בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

גם כריתת דגדגן לא חודרת את הלב האטום של שקד

ההחלטה להעניק מעמד של פליטים למשפחה מחוף השנהב בשל החשש שהילדות יעברו מילה בארצן - מתונה ומידתית. אך את שרת המשפטים לשעבר מטרידה יותר "סכנת האקטיביזם השיפוטי"

318תגובות
איילת שקד
תומר אפלבאום

הפסיקה של בית המשפט העליון אתמול (ראשון) כי יש להעניק מעמד של פליטים לזוג הורים מחוף השנהב ולשתי בנותיו בשל החשש שהילדות יעברו מילה אם יוחזרו לארצן, היא פסיקה מתונה ומידתית. השופטים קבעו ברוב של שניים מול אחד (דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף תמכו, יוסף אלרון התנגד) כי המדינה נכשלה להוכיח שהילדות, בנות שש ושלוש שנולדו בישראל, יכולות להיות מוגנות אם יוחזרו לאזור אחר בארצן.

במלים אחרות קבעו השופטים כי על המדינה לספק ראיות לכך שבחוף השנהב יש אזורים שבהם ניתן למנוע את חטיפת הילדות לצורך המילה, אחרת החשש מההתעללות הזו עשוי לשמש "עילת פליטות", שהיא סיבה מוצדקת להעניק מעמד בינלאומי למבקש מקלט. בכך קיבל העליון את ערעור המשפחה החוששת מחזרה לחוף השנהב, שכן בקבוצה החברתית שאליה היא משתייכת קיימת סכנה שהילדות ייחטפו ויעברו מילה.

כל זה הספיק לאיילת שקד כדי להזדעק מיד. ב-280 תווים לערך (זה מה שטוויטר מרשה) צייצה שרת המשפטים לשעבר: "פסק דין שמייצר פרשנות רדיקלית ומסוכנת לאמנת האו"ם לפליטים. מילה נשית, מזעזעת ככל שתהיה, לא יכולה להיות עילה לפליטות במזה”ת. המדינה חייבת לדרוש דיון נוסף בהסתמך גם על דעת המיעוט של השופט אלרון".

הציוץ של שקד - דלג

ראשית, אין דבר כזה מילה נשית. יש מילת נשים, וגם זה ביטוי מכובס: הכוונה לכריתת הדגדגן של ילדות ללא רשות, ללא הרדמה, ללא סניטציה, כדי לוודא שלא יחוו עונג מיני בהמשך חייהן. אבל את שקד סכנה כזו לילדות קטנות, ועוד כאלו שנולדו בארץ, לא מטריד כמו סכנת האקטיביזם השיפוטי והפרשנות הרדיקלית. כשאני רואה לנגד עיני מישהי כמו שקד, אני יכול להבין באופן סופי ומלא איך בני אדם, מלומדים ומתורבתים כביכול, אפשרו באטימות לב את הזוועות האנושיות הגדולות ביותר לאורך ההיסטוריה. כל שנדרש לכך הוא מבנה נפשי מסוים. "פתולוגיה" בשפה המקצועית. "מפלצתי" בשפה שלי.

שנית, אני בספק גדול אם שקד קראה את הכרעת הדין לפני שהסתערה על טוויטר כדי לקושש קצת קולות למפלגתה המתרסקת. שופטי הרוב בפירוש מדגישים שלא מדובר בפרשנות גורפת ועילה אוטומטית, אלא שבמקרה דנן המדינה לא הצליחה להוכיח כי הסכנה הנשקפת לילדות ניתנת למניעה. "הדין נגזר מן העובדות", כותבת השופטת ברק-ארז, "כל מקרה יצטרך להיבחן על פי העובדות שביסודו". "עמדת המדינה לא עומדת בנטל המוטל עליה: לא הונחה תשתית מספקת המלמדת על כך שהמערערות הקטינות יהיו מוגנות מפני איום הפגיעה בהן. לא הונחה תשתית מספקת לכך שהמערערים יצליחו לאורך זמן להתגורר באזורים אחרים", מוסיף גרוסקופף.

אפי נוה והשרה לשעבר איילת שקד בכנס של לשכת עורכי הדין, 2017
דודו בכר

כלומר הדיון היה ענייני, לגופה של העתירה ולגופן של ראיות. אגב, גם השופט אלרון אינו כופר בכך שסכנת המילה יכולה להוות עילה אפשרית לקבלת מעמד פליט. הוא פשוט החליט שבמקרה הזה מדובר בפתרון לא מתחייב. לצד זאת, אם נישאר לרגע עם שקד ואלרון, ולנוכח הגילויים האחרונים סביב עבודת הוועדה למינוי שופטים, ראוי להזכיר כי אלרון הוא מינוי שנוי במחלוקת שזכה לדחיפה של הצמד איילת שקד ואפי נוה, יחד עם משה כחלון, ההוא מהרמת נטל הראייה.

לעצם העובדה שהמדינה נאבקת בבתי משפט כדי להצליח לגרש משפחה לחוף השנהב למרות הסכנה האיומה הנשקפת שם לבנותיה, ראוי להקדיש מאמר נפרד. אולי אפילו כנס אקדמי, נניח ב"יד ושם", אם נשאר שם מקום בין כנסי האוליגרכים לשכתוב ההיסטוריה. בינתיים, הייתי מציע לשקד להיזהר קצת ולא למתוח את החבל. מוטב שלפני שהיא שולחת ילדות קטנות לכריתת דגדגן באפריקה, תפסיק לצווח נגד הפגיעה בפרטיות שלה ותאפשר לנו, מיוזמתה, להיחשף לתכתובות בינה לבין נוה ותוצריהן בכל הערכאות. מזעזעת ככל שתהיה, הפגיעה בפרטיותה אינה מייתרת בירור עמוק ומקיף של השחתת מערכת המשפט בידי פוליטיקאית שיכורת כוח שמגרדת בהתמדה את אחוז החסימה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו