בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

שלטון הצחוק: שנה עברה מאז השימוע לשרה נתניהו בפרשת המעונות

על רקע מתקפת היחצ"נות של הימים האחרונים, תזכורת תמציתית למורשת האמיתית של אביחי מנדלבליט

85תגובות
שרה נתניהו ומאחוריה עזרא סיידוף בפתיחת המשפט באוקטובר
עמית שאבי

ב-18 בינואר 2018 קיים היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שימוע לשרה נתניהו בפרשת המעונות לפני העמדתה לדין. הנאשמת עצמה לא נכחה בדיון מכיוון שהצטרפה לבעלה לנסיעה להודו. בניגוד לנהלים, מנדלבליט התעקש באופן תקדימי לקיים את השימוע בעצמו, למרות שהנאשמת אינה נושאת בתפקיד ציבורי ולא ענתה לפרמטרים מובהקים שהוגדרו וחודדו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ביחס לשימועים שעל היועץ לקיים בעצמו; עתירה לבג"ץ שהגשתי בנושא נדחתה.

מנדלבליט גם עמד על זכותו לנהל את תיק שרה נתניהו בעצמו, בדיוק כפי שעמד על זכותו להוביל את תיקי בנימין נתניהו בעצמו, וגם להמשיך במקביל להיפגש עמו מדי שבוע. כאן לא הפריע לו ניגוד עניינים אפשרי עקב היכרותם הקרובה, את זה הוא שמר לפרשת אפי נוה, שממנה הרחיק את עצמו עקב חברות עם החשוד ומאז הוא נמנע מלהוציא עליה מלה.

בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט
Dan Balilty / AP

כאמור, עברה שנה, והכרעה בתיק המעונות עדיין אין. במשך שנה שלמה מתמקחים פרקליטיה של הנאשמת עם המדינה על שלל דחיות, הארכות ועסקאות - תוך פגיעה קשה, מתמשכת ובלתי מידתית בעיקרון השוויון בפני החוק או סתם בעקרונות השכל הישר. בשלב מסוים, לאחר פגישה בדלתיים סגורות וללא פרוטוקול בלשכת נשיא בית משפט השלום ירושלים, אביטל חן, הסכימו הצדדים להצעתו לקיים גישור פלילי אצל סגנו, מרדכי כדורי. גם בגישור התמוה הזה כבר נרשמו הארכות ודחיות. התאריך הנוכחי שבו אמורים הצדדים להשיב להצעות המגשר הוא 7 בפברואר. תיראו מופתעים.

כל זה קורה בפרשה לא מסובכת, מגובה בחקירה ארוכה ויסודית שהחלה אי שם ב-2015. פרשה שבמסגרתה נחקרו בידי מבקר המדינה והמשטרה שבעה אישומים נפרדים. מנדלבליט החליט לסגור ללא כתב אישום שישה מתוכם, ומסרב מאז בתוקף לנמק באופן מפורט לציבור מדוע. יתרה מזאת: בעתירות חופש מידע שהגישה התנועה לטוהר המידות ניצבים יחד פרקליטות המדינה והנאשמת שכם אל שכם, ועומדים כחומה בצורה מול בקשה פשוטה ולגיטימית מאין כמוה - להסביר לאן נעלמו שאר האישומים, ולמה. זאת מורשת מנדלבליט האמיתית.

והנה, ממש בשבוע שבו מלאה שנה לשימוע, נהנה מנדלבליט ממתקפת יח"צ בכמה מהבולטים שבכלי התקשורת בישראל. כולל כמובן שימוש ב"דברים שאמר למקורביו", התעלמות משורת תמיהות ושאלות קשות, ומעל לכל פרופיל מתפעל של לוחם צדק נחוש שעובד לילות כימים כדי למלא את שליחותו מבלי להסתכל ימינה ושמאלה. קשה שלא להיזכר בתורתם של אריק איינשטיין ושלום חנוך: כתבו עליו בעיתון הרבה דברים, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.

עו"ד יוסי כהן (במרכז) בבית המשפט
אמיל סלמן

לכאורה נועד נחשול היח"צ המיותר הזה כדי להכשיר את הקרקע להחלטה על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בתיק 4000. אלא שלאור התנהלות העבר של היועץ בפרשת המעונות, ראוי להציע גם זווית נוספת: האם בחסות הדרמה שתעורר החלטה על הגשת כתב אישום בתיק 4000, ובחסות ההתקפות שכבר התחילו מטעם נתניהו וחצרניו, מתכוון מנדלבליט לגמד ולקבור את תיקי 1000 ו-2000. אחר כך תתחיל להיגרר התמקחות אינסופית רק על 4000; למעשה היא כבר התחילה, עם הסכמתו התמוהה של מנדלבליט להיפגש עם עורכי דינו של נתניהו לדיון במועד החלטתו הצפויה. 1000 ו-2000 ייזרקו בינתיים לפח האשפה של ההיסטוריה, מה שיאפשר לראש הממשלה לקדם בלהט את תזת מסע הציד והרדיפה שבסופם "כל מה שמצאו זה כמה כתבות לא ביקורתיות ב'וואלה'". בדיוק כפי שבסוף מסע הציד והרדיפה בפרשת המעונות כל מה שנשאר זה "כמה חמגשיות".

כשזה קרה בפרשת המעונות, כמעט כולם נרדמו בשמירה. אסור לתת לזה לחזור על עצמו. תיקי 1000 ו-2000 מגובים בראיות, הקלטות, עדויות ועדי מדינה. בדיוק כפי שפרשת המלצרים, פרשת החשמלאי, פרשת העובדת הסיעודית, פרשת רהיטי הגן ופרשת הנרות נחקרו לעומק. אם מנדלבליט מכווץ ומוחק את 1000 ו-2000, ראוי לתבוע ממנו מיד דין וחשבון משפטי וציבורי.

בהקשר הזה ראוי להתעכב במיוחד על הכתבה המפנקת שקיבל בסוף השבוע שעבר על שער המוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", פרי עטם של נחום ברנע וטובה צימוקי. עצם פרסום הכתבה בבמה ובעיתוי הללו הוא בדיחה, שלא לדבר על תוכנה המפרגן. הרי אם מנדלבליט סוגר את תיק 2000, הוא לא רק ממלט מאישומי שוחד את נתניהו – הוא גם מציל את ראשו של נוני מוזס, המו"ל והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות".

ואם כבר עוסקים בציר זמן ובשאלות של עיתוי – בשבוע שעבר, ממש עם מלאת שנה לשימוע במעונות, הודיע מנדלבליט על סגירת תיק 1207. הנימוקים שפורסמו לסגירת החקירה של ההצעה המגונה שהופנתה לשופטת הילה גרסטל (מינוי ליועצת המשפטית לממשלה תמורת סגירת פרשת המעונות): "פערי גרסאות" ו"תעתועי זיכרון". אבל אלו בדיוק הדברים שניתן לנסות ולפתור בחקירה יסודית. בסופו של דבר, הייתה כאן לכאורה הצעה מפורשת שהופנתה למועמדת לתפקיד. המועמדת סירבה, ובתפקיד זכה מועמד אחר. מאז מינויו נסגרו ששה מתוך שבעה אישומים, ועל האחרון מתמקחים כבר שנה ומתקרבים מאוד להחלטה שלא לברר גם אותו בבית המשפט ולעיני הציבור. לאור זאת, ההיגיון הפשוט אומר שלפני סגירת התיק היה מקום לזמן את המועמד שכן זכה בתפקיד למסור עדות במשטרה. בעדות כזו היה המועמד מתבקש לספק מידע שלם ומקיף על כל הפגישות והמגעים שהובילו למינויו, ולו לשם הסרת העננה מעל הפרשה המטרידה הזו, שבה התערבבה גם גרסה מתחלפת של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, חברתה הטובה של גרסטל.

הבעיה שלמועמד הזה קוראים אביחי מנדלבליט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו