מי שתוקף את כחול-לבן לא רוצה שינוי - המסע לישראל האחרת - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

מי שתוקף את כחול-לבן לא רוצה שינוי

ההתקפה של מפלגת העבודה על בני גנץ וחבריו מעידה על חוסר אחריות ציבורית, אובדן עשתונות וחוסר אמונה במהפך. אפשר ורצוי להציג דרך והבדלים אבל היריב האמיתי נמצא מימין

תגובות
אבי גבאי. העבודה הולכת שבי אחר קמפיינרים השוגים בהערכת הדינמיקה
עופר וקנין

מערכת הבחירות נכנסת לשלבים הקריטיים שלה ובמפלגת העבודה, שחשה ככל הנראה מאוימת, פתחו בהתקפה המאשימה את כחול-לבן בימניות. אלא שערעור מעמדה של כחול-לבן דווקא מהאגף השמאלי, הוא פיגוע מכוון שמחבל ביכולת לייצר את המהפך שכה רצוי לישראל. אם כתוצאה מכך תקבל כחול-לבן את מירב הקולות - תיחשב העבודה כמי שנכשלה ואף הכשילה את המהפך.

כחול-לבן אינה מפלגת ימין או מפלגת שמאל - היא השינוי. ומי שתוקף את השינוי אינו רוצה בו באמת. מי שפוגע במפלגה שמצטיירת כבעלת הסיכויים הגבוהים ביותר להביא למהפך ועוסק בקעקוע מעמדה - יגרום לקולות הצפים להצביע בסוף לליכוד או למפלגות אופנה חדשות. בדרך זו, השינוי המיוחל לא יבוא. הבחירה ללכת שבי אחר אסטרטגים השוגים בהערכת הדינמיקה היא מחדל של מפלגת העבודה אשר ינחיל בסופו מפלה לגוש המרכז-שמאל. הקמפיינרים שלה אינם מגלים תבונה ורוחב דעת.

אני יכול להבין ללבם של אנשי העבודה החוששים לקריסת המפלגה. הדרך לטפל בכך היא בקמפיין המציג את חזונם, דרכם וייחודם ולא במתקפה פרועה שנועדה לפגוע בתדמיתו של השותף העתידי הבכיר שלהם, אם וכאשר יתרחש מהפך. ההתקפות על ראשי כחול-לבן מעידות על חוסר אחריות ציבורית, על אובדן עשתונות וחוסר אמונה במהפך. צריך להעריך את תחושת האחריות האזרחית שמפעמת בחבורה נפלאה של כחול-לבן, אשר נכנסה למערכת הפוליטית כדי להביא מזור לישראל. אין לתקוף אותם ולהנציח בכך את שלטון הימין.

גנץ ובכירי כחול-לבן מותקפים הן מימין והן משמאל. אך בעוד שאת ההתקפות מימין ניתן להבין, את אלה שבאות משמאל לא ניתן. התמיכה שכחול-לבן מקבלת אינה בעבור המפלגה עצמה אלא בעבור השינוי. לכן, וכדי להביא למהפך, הכרחי שמפלגות המרכז-שמאל יגיעו להסכם הדדי של אי התקפה. אפשר ורצוי להציג דרך והבדלים, אבל צריך להביט על היריב האמיתי. ערכי השמאל חשובים, אבל השינוי חשוב עוד יותר ומי שמחבל בו מזיק גם לעצמו. התמיכה הציבורית בכחול-לבן ממילא מלווה בהיסוס והיא תגבר אם הציבור ישתכנע שהיא אינה יכולה לעשות את השינוי.

אי אפשר גם לקבל את הטענה שגוש חוסם הוא הדבר החשוב ביותר ולא מי תסיים כמפלגה הגדולה ביותר בכמות המנדטים. זה פשוט לא נכון. כדי להיות ראויה להרכבת ממשלה, כחול-לבן צריכה להוביל על הליכוד בחמישה מנדטים לפחות. אם יתהווה תיקו בין הגושים, הרי ברור שהנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על המפלגה הגדולה ביותר. לכן ראוי לדעת שמי שבאמת רוצה שינוי צריך לאפשר לבעל הסיכויים הגבוהים ביותר להשיגו ולא לתקוע מקלות בגלגלי התקווה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#