בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}
משגב לעם

בחיל האוויר מקימים "טייסת קטנה" עבור מטוס רה"מ בלבד

עבור המטוס מוקם דיר ייעודי, מעין חנייה פרטית, ובהפעלתו יעסוק צוות בפיקוד סא"ל. המטוס המיושן מחייב הכשרה ייחודית לצוותים, דבר שיכביד עוד על העלויות. מבקר המדינה הורה אתמול לבדוק את הפרויקט

134תגובות
נתניהו בטקס סיום קורס טייס, אתמול
אליהו הרשקוביץ

בבסיס חיל האוויר אי שם בדרום הארץ מתנהל מזה זמן פרויקט בינוי יחיד במינו: הקמת מבנה אחסון ממוגן ("דיר" בלשון החיל) למטוס הבואינג שנרכש בקיץ 2016 לשימושם הבלעדי של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ורעייתו (הנשיא ריבלין הזדרז מזמן להודיע כי אין לו צורך במטוס ובכוונתו להמשיך לעשות שימוש בטיסות מסחריות רגילות - א.מ).

מדובר בחנייה פרטית: הדיר ישמש אך ורק את הבואינג הספציפי הזה. לצורך קליטת המטוס והפעלתו הוקם בחיל האוויר גוף פיקודי המקביל בערך לגף. בראשו עומד סגן אלוף, ומתחתיו עוד קצינים וחיילים. אלא שבפועל, מדובר למעשה במעין טייסת קטנה, וזאת מסיבה פשוטה - במטוס לא ייעשה כל שימוש אחר מלבד הטסת ראש הממשלה ופמלייתו. בכל שאר הזמן הוא יעמוד מושבת ולא יבצע משימות תובלה אחרות. המטוס גם לא יכול להשתלב בצי המטוסים המתדלקים של החיל, עקב התצורה הייחודית שלו. זה דבר חסר תקדים: בשנים עברו, בהן הוטס ראש ממשלת ישראל במטוסי חיל האוויר, נעשה בהם שימוש למשימות אחרות בשאר הזמן.

למעשה, נדרש כאן חיל האוויר להכשיר צוותי אוויר למטוס בודד ספציפי, ועוד למטוס מדגם ישן, שבואינג כבר הודיעה שהיא מתחילה להוציא משירות. זה מנוגד לתפישת ההפעלה הבסיסית של חיל האוויר. לשמירה על כשירותם של הטייסים בנסיבות הללו (סימולטור תקופתי בחו"ל, טיסות אימון שכאמור לא יוכלו לשרת בעת ביצוען מטרות אחרות) יש משמעויות תקציביות. משמעויות נוספות נגזרות מן העובדה שהדגם הזה כאמור מוצא משירות, ולכן מחירם של חלקי חילוף עבורו יילך ויאמיר עם השנים.

שרה נתניהו ליד מטוס של אל על
אל על

תחזוקת המטוס היא באחריות התעשייה האווירית. גם כאן יש צורך להכשיר צוותי מכונאים ייעודיים, לאמן אותם ולשמור על כשירותם לאורך פרקי הזמן הממושכים שבהם המטוס יעמוד מושבת על הקרקע. חיל האוויר נדרש כאן להוביל ולתכלל פרויקט שבו מעורבים גופים רבים מלבדו. החיל אחראי רק על ההטסה והאחסון ואילו התעשייה האווירית על עבודות ההסבה והתחזוקה השוטפת. "ארקיע" זכתה במכרז להפעלת שירותי הסעדה והעסקת צוותי דיילים וממש בימים האחרונים החלו שם לגייס ולמיין מועמדים לתפקיד הנכסף. השב"כ ממונה על האבטחה הפיזית ומעורב בעוד תחומים.

והנה עוד אחת מהסיבות לעובדה שהפרויקט הזה מעורר תמיהה ואפילו תסיסה בקרב גורמים מקצועיים בחיל האוויר: אתמול (ראשון) הורה מבקר המדינה לחטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרדו לפתוח בבדיקה מקיפה של סוגיית מטוס ראש הממשלה ("סקר" בעגה המקצועית של המבקר). מטעם המבקר נמסר כי ההחלטה התקבלה בעקבות מספר תלונות שהוגשו. לא אתפלא אם מקורן של כמה מתלונות אלה הוא בחיל האוויר. מקורה הוודאי של תלונה אחת, שקיבלה גם ביטוי פומבי, הוא ממש כאן. בנובמבר האחרון, לאחר סיקור אינטנסיבי של הנושא ב"משגב לעם", שלחתי מכתבי תלונה למבקר המדינה, לפרקליטות ולמשטרה בבקשה שיתחילו לבדוק את המחדל הלאומי האסטרטגי הזה.

הבסיס לבדיקה ברור וצועק לשמיים: הפרויקט הגחמני והמיותר הזה הוא פיאסקו. עבודות ההסבה וההתאמה המסתוריות של המטוס במתקני התעשייה האווירית היו אמורות להימשך שנה, אבל סופן אינו נראה באופק. כרגע מדובר על הקיץ הקרוב, אבל לאור התנהלות הפרויקט עד כה מוטב להתייחס להערכה הזו בזהירות הראויה. גם אם היא אכן תתממש, מדובר על פרויקט שכבר שילש את זמן הביצוע שלו.

הפערים בין התכנון לביצוע בתחום התקציבי חמורים עוד יותר. ועדת גולדברג דנה ב-2014 בעלות ריאלית של כ-175 מיליוני שקלים שתצדיק כלכלית את הכניסה לפרויקט; אנשי משרד האוצר הצהירו רשמית שעלות הרכישה תעמוד על 140 מיליון שקל, ועלות ההסבה על 35 מיליון שקל. בקיץ 2016 כבר דובר על עלות של 220 מיליון שקל, אולם באגף התקציבים באוצר טענו שהסכום אמור אמור לרדת כי נקנה מטוס מדגם ישן יותר מהצפוי. בהמשך, מתחת לרדאר הציבורי, אישר הקבינט לבקשת נתניהו 360 מיליוני שקלים לטובת הפרויקט, ואילו בדיוני ועדת הכספים של הכנסת בנובמבר 2018 הודתה לראשונה נציגת משרד ראש הממשלה שהמחיר האמיתי הוא בכלל 580 מיליון שקל (הנה קישור לעדות ראייה נדהמת שפרסמתי מהקרקס שהתנהל שם סביב שולחן הוועדה). בדצמבר נחשף ב"כלכליסט" מסמך רשמי שלפיו עוד ב-2015 אישר הקבינט, שדיוניו כזכור חסויים וחשאיים, סכום מטורף של 729 מיליוני שקלים עבור הפרויקט.

הפער בין 729 מיליון ל-175 מיליון הוא 554 מיליון. אנחנו מדברים כאן על פרויקט שניפח ביותר מפי ארבע את העלות המקורית שחושבה לו. זה בלתי נתפש, אבל ייתכן מאוד שהבור האמיתי עמוק עוד יותר: גורמים מקצועיים מתחום התעופה, בעלי ניסיון מצטבר רב בפרויקטים דומים, העריכו באוזניי בחודשים האחרונים שאם משקללים פנימה גם הוצאות שנזכרו כאן - מסוג אימון צוותי האוויר הייעודיים ושמירה על כשירותם, או התייקרות חלקי החילוף ועלויות התחזוקה בשנים הבאות - העלות הריאלית של המטוס לקופה הציבורית עלולה לחרוג אפילו ממיליארד שקלים.

אז ברכות למבקר המדינה שפעל במהירות כדי למלא את תפקידו, ואיחולי הצלחה לאנשיו החרוצים. להערכתי הבדיקה הזו לא תוכל להתמצות בדו"ח, חריף ככל שיהיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו