הקבלן מעסיק "רק פועלים יהודים" - לתת לו את העבודה? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

הקבלן מעסיק "רק פועלים יהודים" - לתת לו את העבודה?

מצד אחד, אני רוצה לשפץ את הבית עם קבלן אמין ולא יקרן. מצד שני, אני לא רוצה לתת יד לבן אדם שלא מעסיק "לא יהודים". האם בעצם העסקת קבלן כזה אני מעודדת גזענות והפרדה?

תגובות
פועלי בניין מוסלמים באתר בנייה בישראל
אייל טואג

אנחנו עושים שיפוץ קטן בבית והבאנו קבלנים לקבל הצעת מחיר. שני קבלנים שונים אמרו לנו, כחלק ממידע על האמינות והאחריות המקצועית שלהם, את המשפט "אני מעסיק רק פועלים יהודים". זה כל כך זעזע אותי בפעם הראשונה וזעזע עוד יותר בפעם השנייה, כשהבנתי שזה סטנדרט.

מצד אחד, אנחנו רוצים לשפץ את הבית עם קבלן אמין ולא יקרן. מצד שני, אני לא רוצה לתת יד לבן אדם שלא מעסיק "לא יהודים". אבל הרי אי אפשר לחפש קבלן ולוודא שהוא אכן מעסיק רק לפי כישורים ולא לפי מוצא ההורים. האם בעצם העסקת קבלן כזה אני מעודדת גזענות והפרדה? מה אפשר לעשות בסיטואציה?

תודה,

לקוחה פילנתרופית

 

עבודה עברית יקרה,

שאלתך נוגעת בבעיה פוליטית וחברתית ידועה: קיומו של ציבור דומם, שמחזיק בתפישות חיוביות בסך הכל ואינו מוביל מדיניות מפלה במו ידיו, אבל מצד שני גם אינו מביע במלים ובמעשים את התנגדותו לאפליה ולגזענות. רבים התייחסו לבעיה הזאת, למשל אלברט איינשטיין, שאמר על הצ'לן הספרדי פבלו קזאלס: "מה שאני מעריך בו במיוחד הוא העמדה התקיפה שאותה נקט... הוא מבין היטב שהעולם מצוי בסכנה רבה יותר מצד אלה שמקבלים או מעודדים רוע, מאשר מצד אלה שמבצעים אותו בפועל".

קזאלס עזב את ספרד אחרי עלייתו של הרודן פרנקו לשלטון ובעשורים הבאים סירב להופיע במדינות שהכירו בדיקטטורה הספרדית, ביניהן ארה"ב. כוונתו של איינשטיין איננה שהשותק מבצע מעשה חמור יותר מאשר המעוול עצמו, אלא שיש הרבה יותר שותקים מאשר מבצעים, וכך הם הופכים לכוח רב-עוצמה שמאפשר לעוולות להתקיים.

במקרה שלך, הקבלנים שהבאת הביתה הם אלה שמבצעים את העוול כשהם מפלים עובדים שאינם יהודים - או במלים פחות מכובסות, לא מעסיקים ערבים. ההתנהלות שלהם מזיקה בשתי דרכים עיקריות. ההיבט הברור יותר הוא הפגיעה ביכולתם של אזרחים ממוצא מסוים להתפרנס ובזכותם לשוויון ולכבוד. אבל היבט מזיק נוסף טמון בהצהרה הגלויה על המדיניות הגזענית הזאת, הצהרה שבעצם השמעתה מאשרת ומחזקת את ההתייחסות לאנשים מלאום מסוים כמסוכנים ופסולים. כאשר הצהרות כאלה נאמרות כדבר שבשגרה (ודמייני כמה לקוחות פוטנציאליים כמוך שומעים זאת מאותם קבלנים מדי יום), הן כמו טיפות רעל שקופות שמחלחלות לנפש השומעים ולחברה כולה. וכאשר מי ששומע הצהרות כאלה שותק, הוא בעצם מבהיר לגזען שאמר אותן שהן לגיטימיות ומקובלות ושאפשר להמשיך להפיץ שנאה בלי לשלם על כך מחיר.

