זה מה שקורה כשנותנים אמון עיוור בשקד ובאוחנה - למען הדמוקרטיה - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

זה מה שקורה כשנותנים אמון עיוור בשקד ובאוחנה

שרת המשפטים לשעבר והשר בהווה בטוחים כי אם רק יינתן כוח לפוליטיקאים תהיה פה סוף-סוף משילות ובעיותינו ייפתרו. התוצאות שהשיגו ממשלות הימין האחרונות מעידות על ההיפך הגמור

תגובות
שקד ואוחנה. למדו מפרופ' פרידמן עיקרון פשטני
אמיל סלמן

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד והשר הנוכחי אמיר אוחנה למדו מפרופ' דניאל פרידמן עיקרון פשטני שהדמוקרטיה מתמצה בשלטון הפוליטיקאים. כל חוק וכל מינוי שהצליחו להעביר תחת ידיהם הנמהרות הוא "חוקי וכשר", גם אם יש לו ריח בושם של פשיזם. למשל, תיוג של עמותת שמאל כבוגדת או פסילת מיעוטים מלהתמודד בבחירות.

אחד מסממניו המובהקים של המפעל ההרסני בהובלת שקד, אוחנה ושותפיהם, מצא את ביטויו במדיניות להרחיב את סמכות השרים במינויים לתפקידי מפתח בשירות הציבורי. לטענתם, הם "לא פחות חכמים מבג"ץ" ואם רק נתחיל לתת בהם אמון, תהיה פה סוף-סוף משילות ובעיותינו ייפתרו.

כל יום שעובר חושף סיפור נוסף בדבר אומללות התזה המסוכנת הזאת. בשבוע שעבר גילינו שגם חביב הציבור, חבר הוועדה למינוי שופטים, השר משה כחלון, ניהל קשר חברי-רומנטי עם מועמדת לשיפוט. חבר ועדה אחר, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, ניהל גם הוא קשר רומנטי עם המועמדת והיה מצוי לכאורה בניגוד עניינים גם ביחס למועמדים אחרים. בנוסף, נוה עזר לשקד בגיוס מתפקדים לבית היהודי והיא ראתה בו שותף לגיטימי למהלכים פוליטיים-משפטיים. אם רעיון העוועים של ריכוז סמכויות נוספות בידי פוליטיקאים יימשך, נקבל סדום ועמורה במערכת המשפט בפרט ובשירות המדינה בכלל.

למעשה, אין שום צורך בפרשות האחרונות כדי ללמוד מה קורה כשניתן לשר כוח רב מדי במינוי עובדי מדינה. פרשת המינויים הפוליטיים של צחי הנגבי במשרד להגנת הסביבה לפני כשני עשורים הוכיחה כי כששר ממנה את מי שהוא רוצה - התוצאה הרסנית. ב-2004 מצא מבקר המדינה כי הנגבי ביצע עשרות מינויים של קרובי משפחה, חברי מרכז ליכוד ועסקני המפלגה באמצעות מכרזים תפורים. הממונים לא היו כשירים לתפקיד וחלקם קיבלו שכר מבלי לבצע כל עבודה. נדמה כי אויבינו לא היו יכולים לחשוב על דרך טובה יותר לפגוע בתפקודה ובחוסנה של ישראל.

איך שלא מסתכלים על זה, הדרישה של ממשלות הימין בעשור האחרון לחזק את כוחן באמצעות החלשת שומרי הסף, מוכיחה דווקא את ההכרח בפיקוח ובהטלת מגבלות על הממשלה והרוב שלה בכנסת. כשלפוליטיקאים ניתנת סמכות בלי בקרה - יש מי שמנצל אותה לרעה. להלן תזכורת חלקית ביותר: ראש ועדה נשאר לבד בחדר ומנצל את ההזדמנות להעביר עשרות מיליונים לזרם החינוכי שלו; חברי כנסת מעבירים כסף לעמותות ומבקשים חלק ממנו חזרה לעצמם; חבר כנסת מעביר חוק בשיתוף חבר שמפיק מכך הכנסות נאות וזוכה בתמורה לחסינות; נבחרי ציבור מוזמנים לחו"ל, חלקם הופכים לנוסעים מתמידים ובקושי מגיעים לכנסת; נבחרי הציבור קובעים את שכרם, מעלים אותו שוב ושוב בניגוד להמלצות הוועדה המייעצת; נשיא המדינה אונס עובדת; שר התיירות משתמש בתקציב משרדו כדי להעביר כסף למאהבת.

אין ספק כי ההשחתה הזו מגיעה אל לב הדמוקרטיה. כשלנבחרי הציבור יש כוח לקבוע מי לא רשאי להתמודד בבחירות ומי יעמוד למשפט, התוצאה היא פסילה של יריבים פוליטים, הכשרת שותפים וחסינות לחברים. כמובן שלא כל הפוליטיקאים מושחתים, אך נבחרי ציבור צריכים לקבל סמכות כדי לבצע את תפקידם ואילו גופי הפיקוח צריכים למנוע את ניצול הכוח הזה לרעה. לשם כך נחוצים שומרי סף מקצוענים ולכן דרושים שופטים שיכריעו באופן הוגן במחלוקות בין נבחרי הציבור לבין עצמם.

שקד ואוחנה טוענים בשם המשילות והדמוקרטיה ומבקשים שהציבור ייתן בהם אמון עיוור. בפועל, הם הורסים את מוסדות המדינה ופוגעים בחוסנה. הם עצמם, ושורת כתבי האישום נגד חבריהם בכנסת ובממשלה, ההוכחה הטובה ביותר שלא איכפת להם מההשפעות המשחיתות של הכוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#