"שנות השמונים" - בבונים בסבבה - פרצוף חמוץ - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

"שנות השמונים" - בבונים בסבבה

הסדרה של שלום ומני אסייג מחדדת את השאלה איך מתיישבת התקוממותם הצודקת של המזרחים נגד גילויי גזענות אשכנזים בשדות הפוליטיקה והתקשורת, עם קבלתה, הטמעתה ואף שכלולה על ידם

תגובות
מתוך "שנות השמונים". מקור הטומאה בהסתכלות הגזענית הזו ב"סלאח שבתי" ובסרטי הבורקס
צילום מסך

נפתח בדימיון מודרך: הסדרה הישראלית "שנות השמונים" נמכרת לתחנת טלוויזיה אירופית כלשהי ומשודרת בה בדיבוב לשפת המקום תוך שמירה מותאמת על העילגות הנוראית והמבטאים הנלעגים של הדמויות, וזאת תחת השם "זְ'וּיף" או "זִ'ידִי" (יהודים, בצרפתית ובפולנית) או "אוֹסְטיוּדֶן" (בגרמנית: "יהודי המזרח", כינוי הגנאי ליהודי גרמניה התרבותיים והנאורים בעיני עצמם ליהודים מהגרים ממדינות כמו פולין ורוסיה הפרימיטיביים והנחותים בעיניהם). הסדרה מעוררת סערה שאין כמותה, בטח בישראל, הכיצד זה באירופה שלאחר השואה מעיזה תחנת טלוויזיה לשדר סדרה אנטישמית מזוויעה שכזו.

אבל בישראל, מדינת היהודים שלאחר השואה, "שנות השמונים" משודרת בהצלחה כבר עונה חמישית, ולא בערוץ נישה מקומי הזוי באיזו עיר שדה, אלא בתחנת שידור מסחרית כלל ארצית. על הסדרה הגזענית האנטי-מזרחית הבוטה הזאת כמעט אין מי שפוצה פה ומצפצף. אדרבא, נשפכים עליה דברי הלל ושבחים ורייטינג לרוב.

כשגזענים ישראלים אשכנזים קוראים בראיון או בנאום לישראלים מזרחים בשמות גנאי משפילים, כמו למשל "בבונים", יוצאים הפוליטיקאים, האינטלקטואלים והמזרחים כולם מכליהם מרוב וזעם ומגנים, בצדק, את הדוברים כך ואת עצם הדברים. אבל, כשישראלים מזרחים יוצרים (כותבים, מביימים, משחקים) סדרת טלוויזיה שבה מוצגים כלל המזרחים בישראל של שנות השמונים כמעין בבונים, כלומר - כמטומטמים, בורים, עילגים, רמאים, אלימים וכל שאר המרכיבים של "הנחות" הסטריאוטיפ של המעמד השליט (למשל - הלבן, היהודי, הנוצרי, האשכנזי) כלפי המעמדות האתניים הנשלטים או הנמוכים מהם (בהתאמה - השחורים, הערבים, היהודים, המזרחים) - זה עובר כאילו כלום לא קרה.

סבי סבות הטומאה בהסתכלות הגזענית של אמצעי המדיה הויזואליים בישראל על המזרחים, אלה ש"שנות השמונים" הם נכדיו, הוא כמובן "סלאח שבתי" הגזעני לעילא, שהוליד את "סרטי הבורקס" הגזענים, שכל הישראלים, ובתוכם כמובן גם המזרחים, כל-כך אוהבים. בסרטים הללו, שנעשו בידי אשכנזים, מוצגים המזרחים שבתחילה גם גולמו בידי שחקנים אשכנזים (חיים טופול, יהודה ברקן), באופן גזעני, כפי שיוצריהם ראו אותם. בהמשך הדרך "הורשו" להיכנס לתפקידי המזרחים גם שחקנים מזרחים, שהבולט והידוע מביניהם הוא זאב רווח, אבל "בתנאי" (בלתי כתוב, אבל ברור) שהמזרחי, רווח, ישחק את המזרחי לא כפי שהוא מכיר ומביא אותו מבית הוריו, אלא כחיקוי נלעג שלו. "כי למזרחי מותר".

הסרטים הללו, פאר התרבות העברית המתחדשת בארץ ישראל, יצרו מעין מורשת, שדרך עדשתה, קיבעה את המזרחים, לפחות בקולנוע ובטלוויזיה, באופן הבורקסי הגזעני, כלומר, כבבונים חמי מזג, חסרי שכל טובי לב, ומיטיבי בישול ושירה. במובן זה הסדרה "שנות השמונים" מסמנת את שיא הצלחתו של התהליך, כשהדור השני למזרחים המהגרים מציג את הוריו כפי שהציגו אותו האשכנזים הגזענים הישנים -  כבבונים, יעני חמודים.

איך מתיישבת התקוממותם הצודקת של המזרחים נגד גילויי גזענות אשכנזים בשדות הפוליטיקה והתקשורת, עם קבלת והטמעת ואף שכלול אותה גזענות אשכנזית? קשה להבין את האופן שבו המזרחים מציגים ומקבעים את עצמם ביצירות תרבות כמו "שנות השמונים", אבל עובדה. כאילו המזרחים אומרים, באופן לא מאורגן, כמובן, לאשכנזים הגזענים: נכון, אתם צודקים, אנחנו באמת בבונים, אבל לכם אסור להגיד את זה, רק לנו מותר, ובסבבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#