האם מותר לדתל"ש "להחליק פינות" בבישול כשר עבור בני משפחה? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

האם מותר לדתל"ש "להחליק פינות" בבישול כשר עבור בני משפחה?

כשבני משפחתי הדתיים באים להתארח אצלי, הם סומכים עלי שאבשל על פי הלכות הכשרות. אם אשתמש בסיר לא מוכשר למשל אין סיכוי שיידעו, אם למה לא בעצם?

תגובות
"מבחינת אלוהים, החטא ממילא על כתפי המבשל"
Getty Images IL

אני דתל"ש ומטבע הדברים יש לי בני משפחה דתיים אותם אני נהנה לארח מפעם לפעם. מטבחי אינו כשר, אך בני המשפחה סומכים עלי שכאשר הם מגיעים אני מכין אוכל בכלים נפרדים או חד-פעמיים תוך שמירה על הלכות הכשרות.

שאלתי היא האם יש בעיה מוסרית "להחליק פינות" בשמירת הכשרות בעבורם (לדוגמה להשתמש בבישול בכלים לא כשרים). הרי בעיניי אין בכך שום משמעות וזה אף מרגיש מגוחך והזוי לטרוח להשתמש דווקא בסיר מסוים כשאף אחד לא רואה, ומבחינתם כל עוד הם לא יודעים אחרת מצפונם הדתי נקי, מבחינת אלוהים החטא ממילא עלי ו-no harm done (בהנחה שלא מחכה לי איזה גיהנום בסוף הדרך).

תודה,

אלון

 

אופה אפיקורוס יקר,

השאלה שלך היא מעין תמונת מראה של שאלה שהופיעה בעבר במדור זה, ששלח מישהו שלטענתו נהנה להגיש לאורחיו הטבעונים חלב ולאורחיו הדתיים בייקון ולשקר להם. אותו בחור עשה זאת לטענתו מתוך רצון מרושע ללעוג, ואילו אתה לטענתך עושה זאת באהבה, בחזקת "מה שהם לא יודעים לא יפגע בהם". האם התשובה במקרה שלך שונה? לא, גם כאן לדעתי זה מעשה נְבָלָה (ואולי בהקשר של כשרות נכון יותר לומר: זה נְבֵלָה וזה טרפה).

לצורך תשובה לשאלתך, נצטרך רגע לשים את אלוהים בצד. קטונתי מלדעת אם יש אלוהים (סליחה רוגל אלפר, אל תכעס), אבל הרי אם כן והוא דורש שאנשים יאכלו כשר, ברור שהמעשה שלך אינו ראוי. לכן אתה פונה אלי כערכאה חילונית, כדי לברר אם יש בעיה מוסרית עם מעשה כזה במנותק מן היושב במרומים. אז הבה נבחן את הסוגייה מנקודת המבט הזאת, שמכונה "אוטונומיה מוסרית" - ולפיה האדם בוחר את העקרונות המוסריים אשר להם הוא מציית, במקום שהם ינבעו ממקור חיצוני כמו אלוהים או חוקי המדינה.

אוטונומיה מוסרית מזוהה בראש ובראשונה עם הפילוסוף עמנואל קאנט, שנשען עליה כדי לבסס את נכונותו של הציווי הקטגורי המוסרי. מבחינתו רצון מוסרי הוא מעצם הגדרתו רצון חופשי – בחירה בכללים מסוימים מתוך ניתוח תבוני. ובדיוק משום כך האוטונומיה המוסרית מחייבת אותנו לכבד אחרים, שהרי גם הם כמונו יצורים חופשיים ותבוניים. מכאן נובע הניסוח שלו לציווי מוסרי קטגורי, לפעול בהתאם לכלל מעשי "אשר בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי", כלומר צורת התנהגות שתהיה מוכן שגם אחרים יפעילו כלפיך.

דיוקן עמנואל קאנט
UniversalImagesGroup / UIG via G

השאלה כמובן אינה אם היית מוכן שקרוביך יגישו לך אוכל לא כשר, אלא אם היית מוכן שהם ישקרו ויגרמו לך לאכול משהו שמנוגד לעקרונותיך המפורשים. השוואות חילוניות מתבקשות הן לאדם צמחוני שקרוביו מטמינים לו עוף מרוסק בתבשיל כי לדעתם הוא נראה קצת אנמי ולחיות אין נשמה, או אדם בדיאטה נטולת פחמימות שקרוביו משקרים ומכניסים לו כמה כפות סוכר לרוטב כי הדיאטה הזאת היא שיגעון מסוכן לבריאות. לא משנה עד כמה אמונותיהם או העדפותיהם הקולינריות של אחרים נראות לנו חסרות ביסוס ומגוחכות, אנחנו לא יכולים ליטול מהם את הזכות לתפיסותיהם ולבחירותיהם באמצעות שקרים. ויש שיגידו שיש יותר הוכחות לקיומו של אלוהים מאשר הוכחות להצלחתן ארוכת הטווח של דיאטות קיצוניות ואופנתיות.

שקרים שגוזלים את החופש של אחרים משום שהשקרן מאמין שהוא מבין טוב יותר מהם קרויים שקרים פטרנליסטיים. השם הזה מגיע מהמילה הלטינית לאבא, כי פעמים רבות אלה שקרים שהורים משקרים לילדיהם להגנתם, משום שבעיניהם הילדים עדיין אינם בעלי הבנה מספקת של המציאות. במקרה שלך מדובר על בגירים, וכאשר אתה מסתיר מהם מידע וכופה עליהם את רצונך אתה בעצם מעניק לעצמך כוח על חשבונם ורואה את עצמך כחכם או חשוב מהם. שקר פטרנליסטי כזה דומה יותר להולכת שולל מהסוג שהגמוניה שלטת מפעילה על קבוצה שנתפסת בעיניה כנחותה – מגזילת תינוקות מהוריהם במרמה ועד אכלוס הפריפריה באמצעות שקרים וכוח הזרוע. מובן שהגשת אוכל לא כשר במרמה חמורה הרבה פחות, אבל ההיגיון האכזרי והמתנשא הוא אותו ההיגיון. ובמקרה שלך, אין אפילו את הצידוק העיוור שניתן לפעמים בשקרים פטרנליסטיים, לפיו הם לטובת הציבור או לקידום מטרה חשובה. המניע  לשקר המתנשא שלך הוא סתם עצלות.

כתבת "כאן" על טרנד הבישול הכשר

כל אלה בעיות מוסריות כבדות משקל ב"החלקת הפינות" שאתה מבקש, ועתה לבעיה הכבדה מכולן בעיני: פגיעה בבני משפחתך ובקשר שלך איתם. ראשית, מפני שגם אם הם לא יודעים ואלוהים אינו קיים או אינו מתעניין, יש ישות אחת שכן מודעת לשקר הזה: אתה. לשקרים יש טבע כזה, שאנחנו לא מבינים את כובד המשקל שלהם על נפשנו עד שאנחנו לא מבטאים את הכזב (או מסתירים את האמת, כמו במקרה שלך). פעמים רבות מתגלה רק בדיעבד שהשקר לאהובים מאכל את הנפש ויוצר תהומות של אשמה וריחוק בין השקרן לבין קורבנותיו. ושנית, משום שאין לך כל דרך לדעת בוודאות שהשקר לא יתברר יום אחד. קשה לדמיין את הכאב שגילוי כזה יגרום לבני משפחתך המרומים ואת תחושת הבגידה באמון, שעלולה גם היא להרוס את הקשר ביניכם. הסבירות שמעשה כזה יוביל לפגיעה באחרים בלי שום הצדקה ולהרס של מערכות יחסים הופכת אותו לבלתי ראוי.

יש מספיק פתרונות לעניין הזה שאינם כרוכים בשקר וכמעט אינם כרוכים במאמץ, החל מבישול בכלים נפרדים וכלה בהזמנה למסעדה כשרה. משום כך, נראה לי שמעבר לשאלת עיגול פינות הכשרות, אתה צריך לשאול את עצמך על היחס המזלזל שהביא אותך מלכתחילה לחשוב על האפשרות הזאת. היות שעזבת את הדת, הפחד מהגיהנום או מעונש אלוהי כבר אינו מאיים עליך. אבל האחריות האנושית לא לפגוע בזולת משמעותית לא פחות, ועליך מוטל הנטל לבחור בטוב לא מתוך פחד מעונש אלא מתוך ציות לציווי מוסרי פנימי.

מעוניינים גם אתם בעצה הטובה של מחלק מוסר? כתבו לנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#