר

למגדה לופסקו צפו עתיד מזהיר אך גם בחלומות הכי ורודים לא ציפו שתהיה בת מלוכה אמיתית. צירוף מקרים הפגיש בינה לבין קרול השני, יורש העצר הרומני, וכאן החלה פרשיית אהבים מופלאה

אושי דרמן

אחת ההמלצות במדריך "כיצד גבר בעמדת כוח צריך להתנהג", ודאי בעידן MeToo#, היא לא להכריז בפרהסיה שרגליים של פלונית אלמונית מעוררות בו משיכה מינית. כלומר אפשר, אבל אז במקביל הוא יצטרך לנסח נאום הספד לקריירה שלו. בעבר, לעומת זאת, גברים בעמדות כוח דווקא התגאו במשיכתם לגפיים התחתונות הנשיות. כשנפוליאון בונפרטה ראה לראשונה את ג'וזפין מתהלכת בטרקלין הארמון, הצהיר כי רגליה גרמו לו להתאהב בה עד כלות. גם על טיטוס, המצביא הרומי שהחריב את בית המקדש, מסופר כי התאהב בנסיכה יהודיה בשם ברניקה כי רגליה הסעירו את דמו.

מגדה לופסקו וקרול השני
להמשך הפוסט

חוה רוזנפרב: להתענג על שמחת הלידה מחדש

בספרה "עץ החיים - טרילוגיה" מתארת סופרת היידיש החשובה את החיים בעירה, לודז', לפני הכיבוש הגרמני ועד חיסולו של הגטו. לפני כעשרה ימים מלאו שמונה שנים למותה

הרבה רחל דרוק

ב-30 בינואר מלאו שמונה שנים לפטירתה של חוה רוזנפרב, שעל אף שהיתה אחת מסופרות היידיש החשובות ביותר בסוף המאה העשרים, לא זכתה להערכה הראויה לה. רוזנפרב נולדה ב-1923 בפולין, בעיר לודז', עיר ששליש מאוכלוסייתה היו אז יהודים. ההתבגרות בלודז' השפיעה עמוקות על יצירתה של רוזנפרב. הוריה, אברהם וסימה, היו חברים בתנועת הבונד, תנועה פוליטית יהודית שדגלה בסוציאליזם - וגם ביידיש כשפתו העיקרית של העם היהודי. רוזנפרב התחנכה כשהיא מוקפת בתרבות יידית-חילונית. בלודז' היהודית מיקמה רוזנפרב את הדמויות ביצירת המופת שלה, וביידיש עשירה הפיחה בהן רוח חיים.

חוה רוזנפרב בשנות הארבעים
להמשך הפוסט

לנגב חומוס עם מצה בדמשק: עלילת הדם של המזרח התיכון

היום לפני 179 שנה נעלם נזיר נוצרי בשם תומאסו סמוך לבית כנסת בשוק היהודי של בירת סוריה. יחד איתו נעלם גם תלמידו המוסלמי. מכאן העניינים החלו להדרדר בפראות

אושי דרמן

תופעה מוזרה במיוחד התרחשה מדי שנה במרחב האירופי בסביבות חודשי האביב. באופן מסתורי דווקא בתקופה זו של השנה, כך נטען, נעלמו לא מעט בני אדם מעל פני האדמה. ממצאי החקירה המאומצת, שהתבססו בעיקר על מז"פ ימי ביניימי מתקדם, קבעו כי אותם נעלמים נפלו קורבן לפולחן יהודי אפל, במהלכו נשאבו מגופותיהם ליטרים של דם נוכרי לצורך אפיית מצות. אלא מה.

ציור של הנזיר תומאסו והנער המוסלמי איברהים עמארה
להמשך הפוסט

איסאק באבל - משורר הביבים היהודי של רוסיה

כפי שראניון תיאר את החצר האחורית של ניו יורק ומילר האיר את הצד החשוך של פריז, כך חשף באבל בעסיסיות, אהבה וכישרון את קסמה המסתורי של עיר המהגרים היהודית על גדות הים השחור

אושי דרמן

המחזה חזר על עצמו כל סוף שבוע. בעודנו חוזרים מארוחת שבת אצל אחותי בשכונת אחוזה בחיפה, סבי עליו השלום היה נעצר ליד סמטת רחוב קטנה וקד קידה ארוכה לפני שלט הרחוב. הטקס המוזר נמשך שניות ארוכות ובסיומו סבא היה ממשיך ללכת כאילו כלום לא קרה.

באבל לאחר מעצרו ע"י הנ.ק.ו.ד של סטאלין, 1939
להמשך הפוסט

יום השואה הבין לאומי: זוועת המעמדות בגטו לודז'

קבוצות של אלפי יהודים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה הגיעו לגטו לודז' החל מסוף שנת 1941. האויבים הגדולים ביותר שלהם היו היהודים המקומיים

דור סער-מן

"זוהמה, העדר משמעת! בואו ונעיף מבט על הזירה שבה התרחשה הטרגדיה הזאת... חלונות מנופצים דלתות פרוצות, רצפות מפורקות....בתי שימוש סדירים רק בבית אחד... כמה זמן דרוש לאדם אירופי כדי לאבד בתנאים כאלה את טיפת התרבות? כלום ניתן לשמור על תרבות זו בעזרת עונשים דרקוניים כגון שלילת המרק או הדרגש? כיצד לא יהיו בני אדם אכולי כינים? מה פירוש המילה תרבות כאן? האם מי מן האחראים בילה פעם ולו רק לילה אחד בגיהנום שכזה? מה רוצים מבני אדם אלה? כיצד מעז מישהו עוד לבקר אותם? מה יכול היה לצמוח על קרקע זו הרוויה זוהמה? אצולה יהודית לבטח לא!"

גטו לודז'
Universal Images Group Editorial
להמשך הפוסט

סיפור האהבה של מלומדי אירופה עם כתבי היהודים

שקידת ההיבראיסטים על לימוד התנ"ך והתלמוד במאה ה-17 נבעה מההנחה שמצויים בהם רעיונות נצחיים. את המודל האוטופי של המדינה העברית הקדומה הם המירו לדגם האירופי של שלטון הריבון

אושי דרמן

נשיא מכללת ספיר לשעבר, פרופסור זאב צחור ז"ל, סיפר פעם כי במהלך מפגש שהיה לו עם אינטלקטואלים אנגלים, הוא שאל אותם מדוע האליטה הבריטית כל כך עוינת את ישראל. תשובתם של הג'נטלמנים הפתיעה את צחור: "הקמנו לכם מדינה", אמרו לו, "כי חלמנו על מקום שבו ספר הספרים יכתב מחדש לקראת גאולת עולם, כי אתם הרי עם סגולה. היו לעולם ציפיות לכינון אומה עברית שתהיה אור לגויים, וראו מה עשיתם".

עקדת יצחק. תחריט עץ מאת לוקאס קראנאך, בספר תנ"ך גרמני מודפס שתורגם על ידי מרטין לותר, גרמניה, 1541
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר
להמשך הפוסט

גאוני משחק המלכים היהודי ורב אמן פסיכי אחד

לבובי פישר היה איי.קיו מעל 200 וזיכרון בנפח חוות שרתים של גוגל. לצד גדולתו בשחמט נודע באנטישמיות ובטענותיו כי יש יותר מדי יהודים בשחמט. כמותית הוא צדק. הנה כמה דוגמאות

אושי דרמן

הוא היה פרנואיד, פרובוקטור, גזען ושוביניסט, אבל לרוב סלחו לו על הכל, כי הוא היה גם גאון חד פעמי עם איי.קיו מעל 200, וזיכרון בנפח חוות שרתים של גוגל. הנוירוזות של בובי פישר, אלוף העולם בשחמט בין השנים 1972-1975, גלשו גם לחייו האישיים והציבוריים. בבגרותו חבר לכת נוצרית בשם "כנסיית האלוהים העולמית", שהאמינה בבוא האפוקליפסה בימינו, ובנוסף פיתח תחביב שהפך למרכז חייו אחרי פרישתו: פעילות אנטישמית אינטנסיבית.

בובי פישר בן 17 (משמאל) משחק נגד אלוף העולם מיכאיל טל, לייפציג 1960
Bundesarchiv, Bild / Kohls, Ulrich
להמשך הפוסט

בכפר בלמונטה חיו 400 שנה היהודים האחרונים בעולם

סיפורם של רבים מיהודי ספרד ופורטוגל שחיו חיים כפולים מוכר ונפוץ. אך על הגבול בין שתי הממלכות חיה קהילה של כ-200 יהודים שהיתה משוכנעת בכל לבה שהיא האחרונה. ממש כך

אושי דרמן

היראו אונודה היה קצין מודיעין בכיר בצבא היפני שנשלח בזמן מלחמת העולם השנייה לאי לובאנג בפיליפינים. לפני צאתו, השביעו אותו מפקדיו לעשות הכל כדי לסכל את פלישת האויב לאי. במידה וייכשל, איימו עליו, עדיף שלא יחזור ליפן. אונודה לא התכוון להפר פקודה, ולכן לאחר שכוח אמריקאי פלש לאי ב-28 בפברואר 1945 והכניע את היפנים, הוא לקח את הרגליים וברח ליערות. וכך חי היראו אונודה ביערות הפיליפינים - מצויד בחרב, ניזון מגבעולים ואורז גנוב ונכון בכל רגע להשיב מנה אחת אפיים לאויבים היאנקים.

