האם ראוי שאדם בעל אלרגיה קיצונית יהרוס את הטיסה לשאר האנשים? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

האם ראוי שאדם בעל אלרגיה קיצונית יהרוס את הטיסה לשאר האנשים?

מטעמי חיסכון, טסתי בטיסת לואו-קוסט והבאתי איתי חטיפי אנרגיה משובחים. אולם לאחר העלייה למטוס, הושמעה הודעה לפיה נמצא במטוס נוסע בעל אלרגיה קיצונית לאגוזים - רגיש ברמה כזו שאם מישהו במטוס יאכל פריט שמכיל אגוזים הוא עלול להיפגע קשות

תגובות
בוטנים בטיסה
Vicki Beaver / Alamy

מטעמי חיסכון טסתי לפני שבועיים בטיסת לואו-קוסט מאירופה לארה"ב, מסוג הטיסות בהן אתה משלם אפילו על על תיק יד. ברור שבטיסה כזו אוכל ושתייה עולים הרבה ולא שווים הרבה. מאחר שמדובר על טיסה של מעל 8 שעות, נערכתי והבאתי איתי חטיפי אנרגיה משובחים. אולם לאחר העלייה למטוס, הושמעה הודעה לפיה נמצא במטוס נוסע בעל אלרגיה קיצונית לאגוזים - רגיש ברמה כזו שאם מישהו במטוס יאכל פריט שמכיל אגוזים הוא עלול להיפגע קשות.

לא נשמע לי הגיוני שקיימת כזו רמה של אלרגיה, אבל בטיסה מסוג זה כמובן שאין אינטרנט כך שלא יכולתי לבדוק. ביקשתי מאחת הדיילות לבדוק אם חטיפי האנרגיה המשובחים שהבאתי איתי מכילים אגוזים המסכנים אותו, היא בדקה והשיבה שהוא אלרגי אליהם וביקשה שלא אוכל אותם. שאלתי אם הם יספקו לי מזון חלופי, וכמובן שהתשובה היתה שלילית. הדיילת הסבירה לי שרק בעלייה למטוס עידכן אותם הנוסע על קיומה של האלרגיה הקיצונית, ולכן לא יכלו לעדכן את הנוסעים מראש. המשכתי לפקפק, אך מחמת הספק והחשש מפגיעה בו לא אכלתי את החטיפים ונשארתי רעבה. לאחר הטיסה חיפשתי באינטרנט, ולא הצלחתי למצוא מידע על אלרגיה קיצונית כל כך...

וכאן אני נשארת עם מספר שאלות. השאלה הראשונה היא: האם קיימת אלרגיה קיצונית כל כך? הייתכן שבעוד אני רעבתי למען הזולת, מישהו אחר התגלגל מצחוק על המתיחה המוצלחת? השאלה השנייה עוסקת במוסר ומניחה שהנוסע בטיסה אכן היה בעל אלרגיה קיצונית. האם ראוי שאדם בעל אלרגיה קיצונית ישית אילוץ מסוג זה על מאות נוסעי טיסה?

שלך,

הנוסעת התוהה

מחאת בוטנים יקרה,

היות שאין לי ידע רפואי פורמלי, החלטתי כמוך לעשות חיפוש בגוגל כדי לברר אם אלרגיה כה קיצונית אכן קיימת. בניגוד אלייך, מצאתי מאות כתבות, תיאורי מקרה, דיונים משפטיים ומאמרים רפואיים בעניין. לרגע עלה בי חשד שמא פשוט לא רצית לקבל מידע שיסתור את תחושת הכעס שלך; אבל במחשבה שנייה, יתכן שחיפשת רק בעברית – והרי ידוע שבישראל שיעור האלרגיה לבוטנים נמוך במיוחד.

אם כן, מסתמן שבהחלט יש אפשרות מוחשית לקיומה של אלרגיה כה קיצונית, שבה גם מגע בשיירי אבק בוטנים או שאיפה שלו יכול לגרום לתגובה אלרגית מהירה. ד"ר בני דוידזון, היועץ הרפואי הראשי של אל-על, ציין בשיחה עם עיתון גלובס ב-2011 כי "מספיק שמישהו יביא איתו שקית במבה ויפתח אותה במהלך הטיסה ומישהו שרגיש לבוטנים עלול לקבל התקף אלרגיה תוך כדי הטיסה".

שקיות במבה בסופרמרקט ישראלי
דודו בכר

מחקר של המרכז לאלרגיות למזון באוניברסיטת מישיגן, שנערך בקרב אנשים אלרגיים לבוטנים ופורסם ב-2013, העלה כי 349 מתוך 3,273 משיבים מ-11 מדינות בעולם ציינו כי חוו תגובה אלרגית לבוטנים בטיסה, וכי אכילה של הבוטנים לא היתה הכרחית לגרימת תגובה כזו. לפי המחקר, צעדים שונים הפחיתו בצורה משמעותית את הסיכוי לכך, בהם הימנעות משימוש בכריות ושמיכות של חברת התעופה, ניקוי הסביבה במטליות לחות, יצירת אזור חיץ נקי מבוטנים (כמה שורות במטוס שבהן אסור לצרוך בוטנים) או הנחייה לנוסעים להימנע מפתיחת אריזות שמכילות בוטנים.

מעבר לסבירות המחקרית, ישנם מקרים שהגיעו לחדשות שבהם הלם אנפילקטי נגרם בטיסה לאדם אלרגי לבוטנים, בלי שאכל אותם. לדוגמה, אשה שטסה בחברת "יונייטד" במאי 2011 ביקשה לפני הטיסה שיודיעו לנוסעים לא לפתוח אריזות שמכילות בוטנים וכך הובטח לה, אבל זה לא נעשה. כעבור שעה היא סבלה מתגובה אלרגית, התרופות שנטלה לא עזרו והיא איבדה את הכרתה. המטוס ביצע נחיתת חירום, היא הובהלה לטיפול נמרץ וכעבור יומיים שוחררה. תביעתה נגד החברה נדחתה רק בגלל חוק אמריקאי משנת 1975, שמגביל את האפשרות לתבוע חברות תעופה.

כתבה על בני משפחה אמריקאים שאולצו לרדת מטיסה לאחר שנודע לצוות על אלרגיית בוטנים של בנם הפעוט

אם כן אלרגיה כזו קיימת, יש רק מי שחולקים על שיעורה המשוער בקרב האוכלוסייה. מירנדה וואגונר, סוציולוגית שעוסקת בהיבטים התרבותיים של רפואה, טוענת שתהליכים חברתיים הובילו להפרזה בתפוצה ובסכנות של אלרגיה לבוטנים, שהפכו אותה מבעייה פרטית לסכנה ציבורית. חשוב לציין שהיא לא טוענת שאלרגיה כזו אינה קיימת, אלא בוחנת את האופן שבו דווקא העניין הזה נהפך לסוגייה חברתית בוערת. במקביל הקצינו גם הזלזול באנשים הסובלים מכך והזעם עליהם – כפי שעולה גם ממכתבך.

בקצה של כל זה מצויות חברות התעופה, אשר סביר להניח ששורת הרווח מעניינת אותן יותר מאשר השאלות המוסריות והסוציולוגיות. מצד אחד הן לא רוצות לאבד הזמנות מנוסעים אלרגיים, ומצד שני לא רוצות לשלם פיצויים לנוסעים אלרגיים מתים. לכן, כל חברת תעופה מיישמת מדיניות שונה – חלקן מפעילות טיסות ללא בוטנים, חלקן מתחשבות בנוסעים אלרגיים וחלקן מציעות להם לקחת על עצמם את הסיכון או מסרבות להטיס אותם.

הווארד וולוויץ מ"המפץ הגדול" מדגים תגובה אלרגית לבוטן אחד

הרחבתי דווקא על הסיכוי לקיומה של האלרגיה כי נראה לי שחשוב לזכור שאין פה רק שאלה פילוסופית תיאורטית בסגנון "חמישה אנשים מול קרונית דוהרת", אלא חיי אדם של ממש שמונחים בידייך. יש סיכוי נמוך למדי שאותו נוסע אלרגי אכן היה מת או נפגע קשות לו היית פותחת את חטיפי האנרגיה שלך. ובכל זאת, זו אפשרות ממשית.

האינסטינקט המוסרי שלך, שגרם לך לא לאכול מחמת הספק, עולה בקנה אחד עם מה שיטענו רוב הפילוסופים של המוסר וחוקרי המשפט (וגם רוב האנשים שסתם אינם פסיכופתים): הזכות לחיים חשובה מזכויות רבות אחרות. בין היתר, פשוט כי כל שאר הזכויות נובעות ממנה ותלויות בה. יש מצבים מורכבים יותר, אבל במקרה של סכנת חיים לעומת המצוקה הזמנית של אי-אכילת חטיפים במשך כמה שעות הקונפליקט אינו מסובך במיוחד.

לכן, טוב עשתה חברת התעופה שבמקום לסלק את הנוסע החליטה לבקש התחשבות מן הנוסעים האחרים, וטוב עשית את שהסכמת לכך ו"רעבת למען הזולת", אף שלא היית משוכנעת שיש סיכון כזה.

התקף אלרגי נוסף מתוך "פריקים וגיקים"

להתחשבות בנוסע האלרגי יש חשיבות גם מעבר לסכנת החיים. מחקרים שונים הראו שהסובלים מאלרגיות חריפות למזון נמנעים מאירועים וממצבים שונים. הניסיון לסייע להם במקום לזלזל בהם הוא בפני עצמו הפגנת סולידריות חברתית ראויה. כמו שאמר מת'יו גרינהוט, רופא הילדים שהוביל את המחקר של אוניברסיטת מישיגן שהוזכר לעיל, "אנחנו עדיין סבורים שהסיכון של תגובה בטיסה הוא נמוך, אבל קשה לדמיין מצב של חוסר אונים רב יותר מאשר תגובה אלרגית בעודך במטוס בגובה 35,000 רגל".

אשר לשאלתך האחרונה, יש לנוסע זכות לאלץ מאות נוסעים להימנע מפתיחת אריזות המכילות בוטנים כדי להפחית את הסכנה לחייו. זה חלק מהנגישות שמגיעה לו, כמו החובה להתקין רמפה לכסאות גלגלים בכניסה למקומות ציבוריים או פסיקת בג"ץ שצהרונים צריכים להתאים את עצמם לילדים אלרגיים ללא מלווה. עם זאת, מוטב היה שאותו אדם היה נוסע בחברת תעופה נקייה מבוטנים (אבל אולי לא היתה אפשרות כזו?), ומוטב שהיה מעדכן בבעיה מראש (אבל אולי חשש שימנעו ממנו לעלות על הטיסה?).

גם אם נגיד שהוא שמוק לא מתחשב, ברגע שעלה על הטיסה ועדכן את הצוות – אין לך ברירה אלא לשמור את חטיפי האנרגיה היוקרתיים בתיק. לאיש לא מגיע למות או לסבול נזק פיזי רק כי הוא שמוק לא מתחשב, ובניגוד לבוטנים – קצת סולידריות והתחשבות, ואפילו רעב קל, עדיין לא הרגו אף אחד.

מעוניינים גם אתם בעצה הטובה של מחלק מוסר? כתבו לנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#