יהודה אטלס, המפלצת הזאת היא אתה - פרצוף חמוץ - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

יהודה אטלס, המפלצת הזאת היא אתה

משום מה, היהודה אטלסים למיניהם אף פעם לא מתביישים במה שהם עושים או עשו, ולו בשגגה או בתום לב. לעולם הם מתביישים ב"אחרים" שגדלו בחיקם ואז מקוננים על מעללי מפעל ההתנחלויות

תגובות
נערי גבעות במהלך צעדה משכם ליריחו
דניאל בר און

הריטואל המסורתי של השמאל המפא"ניקי הנכחד לקראת ההפסד הקבוע בבחירות כולל שני מיני תפילות, בכי ונהי על זה ש"הם עדר מטומטם שהולך אחר אדונו" ודברי הספד וקינה על "איכה היתה לזונה קריית הממשלה וקרית ארבע וקרית שמונה וקרית אתא".

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 התנדב הפעם משורר הילדים הנודע יהודה אטלס, שפרסם כאן בשבוע שעבר את קינתו "אני מתבייש", וזכה לתהילה גדולה בקהילת בתי האבות של ותיקי "פועלי ציון שמאל" וזקני "השומר הצעיר" וממשיכי דרכם. וכך, למשל, מקונן אטלס: "אני מתבייש בשל כל עץ זית שנכרת על ידי מתנחלים ונוער הגבעות, בשל כל מעיין שנגזל ובאר שהורעלה בפגרי כבשים. אני מתבייש בשל כל מתנחל, בן עמי, היושב או מתיישב על אדמה פרטית השייכת לערבים"

נו, די, באמת, אטלס. לא רעדה לך קצת העט כשכתבת את דברי השקר העצמיים הבזויים הללו? אתה לא קצת מתבייש לפחות שבזה, שרק בזה, אתה מתבייש? והרי מפעל ההתנחלויות, ההפקעות, הכריתות, ההרעלות, הגירוש, ההמתות - כל זה, הכל הכל, הוא לא איזו גחמת נעורים של קומץ שובבים שוטים הסוטים מן הדרך. זו לא הסטייה. זו הדרך עצמה.

הרס מטע הזיתים של הכפר מורייר סמוך למאחז עדי עד
יש דין

מפעל ההתנחלות, על כל מעלליו, הוא מפעל ממלכתי בן עשרות בשנים של מדינת ישראל כולה, על כל ממשלותיה מאז מלחמת ששת הימים ועד היום, כולל הממשלות שאתה, יהודה אטלס, אתה ורעיך, בחרתם בהם, היללתם אותם וקידשתם אותם. קידשתם ולא התביישתם. וכי אתה, ילדיך ונכדיך, לא שירתתם (ובטח בגאווה) בצבא ההגנה לישראל, המוציא לפועל בכוחו את מפעל ההתנחלויות?

הפלא ופלא, במאמר ההתביישות שלך, שבו אתה מבכה רסק זיתים והרג כבשים, אין אפילו מילת קינה וצער ובושה על פציעה והרג בני אדם. בזה שצלפי צה"ל יורים וקוטעים את רגלי ילדי גטו עזה - אתה לא מתבייש, אבל כואב לך הלב על עצים וכבשים. תתבייש לך בעצמך. אתה מתייסר מעצים כרותים, מצפונך שותם מדם כבשים, אבל לבך אטום לילדים כרותי גפיים ולב. אתה מפלצת מוסרית, יהודה אטלס. תתבייש לך אתה, בעצמך.

ומשום מה, אתם, האטלסים למיניהם, אף פעם לא מתביישים חלילה במה שאתם עושים או עשיתם, ולו בשגגה או בתום לב. לעולם אתם מתביישים במה שעושים כל מיני אחרים - הליכודיניקים, המזרחיים, הדתיים, כל אלו, אתם יודעים. אבל כל "האחרים" האלה, שעושים לטענתכם את הדברים שאתם מתביישים בהם - מאיפה הם צצו? מהירח?! נחתו עלינו ממאדים? האם הם לא גדלו על האתוסים שאתם המצאתם? האם הם לא למדו במערכות החינוך שאתם בניתם? האם הם לא משרתים בצה"ל שאתם הקמתם וטיפחתם וקידשתם? האם הם לא קראו בילדותם את ספרי הילדים שלך, יהודה אטלס, ושרו "הילד הזה הוא אני"?

כן, כן, אלו הצולפים בילדים הפלסטינים, כורתי הזיתים, מרעילי הבארות - אלו הילדים שאתם גידלתם על ברכי האידיאולוגיה שלכם. אלו הילדים ששרו את השירים שלכם. הילדים האלו, הנוראים, גדלו בחיקך יהודה אטלס ועכשיו אתה מתבייש בהם. הילד הזה, המפלצת הזאת לכאורה, היא אתה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#