האם זה שסובל מחום במשרד הוא זה שמגיע לו לשלוט בטמפרטורות המזגן? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

האם זה שסובל מחום במשרד הוא זה שמגיע לו לשלוט בטמפרטורות המזגן?

במשרד בן ארבעת העובדים, רק אחד מאיתנו סובל מחום, וטוען שאנחנו יכולים ללבוש סוודר בעוד שלו אין ברירה. למי מגיע השלט?

תגובות
איש מזיע בעבודה
גטי אימג'ס ישראל

אנו ארבעה אנשים העובדים יחד בחלל עבודה משותף. לאחד מאיתנו הטמפרטורה המתאימה היא 20 מעלות, ואילו שלושת האחרים סובלים בטמפרטורה זו ומעוניינים לכוון את המזגן ל-25 מעלות. הבחור שחם לו כל הזמן טוען בפנינו שאנו יכולים ללבוש סוודר במשרד ואילו עבורו, הסובל מהחום, אין פתרון זולת טמפרטורת מזגן נמוכה. ניסיונות למצוא טמפרטורת ביניים המתאימה לכולם לא צלחו. מי צריך להתחשב במי? האם אנו צריכים ללבוש סוודר במהלך היום, או שמא הבחור צריך לסבול מחום עבור השלושה?

בתודה מראש,

ארטיק

נקודת קיפאון יקרה,

כשזה מגיע למזגן המשרדי, תפיסתו הלוחמתית של העובד הממוצע מזכירה את זו של גמאל עבד אל נאצר, שנתנה למלחמת ההתשה את שמה: "איני יכול להשתלט על סיני, אבל אני יכול לשבור את רוחה של ישראל באמצעות התשה". ראיתי מראות קשים של אנשים שמגיעים השכם בבוקר כדי להפעיל את המזגן על הטמפרטורה הנוחה להם, מחביאים את השלט, מציבים מכשולי נייר וקרטון לפתחו, או קמים בסתר ומזיזים את המתג כך שעוברות דקות ארוכות עד שהקולגות שמים לב שהם קפואים או נמסים, ועוד כהנה וכהנה שיטות אפלות לשליטה אקלימית.

כפי שעולה משאלתך, רוב האנשים מתייחסים רק להשוואה בין הפתרונות של הצדדים השונים ולמספר האנשים בכל צד – אבל מדור זה ידוע בכך שאינו מותיר אף אבן בלתי הפוכה ואף סוגייה בלתי חפורה. אם כן, הבה נחפור.

תחילה ראוי להתייחס לעובדה שמזגנים משרדיים הם בעצם מנגנון של דיכוי פטריארכלי. כך לפחות לפי ביו-פיזיקאים מאוניברסיטת מאסטריכט בהולנד, שלפני שלוש שנים פרסמו מאמר בכתב העת המדעי Nature Climate Change, ובו נטען כי במרבית בנייני המשרדים, המנגנון לקביעת הטמפרטורה מבוסס על נוסחה שפותחה בשנות ה-60 של המאה שעברה על ידי החוקר הדני פובל אולה פאנגר. אולי מכיוון שבאותה תקופה רוב עובדי המשרדים היו גברים, הנוסחה של פאנגר ל"נוחות אקלים" מבוססת על קצב חילוף החומרים של גבר בן 40 שמשקלו 70 קילוגרם ונועדה להיות נוחה בשבילו. לפי החוקרים ההולנדים, המודל המיושן הזה גורם לכך שנשים, שחילוף החומרים שלהן איטי יותר בממוצע, אינן נהנות מאותה נוחות אקלימית מבורכת וקופאות מקור במשרדים. לפיכך, ההמלצה שלהם לטמפרטורת מזגן לא מיזוגינית (אהא!) היא 24 מעלות.

היבט מחקרי מעניין נוסף של המיזוג המשרדי הוא העובדה שטמפרטורה נוחה יותר התגלתה כמועילה ליצירתיות ולצמצום טעויות. לפי מחקר של אוניברסיטת קורנל מ-2004 (הימים היפים שבהם עדיין לא ידענו שכדור הארץ הולך להפוך לעיסה מטוגנת עוד בימי חיינו), כשהטמפרטורה במשרד הועלתה מ-20 ל-25 מעלות צלזיוס, שגיאות ההקלדה ירדו ב-44% ותפוקת ההקלדה זינקה ב-150%. זאת, פשוט כי לעובדים היה נוח ונעים יותר. מחקרים אחרים העלו שזה תלוי תחום עיסוק: טמפרטורה חמימה יותר מתאימה למטלות שמצריכות חשיבה יצירתית, ואילו טמפרטורה קרה מסייעת לעובדים לשמור על ערנות כשהם צריכים לבצע מטלות מונוטוניות (עוד היבט חינני של אפליה מעמדית: מקפיאים את הפועלים שכלואים בעבודות מונוטוניות כדי שיצליחו לתפקד כרובוטים יעילים).

עוד היבט מוסרי חשוב הוא ההסתכלות על ההשלכות הרחבות של פעולותינו ולא רק על הנוחות המיידית שלנו. אתם לא רק ארבעה אנשים במשרד קטנטן, אתם גם חלק ממערכת אקולוגית שלמה ומכוכב לכת שהולך ומתחמם באופן מבהיל. השימוש במזגנים מביא לפליטה של עשרות מיליוני טונות של פחמן דו-חמצני מדי שנה, וכך פוגע קשות באטמוספירה. במקביל, מנגנון הפעולה של המזגן גורם לחימום של האוויר בחוץ, משום שהוא בעצם שואב את החום מתוך הבניין ופולט אותו לסביבה. העלאת הטמפרטורה של המזגן אפילו בכמה מעלות מצמצמת במידה משמעותית את הנזק שאתם גורמים לסביבה.

האכזריות האמיתית של המזגנים, ושל זיהום הסביבה בכלל, היא שאלה שגורמים את הנזק הרב ביותר הם גם אלה שמשלמים את המחיר הנמוך ביותר. מדינות העולם הראשון הן האחראיות למרבית הנזק שנגרם לכדור הארץ, אבל עיקר הנטל נופל על אזרחי העולם השלישי, שחווים בצורות, הצפות ורעב. בינתיים, אנחנו במערב (או בכמעט-מערב) יושבים לנו במזגנים שפועלים במלוא הכוח, מוגנים מפני ההשפעות של שינויי האקלים ותוך כדי זה מחמירים אותם עוד יותר במעגל קסמים הרסני.

עובד נעזר במאוורר במשרד חם
גטי אימג'ס ישראל

עכשיו, משהוספנו את שלל ההיבטים הללו לשיקולים, אפשר גם להוסיף את ההיבטים שהעלית בפנייתך. מצד אחד, מספרם של הסובלים מהקור גדול יותר, שלושה מול אחד, ולפחות לפי המוסר התועלתני זהו שיקול מכריע. כפי שניסח זאת הפילוסוף פרנסיס האצ'סון, שהיה מאבות האסכולה, פעולה מוסרית נמדדת בהתאם למספר האנשים שלהם היא מביאה אושר או גורמת סבל.

מנגד, אלה דברים שקשה למדוד במדויק, משום שכפי שציינת בתבונה יש הבדל בין סבל לסבל, ואפשר שלכם הקפואים קל יותר לפתור את קיפאונכם בסוודר, ואילו המחומם אינו יכול לפשוט את עורו. עם זאת, ישנם מספר פתרונות שבכל זאת יכולים להקל גם עליו: מאוורר אישי, לבוש קל יותר (למרבה המזל אנחנו בישראל, מדינה שבה אין קוד לבוש מחמיר במשרדים, בטח שלא בחודשי הקיץ), שתיית משקאות צוננים, הנחת מטלית לחה על הראש או יציאה להתרעננות בחדרים קרירים יותר.

בשורה התחתונה, ההיבט היחיד שעומד לצד הקפאת המשרד הוא העובדה שלאחד שסובל מהחום קשה יותר לטפל במצוקתו מאשר לכם, שיכולים ללבוש סוודרים. מול השיקול הזה ניצבים: הדיכוי המגדרי של נשים במיזוג, היתרונות הקוגניטיביים והנפשיים של סביבת עבודה חמימה, המספר הרב יותר של הסובלים מקור, האפשרויות שכן קיימות לפתרון מצוקת הסובל מהחום, ומעל הכל – הנזק הסביבתי שהמיזוג המופרז גורם, שמביא איתו סבל רב לבני אדם ולבעלי חיים שאינם אתם אבל ראויים גם הם לתנאי חיים סבירים. כששוקלים את שני הצדדים הללו זה מול זה, אחד מהם מנצח בהפרש ניכר.

לכן, הפתרון ההוגן והראוי ביותר הוא להשאיר את המזגן על 25 מעלות, או להיות נחמדים ורחבי לב ולזרום על 24-23 מעלות של פשרה פושרת (אהא2!). הסובל מחום יכול להיעזר באחת מהשיטות שהצעתי לעיל, ולהתנחם בידיעה המצננת שהוא עושה את הדבר הנכון והורג קצת פחות דובי קוטב מתוקים וצמריריים.

מעוניינים גם אתם בעצה הטובה של מחלק מוסר? כתבו לנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#