בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

יום טוב לשמאל הישראלי, רק הערבי שוב שילם את המחיר

האיחוד בין העבודה-גשר למרצ מעורר תקווה אך מוכתם קשות כל עוד העשירייה הפותחת היא ליהודים בלבד. יש לתקן מהר את המעוות ואחרי הבחירות להניע את המהלך החיוני באמת - מפלגה משותפת

164תגובות
פריג' בוועידת מרצ, ביום ראשון
תומר אפלבאום

כשאנשים יורדים מעץ גבוה בקפיצה מבלי להתרסק, מוטב להיות איתם סלחנים. עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס צודקים וגם טועים בהגדרת איחוד מפלגות השמאל כ"טכני" ו"זמני". הוא טכני רק כי נולד בחופזה, ברגע האחרון, בלית ברירה, עם אקדח לרקה. לא כי "תהום פעורה בינינו לבין מרצ", כפי שהכריזה לוי-אבקסיס ממש לא מזמן. התהום היחידה שפעורה היא בין השמאל לבינה וזאת משום שלוי-אבקסיס היתה ונשארה אשת ימין, לפחות עד שיוכח אחרת.

איחוד העבודה-גשר ומרצ בהחלט כן מצטייר כזמני, אבל ממש לא מהטעמים שפרץ ולוי-אבקסיס מכוונים אליהם. יש גלגלים שקשה לסובב לאחור. למותר לציין ולהזכיר ששיתוף הפעולה הזה היה חלק מהמפה הפוליטית בעבר. "המערך" ההיסטורי כלל את העבודה ומפ"ם. יוסי שריד ויוסי ביילין היו ח"כים בולטים ומבטיחים בעבודה לפני שהפכו איש-איש בתורו למנהיגי מרצ. גם החבריה למחנה הדמוקרטי לפני בחירות ספטמבר התבסס על יוצאי העבודה אהוד ברק וסתיו שפיר. חבל ששפיר נותרה בסיבוב הזה מחוץ לתמונה וכעת כדאי לה, לטובת המחנה ובעיקר לטובתה האישית והעתידית, שלא להתבזות בריצה עצמאית תחת אג'נדה "ירוקה" מחופפת.

ניתן לפיכך להעריך כי מחר-מחרתיים האיחוד בשמאל ייראה כל-כך טבעי, שרק מטורף יעלה על דעתו להתפצל מחדש. אלה אולי חדשות רעות לצבר העסקנים והקומבינטורים שחגים מעל ומסביב לשתי המפלגות הגוועות הללו, מתפרנסים מהן או מארגונים המסונפים להן בדרכים שונות ומשונות. האיחוד הוא חדשות מצוינות לקהל התומכים והמצביעים של העבודה ומרצ. קשה למצוא מלים לתאר את רמת הניכור, המיאוס והבושה שפשטו בקרבו במהלך השנה האחרונה כלפי מי שהתיימרו לייצג בזירה הציבורית את ערכיו ומשאלותיו.

הורוביץ ופרץ, הלילה
חשבון הטוויטר של מרצ

באופן אישי, אינני שותף להערכות שהאיחוד הזה יוביל לאיבוד מנדטים רבים לטובת כחול-לבן. יש באיחוד הכוחות ובהתגברות על שיקולי האגו והנרקיסיזם משהו שמעורר תקווה ואמון מחודש, במקום רוח הנכאים שעוררו עד כה הפרימדונות של העבודה-גשר ומרצ. בנסיבות הנוכחיות ובלוח הזמנים הדחוק שלפנינו, מחנה המרכז-שמאל מגיע להתמודדות הגורלית נגד בלוק החסינות של הימין הלאומני-דתי כשהוא בהיערכות אופטימלית, בשלושה ראשים נבדלים שיכולים להוות בית לכל מצביע שמוצא את עצמו על הספקטרום הפוליטי הזה.

עם זאת, רצוי ונכון שהאיחוד בשמאל יהיה זמני וקצוב, וזאת משום שאין לו באמת עתיד ואין לו באמת יותר צידוק. הסיפור הזה של "שמאל ציוני" פשט את הרגל. לאו דווקא בגלל שהציונות פשטה את הרגל, גם לא בגלל שהשמאל פשט את הרגל. רק בגלל שאין יותר מקום לאנומליה הזאת. הרי התיאור "שמאל ציוני" הוא בעצם כינוי הסוואה לשמאל יהודי, ושמאל ליברלי ישראלי אמיתי, עמוק בתוך המאה ה-21, חייב להתבסס על ערך השוויון כדגל המוביל שלו. מדינה דמוקרטית, מדינת כל אזרחיה. זה המאבק, זה העתיד, ולהיפרדות על בסיס לאומי ואתני לא יהיה מקום במפה הזו.

פרץ ולוי-אבקסיס בישיבת סיעת העבודה, בנובמבר
אוהד צויגנברג

לכן, החזון הגדול באמת הוא מפלגת שמאל ערבית-יהודית, שיהיה בה מקום שווה ומכובד לאיימן עודה, אחמד טיבי ועאידה תמא סלימאן לצד עמיר פרץ, ניצן הורביץ ותמר זנדברג, ובעיקר - הרבה שמות חדשים של נשים וגברים, ערביות ויהודיות, ערבים ויהודים, שהגיע הזמן שיזרימו רוח חדשה לפוליטיקה שלנו. הצורך החיוני הזה בולט מאוד לנוכח העובדה שהנפגע העיקרי, למעט שפיר, מעסקת האיחוד הוא עיסאווי פריג'. איכשהו בשמאל הישראלי, בסוף הערבי נדפק. מכל הדיבורים היפים של זנדברג ואילן גילאון על "שותפות יהודית-ערבית" יצא שבעשירייה הראשונה של המפלגה המאוחדת יש מקום ללוי-אבקסיס מישראל ביתנו ולסגן הרמטכ"ל בדימוס יאיר גולן, אבל אין מקום לפריג'.

פחות משנה אחרי שהציל במו ידיו את מרצ מאחוז החסימה ואת המחנה כולו מהתרסקות היסטורית - פריג' עשה את שלו והוא יכול ללכת. אם השטות הזו לא תתוקן ביומיים הקרובים עד להגשת הרשימות, איחוד העבודה-גשר-מרצ אכן ידמם מנדטים – אבל לא לכיוון כחול-לבן אלא דווקא למשותפת. קשה לראות מצביעים ערבים נוהרים לקלפיות כדי לתמוך בשמאל שלא מוצא בין שורותיו מקום ריאלי אפילו לערבי אחד. יהיו גם תומכי שמאל יהודים שימאסו בצביעות ובעיוורון הזה. מוטב להקדים תרופה למכה כבר כעת, לקראת הבחירות הקרובות, ומיד אחריהן - להניע את המפץ הגדול באמת: מפלגה משותפת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו