סקס, הימורים וליל הסדר: סיפורו של המלון היהודי הכי לוהט באנגליה‎ - בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","type":"htzMobileApp","items":[]}

סקס, הימורים וליל הסדר: סיפורו של המלון היהודי הכי לוהט באנגליה‎

על ארבעה דברים עמד מלון "גרין פארק": מסורת, דת, משפחה ואוכל. וגם על הרגלים שלא הצליחו לשרוד את הדור השלישי

תגובות
מתוך הסרט "מלון גרין פארק". סיפורו של בית המלון הוא סיפורה של יהדות אנגליה
מתוך הסרט "מלון גרין פארק"

אושי דרמן

במידה רבה סיפורו של מלון "גרין פארק" הוא סיפורה של יהדות אנגליה. סיפור שראשיתו בהגירה המונית בעקבות הפוגרומים והרדיפות במזרח אירופה, המשכו בקהילה יהודית מלוכדת ומשגשגת ואחריתו בגלובליזציה, התפוררות וקמילה. על ארבעה דברים עמד מלון "גרין פארק": מסורת, דת, משפחה ואוכל. כך נפתח הסרט התיעודי באותו שם המתאר את קורותיו של המלון היהודי המפורסם ביותר באנגליה.

הכל התחיל בשתי משפחות יהודיות - ריצ'מן ומריוט - שכמו רבים מיהודי מזרח אירופה, ברחו מפולין ורוסיה בסוף המאה ה-19 והתמקמו באיסט-אנד של לונדון. חבלי הקליטה לא כיבו את האהבה, וכעבור זמן מה מוצאים את עצמם הילדים, רובי מריוט ושרה ריצ'מן, זה בזרועות זו. השניים נכנסו בברית הנישואים וכמו כל זוג צעיר החלו לגשש את דרכם בחיים. רובי דחה את האפשרות להפוך כאביו לחייט. כבן מהגרים שאפתן העדיף משלח יד אחר, בעל ניחוח בריטי.  

צילום מתוך הסרט "מלון גרין פארק"
מתוך הסרט "מלון גרין פארק"

ההזדמנות הגיעה ממקום לא צפוי: בורנמות', עיירת נופש פופולרית בחופה הדרומי של אנגליה. רובי לטש עיניים לעבר הצוק המזרחי המשקיף על הים, שם שכן מבנה ישן שמוצע למכירה. בעזרת חברים ומשפחה גייס כסף ורכש את המבנה בלחיצת יד. התכנית היתה לשפץ את המבנה ולהסב אותו למלון מעוצב על פי צו האופנה הארכיטקטוני של אותם ימים, סגנון האר-דקו.

וכך בשנת 1943, פתח המלון את שעריו. הימים היו ימי ההכנות לפלישה לנורמנדי ואת עיירת הנופש הציפו אלפי חיילי בעלות הברית - בהם גם חיילים יהודים רבים. אלו הופתעו לגלות יום אחד הודעה שמזמינה אותם לחגוג את ליל הסדר במלון חדש וכשר בשם "גרין פארק". ערב פסח שנערך ב"גרין פארק" ב-1943 בישר את ראשיתה של תקופה חדשה ונפלאה. בעקבותיו באו לילות סדר רבים, הדלקות חנוכיה המוניות ונשפי פורים כיד הדמיון. קברניטי המלון לא ידעו זאת, אבל במרוצת 40 השנים הבאות הפך מלון גרין פארק לשדה מגנטי יהודי שטרם נראה כמוהו באנגליה.

גרין פארק היה מלון משפחתי. בכניסה נהג להמתין המנהל רובי מריוט שקיבל בחמימות את פני האורחים; בקבלה חיכתה ריי ריצ'מן, האחראית על ההזמנות והגביה; על החשבונות והפיננסים שקדה ג'ודי ריצ'מן; על המטבח והקייטרינג ניצחה האנה ריצ'מן. האחיות ריצ'מן, גיסותיו של רובי, עבדו במלון במשך כל זמן פעילותו – כ-40 שנה. אבל מעל כולם עמדה המנהיגה המאטריאכלית של המשפחה: בובע ריצ'מן. כבדת גוף, מעשנת בשרשרת, מרמה במשחקי קלפים ושולחת לכל עבר קללות עסיסיות ביידיש. בובע ריצ'מן הייתה שריד חי מהעולם היהודי הישן, והיא לא התכוונה ללכת לשום מקום.

