בלוגים

זכוכית מגדרת / הבלוג של עדן-לי קטרי

הכירו את המועמדים הלהט"בים שצפויים להיכנס לכנסת הבאה

אם הסקרים יתמששו ולא יהיו הפתעות, הכנסת ה-21 תכלול מספר שיא של חמישה נציגים לקהילת הלהט"ב. חלקם כבר היו שם, חלקם חדשים, כולם גברים. בדקנו אם יש גם אג'נדה

אם הסקרים יתמששו ולא יהיו הפתעות, הכנסת ה-21 תכלול מספר שיא של חמישה נציגים לקהילת הלהט"ב. חלקם כבר היו שם בכנסות קודמות, חלקם חדשים. כולם גברים. הנה חמש תעודות זהות קצרצרות:

1. איציק שמולי, 39, העבודה

1
להמשך הפוסט

כיצד הומואים "משקמים" את תדמיתם הפגועה

החברה לימדה אותנו לקשר בין זהות מינית לזהות מגדרית, כך שהומו הוא עם גבריות מופחתת או חסר גבריות לחלוטין. מחקרים מלמדים על "פעולות הפיצוי" שבהם הומואים מרגישים שעליהם לנקוט

בקהילה הגאה אשר יוצאת כנגד סטיגמות ודעות קדומות קיימת היררכיה שלא ניתן להתעלם ממנה: הומואים גבריים נהנים מפריבילגיות רבות יותר מהומואים נשיים. אפילו ביסקסואלים משלמים מחיר על כך שלא התמקמו בין שתי הקטגוריות הברורות: הומו/לסבית או סטרייט.

עוד מילדות למדנו לקשר "הומו" ו"נשי" כדבר שהולך ביחד. החברה לימדה אותנו לקשר בין זהות מינית לזהות מגדרית, כך שהומו הוא עם גבריות מופחתת או חסר גבריות לחלוטין. לכן, ניתן לומר כי הומואים שחשים שגבריותם מוטלת בספק (ומאידך חשים בנוח עם זהותם המגדרית), מרגישים שהם צריכים לנקוט בפעולות פיצוי כדי לשקם את תדמיתם "הפגועה", ולהוכיח לעצמם ולסביבה שהם גבריים כמו גברים סטרייטים אם לא יותר.

הומואים בהפגנה שהתקיימה ברומא לפני כשנתיים
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

מה זה השטויות האלה "אקטיבי" Vs. "פאסיבי"?

הסטראוטיפ לפיו החודר הוא "גברי" והנחדר "נשי" אינו עומד במבחן המציאות. במקום להגדיר עצמנו לפי מונחים מיושנים - בואו נפרק את המגבלות ונוכל ליהנות מסקס הרבה יותר מגוון ומהנה

באפליקציות למין מזדמן עבור גברים שמקיימים יחסי-מין עם גברים נוטים לשאול אותי אם אני "פאסיבי" (נחדר) או "אקטיבי” (חודר) ואני לא מצליח לענות על כך. הם מבקשים ממני להגדיר את עצמי באופן מוחלט ולהתמקם בתוך תנוחה אחת. יש כאלו שכבר מניחים מראש שאני נהנה להיחדר כי יש לי שלט על המצח שעליו כתוב "אני הומו" וכי הומוסקסואליות היא זהות “נשית”. לפי ההגיון הזה, בדיוק כמו שנשים "אמורות" להיחדר - כך גם הומואים, או לפחות הומואים "שרואים עליהם” כלומר הומואים “נשיים".

לכאורה ברגע שהומואים מחליטים לקיים סקס אנאלי הם צריכים לבדוק מה התפקיד המיני של הפרטנר שלהם על מנת לבצע התאמה. כל תנוחה מינית היא בעלת היבטים סטריאוטיפיים ולעתים נדמה שהאקטיביות והפאסיביות - כזהויות - נלחמות זו נגד זו במקום לשתף פעולה אחת עם השנייה. אקטיביות ופאסיביות - שוב, כזהויות - הן בעלות סטיגמות תרבותיות מסויימות והבחירה להתמקם באחת מהן יכולה להגביל אותנו מלהתנסות בתנוחה ההופכית מזו שאנחנו רגילים אליה, ובכך להימנע מוורסטיליות או מסוגים אחרים של הנאה. נוסף לכך, התמקמות באחת התנוחות היא לא הברירה היחידה כי ניתן גם לא לבצע מין אנאלי בכלל ולהיות סייד (SIDE, מכיוון שהחודר לרוב מכונה TOP והנחדר לרוב מכונה BOTTOM)

הומואים
Getty Images IL
להמשך הפוסט

מחוק הפונדקאות ועד "גולסטאר": זו היתה השנה הלהט"בית שהיתה

2018 ידעה עליות ומורדות במאבק של הקהילה לשוויון זכויות הקהילה. 12 אנשי ציבור להט"בים נבחרו בבחירות המקומיות והיוו נקודת האור גדולה, התקציבים הנמוכים ביחס לאלה שמופנים לתיירות ה"פינקוושינג" בלטו לשלילה

2018 היתה שנה מאוד משמעותית לקהילה הגאה. היא כללה עליות ומורדות אבל בסיומה הצלחנו להישאר מאוחדות ומאוחדים. הקהילה הגאה מאופיינת במאבק שלה לשוויון זכויות, לכן לא שתקנו כאשר ניסו להפלות אותנו, הפצנו מסרים של סולידריות, שלום ואחווה והבהרנו שאפשר גם אחרת. הנה כל מה שקרה לנו השנה:

ההיסטוריה חוזרת על עצמה? השנה החולפת הזכירה לי במיוחד את זו של 1998, לפני 20 שנה. פסטיבל "הוויגסטוק" שנוסד בארה"ב בידי קבוצה של מלכות דראג ופעל בישראל מאז 1995 באמצעות "הוועד למלחמה באיידס", הופסק באלימות על ידי המשטרה. באותם ימים, בדיוק כמו ב-2018 היה כעס מאוד גדול על המדיניות המפלה כלפי להט"בים.

הפגנת הקהילה נגד אי אישור התיקון לחוק הפונדקאות, באוקטובר
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

"יונתן אגסי הציל את חיי": מהו מדרג הלגיטימיות של מין בתשלום?

סרטו של תומר הימן משמש מראה לי ולהומואים אחרים, כשהוא מציג את הילד הפגיע, הנשי, שמאבד את עצמו מרוב רצון להשתייך. הוא גם מדגיש את הצורך ללמוד על ההבדלים שבין סקס בהסכמה לסקס בכוח

בשבוע שעבר צפיתי (בפעם השנייה) בסרט "יונתן אגסי הציל את חיי" של תומר הימן. זהו סרט דוקומנטרי מטלטל על בחור הומו, צעיר, נרקיסיסט, שעוסק בפורנו. הסרט גרם לי כאב בטן ועורר בי כעס גדול, אבל גם ריגש אותי עד דמעות והעלה מחשבות על מדרג הלגיטימיות של מין בתשלום. להט"בים בזנות עושים זאת לרוב, בין היתר משום שהזהות המינית שלהם דחויה, לא לגיטימית, בין אם ומדובר באשה טרנסג׳נדרית שמנסה לגייס כסף לניתוחים או בנער הומו שסולק מהבית. בעודי מהרהר בשאלה מתי זנות יותר או פחות לגיטימית בעיני החברה, אישרה ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת, את קידומו של חוק האוסר צריכת זנות.

בסרט מספר אגסי שאביו התקשה לקבל את זהותו המינית ואף הביא אותו לבת זוגו, כדי שיקיים אתה יחסי מין ויהפוך לגבר הטרו-נורמטיבי. זה משמעותי מפני שהזנות מבוססת על תרבות האונס. לא צריך להפעיל אלימות כדי לגרום למישהו לשכב אתך בניגוד לרצונך - אפשר לעשות זאת גם תוך ניצול של פערים סוציו-אקונומיים. למשל, לשלם כסף למישהו כדי שישכב אתך, בידיעה שאין לו ברירה.

יונתן אגסי ואמו אנה לנגר
עדי רייס
להמשך הפוסט

חוק המאפשר אימוץ לזוגות חד-מיניים - משימה גם של הכנסת ה-21

בישראל מואמצים כיום ילדים רק מארבע מדינות: רוסיה, קזחסטאן, סרביה ורומניה. הבעיה היא שמדינות אלה מתנגדות למסור תינוקות לאימוץ הורים יחידאים או לזוגות חד-מיניים

בשבוע שעבר, רגע לפני פיזור הכנסת, העלתה ח׳"כ יעל כהן פארן הצעת חוק שתאפשר לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים. הדיון בהצעה נדחה, אבל ההקשר הלהט"בי נכנס לחוק עוד בשנה שעברה, אחרי שעמותת "אבות גאים" דרשה לא להפלות את הקהילה בכל הקשור לגידול ילדים.

תיקון לחוק האימוץ מ-1981 הסדיר את הליך האימוץ בישראל של ילדים מחו"ל, ובו נקבע, בין השאר, כי העיסוק בתחום ייעשה באמצעות עמותות שאינן למטרות רווח. מאז, קיבלו 20 עמותות אישור לפעול באימוץ בין-ארצי במדינות שונות אך כיום רק שתיים מוכרות ופועלות מול ארבע מדינות בלבד: רוסיה, קזחסטאן, סרביה ורומניה. הבעיה היא שמדינות אלה מתנגדות למסור תינוקות לאימוץ להורים יחידאים או לזוגות חד-מיניים. אם יתאפשר לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים ממדינות זרות נוספות, יהיה בכך יותר משום סולידריות עם הקהילה הלהט"בית, וגם עם ילדים וילדות שזקוקים לכך. 

מצעד הגאווה בירושלים, בשנה שעברה
מיכל פתאל
להמשך הפוסט

גריינדר - מין מזדמן לצד החפצה, בדידות והתמכרות

האפשרות ליצור אינטראקציות רומנטיות ומיניות עם גברים הומואים אחרים נותנות בידי הקהילה אמצעי שלא היה בידיה בעבר. אך הווירטואליות, כמו גם גורמים נוספים, יוצרים נזקים לא מעטים

לאחר יום ארוך במיוחד אני מתארגן לשינה עמוקה. רגע לפני שהעיניים נעצמות, אני מציץ בטלפון הנייד שלי על מנת לבדוק אם קיבלתי הודעה ב"גריינדר" וב"אטרף דייטינג" - שתי אפליקציות להיכרויות של הקהילה ההומוסקסואלית. מישהו שלח לי דיק-פיק (תצלום של איבר מין) ועל כן מחקתי את ההודעה. מישהו אחר שלח לי הודעה מנומסת אמנם, אבל הוא לא היה לטעמי. בתיבת המייל שלי יש שלל הודעות הפונות לגברים שכן מצאו חן בעיני, אולם אף אחד מהם לא ענה לי. וכך מצאתי את עצמי שוב הולך לישון לבד. 

הומואים, בואו נודה באמת. אנחנו אוהבים סקס. אחרי שנים שפגעו והשפילו את מיניותם של גברים הומוסקסואלים ניתן להבין זאת. המיניות של גברים הומואים היא אישיו כי הזהות שלנו היא מינית והיא חלק בלתי נפרד מאיתנו. בתור הומו שחי ב-2018 אני נהנה מהפריבילגיות שיש לי לעומת הומואים שנולדו בתקופות חשוכות יותר. האפשרות ליצור אינטראקציות רומנטיות ומיניות עם גברים הומואים אחרים, והקלות שבה זה נעשה, מוכיחות שהקהילה עושה עבודה טובה. עם זאת, בנימה אישית אני רוצה לומר שאני מתגעגע לרומנטיקה. אני מתגעגע לסיפורים שגדלתי עליהם, על שני אנשים שמנהלים אינטראקציה בשיחה פנים מול פנים. הטכנולוגיה שמסייעת בתחומים רבים, מסייעת גם לגברים הומוסקסואלים. או אולי בעצם לא?

גריינדר ("מטחנה" באנגלית) מציגה את מאה המשתמשים המחוברים הקרובים ביותר למיקומך באותו רגע. לכל משתמש מוקצה ריבוע, שניתן להגדיל בהקלקה, והוא יכול להעלות תמונה אחת, לתאר את עצמו במשפט או שניים ולפתוח בשיחה עם משתמש אחר. ניתן גם לחסום משתמשים ולהעלימם מהתצוגה. לפי נתוני גריינדר, בישראל יש כ-18 אלף משתמשים בממוצע.

גריינדר
דודו בכר
להמשך הפוסט

לקהילת הלהט"ב יש מה ללמוד מהמאבק נגד אלימות כלפי נשים

בדומה לנשים, בקרב הגברים מתקיימות תתי-קבוצות שאנשיהן חשופים לדה-לגיטימציה רק בשל זהותם המגדרית. ההקבלה הזו קיימת גם בכל הקשור למיזוגניה. בלוג חדש

פעם אמר לי חבר משפט שנשאר איתי עד היום. הוא אמר לי שגברים סטרייטים מפחדים מגייז כי הם בחרדה שיתייחסו אליהם כפי שהם מתייחסים לנשים. הרי גברים לומדים מגיל צעיר שמגיע להם הכל ושהצרכים שלהם עומדים בראש סדר העדיפויות. נשים, לעומת זאת, לומדות מגיל צעיר לשרת ולספק את צרכי הגברים. במלים אחרות, נשים הן מעין רכוש של הגבר, כמו ציור ניתן להחליף באחר אם נמאס ממנו.

ג'יימס מרסי, דוקטורנט לסוציולוגיה מארה׳׳ב, טען כי ילדים לומדים על היחסים בין גברים לנשים דרך ההורים שלהם ומנסים לחקות אותם. הוא גם טען כי נשים לומדות להיות קורבנות לאלימות מגדרית מגיל מאוד צעיר והשכיחות לכך יורדת עם הגיל ומרבה להתקיים בגילאים 15-19. לטענתו, נשים עוברות אלימות מינית עוד לפני שהן הופכות לנשים בוגרות. חוויה טראומתית זו מלווה אותן גם בחייהן הבוגרים ויש לה השפעות בריאותיות ונפשיות. 

הפגנת נשים מול מעון ראש הממשלה בירושלים
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

הכירו את המועמדים הלהט"בים שצפויים להיכנס לכנסת הבאה

אם הסקרים יתמששו ולא יהיו הפתעות, הכנסת ה-21 תכלול מספר שיא של חמישה נציגים לקהילת הלהט"ב. חלקם כבר היו שם, חלקם חדשים, כולם גברים. בדקנו אם יש גם אג'נדה

אם הסקרים יתמששו ולא יהיו הפתעות, הכנסת ה-21 תכלול מספר שיא של חמישה נציגים לקהילת הלהט"ב. חלקם כבר היו שם בכנסות קודמות, חלקם חדשים. כולם גברים. הנה חמש תעודות זהות קצרצרות:

1. איציק שמולי, 39, העבודה

1
להמשך הפוסט

כיצד הומואים "משקמים" את תדמיתם הפגועה

החברה לימדה אותנו לקשר בין זהות מינית לזהות מגדרית, כך שהומו הוא עם גבריות מופחתת או חסר גבריות לחלוטין. מחקרים מלמדים על "פעולות הפיצוי" שבהם הומואים מרגישים שעליהם לנקוט

בקהילה הגאה אשר יוצאת כנגד סטיגמות ודעות קדומות קיימת היררכיה שלא ניתן להתעלם ממנה: הומואים גבריים נהנים מפריבילגיות רבות יותר מהומואים נשיים. אפילו ביסקסואלים משלמים מחיר על כך שלא התמקמו בין שתי הקטגוריות הברורות: הומו/לסבית או סטרייט.

עוד מילדות למדנו לקשר "הומו" ו"נשי" כדבר שהולך ביחד. החברה לימדה אותנו לקשר בין זהות מינית לזהות מגדרית, כך שהומו הוא עם גבריות מופחתת או חסר גבריות לחלוטין. לכן, ניתן לומר כי הומואים שחשים שגבריותם מוטלת בספק (ומאידך חשים בנוח עם זהותם המגדרית), מרגישים שהם צריכים לנקוט בפעולות פיצוי כדי לשקם את תדמיתם "הפגועה", ולהוכיח לעצמם ולסביבה שהם גבריים כמו גברים סטרייטים אם לא יותר.

הומואים בהפגנה שהתקיימה ברומא לפני כשנתיים
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

מה זה השטויות האלה "אקטיבי" Vs. "פאסיבי"?

הסטראוטיפ לפיו החודר הוא "גברי" והנחדר "נשי" אינו עומד במבחן המציאות. במקום להגדיר עצמנו לפי מונחים מיושנים - בואו נפרק את המגבלות ונוכל ליהנות מסקס הרבה יותר מגוון ומהנה

באפליקציות למין מזדמן עבור גברים שמקיימים יחסי-מין עם גברים נוטים לשאול אותי אם אני "פאסיבי" (נחדר) או "אקטיבי” (חודר) ואני לא מצליח לענות על כך. הם מבקשים ממני להגדיר את עצמי באופן מוחלט ולהתמקם בתוך תנוחה אחת. יש כאלו שכבר מניחים מראש שאני נהנה להיחדר כי יש לי שלט על המצח שעליו כתוב "אני הומו" וכי הומוסקסואליות היא זהות “נשית”. לפי ההגיון הזה, בדיוק כמו שנשים "אמורות" להיחדר - כך גם הומואים, או לפחות הומואים "שרואים עליהם” כלומר הומואים “נשיים".

לכאורה ברגע שהומואים מחליטים לקיים סקס אנאלי הם צריכים לבדוק מה התפקיד המיני של הפרטנר שלהם על מנת לבצע התאמה. כל תנוחה מינית היא בעלת היבטים סטריאוטיפיים ולעתים נדמה שהאקטיביות והפאסיביות - כזהויות - נלחמות זו נגד זו במקום לשתף פעולה אחת עם השנייה. אקטיביות ופאסיביות - שוב, כזהויות - הן בעלות סטיגמות תרבותיות מסויימות והבחירה להתמקם באחת מהן יכולה להגביל אותנו מלהתנסות בתנוחה ההופכית מזו שאנחנו רגילים אליה, ובכך להימנע מוורסטיליות או מסוגים אחרים של הנאה. נוסף לכך, התמקמות באחת התנוחות היא לא הברירה היחידה כי ניתן גם לא לבצע מין אנאלי בכלל ולהיות סייד (SIDE, מכיוון שהחודר לרוב מכונה TOP והנחדר לרוב מכונה BOTTOM)

הומואים
Getty Images IL
להמשך הפוסט

מחוק הפונדקאות ועד "גולסטאר": זו היתה השנה הלהט"בית שהיתה

2018 ידעה עליות ומורדות במאבק של הקהילה לשוויון זכויות הקהילה. 12 אנשי ציבור להט"בים נבחרו בבחירות המקומיות והיוו נקודת האור גדולה, התקציבים הנמוכים ביחס לאלה שמופנים לתיירות ה"פינקוושינג" בלטו לשלילה

2018 היתה שנה מאוד משמעותית לקהילה הגאה. היא כללה עליות ומורדות אבל בסיומה הצלחנו להישאר מאוחדות ומאוחדים. הקהילה הגאה מאופיינת במאבק שלה לשוויון זכויות, לכן לא שתקנו כאשר ניסו להפלות אותנו, הפצנו מסרים של סולידריות, שלום ואחווה והבהרנו שאפשר גם אחרת. הנה כל מה שקרה לנו השנה:

ההיסטוריה חוזרת על עצמה? השנה החולפת הזכירה לי במיוחד את זו של 1998, לפני 20 שנה. פסטיבל "הוויגסטוק" שנוסד בארה"ב בידי קבוצה של מלכות דראג ופעל בישראל מאז 1995 באמצעות "הוועד למלחמה באיידס", הופסק באלימות על ידי המשטרה. באותם ימים, בדיוק כמו ב-2018 היה כעס מאוד גדול על המדיניות המפלה כלפי להט"בים.

הפגנת הקהילה נגד אי אישור התיקון לחוק הפונדקאות, באוקטובר
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

"יונתן אגסי הציל את חיי": מהו מדרג הלגיטימיות של מין בתשלום?

סרטו של תומר הימן משמש מראה לי ולהומואים אחרים, כשהוא מציג את הילד הפגיע, הנשי, שמאבד את עצמו מרוב רצון להשתייך. הוא גם מדגיש את הצורך ללמוד על ההבדלים שבין סקס בהסכמה לסקס בכוח

בשבוע שעבר צפיתי (בפעם השנייה) בסרט "יונתן אגסי הציל את חיי" של תומר הימן. זהו סרט דוקומנטרי מטלטל על בחור הומו, צעיר, נרקיסיסט, שעוסק בפורנו. הסרט גרם לי כאב בטן ועורר בי כעס גדול, אבל גם ריגש אותי עד דמעות והעלה מחשבות על מדרג הלגיטימיות של מין בתשלום. להט"בים בזנות עושים זאת לרוב, בין היתר משום שהזהות המינית שלהם דחויה, לא לגיטימית, בין אם ומדובר באשה טרנסג׳נדרית שמנסה לגייס כסף לניתוחים או בנער הומו שסולק מהבית. בעודי מהרהר בשאלה מתי זנות יותר או פחות לגיטימית בעיני החברה, אישרה ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת, את קידומו של חוק האוסר צריכת זנות.

בסרט מספר אגסי שאביו התקשה לקבל את זהותו המינית ואף הביא אותו לבת זוגו, כדי שיקיים אתה יחסי מין ויהפוך לגבר הטרו-נורמטיבי. זה משמעותי מפני שהזנות מבוססת על תרבות האונס. לא צריך להפעיל אלימות כדי לגרום למישהו לשכב אתך בניגוד לרצונך - אפשר לעשות זאת גם תוך ניצול של פערים סוציו-אקונומיים. למשל, לשלם כסף למישהו כדי שישכב אתך, בידיעה שאין לו ברירה.

יונתן אגסי ואמו אנה לנגר
עדי רייס
להמשך הפוסט

חוק המאפשר אימוץ לזוגות חד-מיניים - משימה גם של הכנסת ה-21

בישראל מואמצים כיום ילדים רק מארבע מדינות: רוסיה, קזחסטאן, סרביה ורומניה. הבעיה היא שמדינות אלה מתנגדות למסור תינוקות לאימוץ הורים יחידאים או לזוגות חד-מיניים

בשבוע שעבר, רגע לפני פיזור הכנסת, העלתה ח׳"כ יעל כהן פארן הצעת חוק שתאפשר לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים. הדיון בהצעה נדחה, אבל ההקשר הלהט"בי נכנס לחוק עוד בשנה שעברה, אחרי שעמותת "אבות גאים" דרשה לא להפלות את הקהילה בכל הקשור לגידול ילדים.

תיקון לחוק האימוץ מ-1981 הסדיר את הליך האימוץ בישראל של ילדים מחו"ל, ובו נקבע, בין השאר, כי העיסוק בתחום ייעשה באמצעות עמותות שאינן למטרות רווח. מאז, קיבלו 20 עמותות אישור לפעול באימוץ בין-ארצי במדינות שונות אך כיום רק שתיים מוכרות ופועלות מול ארבע מדינות בלבד: רוסיה, קזחסטאן, סרביה ורומניה. הבעיה היא שמדינות אלה מתנגדות למסור תינוקות לאימוץ להורים יחידאים או לזוגות חד-מיניים. אם יתאפשר לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים ממדינות זרות נוספות, יהיה בכך יותר משום סולידריות עם הקהילה הלהט"בית, וגם עם ילדים וילדות שזקוקים לכך. 

