האם להציע לשלם שכר דירה גבוה יותר רק כדי להגדיל את סיכויי? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

האם להציע לשלם שכר דירה גבוה יותר רק כדי להגדיל את סיכויי?

אני בעיצומו של חיפוש דירה להשכרה ועלתה אצלי השאלה אם זה מוסרי להציע למשכיר לשלם שכר דירה גבוה ממה שהוא מבקש בתקווה שאבחר לשוכר המאושר

תגובות
תמונת אילוסטרציה של בעל בית או שוכר
גטי אימג'ס ישראל

אני בעיצומו של חיפוש דירה להשכרה ועלתה אצלי השאלה האם זה מוסרי להציע למשכיר לשלם שכר דירה גבוה ממה שהוא מבקש, כדי להגדיל את הסיכוי שיבחרו בי להיות השוכר המאושר. שמעתי על מקרים מעטים בהם זה קרה והתגובה שלי הייתה שלילית, אבל לא ממש ברור לי למה.

תודה,

המחפש ולא מוצא

מקח וממכר יקר,

אשמח לעזור לך להבין מדוע הגבת למחשבה הזו בצורה שלילית, אבל לפני כן חשוב לי להגיד שהאינטואיציה המוסרית שלך תקינה - הצעת שכר דירה גבוה יותר היא אכן פרקטיקה בלתי ראויה ומזיקה.

פסל קרל מרקס בברלין
Montecruz Foto

אין הוגה מתאים יותר כדי לדון בסוגייה הזו מאשר קרל מרקס. אל תיבהל, לא אבקש ממך להצטרף לקומונה ולהשתלט על אמצעי הייצור, אבל מי אם לא הוא הבין את מאבקי הכוחות בין בעלי דירות לדיירים ואת הסכנה שבהפיכת הכסף לערך מוחלט. באחד מחיבוריו המוקדמים, "לשאלת היהודים", התייחס מרקס לבעיה בביסוס יחסים בין בני אדם על זכות הקניין, שאותה הגדיר כ"זכותו של האדם ליהנות מרכושו... באורח שרירותי, מבלי להזדקק לאנשים אחרים ולהתחשב בהם, ללא תלות בחברה, ולעשות בו ככל העולה על רוחו: זוהי זכות ההנאה האנוכית". לפי מרקס, "חירות זו היא הגורמת לכך שכל אדם יראה בזולתו לא את מימוש-עצמו אלא סייג לעצמו" (תרגום: שלמה אבינרי).

זה אולי נשמע קצת מסובך, אבל מרקס רק מזכיר לנו את מה שאנחנו יודעים: שכאשר אנחנו מציבים כסף ורכוש בראש סדר העדיפויות שלנו, אנחנו מתחילים להתייחס לאחרים בתור מתחרים ומפסיקים לראות בהם חלק מהמציאות האנושית שכוללת גם אותנו, זו שבמסגרתה הם ואנחנו תלויים זה בזה ואחראים זה על זה. בהתאם לכך, היחסים בין בני אדם הופכים להיות אינסטרומנטליים – הזולת הוא רק כלי למטרה מסוימת – והתוצאה היא ניכור חברתי. זה מזכיר את הכלל המוסרי של קאנט, לפיו אל לנו להתייחס לזולת "כאל אמצעי בלבד, אלא תמיד ובאותו הזמן כאל תכלית" - ואין זה מקרה, כי נראה שהאתיקה של קאנט השפיעה לא מעט על מרקס הצעיר.

לפי מרקס, אם יחסים בין בני אדם יהפכו להיות אינסטרומנטליים - התוצאה תהיה ניכור חברתי

אכלתי קצת את הראש כדי לספק לך הסבר תיאורטי לעניין שזיהית באופן אינטואיטיבי: הצעה לתשלום שכר דירה גבוה יותר, כדי להביס את שאר מחפשי הדירה, גורמת לך להתייחס לזולת כאל מתחרים ולהתייחס לכסף ולרכוש כערך עליון לעומת סולידריות אנושית – והתוצאה היא חברה באושה וכושלת.

אבל בינינו, לא לכולם אכפת להיות אחראים להבאשתה של החברה. לכן כדאי להזכיר שדרך הפעולה הזו אולי מועילה ליחיד באופן נקודתי ובטווח הקצר, אבל בטווח הארוך היא מזיקה לכלל השוכרים ובתוכם גם לשוכר הזה עצמו. הרי אחת מטענות היסוד של מתנגדיו של מרקס, חסידי מודל השוק החופשי, היא שהשוק מתאזן באמצעות האינטרקציה בין היצע וביקוש. בהתאם לכך, אם שוכרים מוכנים לשלם על דירה מסוימת 5,000 שקל, הדירה הזו תושכר ב-5,000 שקל. ומכיוון שהביקוש לדירות בתל אביב (אניח שאתה מתל אביב, העיר שבה שוק הדיור איבד שליטה על סוגריו) גבוה בהרבה מההיצע, והמדינה אינה רואה לנכון להציב הגבלות – השכירות הממוצעת גבוהה בצורה בלתי סבירה. כשהשכירות ממילא כה גבוהה, ואתה מוכן לשלם אפילו יותר מהמחיר הנדרש, אתה תורם להפיכת השוק הפרוץ הזה לחסר כל עכבות. ככל שעוד אנשים יפעלו כמוך, לא רק החברה האנושית תובאש אלא גם המחירים יעלו עוד ועוד, וכולם וגם אתה תיאלצו לשלם יותר.

בנייני מגורים בתל אביב
אייל טואג

הצעה כזו יוצרת מצב שבו הדירה מושכרת במעין מכירה פומבית, שבה יש מחיר התחלתי וכל אחד מוזמן להציע יותר כדי לנצח. מחקרים שונים מראים שבמכירה פומבית, מחיר המוצר נוטה להיות ערכו הממשי או גבוה מכך, ושהכורח וחוסר הוודאות מעודדים אנשים להציע הצעות מוגזמות. גם הצעת תוספת לשכר הדירה מובילה לכך שהסכום הסופי יהיה גבוה מהמחיר הריאלי (הגבוה ממילא). דרך אגב, היות שאין אף פינה שבה השיטה הקפיטליסטית לא תנסה למקסם רווחים, בשנים האחרונות פותחו מספר אפליקציות שנועדו לאפשר לשוכרים לנהל מכירה פומבית על מחיר השכירות. התוצאה שנצפתה היתה כמובן תחרות כעורה בין שוכרים ועליית מחירים.

בסופו של דבר, התנהלות כזו מייצרת מציאות בלתי מוסרית של קפיטליזם ברוטלי, שבו חוסר השוויון מעמיק ואין הגנות חברתיות ומגבלות על עשיית רווח. לא צריך להיות מרקס כדי להירתע מחברה כזו, מספיק להיות אדם סביר. וזו בדיוק הסיבה שאתה לא ממש זקוק לכל ההסבר ששטחתי כאן. עם כל הכבוד לניתוחים רציונליים, יש מקום חשוב גם למה שנקרא אינטואיציה מוסרית – תחושת הבטן שלנו שדברים מסוימים פסולים.

נציגי קונים מציעים מחירים בבית המכירות הפומביות כריסטי'ס בניו יורק
ג'ולי ג'ייקובסון / אי-פי

פיליפה פוט, אחת מפילוסופיות המוסר החביבות עליי ומי שיצרה את דילמת הקרונית המפורסמת, כינתה זאת בשנותיה המאוחרות "טוב טבעי". בספר בשם זה, היא חרגה באופן רדיקלי מהמסורת הפילוסופית הבולטת שטוענת כי הטוב אינו תכונה טבעית. פוט השוותה את בני האדם לחיות או לצמחים, שיש דברים שהם צריכים לעשות באופן טבעי כדי להיות הם עצמם: הציפורים צריכות לנדוד דרומה בחורף, ובני האדם צריכים לשתף פעולה ולהתחשב זה בזה. "בפילוסופיה מוסרית זה מועיל, אני סבורה, לדבר על צמחים", היה אחד ממשפטיה החמודים.

זה עניין שנוי במחלוקת, אבל אין צורך להעמיק בכל היבטיו כרגע. בערוב ימיה פוט פשוט ביקשה להזכיר לנו משהו חשוב ויסודי: יש טוב ורע בעולם הסובב אותנו; מעצם היותנו בני אדם אנחנו יודעים וזקוקים לזהות אותם; ומי שאינו מתחשב באחרים הוא כמו עץ ששורשיו רקובים או ינשוף שאינו מסוגל לראות בחשכה. אחרי כל ההסברים הרציונליים והכלכליים, אפשר להסתפק גם במחשבה החביבה שאתה יודע מעצם אנושיותך שיש משהו פגום בניסיון להציע עוד כסף לבעל הבית כדי להביס דיירים אחרים. האמן בעצמך ולך בכוחך זה.

מעוניינים גם אתם בעצה הטובה של מחלק מוסר? כתבו לנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#