אשה מקהילת האנוסים מדליקה נרות שבת בביתה, בלמונטה, פורטוגל, שנות ה-1970
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות פאולו אמילקר, פורטוגל
להמשך הפוסט

בשם האב: המושל העות'מאני שאמלל את יהודי ירושלים

לאורך 400 שנות השלטון העות'מאני היו לא מעט שליטים מושחתים ובעיתיים שהקשו על היהודים. אולם במקרה של מוחמד אבן פרוח' נראה שתאוות הבצע והשלטון היו קיצוניות בכל קנה מידה

דור סער-מן

יהודים חיו במשך רוב ההיסטוריה בתפוצות. בקהילות שונות הם שגשגו יותר או פחות, אך מקום אחד אופיין בדרך כלל בהתיישבות דלילה למדי - ארץ ישראל. בכל זאת, במאה ה-17 היו יהודים שחיו בארץ ישראל תחת שלטון העות'מאנים, ובראשית אותה מאה חיו רק בירושלים לא פחות מ-3,000 יהודים. אבל במהלך אותה תקופה, אותם יהודים בירושלים סבלו משנתיים קשות של גזירות, מאסרים, רדיפות ורעב - שנותרו חקוקות בזיכרון הקולקטיבי במשך עשרות שנים.

קצינים טורקים מחוץ לשער יפו בירושלים, סוף המאה ה-19
להמשך הפוסט

קרב הטיטנים הראשון על דמותה של הציונות

מעבר לעובדה שייצגו חלקים שונים של אירופה, המחלוקת בין הרצל לאחד העם היתה אידיאולוגית. היא ניטשה מעל דפי העיתונות היהודית ולא עשתה כבוד לאף אחד מהצדדים, כולל נורדאו

אושי דרמן

בצד אחד של הזירה עמד יהודי כחוש, זקן צרפתי עיטר את פניו ועל חוטמו נחו משקפיים עגולים שהסתירו זוג עיניים חודרות ועמוקות. בצד השני ניצב גבר בעל הדרת פנים, לראשו צילינדר מודרני ואת פניו כיסה זקן עבות שהותיר מקום רק לזוג עיניים שחורות ונוקבות שהשקיפו מעל פני המציאות בפריסקופ חד-מבט. היה זה קרב טיטנים מהנוקבים ביותר שידעה התנועה הציונית, הראשון ואולי החשוב ביותר מבין יריבויות מפורסמות שהגיעו אחריו, כמו הסכסוך המר בין דוד בן גוריון לז'בוטינסקי, ויצמן ללואי ברנדייס, רבין-פרס ועוד.  

הרצל בחברת יהודים מהקווקז שהגיעו כנציגים לקונגרס הציוני הראשון, בזל, שוויץ, 1897
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד
להמשך הפוסט

כריסטמס חמוץ מתוק: על יהודים ואוכל סיני בחג המולד

מנות וון טון, ניחוחו של קונג פאו צ'יקן עסיסי ועוד מעדנים מהמטבח הסיני. הקישור הזה, בין יהודים שאוכלים אוכל סיני לבין חג המולד, כבר נהיה כה מוכר ואוטומטי, עד שהעניין אפילו הוזכר בשימוע לעליון האמריקאי

רחל דרוק

למי שרגילים לחגוג את חג המולד יש בראש שרשרת קבועה של אסוציאציות: פעמוני מזחלות, שלג ופיית שזיף הסוכר מ"מפצח האגוזים" מחוללת לה. אבל עבור יהודים, החג הזה מתקשר עם דברים שונים לגמרי: מנות וון טון מעוררות תיאבון, ניחוחו של קונג פאו צ'יקן עסיסי ועוד מעדנים מהמטבח הסיני. הקישור הזה, בין יהודים שאוכלים אוכל סיני לבין חג המולד, כבר נהיה כל כך מוכר ואוטומטי, עד שהעניין אפילו הוזכר בשימוע לבית המשפט העליון שנערך לשופטת אלנה קגן. ואמנם יהודים ואוכל סיני, בייחוד בחג המולד, זה סטראוטיפ - אבל יש לו בהחלט בסיס במציאות, שמקורו ביחסים ההיסטוריים בין שתי קבוצות המהגרים.

2
להמשך הפוסט

ניטל נאכט: למה נוהגים היהודים לשחק בערב חג המולד?

לו ישו היה נקלע למטרופולין בני ברק בערב החג הנוצרי החשוב מכל, הוא היה מגלה כי העיר הצפופה בישראל הפכה למגרש משחקים אחד ענק. כדי להבין למה זה קורה יש לחזור למאה ה-11

אושי דרמן

אגדה תלמודית מספרת על משה רבינו שקפץ מאות שנים קדימה בזמן ונחת היישר בבית מדרשו של רבי עקיבא. המדרש מתאר כיצד משה התיישב על הספסל בשורה השמינית והקשיב לדברי רבי עקיבא, שלפי לשון המדרש היה מתפלפל "על כל קוץ וקוץ תילין של הלכות". משה, שלא הבין דבר וחצי דבר בפלפוליו של רבי עקיבא, נתקף תסכול. מה הקשר בין התורה שהורדתי מהר סיני, תהה, לבין שאלות איזוטריות כמו "מה דינו של שור שנגח את הפרה?" או "האם מותר לשתות יין שנגע בו גוי?".

הרבי מילובביץ', מנחם מנדל שניאורסון הצעיר (מימין) משחק שחמט בערב חג המולד עם חותנו, הריי"צ (רבי יוסף יצחק שניאורסון)
להמשך הפוסט

ויהי צחוק! 15 הרגעים הגדולים בתולדות ההומור היהודי

מחגורת הבורשט, דרך מרק ברווז ואיש בן אלפיים ועד בוראט יאדה יאדה יאדה סיינפלד. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים וגם הומור משובח

לכבוד התערוכה המצליחה שלנו "ויהי צחוק - הומור יהודי מסביב לעולם", שמוקדשת לתרומתם של יהודים לעולם הקומדיה, מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות מגיש את 15 הרגעים הגדולים בתולדות ההומור היהודי. את הטוב ביותר - אתם תבחרו, הרצף שלנו כרונולוגי.

1. חגורת הבורשט (1970-1920 בקירוב): אזור הקטסקילס באפסטייט ניו יורק, אשר כונה חגורת הבורשט, היה אתר נופש נחשק בקרב יהודי ניו יורק, ערש הקומדיה היהודית באמריקה, בו צמחו כמה מהקריירות המרשימות ביותר של קומיקאים ידועים, ובו התפתח סגנון סטנד אפ חדש.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט פוגש את הקומיקאי ג'רי סיינפלד ב-2007
משה מילנר / לע"מ
להמשך הפוסט

הכירו את האשה הראשונה שכתבה ספר מוסר יהודי שלם

מעט מאוד ידוע על רבקה בת מאיר טיקטינר, שכתבה את "מינקת רבקה" בשלהי המאה ה-16 או תחילת המאה ה-17. חרף הצלחתו המוגבלת, הספר פותח צוהר נדיר למחשבותיהן של נשים באירופה באותה תקופה

דור סער-מן

כשחושבים על יהודים שכתבו ספרים ברחבי העולם עד המאה ה-20, בדרך כלל מדובר בגברים. נשים יהודיות כמעט ולא כתבו ופרסמו חיבורים שנועדו לציבור הרחב. אחת מיוצאות הדופן המוכרות היתה גליקל מהמלין, שבראשית המאה ה-18 פרסמה את זיכרונותיה ביידיש כצוואת מוסר ארוכה מאד לילדיה. גליקל היא אולי המפורסמת ביותר, אבל היא לא היהודיה הראשונה באירופה שכתבה ספר שלם. קדמה לה במאה שנה אשה בשם רבקה בת מאיר טיקטינר. היה זה ספר מוסר לנשים, שזכה לשם "מינקת רבקה".

בית הכנסת בטיקוצין, (טיקטין), 1642. ציור על בול דואר, פולין
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר
להמשך הפוסט

30 ל"סטן דה מן": האיש שרצה לתקן עולם עם ריבועים של דיו וצבע

במלאת חודש למותו של מאייר הקומיקס הדגול ולקראת ערב מחווה מיוחד לזכרו, תזכורת לאיש שברא מהפכה תרבותית מסוג אחר ולדרכו מאלמוניות אל מעמד מלך גיבורי העל

אסף גמזו

התרבות הפופולרית של שנת 2018 חייבת לא מעט לסטן לי. כל כמה חודשים יוצא לאקרנים סרט קומיקס חדש של מארוול, חלק מ"יקום סינמטי" מרהיב ועצום, שכבר לפחות עשור נדמה ששולט ללא עוררין בבתי הקולנוע. מרביתן המוחלט של הדמויות המככבות – ט'ור, הענק הירוק, הפנתר השחור, ספיידרמן ועוד – נוצרו על ידי סטן לי, לפני יותר מ-50 שנה. אז הם היו חלק ממהפכה תרבותית אחרת, וכנראה שאף אחד, כולל יוצריהם, לא ייעד להם את היוקרה, הממון או האימפקט התרבותי לו הם זוכים בימינו.

מרביתן המוחלט של הדמויות המככבות ביקום של מארוול נוצרו על ידי סטן לי, לפני יותר מ-50 שנה
להמשך הפוסט

כיצד לספר את סיפור חנוכה? תלוי את מי אתם שואלים

התנועה הציונית ידעה שאת סיפורו של חג האורים היא חייבת להחיות. היתה רק בעיה אחת: במשך אלפי שנים נס פך השמן עמד במרכז, ולא את המאבק הלאומי של החשמונאים

אושי דרמן

בשנות השלושים המוקדמות של המאה שעברה פרסם משורר עברי צעיר ואלמוני בשם אהרון זאב את השיר "אנו נושאים לפידים" שהפך בן לילה לשלאגר בקרב חובבי השירה בתנועה הציונית. במיוחד בלט הטקסט של פזמון השיר שלכד את ליבת הרעיון המרכזי של התנועה הציונית בוואן ליינר: "נס לא קרה לנו. פך שמן לא מצאנו. בסלע חצבנו עד דם, ויהי אור".  

חנוכה במחנה העקורים ברגן-בלזן, גרמניה, 1947
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות שרה גרבנאו, ישראל
להמשך הפוסט

דובנוב פינת עם עולם: ההיסטוריון הלאומי שהתנגד לציונות

שמעון דובנוב שלל עליה לאומית לארץ ישראל וסבר כי על היהודים לשאוף לאוטונומיה תרבותית ופוליטית בתפוצות. עם זאת, פוליטיקה לא היתה בראש מעייניו. מפעל הכתבים האישי שלו - דווקא כן

דור סער-מן

סביר להניח שנתקלתם בשמו של שמעון דובנוב לא פעם בחייכם. על שמו יש רחובות ומוסדות ברחבי ישראל, אבל כדרכם של אנשים שקראו על שמם דברים - הסיפור מאחוריהם לא תמיד ידוע. המקרה של דובנוב יוצא דופן במיוחד משום שהוא לא היה פעיל למען עליה לארץ ישראל, לא כתב על זכותם של היהודים לעלות לארץ, ולא עשה שום מאמץ להקמת מדינת ישראל. למעשה, דובנוב כלל לא היה ציוני, את הרעיון הציוני הוא כינה "הזיה", ובכל זאת התרומה שלו ללאומיות היהודית היתה יוצאת דופן וכתוצאה מזה - גם לרעיון הציוני. איך זה קרה?

שמעון דובנוב, מסטיסלבל, בלארוס, 1898 מתוך אלבום התמונות של משפחת אלקונין
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות ורה לוין, ישראל
להמשך הפוסט

78 שנה לאסון הנשכח הגדול בתולדות הציונות - הטבעת "פאטריה"

ההגנה ביקשה ליצור פיצוץ קטן בספינה שעגנה בחיפה כדי למנוע את גירושם של מעפילים למאוריציוס. אלא שרשלנות גרמה לאסון ענק. מנגנון ההדחקה הפסיכולוגי שלו היה ענק לא פחות

אושי דרמן

25 לנובמבר 1940, תשע בבוקר. פיצוץ עז קורע את דופן אוניית המעפילים "פאטריה" שעגנה בנמל חיפה וכמויות עצומות של מים מתחילים לחדור פנימה. לא חלפו מספר דקות והאנייה, על 2,000 יושביה, נטתה על צדה והחלה לשקוע במצולות. הכאוס השתולל, זקנים החליקו מהקאבינה אל מותם, נחשולי מים אלימים הטביעו משפחות שנכלאו בבטן האניה וגופות החלו להיערם על החוף.

ה"פאטריה" השוקעת מול נמל חיפה, 25 בנובמבר 1940
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

לרגל חג ההודיה, שאלה: תרנגול הודו - זה כשר?

ת'נקסגיבינג הוא הזדמנות לכל יהודי צפון אמריקה להביע שייכות והכרת תודה לארץ שהפכה עבורם בית חם ובטוח. יש רק התפלפלות אחת קטנה לפני שניגשים לשולחן ארוחת החג

רחל דרוק

האמריקאים חוגגים את חג ההודיה בכל שנה ביום חמישי האחרון של חודש נובמבר. מדובר בחג אמריקאי קלאסי שלא רק מבשר את עונת חגי החורף, אלא גם מספר את סיפורם של מייסדי האומה וערכיה. גם ליהודים אמריקאים היו שלל סיבות טובות להיות אסירי תודה לארצם שהתירה חופש דת ואורח חיים בלי שום רדיפות, ולכן עבורם ציון חג ההודיה היה חלק חשוב בהפגנת תחושת השייכות שלהם כאמריקאים שווים לכל דבר, ודרך להביע הכרת טובה כלפי הארץ שנהפכה עבורם לבית חם ובטוח.

חיילים אמריקאים אוכלים תרנגול הודו בסעודת חג ההודיה עם סיום מלחמת העולם הראשונה. ניו יורק 1918
Wikimedia Commons
להמשך הפוסט

שטיק תקשורת: המו"ל היהודי שכבש את סנט פטרבורג

אלכסנדר צדרבוים, הרוח החיה מאחורי "המליץ", הפך את עיתונו בסגנונו הייחודי והשנוי במחלוקת לשופר של מגוון הקולות היהודיים. הוא גם ניצל את קשריו בבירת הקיסרות הרוסית טוב יותר מכל יהודי אחר בתקופתו

דור סער-מן

הוא לא היה הראשון להוציא עיתון מודרני בעברית, העיתון שלו לא היה הגדול או הפופולרי ביותר, לפעמים העתיק פורמטים מהמתחרים שלו, הוא גם לא היה ידוע כמשכיל יוצא דופן בהשוואה לחבריו, ובכל זאת, בתוך גל עיתונות ההשכלה של המאה ה-19 שמור מקום של כבוד לעיתון "המליץ" ולמוציא לאור והעורך שהיה מזוהה איתו - אלכסנדר צדרבוים, שהיה ידוע בכינויו "הארז". אחת הסיבות לכך שצדרבוים והעיתון שלו נחשבו ליוצאי דופן נוגעת למקום שבו יצא המליץ לאור - העיר סנט פטרבורג ברוסיה הצארית.

אלכסנדר צדרבוים, סנט פטרבורג 1885
ויקימדיה, מתוך אוסף הספריה הלאומית
להמשך הפוסט

הפילוסוף היהודי שאתגר את "המדינה הסוציאליסטית"

רוברט נוזיק גדל על ערכי השוויון אך בבחרותו חלה תמורה חדה בהשקפתו. הוא אתגר את מורו, ג'ון רולס, ובגיל 36 בלבד הציג תיאוריה הגורסת כי חסד וחמלה אינם תחומים שנתונים לכפייה

אושי דרמן

בתקופה המודרנית עלו לגדולה שתי אסכולות אידאולוגיות מנוגדות שהתייחסו לסוגיית הצדק החלוקתי - מודל "המדינה הסוציאליסטית" שחתר להרחבת ההתערבות הממשלתית בחיי הפרט ומודל "המדינה הליברלית" שטיפח את חרויות הפרט וביקש למנוע ככל האפשר את התערבות הממשלה בחייו. ברובד העמוק יותר, מדובר במאבק עז ורווי יצרים גם היום בין שני ערכים מרכזיים - ערך "השוויון" מול ערך "החרות".

סוציאליסטים יהודים בהפגנה. ריג'נט פארק, לונדון, אנגליה, 1981
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות מלווין א' ניומן, אנגליה
להמשך הפוסט

100 שנה למלחמת העולם הראשונה: זכרון יהודי נדיר בתמונות

"המלחמה הגדולה" היתה גם אחת הראשונות שבהן יהודים נלחמו במספרים גדולים וברוח התנדבות גדולה בצבאות שני הצדדים. חלקם גם תועדו בעין המצלמה. גלריה

השבוע לפני 100 שנה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה אשר גבתה את חייהם של כ-18 מיליון בני אדם - 10 מיליון לובשי מדים ושמונה מיליון אזרחים. מלבד מהלכה ההרסני, "הורישה" המלחמה לאנושות גם כמה מהחוליים שיאפיינו את המאה העשרים - הנאציזם, הפאשיזם והבולשביזם. גם הרבה מסכסוכי המזרח התיכון ואי היציבות התמידית של מדינות כמו סוריה, לבנון ועיראק קשורים ישירות למלחמה ולתנאים בהם הסתיימה.

מאגרי המידע המקוונים של בית התפוצות – עולם יהודי ומלואו

חיילים יהודים בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה במחנה ליד ירושלים, ארץ ישראל, 1918-1917
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, אוסף רולף קנלר
להמשך הפוסט

חור שחור: היום בו נמחק חיוכו של גדול מכחישי השואה

11 בנובמבר היה יכול להיות מועמד מוביל ליום הזיכרון להכחשת שואה, אם היה כזה. ביום זה נעצר דייוויד אירווינג אחרי שהפסיד במשפט הדיבה המפורסם לדברה ליפשטדט

אושי דרמן

אם היינו צריכים לקבוע תאריך ליום הזיכרון להכחשת השואה, ה-11 בנובמבר היה יכול להיות מועמד מוביל. מדוע? כי בתאריך הזה, בשנת 2005, נעצר ההיסטוריון דייוויד אירווינג, מי שנחשב לגדול מכחישי השואה בעולם.

אנטישמי מהזן הנחות ביותר. דייוויד אירווינג
צילום: Allen Warren, Creative Commons
להמשך הפוסט

כולנו בולגרים: תור הזהב המכריע של יהודי הבלקן

רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לקשר של היהודים לבולגריה אך מה שברור הוא שלפני יותר מאלף שנה היו בבולגריה יהודים לפני שהיו בולגרים. איך זה קרה? יש כמה הנחות מרתקות

דור סער-מן

גם היום, כשמדברים על "תור זהב יהודי", המחשבה הראשונה שעולה בראש היא כמובן זו של יהדות ספרד – תקופה שנחשבת לשיא של מעורבות יהודית בח'ליפות המוסלמית בספרד, עם השפעות הדדיות במחשבה הפילוסופית, בשירה, במדע ובעוד שפע תחומים אחרים שהותירו חותם על היהודים וסביבתם. אבל ליהודים היה תור זהב במקום נוסף, גם בימי הביניים, ולמרות שיש לנו פחות מקורות עליו נראה שהוא היה לא פחות משמעותי מזה שהתרחש בספרד - תור הזהב של היהודים בבולגריה.

חיילים יהודים בצבא בולגריה, 1916
בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות דב רוזנשטיין, ישראל
להמשך הפוסט

העילוי ששבר את החרם האנטישמי על רופאים יהודים

יוסף שלמה דלמדיגו למד מפיהם של ווסליוס, הרווי וגליליי והיה לאחד היהודים הראשונים שזכו לדיפלומה ממוסד אקדמי באירופה. הוא טיפל ביהודים, כמו גם בבני אצולה, ומסמל את פתיחתה של "תקופה רפואית" חדשה

אושי דרמן

מפתיע או שלא, אבל הציוץ של הרוצח בבית הכנסת בפיטסבורג כי "היהודים הם בני השטן" מעיד כי בכל הנוגע לשנאת יהודים שום דבר לא השתנה כבר מאות שנים. התוכן אותו תוכן והאנטישמיות אותה אנטישמיות. הדבר היחיד שפשט ולבש צורה זו הטכנולוגיה שמעבירה את הרוע ממקום למקום בעולם. כמו למשל בסיפור הבא, שהתרחש בגרמניה של המאה ה-17, ומספר על הופעתם הראשונה של רופאים יהודים במרחב האירופי - הופעה שלוותה בטונים אנטישמיים צורמים ובאיש אחד יחיד ומיוחד.

יוסף דלמדיגו 1591-1655
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות
להמשך הפוסט

ממזר חסר כבוד? תעלומת ילדותו של דוד המלך

דוד הוא אחד המנהיגים המעוטרים והכריזמטיים ביותר בתנ"ך אך גם הפגום ביותר. בשונה ממנהיגים אחרים, אין זכר לתיאור שנותיו המוקדמות וסיפורו מתחיל בגיל 28. למה בעצם? מדרש מרתק מציע פיתרון

אושי דרמן

אפשר ללמוד הרבה על דתות לפי הגיבור הארכיטיפי שהן מעמידות בראשן. בהכללה גורפת במיוחד, הדת הנוצרית אוהבת את גיבוריה זכים, טהורים ומגישים את הלחי השנייה, המוסלמים מעלים על נס את מי שמקריב את חייו כדי להגיע לגן עדן, והבודהיסטים מעריצים את מי שמצליח להעביר חיים שלמים בלעשות דבר אחד – להימנע. מאכילה מיותרת, ממין חסר עכבות, מאלכוהול ומסמים. ובאופן כללי, מהחיים.

שמואל מושח את דוד למלך. ציור של ויקטור בייאנורי 1842
Creative Commons, ויקיפדיה
להמשך הפוסט

שלום אש: עלייתו ונפילתו של "צ'ארלס דיקנס היהודי"

שלום אש מגנט את יהודי רוסיה של תחילת המאה ה-20 לסיפוריו על החברה הנמוכה. אך כשפנה לתאר את ישו וחמור מכך - את פאולוס, הוא ספג מכה שממנה לא התאושש עד יומו האחרון

דור סער-מן

לא פעם עבודות אמנות שנחשבות לקיצוניות מעוררות ויכוחים ודיונים בשאלה אם יש להן מקום בזירה הציבורית, גם כשאלה מתקיימים בין יהודים. למעשה, הם יכולים להחריב קריירה של סופר מוערך, שמלכתחילה בחן את הגבולות. זה היה המקרה של הסופר היידי שלום אש.

שלום אש, 1940
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

מנשה בן ישראל: האיש שהחזיר את היהודים לאנגליה

לאורך 350 שנה היתה אנגליה נקייה מיהודים עד שב-1604 קם ילד פלא למשפחת אנוסים שהיגרה לאמסטרדם. בספטמבר 1644, הוא היה האיש הנכון במקום הנכון כדי לנצל חלון מיסטי שהעניק לו שר ההיסטוריה, כדי לעשות היסטוריה

אושי דרמן

הנה פריט טריוויה שאולי לא הכרתם: אדולף היטלר לא היה רק פסיכופת שטני, אלא גם גנב עלוב של סימנים מסחריים. את רעיון הטלאי הצהוב, למשל, הוא "השאיל" משונא יהודים אחר שחי מאות שנים לפני עליית הנאצים לשלטון - המלך האנגלי אדוארד הראשון (1239-1309). "קינג אד" תיעב את יהודי אנגליה. הוא הטיל עליהם קנסות, האשים אותם בזיוף מטבעות, הוציא אותם להורג בצרורות ולקינוח: כפה בצו מלכותי על כל יהודי מגיל 7 לענוד על לבושו העליון "סמל עשוי אריג צהוב בצורת שני לוחות, שש אצבעות אורכו ושלוש אצבעות רוחבו".

מנשה בן ישראל, ציור של רמברנדט 1636
ויקיפדיה / Creative commons
להמשך הפוסט

סיפורה המופלא של "חאליסי" היהודייה - מלכת המדבר

דהיה אל כהינה עמדה בראש שבט ברברי-יהודי-מורי בעת התקדמות המוסלמים מערבה במאה השביעית. גבורתה האגדית או האמיתית הניעה עמים רבים לדרוש נתח מדמותה. ועדת ביטון, שימי לב

אושי דרמן

כששומעים את סיפורה של דהיה אל כהינה, השאלה הראשונה שמהדהדת באוויר היא – איפה ועדת ביטון כשצריך אותה? הנה לנו אשה יהודייה ממוצא מזרחי, שעומדת בראש שבט בֶּרְבֵּרִי מצפון אפריקה, לוחמת נחושה ואכזרית מחד ומנהיגה רחומה ששחררה אלפי עבדים לחופשי מאידך. בקיצור, גרסה יהודית מושלמת לחאליסי מ"משחקי הכס", שחמקה לנו לגמרי מהרדאר הלאומי.  

אחד מהאיורים הרבים שהתבססו על דמותה של דהיה אל כהינה
להמשך הפוסט

מי בן של בתולה? הספר שעשה צחוק מישו הרבה לפני מונטי פייתון

איש אינו יודע בוודאות מי חיבר את "ספר תולדות ישו" אך ייחודו באופן הלעגני שבו תיאר את חייו ומותו - הפוך לגמרי מהמתואר בברית החדשה. יהודה איש קריות זוכה לתפקיד אורח מפתיע

דור סער-מן

ב-1979 יצא לקולנוע הסרט "בריאן כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון ומיד עורר סערה. בפארודיה פרועה על חייו, הוצג ישו הנוצרי כמי שבמקום קדוש שנולד לבתולה הוא לוזר שנקלע לסיטואציה מטופשת שגרמה ללא מעט יהודים להאמין שהוא המשיח בלי שעשה שום נס. הלעג של מונטי פייתון לא היה באמת כלפי ישו וכוון בעיקר כנגד קיצוניות דתית ופוליטית.

ישו נושא את הצלב. הכובע היהודי על סמל האבירים (מאחור, ימין) בא להדגיש את אחריותם של היהודים למותו של ישו (ציור, מבצר דרשקוביץ, גוסינג, אוסטריה 1469
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות
להמשך הפוסט

הכירו את אחד הכופרים המכובדים ביותר בעם היהודי

מיהו האיש שבמקום לגרש אותו בבושת פנים על ההתרסה של חילול שבת, זכה לכינוי "האחר" ולכבוד מלכים. סיפורו של אלישע בן אבויה

אושי דרמן

שוו בדמיונכם את התמונה הבאה: שבת בבוקר, בית כנסת בבני ברק. הרב שך נושא דרשה בפני הנוכחים. אווירת קדושה ושקט מוחלט באוויר. לפתע נשמע רעש צופר מחריש אזניים מכיוונה של מכונית ספורט שחונה בהפגנתיות בכניסה לבית הכנסת. לאיזה משני התסריטים הבאים לדעתכם יתפתח האירוע? 1. נהג המכונית יוצא מהשכונה עם גוף מרוסק, פנים מעוכות ושיניים שבורות. 2. הרב שך מפסיק את דרשתו ויוצא בבית הכנסת ופוצח עם הנהג בהתפלפלות תלמודית, בעוד הוא מלווה את הנהג החוצה מהשכונה.

לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17
להמשך הפוסט

ייסורי ולטר הצעיר: המנהיג היהודי האדיר והנשכח של גרמניה

ולטר רתנאו היה סתירה מהלכת של התיאוריות האנטישמיות בדבר הנזק שגורמת היהדות לגרמניה. די מדהים שבהתחשב ביכולותיו והישגיו הוא לא זכה לשום הנצחה במדינת ישראל

אושי דרמן

אפשר לנסות לנחש מה חלף בראשו של ולטר רתנאו ברגעי חייו האחרונים, רגעים ספורים לאחר שמתנקשים מהימין הקיצוני ריססו את פלג גופו העליון סמוך לביתו בברלין. הנה, כך אולי חשב לעצמו, סוף סוף נפתרה סתירת חיי, סוף סוף הותר הסכסוך הפנימי שייסר אותי מיום הולדתי: השאלה מי אני. בן שבט אסיאתי נחות או בן האליטה הפרוסית הנעלה? צאצא של משה ואהרון או של שילר וגתה? יהודי או גרמני? רבות סתירות בלב איש וקללת מרתפי הבירה של גרמניה הפרוטו-נאצית היא תקום. יהודי אתה. קבעו הערלים. בביתך, בצאתך וביום מותך. באותו רגע, מותר לקוות, נחה השלווה על ולטר הצעיר והוא החזיר את נשמתו לבורא.

ולטר רתנאו. עובדת היותו יהודי נימול הציקה לו
אוסף ביין, ספריית הקונגרס, וושינגטון, Wikimedia Commons
להמשך הפוסט

ואף על פי האף, מצחיקונת: סיפורה של הקומיקאית היהודיה פאני ברייס

לא משנה כמה מאמץ השקיעו יהודים כדי להיפטר מזהותם, בסוף היא תמיד חזרה ודפקה להם על הדלת. במקרה של ברייס, היה זה האף הנשרי שהפך אותה למנותחת הראשונה של הבידור האמריקאי

אושי דרמן

איציק שטרן עשה הכל כדי להסתיר את יהדותו. הוא למד להסוות את מבטאו היידי, הקפיד לקרוא רק עיתונים אנטישמיים וביצע עשרות ניתוחים פלסטיים בהם הצליח לתקן את אפו הנשרי, את עיני האנטילופה שלו, את שפתיו הבשרניות ואת לשונו העבה. לבסוף, מאמציו השתלמו והוא הצליח למצוא כלה גרמנייה גויה. בליל החתונה השתכר שטרן, והזיוף התגלה. הוא שכב "מקומט ורועד, מעין יצור אסייתי מעוות בבגדי חתונה, זיוף של בשר אדם".

פאני ברייס ב"שגיונות זיגפילד", 1920
להמשך הפוסט

הקרב של בן גוריון נגד העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי

המעבר מהילה זמנית לתהילה נצחית כרוכה לא רק בחיסול יריבים אלא גם במחיקת מורשתם. ביודעו זאת, עשה ראש הממשלה הראשון כל שביכולתו כדי למזער את פועלו של מנהיג הרוויזיוניסטים, אותו אף כינה "ולדימיר היטלר"

אושי דרמן

שימוש בכינוי הגנאי "היטלר" להשמצת יריבים פוליטיים הוא לא המצאה של משוררים. לפחות בעניין הזה יצחק לאור נמצא בחברה טובה. אחד הראשונים שהשתמש בניימדרופינג לצורר הגרמני למטרות ביזוי היה לא אחר מראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. לצד גאונות דיפלומטית וראייה מדינית נבואית, בן גוריון היה גם אדם נקמן וכוחני. למנהיג הדגול היו ארבע עיניים - שתיים בהווה ושתיים בעתיד. מודע לתפקידו המרכזי בהיסטוריה, הבין "הזקן" כי המעבר מהילה זמנית לתהילה נצחית כרוכה לא רק בחיסול יריבים, אלא גם במחיקת מורשתם.

דוד בן גוריון בקונגרס הציוני ה-19, לוצרן, שווייץ, 1935
הרברט זוננפלד (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)
להמשך הפוסט

האיש שגנב את המוח של איינשטיין ושמר אותו בצנצנת 40 שנה

תומאס הארווי זכה באפריל 1955 להזדמנות פז: לנתח את גופת הפיזיקאי המהולל שהלך בדיוק לעולמו. מכאן מתחיל סיפור על מדען שנשבה באובססיה לגילוי מסתרי גאוניותו של החוקר הנערץ עליו

אושי דרמן

רבים מאיתנו מבלים מדי יום זמן לא מבוטל ברכבת, בדרך למשרד ובחזרה. יש כאלה שמקדישים את הזמן הזה לעבודה, אחרים משתמשים בו כדי לכבות שריפות ביורוקרטיות, והשאר עסוקים בעלעול בעיתונים או בחטיפת תנומה קלה. אבל כמה אנשים אתם מכירים שמנצלים את זמן הרכבת שלהם כדי להרהר במושג הזמן עצמו?

אינספור אספקטים של חיינו הם תוצאה של שלל גילוייו של הגאון החד פעמי. אלברט איינשטיין, 1933
להמשך הפוסט

סיפור על נסיך וזוג רגליים שהעיפו לו את הכתר

למגדה לופסקו צפו עתיד מזהיר אך גם בחלומות הכי ורודים לא ציפו שתהיה בת מלוכה אמיתית. צירוף מקרים הפגיש בינה לבין קרול השני, יורש העצר הרומני, וכאן החלה פרשיית אהבים מופלאה

אושי דרמן

אחת ההמלצות במדריך "כיצד גבר בעמדת כוח צריך להתנהג", ודאי בעידן MeToo#, היא לא להכריז בפרהסיה שרגליים של פלונית אלמונית מעוררות בו משיכה מינית. כלומר אפשר, אבל אז במקביל הוא יצטרך לנסח נאום הספד לקריירה שלו. בעבר, לעומת זאת, גברים בעמדות כוח דווקא התגאו במשיכתם לגפיים התחתונות הנשיות. כשנפוליאון בונפרטה ראה לראשונה את ג'וזפין מתהלכת בטרקלין הארמון, הצהיר כי רגליה גרמו לו להתאהב בה עד כלות. גם על טיטוס, המצביא הרומי שהחריב את בית המקדש, מסופר כי התאהב בנסיכה יהודיה בשם ברניקה כי רגליה הסעירו את דמו.

מגדה לופסקו וקרול השני
להמשך הפוסט

חוה רוזנפרב: להתענג על שמחת הלידה מחדש

בספרה "עץ החיים - טרילוגיה" מתארת סופרת היידיש החשובה את החיים בעירה, לודז', לפני הכיבוש הגרמני ועד חיסולו של הגטו. לפני כעשרה ימים מלאו שמונה שנים למותה

הרבה רחל דרוק

ב-30 בינואר מלאו שמונה שנים לפטירתה של חוה רוזנפרב, שעל אף שהיתה אחת מסופרות היידיש החשובות ביותר בסוף המאה העשרים, לא זכתה להערכה הראויה לה. רוזנפרב נולדה ב-1923 בפולין, בעיר לודז', עיר ששליש מאוכלוסייתה היו אז יהודים. ההתבגרות בלודז' השפיעה עמוקות על יצירתה של רוזנפרב. הוריה, אברהם וסימה, היו חברים בתנועת הבונד, תנועה פוליטית יהודית שדגלה בסוציאליזם - וגם ביידיש כשפתו העיקרית של העם היהודי. רוזנפרב התחנכה כשהיא מוקפת בתרבות יידית-חילונית. בלודז' היהודית מיקמה רוזנפרב את הדמויות ביצירת המופת שלה, וביידיש עשירה הפיחה בהן רוח חיים.

חוה רוזנפרב בשנות הארבעים
להמשך הפוסט

לנגב חומוס עם מצה בדמשק: עלילת הדם של המזרח התיכון

היום לפני 179 שנה נעלם נזיר נוצרי בשם תומאסו סמוך לבית כנסת בשוק היהודי של בירת סוריה. יחד איתו נעלם גם תלמידו המוסלמי. מכאן העניינים החלו להדרדר בפראות

אושי דרמן

תופעה מוזרה במיוחד התרחשה מדי שנה במרחב האירופי בסביבות חודשי האביב. באופן מסתורי דווקא בתקופה זו של השנה, כך נטען, נעלמו לא מעט בני אדם מעל פני האדמה. ממצאי החקירה המאומצת, שהתבססו בעיקר על מז"פ ימי ביניימי מתקדם, קבעו כי אותם נעלמים נפלו קורבן לפולחן יהודי אפל, במהלכו נשאבו מגופותיהם ליטרים של דם נוכרי לצורך אפיית מצות. אלא מה.

