אין הבדל בין הורוביץ לגופשטיין - פרצוף חמוץ - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

אין הבדל בין הורוביץ לגופשטיין

העובדה שהקונגרס הישראלי-אמריקאי (IAC) מדיר ערבים ישראלים מכנסיו, לא מפריעה לבכירי "השמאל הציוני" לנאום בהם. הסיבה היא אותה סיבה לכל אורך הדרך - גם הם רוצים ישראל מטוהרת

תגובות
ניצן הורוביץ ובנצי גופשטיין
ניר קידר ואמיל סלמן

לפני כעשור נוסד בארה"ב ארגון וולונטרי בשם "הקונגרס הישראלי-אמריקאי" (IAC), שמטרתו המוצהרת היא לחזק את הקשר ההדדי בין ישראלים שהיגרו לארה"ב, אלה שפעם קראנו להם "יורדים", לבין מדינת ישראל. מאז 2016, עורך הארגון אחת לשנה כינוס גדול שבו נואמים בכירים בפוליטיקה האמריקאית, יורדים ישראלים בולטים וגם כ-50 ישראלים נבחרים מישראל - פוליטיקאים, עיתונאים, סופרים, מדענים ועוד. על הכינוס השנה יכול להיות שקלטתם איזה רסיס מידע כי השתתפו בו עמית סגל, דונלד טראמפ ולהקת "שלווה".

איזה ארגון זה? מי עומד מאחוריו? מה מטרותיו? הנה רמז ממש דק: שלדון ומרים אדלסון, כל אחד בפני עצמו ועצמה, הם דוברים קבועים בכל אחד מכנסיו. ומי היו הפוליטיקאים הדוברים בארבעת הכינוסים עד כה? 2016 – מהצד האמריקאי רודי ג'וליאני, ומהצד הישראלי מייקל אורן, אופיר אקוניס, יואב גלנט, אלעזר שטרן, איוב קרא, עליזה לביא, ענת ברקו וזהבה גלאון. 2017 – מהצד האמריקאי ניקי היילי, ומהצד הישראלי ציפי חוטובלי, נפתלי בנט ומרב מיכאלי. 2018 – מהצד האמריקאי מייק פנס, ומהצד הישראלי איילת שקד, יולי אדלשטיין וסתיו שפיר. 2019 – מהצד האמריקאי דונלד טראמפ, מהצד הישראלי גדעון סער (שלא הגיע בסופו של דבר) וניצן הורוביץ.

התמונה, מבחינת העדפותיהם המשתנות של האדלסונים, ברורה. אבל לא זה הסיפור כאן. הדבר הבולט ב-IAC ובכנסים הראוותניים שלו הוא הדרתם המוחלטת של ערבים ממה שקרוי, גם בפיהם, "מדינת ישראל". והרי כחמישית מאוכלוסיית ישראל הם ערבים. אבל בארגון הזה, שנועד להדק את הקשר בין ישראלים יורדים למדינת ישראל, ובכנסים שלו, אין, ואפילו לא מוזכרים ערבים, כאילו מדינת ישראל היא רק של יהודים. היא גם של היהודים שלא חיים בה, אבל אין בה לא מקום ולא זכר לאזרחיה הערבים שחיים בה.

טראמפ לצד בני הזוג אדלסון בכינוס IAC, בשבת
AFP

וכך, בכל ארבעת הכינוסים השנתיים שהתקיימו עד כה, הופיעו ודיברו יותר מ-200 ישראלים ובהם אף לא דובר ערבי ישראלי אחד. לא פוליטיקאי, לא עיתונאי, לא סופר, לא מדען, אפילו לו רוקח, קופאית או כדורגלן. העובדה הצורמת והזועקת לשמיים הזו, של ארגון ישראלי-אמריקאי המדיר אזרחים ערבים מכנסיו, לא הפריעה לבכירי "השמאל הציוני" גלאון, מיכאלי, שפיר והורוביץ להופיע בהם. אילו היה IAC מדיר מכנסיו הומואים או נשים, חלילה, ברור שארבעתם היו מחרימים, אבל כשמדובר בהדרת ערבים - הם לא מהססים, אפילו ששים, לנסוע לדבר בנפלאות ישראל המטוהרת מערבים.

אז מה בעצם ההבדל בין ניצן הורוביץ (והוא רק דוגמה) לבין בנצי גופשטיין (שגם הוא רק דוגמה)? שהרי זה וגם זה, אלה וגם אלה, מבקשים לשמור על טוהרת המשפחה או המדינה היהודית, שלא תטומא חלילה בערבים. ההבדל היחיד הוא שהקרויים "כהניסטים" אומרים זאת בגלוי, ללא כחל ושרק, ואילו "השמאל הציוני" מתנהג בצביעות, מדבר כאילו על "דו-קיום" אבל בפועל מחרים ומדיר את הערבים.

ההשתתפות בכינוסי IAC מדירי הערבים איננה טעות. גם בעצרת הגדולה לפני שנה לזכר יצחק רבין, תחת הסיסמה "מתייצבים נגד הפילוג וההסתה", הופיעו לצד צחי הנגבי, יאיר לפיד ונציגת הבית היהודי, גם כל מנהיגי השמאל הציוני דאז - ציפי לבני מהמחנה הציוני, אבי גבאי מהעבודה ותמר זנדברג ממרצ - מבלי שכמובן אף ערבי אחד או אחת לא נמצאו ראויים להופיע איתם, לצידם, נגד פילוג והסתה. לא, לא, זו לא טעות וזה לא מקרי. זו הדרך של "השמאל הציוני". ושמא תאמרו "אבל גופשטיין מסית לאלימות והורוביץ הוא נגד אלימות", אז כדאי מאוד להזכיר שהרג 13 המפגינים הערבים אזרחי ישראל בידי המשטרה במה שקרוי "מהומות אוקטובר 2000", מהלך שהיום כולם מצרים עליו, נעשה תחת ממשלת העבודה-מרצ בראשות אהוד ברק, ולא תחת ממשלת הליכוד, הבית היהודי או עוצמה יהודית.

אולם הוועידה בפלורידה. מספר שיא של משתתפים
חיים הנדוורקר

ובכלל, אם כבר מדברים, האם היה מקרה, אי-פעם, בתולדות מדינת ישראל שבו ולו ח"כ בודד ממפלגת העבודה או מרצ על גלגוליהן הצביע בממשלה או בכנסת נגד מלחמה או מבצע כלשהי שישראל יצאה אליו? התשובה היא חד-משמעית - לא. מעולם לא. חסידי "השמאל הציוני" מפיצים אגדות כאילו יוסי שריד הצביע נגד מלחמת לבנון הראשונה או כאילו גלאון יצאה נגד מבצע "צוק איתן", אבל זה לא נכון. בהצבעת אי-האימון שהגישה חד"ש נגד ממשלת בגין-שרון בשל הפלישה ללבנון ב-1982 ח"כ שריד מהאופוזיציה לא הצביע לא בעד ולא נגד. הוא גם לא נמנע. הוא פשוט לא בא להצבעה. גלאון ומרצ שלה יצאו להפגנה נגד "צוק איתן" רק חודש, כן, חודש שלם, אחרי תחילתו. אלו העובדות.

ואת השלום הראשון עם מדינה ערבית, עם מצרים, לאחר שנים של מלחמות, מי עשה? העבודה? מרצ? לא. מנחם בגין והליכוד. השלום היחיד שניסו לעשות העבודה ומרצ, בראשות יצחק רבין, עם הפלסטינים, הסכם אוסלו, נכשל כישלון חרוץ, ורק הספח הקטן שלו, השלום עם ירדן, עוד מחזיק איכשהו על כרעי תרנגולת. ומה באשר להתנחלויות? ממשלות העבודה ומרצ לא רק שלא הורידו מעולם ולו התנחלות אחת זעירה ממקום מושבה, אלא שבתקופותיהם מפעל ההתנחלות התרחב ופרח. רק ממשלות הימין, בראשות בגין ושרון, הורידו התנחלות מעל אדמתם. גם אלו עובדות.

גם הדבקות לכאורה של "השמאל הציוני" ברעיון "שתי מדינות לשני עמים", כפתרון לסכסוך שלנו עם הפלסטינים, הוא לא יותר משקר שהם מוכרים לנו ולעצמם. שהרי ברי לכל ילד שרעיון שתי המדינות אבד עליו הכלח, הוא לא ישים עוד ולא יקום ולא יהיה. וכשהברירה היא בין רעיון שאין בו ממש לבין המציאות - המציאות היא שקובעת, כלומר הכיבוש נמשך. ואכן, גם התנגדות "השמאל הציוני" לכיבוש היא פוזה, דיבורים. שכן בפועל חסידיו גאים בשירותם הצבאי שפירושו כמובן תחזוקת הכיבוש.

ואפילו בהבדל הקטן שלכאורה עוד נותר בין הורוביץ לגופשטיין, שהראשון הומו והשני הומופוב, גם שם, דווקא הגוש הפוליטי שגופשטיין, ולא הורוביץ, נמנה עליו, זה של הליכוד בראשות נתניהו, היו הראשונים למנות שר הומו מוצהר. אמיר אוחנה. עובדה.

אז מדוע זה נוהה לבכם אחר שתי המפלגות המיותרות, חסרות המשמעות, הללו? מה אכפת לכם אם הן ירוצו לבד או יתאחדו או יעלמו כליל מהמפה הפוליטית הישראלית? "השמאל הציוני", העבודה ומרצ, הן בסך הכל עלי תאנה על ערוות הציונות. אז למה בעצם אתם נלחמים בחירוף נפש שכזה על המשך קיומם של עלי התאנה? האם לא הגיע הזמן שעלי התאנה ינשרו וערוותה המרקיבה והמרעילה של הציונות תיחשף לעין כל? או שמא זו מטרתכם האמיתית - להסתיר מהעולם, או אולי מעצמכם, את מי שאנחנו באמת?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#