 צילום מתוך "מלון גרין פארק"
מתוך הסרט "מלון גרין פארק"

אם התיאור לעיל עושה רושם של מלון משפחתי צנוע ופשוט, אין טעות גדולה מזו. גרין פארק נחשב למקום הבילוי המועדף על בני ובנות המעמד היהודי הגבוה בבריטניה - אלה שביקשו לאמץ את הקודים של החברה הבריטית הגבוהה ובמקביל לשמור על צביון יהודי. במלון הסתופופו שועי עולם יהודים, כמו הטייקון סר אייזיק וולפסון, איל ההימורים סיריל סטין, הבעלים של התאגיד "טסקו" ג'ק כהן, נשיא קונגלומרט הקולנוע "אודאון" אוסקר דויטש, האמרגן האגדי של "הביטלס" בריאן אפשטיין ועוד.

כל אלה התאכלסו בחדרי אירוח מפוארים עם אמבטיות פרטיות, חדרי הימורים בהם נהגו נשות החברה הגבוהה היהודיות לשחק קלפים כל הלילה, אולמות ריקוד בהם נערכו המסיבות הליליות ומעל הכל – גולת הכותרת, האוכל הנפלא של גרין פארק, למרות ואולי בגלל, שהיה כשר. כך על פי תשדיר טלוויזיה מאותם ימים: "במלון גרין פארק ייענו לכל דרישותיכם לכשרות, יש לנו מתקנים נפרדים לחלב ובשר, הדגים שלנו נקיים מקשקשים ומגיעים טריים מצפון האוקיינוס האטלנטי, כל הבשר שלנו טרי טרי וכמובן – אין חזיר!".

חדר במלון גרין פארק
צילום מתוך "מלון גרין פארק"

כאן אנו מגיעים לשני הערכים הנוספים שאפיינו את מלון "גרין פארק": הדת והמסורת. "50 שבועות בשנה אתה מנסה להיטמע, ושבועיים אתה חוזר לשורשים", הגדיר זאת אדוארד לי, אחד מילדי גרין פארק, כפי שכונה הדור השני של אורחי המלון. ואכן, מעבר להימורים, ההילולות והזוגות הרבים שהכירו והתחתנו במלון, הייתה בקרב אורחי המלון מחויבות עמוקה לטקסים ולמסורת היהודית. היו אלה ימים בהם לא היה צורך להיות אורתודוקסים כדי לפקוד את בית הכנסת בערב שישי, או לקיים את מצוות ארבעת המינים בסוכות. "הדת והטקסים המשותפים", כפי שהתבטא בסרט אחד המרואיינים, "היו הדבק שחיבר בין אורחי המלון".

במהלך שנות ה-1970 החלה תקופת הדמדומים של המלון. רעיונות ואופנות חדשות, גלובליזציה הולכת וגוברת – כל אלו הלכו ופוררו את המרקם החברתי הייחודי שאפיין את "גרין פארק". דור הסבים וההורים שכיבדו את המסורת והבינו את חשיבות הקהילה לא הצליח להעביר את אותם ערכים לנכדים, כי הקיטוב היה גדול מידי. בנוסף, תהליכים מאקרו כלכליים השפיעו על תרבות הבילוי המקומית – עובדה שהובילה לכך שהחופשות והטיסות הזולות ליעדים כמו איטליה ומיורקה היו המסמר האחרון שננעץ בארון הקבורה של המלון.

"גרין פארק" נסגר באמצע שנות ה-80. בובע ריצ'מן הלכה לעולמה, כמו גם רובי מריוט שהותיר את אשתו שרה אלמנה. האחיות ג'ודי והאנה ריצ'מן נשארו רווקות והן מתגוררות יחדיו בבניין דירות בסגנון אר דקו בבורנמות'. כמה בתים מהם עומד בית דירות מפלצתי שנבנה על חורבותיו - אנדרטה כעורה לזכר הימים בהם שכן שם המלון היהודי המפורסם באנגליה.

______________________

הקרנת הבכורה החגיגית של "מלון גרין פארק" בישראל, עם מפיקת הסרט מרשה לי, תתקיים ביום שלישי 22.5 במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#