ציור של הנזיר תומאסו והנער המוסלמי איברהים עמארה
להמשך הפוסט

איסאק באבל - משורר הביבים היהודי של רוסיה

כפי שראניון תיאר את החצר האחורית של ניו יורק ומילר האיר את הצד החשוך של פריז, כך חשף באבל בעסיסיות, אהבה וכישרון את קסמה המסתורי של עיר המהגרים היהודית על גדות הים השחור

אושי דרמן

המחזה חזר על עצמו כל סוף שבוע. בעודנו חוזרים מארוחת שבת אצל אחותי בשכונת אחוזה בחיפה, סבי עליו השלום היה נעצר ליד סמטת רחוב קטנה וקד קידה ארוכה לפני שלט הרחוב. הטקס המוזר נמשך שניות ארוכות ובסיומו סבא היה ממשיך ללכת כאילו כלום לא קרה.

באבל לאחר מעצרו ע"י הנ.ק.ו.ד של סטאלין, 1939
להמשך הפוסט

יום השואה הבין לאומי: זוועת המעמדות בגטו לודז'

קבוצות של אלפי יהודים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה הגיעו לגטו לודז' החל מסוף שנת 1941. האויבים הגדולים ביותר שלהם היו היהודים המקומיים

דור סער-מן

"זוהמה, העדר משמעת! בואו ונעיף מבט על הזירה שבה התרחשה הטרגדיה הזאת... חלונות מנופצים דלתות פרוצות, רצפות מפורקות....בתי שימוש סדירים רק בבית אחד... כמה זמן דרוש לאדם אירופי כדי לאבד בתנאים כאלה את טיפת התרבות? כלום ניתן לשמור על תרבות זו בעזרת עונשים דרקוניים כגון שלילת המרק או הדרגש? כיצד לא יהיו בני אדם אכולי כינים? מה פירוש המילה תרבות כאן? האם מי מן האחראים בילה פעם ולו רק לילה אחד בגיהנום שכזה? מה רוצים מבני אדם אלה? כיצד מעז מישהו עוד לבקר אותם? מה יכול היה לצמוח על קרקע זו הרוויה זוהמה? אצולה יהודית לבטח לא!"

גטו לודז'
Universal Images Group Editorial
להמשך הפוסט

סיפור האהבה של מלומדי אירופה עם כתבי היהודים

שקידת ההיבראיסטים על לימוד התנ"ך והתלמוד במאה ה-17 נבעה מההנחה שמצויים בהם רעיונות נצחיים. את המודל האוטופי של המדינה העברית הקדומה הם המירו לדגם האירופי של שלטון הריבון

אושי דרמן

נשיא מכללת ספיר לשעבר, פרופסור זאב צחור ז"ל, סיפר פעם כי במהלך מפגש שהיה לו עם אינטלקטואלים אנגלים, הוא שאל אותם מדוע האליטה הבריטית כל כך עוינת את ישראל. תשובתם של הג'נטלמנים הפתיעה את צחור: "הקמנו לכם מדינה", אמרו לו, "כי חלמנו על מקום שבו ספר הספרים יכתב מחדש לקראת גאולת עולם, כי אתם הרי עם סגולה. היו לעולם ציפיות לכינון אומה עברית שתהיה אור לגויים, וראו מה עשיתם".

עקדת יצחק. תחריט עץ מאת לוקאס קראנאך, בספר תנ"ך גרמני מודפס שתורגם על ידי מרטין לותר, גרמניה, 1541
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר
להמשך הפוסט

גאוני משחק המלכים היהודי ורב אמן פסיכי אחד

לבובי פישר היה איי.קיו מעל 200 וזיכרון בנפח חוות שרתים של גוגל. לצד גדולתו בשחמט נודע באנטישמיות ובטענותיו כי יש יותר מדי יהודים בשחמט. כמותית הוא צדק. הנה כמה דוגמאות

אושי דרמן

הוא היה פרנואיד, פרובוקטור, גזען ושוביניסט, אבל לרוב סלחו לו על הכל, כי הוא היה גם גאון חד פעמי עם איי.קיו מעל 200, וזיכרון בנפח חוות שרתים של גוגל. הנוירוזות של בובי פישר, אלוף העולם בשחמט בין השנים 1972-1975, גלשו גם לחייו האישיים והציבוריים. בבגרותו חבר לכת נוצרית בשם "כנסיית האלוהים העולמית", שהאמינה בבוא האפוקליפסה בימינו, ובנוסף פיתח תחביב שהפך למרכז חייו אחרי פרישתו: פעילות אנטישמית אינטנסיבית.

בובי פישר בן 17 (משמאל) משחק נגד אלוף העולם מיכאיל טל, לייפציג 1960
Bundesarchiv, Bild / Kohls, Ulrich
להמשך הפוסט

בכפר בלמונטה חיו 400 שנה היהודים האחרונים בעולם

סיפורם של רבים מיהודי ספרד ופורטוגל שחיו חיים כפולים מוכר ונפוץ. אך על הגבול בין שתי הממלכות חיה קהילה של כ-200 יהודים שהיתה משוכנעת בכל לבה שהיא האחרונה. ממש כך

אושי דרמן

היראו אונודה היה קצין מודיעין בכיר בצבא היפני שנשלח בזמן מלחמת העולם השנייה לאי לובאנג בפיליפינים. לפני צאתו, השביעו אותו מפקדיו לעשות הכל כדי לסכל את פלישת האויב לאי. במידה וייכשל, איימו עליו, עדיף שלא יחזור ליפן. אונודה לא התכוון להפר פקודה, ולכן לאחר שכוח אמריקאי פלש לאי ב-28 בפברואר 1945 והכניע את היפנים, הוא לקח את הרגליים וברח ליערות. וכך חי היראו אונודה ביערות הפיליפינים - מצויד בחרב, ניזון מגבעולים ואורז גנוב ונכון בכל רגע להשיב מנה אחת אפיים לאויבים היאנקים.

אשה מקהילת האנוסים מדליקה נרות שבת בביתה, בלמונטה, פורטוגל, שנות ה-1970
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות פאולו אמילקר, פורטוגל
להמשך הפוסט

בשם האב: המושל העות'מאני שאמלל את יהודי ירושלים

לאורך 400 שנות השלטון העות'מאני היו לא מעט שליטים מושחתים ובעיתיים שהקשו על היהודים. אולם במקרה של מוחמד אבן פרוח' נראה שתאוות הבצע והשלטון היו קיצוניות בכל קנה מידה

דור סער-מן

יהודים חיו במשך רוב ההיסטוריה בתפוצות. בקהילות שונות הם שגשגו יותר או פחות, אך מקום אחד אופיין בדרך כלל בהתיישבות דלילה למדי - ארץ ישראל. בכל זאת, במאה ה-17 היו יהודים שחיו בארץ ישראל תחת שלטון העות'מאנים, ובראשית אותה מאה חיו רק בירושלים לא פחות מ-3,000 יהודים. אבל במהלך אותה תקופה, אותם יהודים בירושלים סבלו משנתיים קשות של גזירות, מאסרים, רדיפות ורעב - שנותרו חקוקות בזיכרון הקולקטיבי במשך עשרות שנים.

קצינים טורקים מחוץ לשער יפו בירושלים, סוף המאה ה-19
להמשך הפוסט

קרב הטיטנים הראשון על דמותה של הציונות

מעבר לעובדה שייצגו חלקים שונים של אירופה, המחלוקת בין הרצל לאחד העם היתה אידיאולוגית. היא ניטשה מעל דפי העיתונות היהודית ולא עשתה כבוד לאף אחד מהצדדים, כולל נורדאו

אושי דרמן

בצד אחד של הזירה עמד יהודי כחוש, זקן צרפתי עיטר את פניו ועל חוטמו נחו משקפיים עגולים שהסתירו זוג עיניים חודרות ועמוקות. בצד השני ניצב גבר בעל הדרת פנים, לראשו צילינדר מודרני ואת פניו כיסה זקן עבות שהותיר מקום רק לזוג עיניים שחורות ונוקבות שהשקיפו מעל פני המציאות בפריסקופ חד-מבט. היה זה קרב טיטנים מהנוקבים ביותר שידעה התנועה הציונית, הראשון ואולי החשוב ביותר מבין יריבויות מפורסמות שהגיעו אחריו, כמו הסכסוך המר בין דוד בן גוריון לז'בוטינסקי, ויצמן ללואי ברנדייס, רבין-פרס ועוד.  

הרצל בחברת יהודים מהקווקז שהגיעו כנציגים לקונגרס הציוני הראשון, בזל, שוויץ, 1897
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד
להמשך הפוסט

כריסטמס חמוץ מתוק: על יהודים ואוכל סיני בחג המולד

מנות וון טון, ניחוחו של קונג פאו צ'יקן עסיסי ועוד מעדנים מהמטבח הסיני. הקישור הזה, בין יהודים שאוכלים אוכל סיני לבין חג המולד, כבר נהיה כה מוכר ואוטומטי, עד שהעניין אפילו הוזכר בשימוע לעליון האמריקאי

רחל דרוק

למי שרגילים לחגוג את חג המולד יש בראש שרשרת קבועה של אסוציאציות: פעמוני מזחלות, שלג ופיית שזיף הסוכר מ"מפצח האגוזים" מחוללת לה. אבל עבור יהודים, החג הזה מתקשר עם דברים שונים לגמרי: מנות וון טון מעוררות תיאבון, ניחוחו של קונג פאו צ'יקן עסיסי ועוד מעדנים מהמטבח הסיני. הקישור הזה, בין יהודים שאוכלים אוכל סיני לבין חג המולד, כבר נהיה כל כך מוכר ואוטומטי, עד שהעניין אפילו הוזכר בשימוע לבית המשפט העליון שנערך לשופטת אלנה קגן. ואמנם יהודים ואוכל סיני, בייחוד בחג המולד, זה סטראוטיפ - אבל יש לו בהחלט בסיס במציאות, שמקורו ביחסים ההיסטוריים בין שתי קבוצות המהגרים.

