האם מותר לי להתחיל עם סטודנטית שמגיעה להרצאה שלי? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

האם מותר לי להתחיל עם סטודנטית שמגיעה להרצאה שלי?

אני מרצה באופן חד-פעמי במקומות שונים ואין לי כל השפעה על עתידם של השומעים. האם אני רשאי להתחיל עם צעירות מהקהל בידיעה שאין כאן ניצול של יחסי מרות?

תגובות
רוס והסטודנטית אליזבת' מתוך "חברים"
NBC

אני בן 40, מרצה מבוקש, אשר מרצה באופן חד-פעמי (תמורת תשלום) במקומות שונים. אני מרצה בתחום התמחותי (התנהגות בעלי חיים) בפני קהלים שונים, גם במוסדות לימודיים ובחברות עסקיות. אין לי כל השפעה על עתידם של השומעים/שומעות - אני מגיע, מרצה 90 דקות והולך. לעתים אני נתקל בבעיה: בסוף ההרצאה ניגשת אלי שומעת, לרוב סטודנטית בת 25-22, נלהבת מהרצאתי ומתחילה איתי. היא לרוב מצודדת, נחמדה ואינטליגנטית ורמזיה ואמירתה ברורים.

האם היענותי לאותה סטודנטית מהווה הטרדה מינית? האם יש כאן ניצול של יחסי מרות? הרי אני לא יכול להשפיע על עתידה ואי אפשר לומר שהיא עושה זאת בגלל מורא הציון. ומצד שני, כאשר אני רואה מישהי נפלאה בקהל ונוצר קשר עין - האם אני רשאי להתחיל עם סטודנטית כזו שמוצאת חן בעיני? החיים היום מאוד מבלבלים.

מרצה

נרקיס ביצות יקר,

אני רוצה לפתוח את תשובתי דווקא במקום שבו סיימת אתה את תשובתך – בטענה שהחיים היום מבלבלים מאוד. ניסוח מדויק יותר אולי יהיה שהחיים היום מנסים להעניק מעט יותר מקום גם לחוויות של נשים, לאפשר להן להתהלך בעולם כבני אנוש שווים ולתת תוקף וערך גם להנאה ולביטחון שלהן. הנימה המפונקת שבה כתבת את המשפט הזה - כאילו הציפייה שלא תטריד או תתקוף מינית כה מוזרה ומערערת – גורמת לי לפקפק ביכולת שלך לפענח סיטואציות חברתיות.

מל גיבסון בסרט "מה נשים רוצות" מ-2000
Paramount / The Kobal Collection

לכן, קשה לי לדעת עד כמה הטענה שלך שסטודנטיות צעירות ומצודדות נופלות לרגליך בסוף ההרצאות היא אכן טענה מבוססת, או שמא אתה מאוהב בעצמך ואילו הן סתם מעוניינות לשמוע עוד לגבי החומר הנלמד. אתה לא לבד בזה: מחקרים רבים (וגם החיים עצמם) מראים שגברים נוטים לחשוב שנשים מפלרטטות איתם הרבה יותר מכפי שקורה בפועל, ואילו נשים נוטות לחשוב שגברים מפלרטטים איתן פחות מכפי שקורה בפועל. אני מקווה שלא תידהם לשמוע שהערכת היתר של גברים גבוהה יותר מול נשים מושכות יותר בעיניהם. ממש כמוך, כל נרקיסון בביצה משוכנע שהצעירות המצודדות פשוט לא יכולות בלעדיו.

הסבר אחד שהוצע לתופעה הזו הוא שמדובר בשוני אבולוציוני: גברים מחווטים לטעות כלפי מעלה כי הם מעוניינים להפיץ את המאגר הגנטי שלהם כמה שיותר, ולכן עדיף להם לטעות תשע פעמים כדי להצליח בעשירית. הסבר נוסף שהוצע הוא תרבותי, כלומר החינוך של נשים וגברים והציפיות החברתיות השונות מהם גורמים לפער הזה.

למה גברים תמיד חושבים שנשים מפלרטטות איתם? סרטון הסבר מסדרת "The Science of Us" של ניו יורק מגזין

חוקר אחד שבחן את הנושא בנורבגיה טען שהעובדה שהפער הזה מתקיים גם בחברה הנורבגית השוויונית מוכיח שזה עניין אבולוציוני ולא תרבותי – אבל זה בדיוק מסוג השגיאות שאופייניות לפסיכולוגים אבולוציוניים. למשל קושי להבחין בין חקיקה ומדיניות ובין מציאות חברתית ממשית, או בין פוליטיקה מקומית ותרבות גלובלית, כי מה שקובע מבחינתם זה אותו סיפור אחיד וקבוע על הפצת זרע (והסברים קלושים מדוע נשים אינן מעוניינות בהפצת הגנים שלהן באותה המידה – הרי אילו זה היה נכון, גם נשים היו אמורות לבצע הערכת יתר של פלירטוט מצד גברים מושכים).

נראה לי שההסבר הסביר ביותר קשור למידת הביטחון השונה של גברים ונשים, שנובעת בחלקה מהבדלים פיזיולוגיים וברובה מהבדלים בחינוך ובציפיות חברתיות. לא ברור מדוע המחקרים הרבים שבוחנים את הפערים בהבנת פלירטוט עיוורים לקשר שלהם למחקרים הרבים שבוחנים את פערי הביטחון העצמי בין נשים וגברים באופן כללי. מחקר של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי מ-2016 גילה כי פערי הביטחון הללו גדולים יותר דווקא במדינות מערביות מפותחות. מחקרים רבים ומגוונים, בייחוד בפסיכולוגיה ובכלכלה, כבר הראו שגברים מעריכים את היכולות והתפקוד שלהם בהערכת יתר, ואילו נשים – בהערכת חסר. האם זה כה מסובך אפוא להבין שגם בתחום הפלירטוטים גברים נוטים להעריך את עצמם הרבה יותר מאשר נשים?

הרחבתי בעניין זה כדי להבהיר שיש סיכוי גבוה שרוב הנשים הצעירות שניגשות לשאול אותך שאלה בסוף ההרצאה אכן מעוניינות לשאול שאלה, לא להזמין אותך לדייט. אם מישהי מזמינה אותך לדייט באופן מפורש, ממילא אין בעיה שתיענה לה – אבל זה הרי לא המצב במציאות. מה שאתה באמת רוצה לדעת הוא אם לגיטימי להתחיל עם אחת מהסטודנטיות שנכחו בהרצאה שלך.

ההיבט החוקי פשוט יותר: מבחינת החוק למניעת הטרדה מינית אין עם זה בעיה, כפי שכתבה גם מנסחת החוק אורית קמיר. החוק אוסר על שש התנהגויות ספציפיות, שאותן הוא מגדיר כהטרדה, ביניהן הצעות מיניות חוזרות לאדם שכבר הראה שאינו מעוניין בהן או הצעות מיניות חוזרות ונשנות תוך ניצול של יחסי מרות. להתחיל עם מישהי ולקבל בנימוס את הסירוב שלה זו לא הטרדה מינית, ובינך לבין מישהי שישבה בהרצאה חד-פעמית שלך מלכתחילה אין יחסי מרות.

ההיבט החברתי מורכב יותר (הבנתי משאלתך שקשה לך עם מורכבויות, אבל כאלה הם החיים). ישנן התנהגויות רבות שאינן פליליות ועם זאת הן מגעילות ומיותרות. במקרה שלך, קשה לדעת איך פלירטוט כזה יתפרש אצל סטודנטית שניגשה לשאול שאלה. מצד אחד, במקרים רבים פלירטוט הוא עניין מחמיא ובלתי מזיק, אפילו מאדם שבו אין לך עניין. מצד שני, כשסטודנטית ניגשת לשאול שאלה כי היא אדם סקרן, ואתה מנצל את ההזדמנות כדי להתחיל איתה ולהזכיר לה את מקומה כאשה בעולם, ובייחוד אם מבחינתה אתה סתם מרצה מבוגר ולא אובייקט מיני בשום צורה – זה יכול לייצר הרגשה מעיקה, לא נעימה ואף מקטינה. מצד שלישי, יהיה עצוב להגביל מראש את האפשרות של בני אדם להתחיל זה עם זה ואת הפוטנציאל החמוד והמרגש שזה מוסיף לחיי כולנו.

האם זה כה מסובך אפוא להבין שגם בתחום הפלירטוטים גברים נוטים להעריך את עצמם הרבה יותר מאשר נשים?

לכן, קשה לענות על שאלתך בצורה תיאורטית ומנותקת מהקשר. אתה צריך להיות עירני ורגיש לכל סיטואציה קונקרטית, לגשש בעדינות לגבי מידת העניין של הצעירה המסוימת שניגשה אליך, ואם אתה מעוניין להתחיל איתה – לעשות זאת בצורה הכי פחות מעיקה שאפשר. האם המכתב שלך משרה עליי ביטחון לגבי היכולת שלך לפענח את המצבים הללו בצורה מדויקת ורגישה? לא. אבל תמיד אפשר לקוות, ואני מקווה שהתשובה שלי תעזור לך לעשות צעד קטן בכיוון הנכון.

מעוניינים גם אתם בעצה הטובה של מחלק מוסר? כתבו לנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#