גנץ, עשית דבר הכרחי, אבל רד מהפריטטיות - ישראליזם - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

גנץ, עשית דבר הכרחי, אבל רד מהפריטטיות

מצוין שעומדת לקום ממשלת אחדות, אבל זהות במספר התיקים בין גושים השונים בגודלם היא התחלה רעה ובזבזנית. שוויון בהכרעות אפשר להשיג בדרך אחרת. וגם: דרעי צריך לזוז מהפנים לכלכלה

תגובות
גנץ לאחר בחירתו ליו"ר הכנסת, ביום חמישי
עדינה ולמן/דוברות הכנסת

ייתכן שניצחונו של בנימין נתניהו עם כינונה של ממשלת אחדות הוא זמני, והוא עומד לאבד את עולמו בגלל הקריסה הכלכלית המסתמנת תחת ניהולו את המשבר, לצד הבלאגן והעיכוב בפיצוי לבעלי העסקים. הלוואי שנתבדה. הלוואי שנוכל לחזור לאיזו שגרת עבודה מוקדם מהצפוי. דבר אחד בטוח: במצב הקיומי שאליו נקלענו, המשך המלחמה האישית שקידשו בכחול-לבן נגד נתניהו, והכוונה להיכנס למסלול של חוקים פרסונליים תוך היצמדות ל"הבטחות בחירות" עבשות, היה בערך הדבר הכי מנותק שניתן לעשות. לכן, בני גנץ עשה את הדבר ההכרחי והשפוי כשנכנס תחת האלונקה - כן, המונח הזה מדויק הפעם, אני ממש לא בין הבזים לז'רגון הצבאי הזה. על האלונקה שוכבים כולנו.

ההתקפות על גנץ יקשו עליו כנראה לעשות את הצעד הנכון הבא, אבל הוא רק הוגן והגיוני: לוותר על כל העניין הפריטטי, כלומר, על חלוקת תיקים שוויונית. לא סביר שחוסן לישראל, על 14 ח"כיה (או 17 יחד עם יועז הנדל, צבי האוזר ואורלי לוי-אבקסיס) תקבל אותו מספר שרים כמו גוש הימין על 58 הח"כים שלצידו. בנוסף, הפריטטיות תוביל לממשלת 30 שרים בזבזנית כשהעוני עומד בפתח. עמדת ההכרעה השוויונית שדורשת חוסן לישראל בהצבעות ממשלה יכולה להיפתר בדרכים אחרות, למשל בהעברת הכרעות עקרוניות מבחינתה לקבינט שוויוני, או, כמו ההצעה הפשוטה שהשמיע חיים רמון: לקבל החלטות בממשלה רק ברוב של שני שליש.

העניין הבוער השני הוא מוסרי וקשור לתיק הפנים. ספק אם הלחץ על גנץ לדרוש את תיק הבריאות, לצד התיקים הנוספים שהוזכרו כחשובים למפלגתו, יאפשר לו לדרוש גם את תיק הפנים החשוב במיוחד (ולהפקיד אותו למשל בידי חילי טרופר או מירב כהן האנושיים והנמרצים). כך או כך, אריה דרעי הפיקח צריך לעזוב את משרד הפנים ולהתמנות למשל לשר הכלכלה - תפקיד קריטי בתקופת ההתאוששות הקשה המחכה לנו. יותר מדי שנים זרם ועדיין זורם דם רע וחוטא סביב שליטתה של ש"ס במשרד הפנים, וסביב שלטון הרבנות בחיינו באמצעות משרד הפנים. לא היתה ברכה לישראל בעוולות שנקשרו במשרד זה. בימים המאיימים האלה במיוחד, חשוב שמחננו יהיה טהור.

גנץ ונתניהו במליאת הכנסת, בנובמבר. חילופי התפקידים מיועדים לספטמבר 2021
אוהד צויגנברג

בכל מקרה, טוב שכל שונאי נתניהו הקנאים מדי, המוגזמים מדי, הלא ענייניים מדי, יצאו מהתמונה. כך אביגדור ליברמן הקפריזי, שהפלתו מעמדת ממליך המלכים החבלנית שבה החזיק, עם כל העוינות התוססת והרגשנית שלו לראש הממשלה - היא מהלך מושלם של צדק פוליטי. טוב גם שמשה (בוגי) יעלון נשאר מחוץ לממשלה: גם אצלו העלבון האישי הבלתי נגמר שיבש את ההבנה הפוליטית והאחריות המדינית. ומוצדק כמובן שיאיר לפיד, מי שהוביל את טינת העולם לנתניהו, נשאר גם הוא באופוזיציה.

כצפוי, לפיד לא פסח על הקלישאה "גנץ זחל לממשלה" (והחרו-החזיקו אחריו עם ה"זחל" הזה גם יעלון ומאיר כהן), אבל גנץ לא זחל - זה לפיד שהתעקש לא לזוז. הבעיה העיקרית לא היתה בהפרת הבטחת הבחירות, אלא בעצם ההבטחה הנוקשה, הריקה והיהירה מלכתחילה, שמילכדה את כחול-לבן. חבל, כי לפיד היה יכול להיות שר פנים חשוב ונאור ולהתחיל לתקן את המדינה מבפנים. חבל שהוא העדיף לגמור בחוץ.

אריה דרעי ובנימין נתניהו
מרק ישראל סלם

המציאות היא שרוב גדול של מצביעי כחול-לבן (ואני ביניהם) תומכים, לפי סקר "חדשות 12" בליל שבת, בהצטרפות גנץ לממשלת רוטציה ומתנגדים לאגף הפלגני במפלגה הזו. כדאי אולי בהזדמנות זו לומר מלה גם בשבח העיתונאי עמית סגל, שחזה איך תיווצר הממשלה הזאת. כי בניגוד לדברי ירון אברהם, כאילו "אף עיתונאי ואף פרשן לא חזה את המהלך של גנץ" - סגל היה זה שחזר ואמר שהאפשרות הריאלית היחידה היא ממשלת אחדות וכדי שזה יקרה כחול-לבן תצטרך להתפרק. זה נשמע אז לא סביר, כשם שהתחזית של סגל מיד בתום הבחירות השניות שיהיו גם שלישיות - נשמעה לא סבירה. שתיהן התממשו.

אבל לא זה העיקר. העיקר הוא בהתמודדות עם הצרה שאנחנו מצויים בתוכה, ובשלב זה אפשר לפחות לפלל לכך שתקום סוף-סוף ממשלה יציבה, שהיא תקום עם מספר שרים הגיוני, כאמור, ושמשרדיה יאוישו בצורה נכונה ונאורה (תיק הפנים, כבר אמרתי?). אם זה יתחיל נכון, אולי זה גם ימשיך נכון, ואולי נינצל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#