בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

תעלומת מטוס ראש הממשלה: לאן הולך הכסף?

פרויקט לאומי, מכספי ציבור, מתעכב על הקרקע אחרי שתוקצב במקור ב-220 מיליון שקלים, קפץ ל-360 מיליון ועל פי דיווח אחרון כבר התנפח ל-580 מיליון. לשכת ראש הממשלה מסתתרת מאחורי אמירות כלליות וסיבות ביטחוניות, ונמנעת להגיב לשאלות ענייניות ומפורטות. לפיכך פניתי היום בנושא למבקר המדינה, לפרקליטות ולמשטרה

159תגובות
נתניהו ורעייתו
עמוס בן גרשום / לע"מ

גם בסוף השבוע האחרון בזבזה מדינת ישראל מאות אלפי שקלים בגלל שמטוס אלעל החכור עמד על הקרקע, בעוד ראש הממשלה מנהל בנחת את ענייניו בבולגריה. נתניהו קיים בשישי פגישה משותפת עם כמה מנהיגים של מדינות מזרח אירופיות, אבל כהרגלו בקודש מתח את הנסיעה גם לשבת. אלעל מצדה גובה בשמחה תשלום עבור כל שעה שהמטוס שלה לא בשימוש. עלויות הטיסה הגבוהות הללו היו אחת משתי הסיבות העיקריות להמלצת ועדת גולדברג לרכוש מטוס ייעודי להטסת ראש הממשלה והנשיא (שמאז כבר הודיע כי הוא מוותר על התענוג).

הסיבה השנייה היתה לאפשר לראש הממשלה קשר זמין, רציף ומאובטח עם העולם החיצון בעודו מעופף. הוועדה כונסה בלחצו של נתניהו לפני חמש שנים, בדצמבר 2013, ופרסמה את מסקנותיה באפריל 2014. בשורה התחתונה, היא סמכה את ידיה על המלצת משרד הביטחון לרכש והסבה של מטוס בואינג, וקיבלה את חוות הדעת של ראש המל"ל דאז, יוסי כהן, שלפיה ניתן וראוי לתחום את עלויות הפרויקט ב-175 מיליון שקלים. 

בשבוע שעבר גוללתי כאן את השתלשלות הדברים מאז. הנה שוב עיקריה. באוגוסט 2015 אישר הקבינט לבקשת ראש הממשלה רכש והסבה של מטוס ב-400 מיליון שקלים. הנימוקים לקפיצה האדירה בעלויות לא פורסמו. באוגוסט 2016 נחת בנתב"ג המטוס המיועד והועבר להסבה במתקני התעשייה האווירית. העבודות היו אמורות להימשך שנה. המטוס שנרכש היה ישן יותר מאשר המטוס בתכנון המקורי, ולכן בדיוני התקציב הופחתו העלויות הצפויות ל-220 מיליוני שקלים. אבל בדצמבר 2016 ביקש נתניהו, ללא הסבר שנמסר לציבור, לתקצב את הפרויקט ב-360 מיליון שקלים.

מאז ועד היום עדיין עומד המטוס על הקרקע, ובקיץ האחרון דווח ב"ישראל היום" שהעבודות צפויות להסתיים רק בשליש הראשון של 2019, וכי עלות הפרויקט עד כה נאמדת ב-580 מיליון שקלים; "גורם ממשלתי הבקיא בפרטים" מסר לעיתון כי "אחת הסיבות לעיכוב היא ההקפדה הרבה על מנהל תקין והרצון לעשות הכל לפי הספר".

מדובר בפרויקט לאומי שנמתח כבר משנה לשנתיים וחצי, טרם הושלם, ועלותו במיליוני שקלים קפצה מ-175 ל-220, משם ל-360, ומשם ל-580 מיליון שקלים – לפחות על פי דיווח בביטאון ראש הממשלה. אלו פערים עצומים ולא מוסברים בין תכנון וביצוע. כשפניתי ללשכת ראש הממשלה לשם קבלת תגובה, נמסר לי תחילה שהפרויקט עומד בתקציב, ללא חריגה. כשהפניתי אותם לדו"ח גולדברג, ביקשה ממני בת שיחי, שלא הכירה את הדו"ח, סיוע באיתורו. הסברתי לה שהוא מופיע באתר הרשמי של משרד ראש הממשלה.

לבסוף התקבלה מטעם הלשכה התגובה הבאה: "בניגוד גמור לנטען אין חריגה ממסגרת התקציב כפי שנקבעה ואושרה ע"י הקבינט. בתוצאות הליך המכרז שבוצע לרכישת המטוס, הסכום ששולם עבור רכישת המטוס הינו נמוך משמעותית מהסכום המצוין בדוח ועדת גולדברג. בפרויקט ישנם רכיבים רבים נוספים, שלא ניתן לפרטם מסיבות ביטחוניות, וכמו כן, העלות כוללת תפעול ותחזוקה שוטפת לחמש שנים".

זו תגובה תמוהה מאוד ומעורפלת מאוד. גם ביחס לעלויות הכוללות ביחס לסכום שאושר בקבינט. גם ביחס לחישוב של עלויות התפעול והתחזוקה העתידיות, שעד כה לא הופיעו כסעיף משוקלל בתקצוב הפרויקט. וגם ביחס לאותם "רכיבים רבים נוספים שלא ניתן לפרטם מסיבות ביטחוניות".

ההסתתרות מאחורי "סיבות ביטחוניות" היא תמיד פתרון קל. מדובר במערכות קשר, הצפנה, אבטחה והגנה. אחת המרכזיות שבהן היא מערכת להגנה מפני טילים מתוצרת אלביט מערכות. שמה "מגן רקיע", והיא מופיעה ללא כל חיסיון בדו"ח גולדברג, שכאמור פתוח מאז פרסומו לעיון הציבור. זו מערכת מבוססת לייזר, ועלותה כמיליון דולר (3.5 מיליון שקלים).

יתרה מזאת: דו"ח גולדברג גם מפרט במדויק את החלוקה התקציבית הפנימית בחלופה שנבחרה: מחיר המטוס 43%, הסבתו והתאמתו 36%, מערכות קשר והגנה 21%. כלומר העלות המתוכננת של כל אותם "רכיבים רבים נוספים" אמורה לעמוד על 21% בלבד מהעלות הכוללת; זה לא יכול להסביר קפיצה מ-220 מיליון שקלים ל-580 מיליון שקלים.

לאור זאת פניתי ביום רביעי האחרון ללשכת ראש הממשלה עם מספר שאלות הבהרה:

1. מהו התקציב שאושר בקבינט, והאם הוא עומד על 580 מיליון שקלים?

2. ממתי מחשבים לפרויקט עלויות תפעול ואחזקה חמש שנים קדימה - כשהמטוס עדיין מקורקע?

3. מהן עלויות התפעול והאחזקה שחושבו (במיליוני שקלים)?

4. מהו נתח "הרכיבים הנוספים" מתוך סך עלות הפרויקט?

5. מלבד רכיבים נוספים שלא ניתן לפרט מסיבות ביטחוניות, אלו עוד רכיבים נוספו למטוס שכן ניתן לפרט ואינם קשורים לביטחון? מהי עלותם של רכיבים אלו?

לשכת ראש הממשלה נמנעה מלהגיב. עברו ארבעה ימים. מדובר בפרויקט לאומי, מתקציב המדינה, בעלות של מאות מיליוני שקלים, עם חשש לחריגות אדירות בין תכנון לביצוע – הן בזמנים והן בעלויות. לפיכך ראיתי לנכון להביא את המידע כולו בפני הציבור, וגם לשלוח הבוקר מכתב בנושא למבקר המדינה, עם העתקים לפרקליטות המדינה ולמשטרת ישראל. למיטב הבנתי נדרשת כאן בדיקה מעמיקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו