מחלק בזק: האם לעשות הכל כדי לא לצאת ישראלי קמצן בחו"ל? מה עושים כשהשמרטפית גונבת לי חלק מהגראס? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

מחלק בזק: האם לעשות הכל כדי לא לצאת ישראלי קמצן בחו"ל? מה עושים כשהשמרטפית גונבת לי חלק מהגראס?

וגם: האם אפשר למנוע מסטודנטים אחרים בשיעור לצפות בסרטונים? האם אפשר להשאיר אגורות כטיפ?

תגובות
בני זוג מדברים עם מלצר במסעדה ביוון
Radim Beznoska / Alamy

במהלך חול המועד נסעתי עם אשתי לטיול לאחת מהמדינות לחופי הים התיכון. אנחנו זוג שקט, שמסתפק במועט, ונהנה מטיולים שקטים בטבע, ומקפיד להיות שגרירים של "הישראלי היפה". במסעדות במדינה שבה טיילנו נהוג לגלם את הטיפ במחיר המנות, אבל לא תמיד המידע הופיע במקום ברור. וכך, נאלצנו לשאול את המלצרים האם יש צורך להוסיף תשלום על שירות. פעמים רבות, בשל קשיי שפה, לא הצלחנו לקבל תשובה ברורה.

הרגל נוסף שיש למלצרים הוא לשאול מאיזו מדינה אנחנו מגיעים. ותמיד ענינו בגאווה - מישראל.

ופה התחילה הבעיה: האם להשאיר תשלום "על כל מקרה", ולו רק כדי שלא יחשבו שאנו ישראלים קמצנים, או לשמור על הכסף שלי, יהא המחיר ההסברתי אשר יהא? זוהי למעשה דילמה שאני נתקל בה רבות בטיולי בחו"ל - האם לתת לאנשים סביבי לעקוף בתור, לרוכל לגבות מחיר גבוה, לנהג המונית לנסוע במסלול הארוך יותר ולהקריב את כספי ועצביי על מזבח שמנו הטוב?

בתודה,

אני

קונסול כבוד יקר,

זיהוי מוחלט בין האזרח לבין מדינתו יפה למשטרים פאשיסטיים, ואין צורך שאשתך ואתה תפלו בפח הזה. אתם לא באמת מייצגים את ישראל, ואפילו אם יש אנשים במדינות אחרות שיחשבו דברים רעים על ישראל משום שאתם התנהגתם לא יפה – זו הבעיה שלהם. אתם בני אדם אוטונומיים, ואין שום סיבה שתשאו על כתפיכם הענוגות את ההסברה הישראלית.

זה גם לא יהיה יעיל במיוחד. בפועל, הכישלון ההסברתי של ישראל לא קשור להתנהלותם של תיירים ישראלים בחו"ל, אלא למדיניות רבת שנים של כיבוש צבאי ולכל הנגזר מכך. למשל ירי על מפגינים לא חמושים בגבול עזה, מניעת טיפול רפואי חיוני מפצועים או איסור על ביקורי משפחות של חולי סרטן פלסטינים, מעצרים של בני נוער באישון ליל ועוד ועוד – ואלה רק מעט דוגמאות מהשבועות האחרונים. אתה מבין, קונסול, גם אילו אשתך ואתה הייתם מלטפים כל תינוק שנקרה בדרככם בטיול, משאירים טיפים של מאות דולרים ומתנדבים לנקות את כל האסלות במלון, רוב העולם עדיין היה סבור שמדינת ישראל עוברת על החוק הבינלאומי (מכאן עולה שאם אתה באמת רוצה לשפר את דמותה של ישראל בעולם הפתרון הוא דווקא פעילות פוליטית מקומית, אבל לא ניכנס לזה).

עם זאת, אתם אכן אמורים להתנהג בצורה ראויה כלפי הזולת, ובוודאי כלפי אנשים שעובדים בשבילכם - בחו"ל כמו בישראל. רק שהסיבה לזה אינה הסברה ישראלית, אלא סתם כבוד אנושי ודרך ארץ. כללי הנימוס שמחייבים אתכם כבני אדם תקפים גם בארצות אחרות, ואם תשתחררו מעול הפטריוטיות שנטלתם על עצמכם תוכלו להפריד את המוץ מן התבן. למשל, אין לעקוף בתור – אבל לא צריך לאפשר לאנשים לעקוף אתכם (בכל אופן לא בשביל המדינה, אלא רק אם אתם רוצים להיות חמודים למען עצמכם, שמעתי שזה עושה קארמה טובה); אין סיבה לאפשר לנהג מונית לעשות סיבוב ארוך במכוון – אבל גם לא צריך להתווכח איתו בצורה משפילה על כל אגורה במחיר. הכל עניין של איזון, נימוס, נדיבות ורצון טוב, ערכים אנושיים שלאו דווקא מייצגים את המדיניות הישראלית הנוכחית אבל יכולים לייצג אתכם כבני אדם בעולם.

***

נהדר שאפשר להתייעץ במי שמתייצב לצדו של המוסר, אך לא לימין החוק, במיוחד בסוגיות סבוכות שכאלה: מזה זמן מה אני חושש שמישהו טומן את ידו בצלחתי, ובאופן ספציפי יותר, בסטאש הגראס שלי. מכיוון שמעצם טיבו של החומר החסר לא זכרתי בדיוק כמה נותר ומה בדיוק נעלם, לקח זמן מה עד שעמדתי על טיב הבעיה. לא מדובר בילדיי (זאטוטים) או בזוגתי (סאחית בלטה), אלא בבייביסיטר המגיעה מדי פעם בפעם, בסמיכות מדאיגה להיעלמות הפרחים המתקתקים. מדובר בתלמידת תיכון מקסימה, בייביסיטר שאילולא החומר הנידון, הייתי ממליץ עליה בכל לשון מעל דפי עיתון זה. יש לציין שאני נמצא גם בקשר אגבי עם אמא שלה, המשוכנעת שילדתה היא נופת צופים מהזן התמים ביותר.

מחד, לא כיף להיתקל בשוקת שבורה בסוף יום עבודה, והעלות דומה לעלות שירותי השמרטפות. מאידך, אני חושש לשנות את מיקומו של הסטאש פן היא תבין שעליתי עליה, תובך ותיעלם (בייביסיטריות אמינות הן חומר נדיר), ובטח שלא ארצה שהדבר יגיע לאמה ויוביל למשבר משפחתי. עוץ לי עצה, בנאדם.

אבנר

ילד פרחים יקר,

טוב שיש מחלק בזק, כדי לענות על שאלות חשובות שבכל זאת אינן מצריכות חפירה ארוכה וכך להציל כמה שיותר קוראים במצוקה. לו היית שואל אותי אם להסגיר את הבייביסיטר המתבגרת למשטרה או להוריה יכולתי להסביר באריכות מדוע לא כדאי, אבל ניכר שאתה ברנש חביב שיודע לכבד את הצורך של אחרים בבריחה נרקוטית מהמציאות (או סתם מבין שבני נוער תמיד ימצאו דרך להגיע לסמים כאלה ואחרים, אז מוטב שיגיעו לסמים הקלים במגירה שלך).

לעומת זאת, ככל שהפכתי בשאלתך לא הצלחתי לראות כל בעיה עם שינוי המיקום של מצבור המריחואנה. אתה באמת חושב שהמסקנה הראשונה של הבייביסיטר תהיה "הו לא, הוא עלה עליי ולכן לעולם לא אסכים יותר להשגיח על ילדיו תמורת כסף קל"? רוב הסיכויים שקו המחשבה שלה יהיה יותר בכיוון של "לעזאזל, הזקן איבד את הדילר שלו או נהיה סנילי ושכח איפה הוא נוהג לשים את הסטאש, היי מעניין מה יש לו במקרר אני רעבה" (אבל במילים של צעירים, אין לי מושג איך מדברים כיום). ובכל מקרה, בבית עם זאטוטים כדאי לשמור חומרים כאלה במגירה נעולה: הם אולי לא יעשנו את זה אבל בהחלט עלולים לדחוף את זה לפה ואתה תגיע לגיהנום ולא כיף שם.

לא נעים לעמוד מול סטאש ריק
מארסיו חוזה סנצ'ז / אי-פי

***

אני סטודנט עם בעיות קשב וריכוז קלות. רציתי לשאול אם זה בעייתי אם אני אגיד לתלמידות והתלמידים שיושבים מלפניי להפסיק להסתכל על סרטונים של אוכל (או כל שימוש אחר במחשב שלא קשור לשיעור), כי אני גם רעב כשאני לומד.

תודה רבה,

זאב

סרטון טייסטי יקר,

קשה להגדיר במדויק את הנקודה שבה בקשה לגיטימית להתחשבות בבעיה פיזית או נפשית הופכת לדרך לרדות בסביבה – אבל נראה לי שהמקרה שלך נוטה יותר לצד השני. בין השיקולים המשפיעים בסוגייה כזו אפשר לציין את חומרת הבעיה, את מהותה של הזכות הנידונה ואת רמת היכולת לפתור את הבעיה בעצמך, בלי לדרוש מהסביבה להתכופף סביבך.

במקרה הזה, פתרון פשוט והגיוני הרבה יותר יהיה שתשב בקדמת הכיתה. זה אולי פחות כיף מאשר לשבת מאחורה, אבל זו מידת אחריות סבירה שניתן לדרוש ממך. ולמעשה, הישיבה מקדימה נחשבת כמסייעת לריכוז של סטודנטים שסובלים מהפרעות קשב, כך שזה יכול לעזור לך בלי קשר לסרטוני האוכל (עוד מומלץ: מושב בקצה השורה, כדי שבמקרה הצורך תוכל לקום ולצאת בלי לעורר תשומת לב).

לעומת הציפייה שכל הסטודנטים יימנעו מצפייה בסרטונים כי בחרת לשבת מאחורה, הדרישה לשבת במושב מסוים שמתאים לך היא בהחלט לגיטימית. אזכיר כאן שוב את המשל של הנזיר הבודהיסטי שאנטידווה, על אדם שהלך יחף על חול רותח ובמקום לנעול נעליים החליט לכסות את העולם בבד. היה אתה הנזיר הבודהיסטי שאתה רוצה לראות בעולם – כשיש אפשרות כזו, נסה קודם לעטוף את הרגליים של עצמך בבד לפני שתדרוש מכולם להתכסות למענך.

סטודנטיות חובבות סרטוני אוכל באוניברסיטה
גטי אימג'ס ישראל

***

לא אחת חבריי ואני יוצאים לבלות במסבאות כאלו ואחרות, וכמעט תמיד בהסדרתו של החשבון מתעורר ויכוח זהה: אני טוען כי אין כל בעיה בהשארת אגורות כטיפ, מהטעם הפשוט כי כסף זה כסף ותצורתו אינה משנה את ערכו. כהגדרתם של חבריי, אני תוקע את המלצר עם מלא אגורות, אולם לדעתי המלצר הוא לא זה ש"נתקע עם האגורות", כי אם המסעדה עצמה. האם אני מפספס דבר מה? האם אכן יש בעיה מוסרית בהשארת טיפ באגורות?

תודה רבה,

שובר קופות חיסכון

חזיר חרסינה יקר,

אתה מקבל עשר נקודות על השימוש במילה החביבה עליי "מסבאה", ובכל זאת החברים שלך צודקים ואכן לא ראוי להשאיר טיפ במטבעות קטנים (אגורות כבר לא קיימות, אבל גם מטבע של עשר אגורות אינו לגיטימי). יתכן שמעולם לא עבדת כמלצר או כברמן, אבל מי שעבד בתחום יוכל לספר לך שבמקומות רבים המטבעות של עשר אגורות שהשאירו קמצנים מזדמנים אפילו לא מחולקים בין העובדים בסוף היום אלא מושלכים במיאוס.

אגורות מחולקות למגדלים
אורן זיו

הבעיה פה אינה מוסרית אלא פרקטית ונורמטיבית. פרקטית, הכסף של הטיפים נשמר בדרך כלל בנפרד ומחולק בתום המשמרת. ככל שהמטבעות קטנים יותר הספירה מעיקה יותר, וממילא ברוב הקופות אין כיום תא לעשר אגורות כך שהעובדים נתקעים איתן ולא יכולים להמיר אותן, ואף אחד לא רוצה ללכת הביתה עם הרבה מטבעות כבדים.

נורמטיבית, מקובל שהטיפ הוא דרך להעביר מסרים למלצרים. בין היתר, טיפ בגובה עשרה אחוזים בדיוק - 3.10 על חשבון של 31 שקלים – נתפש כאיתות לחוסר שביעות רצון, ומטבעות של עשר אגורות מפורשים כזלזול במלצר (הראשון מסר מכוון, השני מעיד על אטימות). בקיצור, אם אתה רוצה להיפטר מהכסף הקטנטן שלך המתן בסבלנות עד שתצבור עשרה מטבעות והשתמש בהם כשקל בקנייה בבית עסק או באוטובוס, במקום להשאיר אותם כטיפ מבאס.

מעוניינים גם אתם בעצה הטובה של מחלק מוסר? כתבו לנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#