מצעד הגאווה בירושלים, בשנה שעברה
מיכל פתאל
להמשך הפוסט

גריינדר - מין מזדמן לצד החפצה, בדידות והתמכרות

האפשרות ליצור אינטראקציות רומנטיות ומיניות עם גברים הומואים אחרים נותנות בידי הקהילה אמצעי שלא היה בידיה בעבר. אך הווירטואליות, כמו גם גורמים נוספים, יוצרים נזקים לא מעטים

לאחר יום ארוך במיוחד אני מתארגן לשינה עמוקה. רגע לפני שהעיניים נעצמות, אני מציץ בטלפון הנייד שלי על מנת לבדוק אם קיבלתי הודעה ב"גריינדר" וב"אטרף דייטינג" - שתי אפליקציות להיכרויות של הקהילה ההומוסקסואלית. מישהו שלח לי דיק-פיק (תצלום של איבר מין) ועל כן מחקתי את ההודעה. מישהו אחר שלח לי הודעה מנומסת אמנם, אבל הוא לא היה לטעמי. בתיבת המייל שלי יש שלל הודעות הפונות לגברים שכן מצאו חן בעיני, אולם אף אחד מהם לא ענה לי. וכך מצאתי את עצמי שוב הולך לישון לבד. 

הומואים, בואו נודה באמת. אנחנו אוהבים סקס. אחרי שנים שפגעו והשפילו את מיניותם של גברים הומוסקסואלים ניתן להבין זאת. המיניות של גברים הומואים היא אישיו כי הזהות שלנו היא מינית והיא חלק בלתי נפרד מאיתנו. בתור הומו שחי ב-2018 אני נהנה מהפריבילגיות שיש לי לעומת הומואים שנולדו בתקופות חשוכות יותר. האפשרות ליצור אינטראקציות רומנטיות ומיניות עם גברים הומואים אחרים, והקלות שבה זה נעשה, מוכיחות שהקהילה עושה עבודה טובה. עם זאת, בנימה אישית אני רוצה לומר שאני מתגעגע לרומנטיקה. אני מתגעגע לסיפורים שגדלתי עליהם, על שני אנשים שמנהלים אינטראקציה בשיחה פנים מול פנים. הטכנולוגיה שמסייעת בתחומים רבים, מסייעת גם לגברים הומוסקסואלים. או אולי בעצם לא?

גריינדר ("מטחנה" באנגלית) מציגה את מאה המשתמשים המחוברים הקרובים ביותר למיקומך באותו רגע. לכל משתמש מוקצה ריבוע, שניתן להגדיל בהקלקה, והוא יכול להעלות תמונה אחת, לתאר את עצמו במשפט או שניים ולפתוח בשיחה עם משתמש אחר. ניתן גם לחסום משתמשים ולהעלימם מהתצוגה. לפי נתוני גריינדר, בישראל יש כ-18 אלף משתמשים בממוצע.

גריינדר
דודו בכר
להמשך הפוסט

לקהילת הלהט"ב יש מה ללמוד מהמאבק נגד אלימות כלפי נשים

בדומה לנשים, בקרב הגברים מתקיימות תתי-קבוצות שאנשיהן חשופים לדה-לגיטימציה רק בשל זהותם המגדרית. ההקבלה הזו קיימת גם בכל הקשור למיזוגניה. בלוג חדש

פעם אמר לי חבר משפט שנשאר איתי עד היום. הוא אמר לי שגברים סטרייטים מפחדים מגייז כי הם בחרדה שיתייחסו אליהם כפי שהם מתייחסים לנשים. הרי גברים לומדים מגיל צעיר שמגיע להם הכל ושהצרכים שלהם עומדים בראש סדר העדיפויות. נשים, לעומת זאת, לומדות מגיל צעיר לשרת ולספק את צרכי הגברים. במלים אחרות, נשים הן מעין רכוש של הגבר, כמו ציור ניתן להחליף באחר אם נמאס ממנו.

ג'יימס מרסי, דוקטורנט לסוציולוגיה מארה׳׳ב, טען כי ילדים לומדים על היחסים בין גברים לנשים דרך ההורים שלהם ומנסים לחקות אותם. הוא גם טען כי נשים לומדות להיות קורבנות לאלימות מגדרית מגיל מאוד צעיר והשכיחות לכך יורדת עם הגיל ומרבה להתקיים בגילאים 15-19. לטענתו, נשים עוברות אלימות מינית עוד לפני שהן הופכות לנשים בוגרות. חוויה טראומתית זו מלווה אותן גם בחייהן הבוגרים ויש לה השפעות בריאותיות ונפשיות. 

הפגנת נשים מול מעון ראש הממשלה בירושלים
אמיל סלמן
להמשך הפוסט