2
להמשך הפוסט

ניטל נאכט: למה נוהגים היהודים לשחק בערב חג המולד?

לו ישו היה נקלע למטרופולין בני ברק בערב החג הנוצרי החשוב מכל, הוא היה מגלה כי העיר הצפופה בישראל הפכה למגרש משחקים אחד ענק. כדי להבין למה זה קורה יש לחזור למאה ה-11

אושי דרמן

אגדה תלמודית מספרת על משה רבינו שקפץ מאות שנים קדימה בזמן ונחת היישר בבית מדרשו של רבי עקיבא. המדרש מתאר כיצד משה התיישב על הספסל בשורה השמינית והקשיב לדברי רבי עקיבא, שלפי לשון המדרש היה מתפלפל "על כל קוץ וקוץ תילין של הלכות". משה, שלא הבין דבר וחצי דבר בפלפוליו של רבי עקיבא, נתקף תסכול. מה הקשר בין התורה שהורדתי מהר סיני, תהה, לבין שאלות איזוטריות כמו "מה דינו של שור שנגח את הפרה?" או "האם מותר לשתות יין שנגע בו גוי?".

הרבי מילובביץ', מנחם מנדל שניאורסון הצעיר (מימין) משחק שחמט בערב חג המולד עם חותנו, הריי"צ (רבי יוסף יצחק שניאורסון)
להמשך הפוסט

ויהי צחוק! 15 הרגעים הגדולים בתולדות ההומור היהודי

מחגורת הבורשט, דרך מרק ברווז ואיש בן אלפיים ועד בוראט יאדה יאדה יאדה סיינפלד. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים וגם הומור משובח

לכבוד התערוכה המצליחה שלנו "ויהי צחוק - הומור יהודי מסביב לעולם", שמוקדשת לתרומתם של יהודים לעולם הקומדיה, מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות מגיש את 15 הרגעים הגדולים בתולדות ההומור היהודי. את הטוב ביותר - אתם תבחרו, הרצף שלנו כרונולוגי.

1. חגורת הבורשט (1970-1920 בקירוב): אזור הקטסקילס באפסטייט ניו יורק, אשר כונה חגורת הבורשט, היה אתר נופש נחשק בקרב יהודי ניו יורק, ערש הקומדיה היהודית באמריקה, בו צמחו כמה מהקריירות המרשימות ביותר של קומיקאים ידועים, ובו התפתח סגנון סטנד אפ חדש.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט פוגש את הקומיקאי ג'רי סיינפלד ב-2007
משה מילנר / לע"מ
להמשך הפוסט

הכירו את האשה הראשונה שכתבה ספר מוסר יהודי שלם

מעט מאוד ידוע על רבקה בת מאיר טיקטינר, שכתבה את "מינקת רבקה" בשלהי המאה ה-16 או תחילת המאה ה-17. חרף הצלחתו המוגבלת, הספר פותח צוהר נדיר למחשבותיהן של נשים באירופה באותה תקופה

דור סער-מן

כשחושבים על יהודים שכתבו ספרים ברחבי העולם עד המאה ה-20, בדרך כלל מדובר בגברים. נשים יהודיות כמעט ולא כתבו ופרסמו חיבורים שנועדו לציבור הרחב. אחת מיוצאות הדופן המוכרות היתה גליקל מהמלין, שבראשית המאה ה-18 פרסמה את זיכרונותיה ביידיש כצוואת מוסר ארוכה מאד לילדיה. גליקל היא אולי המפורסמת ביותר, אבל היא לא היהודיה הראשונה באירופה שכתבה ספר שלם. קדמה לה במאה שנה אשה בשם רבקה בת מאיר טיקטינר. היה זה ספר מוסר לנשים, שזכה לשם "מינקת רבקה".

בית הכנסת בטיקוצין, (טיקטין), 1642. ציור על בול דואר, פולין
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר
להמשך הפוסט

30 ל"סטן דה מן": האיש שרצה לתקן עולם עם ריבועים של דיו וצבע

במלאת חודש למותו של מאייר הקומיקס הדגול ולקראת ערב מחווה מיוחד לזכרו, תזכורת לאיש שברא מהפכה תרבותית מסוג אחר ולדרכו מאלמוניות אל מעמד מלך גיבורי העל

אסף גמזו

התרבות הפופולרית של שנת 2018 חייבת לא מעט לסטן לי. כל כמה חודשים יוצא לאקרנים סרט קומיקס חדש של מארוול, חלק מ"יקום סינמטי" מרהיב ועצום, שכבר לפחות עשור נדמה ששולט ללא עוררין בבתי הקולנוע. מרביתן המוחלט של הדמויות המככבות – ט'ור, הענק הירוק, הפנתר השחור, ספיידרמן ועוד – נוצרו על ידי סטן לי, לפני יותר מ-50 שנה. אז הם היו חלק ממהפכה תרבותית אחרת, וכנראה שאף אחד, כולל יוצריהם, לא ייעד להם את היוקרה, הממון או האימפקט התרבותי לו הם זוכים בימינו.

מרביתן המוחלט של הדמויות המככבות ביקום של מארוול נוצרו על ידי סטן לי, לפני יותר מ-50 שנה
להמשך הפוסט

כיצד לספר את סיפור חנוכה? תלוי את מי אתם שואלים

התנועה הציונית ידעה שאת סיפורו של חג האורים היא חייבת להחיות. היתה רק בעיה אחת: במשך אלפי שנים נס פך השמן עמד במרכז, ולא את המאבק הלאומי של החשמונאים

אושי דרמן

בשנות השלושים המוקדמות של המאה שעברה פרסם משורר עברי צעיר ואלמוני בשם אהרון זאב את השיר "אנו נושאים לפידים" שהפך בן לילה לשלאגר בקרב חובבי השירה בתנועה הציונית. במיוחד בלט הטקסט של פזמון השיר שלכד את ליבת הרעיון המרכזי של התנועה הציונית בוואן ליינר: "נס לא קרה לנו. פך שמן לא מצאנו. בסלע חצבנו עד דם, ויהי אור".  

חנוכה במחנה העקורים ברגן-בלזן, גרמניה, 1947
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות שרה גרבנאו, ישראל
להמשך הפוסט

דובנוב פינת עם עולם: ההיסטוריון הלאומי שהתנגד לציונות

שמעון דובנוב שלל עליה לאומית לארץ ישראל וסבר כי על היהודים לשאוף לאוטונומיה תרבותית ופוליטית בתפוצות. עם זאת, פוליטיקה לא היתה בראש מעייניו. מפעל הכתבים האישי שלו - דווקא כן

דור סער-מן

סביר להניח שנתקלתם בשמו של שמעון דובנוב לא פעם בחייכם. על שמו יש רחובות ומוסדות ברחבי ישראל, אבל כדרכם של אנשים שקראו על שמם דברים - הסיפור מאחוריהם לא תמיד ידוע. המקרה של דובנוב יוצא דופן במיוחד משום שהוא לא היה פעיל למען עליה לארץ ישראל, לא כתב על זכותם של היהודים לעלות לארץ, ולא עשה שום מאמץ להקמת מדינת ישראל. למעשה, דובנוב כלל לא היה ציוני, את הרעיון הציוני הוא כינה "הזיה", ובכל זאת התרומה שלו ללאומיות היהודית היתה יוצאת דופן וכתוצאה מזה - גם לרעיון הציוני. איך זה קרה?

שמעון דובנוב, מסטיסלבל, בלארוס, 1898 מתוך אלבום התמונות של משפחת אלקונין
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות ורה לוין, ישראל
להמשך הפוסט

78 שנה לאסון הנשכח הגדול בתולדות הציונות - הטבעת "פאטריה"

ההגנה ביקשה ליצור פיצוץ קטן בספינה שעגנה בחיפה כדי למנוע את גירושם של מעפילים למאוריציוס. אלא שרשלנות גרמה לאסון ענק. מנגנון ההדחקה הפסיכולוגי שלו היה ענק לא פחות

אושי דרמן

25 לנובמבר 1940, תשע בבוקר. פיצוץ עז קורע את דופן אוניית המעפילים "פאטריה" שעגנה בנמל חיפה וכמויות עצומות של מים מתחילים לחדור פנימה. לא חלפו מספר דקות והאנייה, על 2,000 יושביה, נטתה על צדה והחלה לשקוע במצולות. הכאוס השתולל, זקנים החליקו מהקאבינה אל מותם, נחשולי מים אלימים הטביעו משפחות שנכלאו בבטן האניה וגופות החלו להיערם על החוף.

ה"פאטריה" השוקעת מול נמל חיפה, 25 בנובמבר 1940
ויקיפדיה
להמשך הפוסט

לרגל חג ההודיה, שאלה: תרנגול הודו - זה כשר?

ת'נקסגיבינג הוא הזדמנות לכל יהודי צפון אמריקה להביע שייכות והכרת תודה לארץ שהפכה עבורם בית חם ובטוח. יש רק התפלפלות אחת קטנה לפני שניגשים לשולחן ארוחת החג

רחל דרוק

האמריקאים חוגגים את חג ההודיה בכל שנה ביום חמישי האחרון של חודש נובמבר. מדובר בחג אמריקאי קלאסי שלא רק מבשר את עונת חגי החורף, אלא גם מספר את סיפורם של מייסדי האומה וערכיה. גם ליהודים אמריקאים היו שלל סיבות טובות להיות אסירי תודה לארצם שהתירה חופש דת ואורח חיים בלי שום רדיפות, ולכן עבורם ציון חג ההודיה היה חלק חשוב בהפגנת תחושת השייכות שלהם כאמריקאים שווים לכל דבר, ודרך להביע הכרת טובה כלפי הארץ שנהפכה עבורם לבית חם ובטוח.

חיילים אמריקאים אוכלים תרנגול הודו בסעודת חג ההודיה עם סיום מלחמת העולם הראשונה. ניו יורק 1918
Wikimedia Commons
להמשך הפוסט

שטיק תקשורת: המו"ל היהודי שכבש את סנט פטרבורג

אלכסנדר צדרבוים, הרוח החיה מאחורי "המליץ", הפך את עיתונו בסגנונו הייחודי והשנוי במחלוקת לשופר של מגוון הקולות היהודיים. הוא גם ניצל את קשריו בבירת הקיסרות הרוסית טוב יותר מכל יהודי אחר בתקופתו

דור סער-מן

הוא לא היה הראשון להוציא עיתון מודרני בעברית, העיתון שלו לא היה הגדול או הפופולרי ביותר, לפעמים העתיק פורמטים מהמתחרים שלו, הוא גם לא היה ידוע כמשכיל יוצא דופן בהשוואה לחבריו, ובכל זאת, בתוך גל עיתונות ההשכלה של המאה ה-19 שמור מקום של כבוד לעיתון "המליץ" ולמוציא לאור והעורך שהיה מזוהה איתו - אלכסנדר צדרבוים, שהיה ידוע בכינויו "הארז". אחת הסיבות לכך שצדרבוים והעיתון שלו נחשבו ליוצאי דופן נוגעת למקום שבו יצא המליץ לאור - העיר סנט פטרבורג ברוסיה הצארית.

אלכסנדר צדרבוים, סנט פטרבורג 1885
ויקימדיה, מתוך אוסף הספריה הלאומית
להמשך הפוסט

הפילוסוף היהודי שאתגר את "המדינה הסוציאליסטית"

רוברט נוזיק גדל על ערכי השוויון אך בבחרותו חלה תמורה חדה בהשקפתו. הוא אתגר את מורו, ג'ון רולס, ובגיל 36 בלבד הציג תיאוריה הגורסת כי חסד וחמלה אינם תחומים שנתונים לכפייה

אושי דרמן

בתקופה המודרנית עלו לגדולה שתי אסכולות אידאולוגיות מנוגדות שהתייחסו לסוגיית הצדק החלוקתי - מודל "המדינה הסוציאליסטית" שחתר להרחבת ההתערבות הממשלתית בחיי הפרט ומודל "המדינה הליברלית" שטיפח את חרויות הפרט וביקש למנוע ככל האפשר את התערבות הממשלה בחייו. ברובד העמוק יותר, מדובר במאבק עז ורווי יצרים גם היום בין שני ערכים מרכזיים - ערך "השוויון" מול ערך "החרות".

סוציאליסטים יהודים בהפגנה. ריג'נט פארק, לונדון, אנגליה, 1981
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות מלווין א' ניומן, אנגליה
להמשך הפוסט

100 שנה למלחמת העולם הראשונה: זכרון יהודי נדיר בתמונות

"המלחמה הגדולה" היתה גם אחת הראשונות שבהן יהודים נלחמו במספרים גדולים וברוח התנדבות גדולה בצבאות שני הצדדים. חלקם גם תועדו בעין המצלמה. גלריה

השבוע לפני 100 שנה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה אשר גבתה את חייהם של כ-18 מיליון בני אדם - 10 מיליון לובשי מדים ושמונה מיליון אזרחים. מלבד מהלכה ההרסני, "הורישה" המלחמה לאנושות גם כמה מהחוליים שיאפיינו את המאה העשרים - הנאציזם, הפאשיזם והבולשביזם. גם הרבה מסכסוכי המזרח התיכון ואי היציבות התמידית של מדינות כמו סוריה, לבנון ועיראק קשורים ישירות למלחמה ולתנאים בהם הסתיימה.

מאגרי המידע המקוונים של בית התפוצות – עולם יהודי ומלואו

חיילים יהודים בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה במחנה ליד ירושלים, ארץ ישראל, 1918-1917
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, אוסף רולף קנלר
להמשך הפוסט

חור שחור: היום בו נמחק חיוכו של גדול מכחישי השואה

11 בנובמבר היה יכול להיות מועמד מוביל ליום הזיכרון להכחשת שואה, אם היה כזה. ביום זה נעצר דייוויד אירווינג אחרי שהפסיד במשפט הדיבה המפורסם לדברה ליפשטדט

אושי דרמן

אם היינו צריכים לקבוע תאריך ליום הזיכרון להכחשת השואה, ה-11 בנובמבר היה יכול להיות מועמד מוביל. מדוע? כי בתאריך הזה, בשנת 2005, נעצר ההיסטוריון דייוויד אירווינג, מי שנחשב לגדול מכחישי השואה בעולם.

אנטישמי מהזן הנחות ביותר. דייוויד אירווינג
צילום: Allen Warren, Creative Commons
להמשך הפוסט

כולנו בולגרים: תור הזהב המכריע של יהודי הבלקן

רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לקשר של היהודים לבולגריה אך מה שברור הוא שלפני יותר מאלף שנה היו בבולגריה יהודים לפני שהיו בולגרים. איך זה קרה? יש כמה הנחות מרתקות

דור סער-מן

גם היום, כשמדברים על "תור זהב יהודי", המחשבה הראשונה שעולה בראש היא כמובן זו של יהדות ספרד – תקופה שנחשבת לשיא של מעורבות יהודית בח'ליפות המוסלמית בספרד, עם השפעות הדדיות במחשבה הפילוסופית, בשירה, במדע ובעוד שפע תחומים אחרים שהותירו חותם על היהודים וסביבתם. אבל ליהודים היה תור זהב במקום נוסף, גם בימי הביניים, ולמרות שיש לנו פחות מקורות עליו נראה שהוא היה לא פחות משמעותי מזה שהתרחש בספרד - תור הזהב של היהודים בבולגריה.

חיילים יהודים בצבא בולגריה, 1916
בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות דב רוזנשטיין, ישראל
להמשך הפוסט

העילוי ששבר את החרם האנטישמי על רופאים יהודים

יוסף שלמה דלמדיגו למד מפיהם של ווסליוס, הרווי וגליליי והיה לאחד היהודים הראשונים שזכו לדיפלומה ממוסד אקדמי באירופה. הוא טיפל ביהודים, כמו גם בבני אצולה, ומסמל את פתיחתה של "תקופה רפואית" חדשה

אושי דרמן

מפתיע או שלא, אבל הציוץ של הרוצח בבית הכנסת בפיטסבורג כי "היהודים הם בני השטן" מעיד כי בכל הנוגע לשנאת יהודים שום דבר לא השתנה כבר מאות שנים. התוכן אותו תוכן והאנטישמיות אותה אנטישמיות. הדבר היחיד שפשט ולבש צורה זו הטכנולוגיה שמעבירה את הרוע ממקום למקום בעולם. כמו למשל בסיפור הבא, שהתרחש בגרמניה של המאה ה-17, ומספר על הופעתם הראשונה של רופאים יהודים במרחב האירופי - הופעה שלוותה בטונים אנטישמיים צורמים ובאיש אחד יחיד ומיוחד.

יוסף דלמדיגו 1591-1655
המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות
להמשך הפוסט

ממזר חסר כבוד? תעלומת ילדותו של דוד המלך

דוד הוא אחד המנהיגים המעוטרים והכריזמטיים ביותר בתנ"ך אך גם הפגום ביותר. בשונה ממנהיגים אחרים, אין זכר לתיאור שנותיו המוקדמות וסיפורו מתחיל בגיל 28. למה בעצם? מדרש מרתק מציע פיתרון

אושי דרמן

אפשר ללמוד הרבה על דתות לפי הגיבור הארכיטיפי שהן מעמידות בראשן. בהכללה גורפת במיוחד, הדת הנוצרית אוהבת את גיבוריה זכים, טהורים ומגישים את הלחי השנייה, המוסלמים מעלים על נס את מי שמקריב את חייו כדי להגיע לגן עדן, והבודהיסטים מעריצים את מי שמצליח להעביר חיים שלמים בלעשות דבר אחד – להימנע. מאכילה מיותרת, ממין חסר עכבות, מאלכוהול ומסמים. ובאופן כללי, מהחיים.

שמואל מושח את דוד למלך. ציור של ויקטור בייאנורי 1842
Creative Commons, ויקיפדיה
להמשך הפוסט