פבלו קזאלס
ויקיפדיה

וכאן הגענו לכוח שלך בתור הנמענת, וליכולת שלך - ולמעשה החובה שלך - להגיב ולהתנגד. גם האנשים בעלי הכוונות הטובות ביותר שותקים לפעמים מול אמירות דוחות, בעיקר מתוך חשש להתעמת ולהכעיס, אבל זו עדיין חובה מוסרית שכדאי לכל הפחות לשאוף אליה. במאמר בשם "החובות המוסריות של העומדים מן הצד" (2010), הפילוסוף האמריקאי תומאס א. היל טען כי מפרספקטיבה מוסרית, יש לנו אחריות על דברים לא רק מתוקף הבחירות שלנו אלא גם מתוקף עמדות שלא בחרנו, "למשל להיות בן, או אח, או גבר לבן במציאות סקסיסטית וגזענית" (או במקרה שלך: אשה יהודייה במדינה גזענית).

היל מסתמך על הגותו המאוחרת של קאנט, שטען שמידות טובות תלויות בכוח רצון מוסרי - לא רק עצם השאיפה לטוב, אלא היכולת והנטייה להתגבר על המכשולים בדרך. מכשולים כמו החשש מעימותים, הרצון למצוא חן או הרצון לשמר את חיינו הנוחים. לכן, התפתחות מוסרית היא תהליך מתמשך של חיזוק וטיפוח החלקים באישיותנו שמסוגלים להתנגד במצבים כאלה.

לטענתו של היל, שתיקה מול גזענות פוגעת לא רק בקורבנות של הדיכוי, אלא גם במתבונן מן הצד שמחליט לשתוק: "אנחנו סוכנים מוסריים רציונליים עם נטייה עמוקה לכבד דרישות מוסריות, לא בתור משהו שנכפה עלינו באופן חיצוני אלא בתור היבט מהותי של האנושיות שלנו... לפיכך, תשומת לב לחובות האלה נדרשת מאיתנו כדי שנוכל נכבד את עצמנו באופן מלא בתור סוכנים מוסריים ובתור האנשים בעלי הכוונות הטובות שאנחנו סבורים שהננו". המכתב שלך הוא שיקוף מדויק של העומדים מן הצד שאותם היל מתאר: אנשים טובים שחוששים להתעמת, מצדיקים את זה בתירוצים קלושים, ואחר כך מרגישים רע עם עצמם. כאמור זה קורה לכולם, אבל בהחלט צריך לשאוף ליותר ולהשתדל להתנגד באופן מוצהר - אחרת אנחנו מסייעים לגזענות לשגשג והופכים לנשאיה.

אני מקוה שהשתכנעת שחשוב להתנגד במידת האפשר, ועכשיו את שואלת את עצמך כיצד. כאמור, אחד הדברים המשמעותיים שאפשר לעשות הוא להביע את התנגדותך באופן מוצהר, אבל לא תמיד זה אפשרי ולא בכל סיטואציה אפשר להפגין את כוח הרצון המוסרי חסר המורא שקאנט והיל דורשים. גם בלי להתעמת אפשר להתנגד. כלקוחה עומד לרשותך כלי פשוט ונוח של פעולה אזרחית: חרם. לשאלתך "האם בעצם העסקת קבלן כזה אני מעודדת גזענות והפרדה", התשובה היא כן. כאמור לעיל, אם תעבדי איתו לא רק תפרנסי עסק שמבוסס על אפליה, אלא גם תבהירי לו שהצהרותיו הגזעניות לגיטימיות ושהוא חופשי להמשיך להפיץ אותן. אמנם אינך יכולה לדעת מראש את מדיניות ההעסקה או את צפונות לבו של כל קבלן, אבל את יכולה לפחות להימנע ממי שהצהיר על כך בגאווה. ודרך אגב, תמיד עומדת לרשותך האפשרות להעסיק קבלן "לא יהודי", גם זו דרך לתיקון. קל יותר לראות את גזענותם המוצהרת של הקבלנים, אבל כדאי לשים לב לכך שגם אצלך הרעיון הזה אפילו לא עלה.

תומאס א. היל
UNC Chapel Hill

מלבד הבחירה למי לתת את הכסף שלך, במקרים כאלה ישנם לפעמים גם אפיקי פעולה משפטיים. הזכרתי מספר פעמים במדור זה שהחוק והמוסר לא תמיד חופפים, לרוב כדי לציין שיש מקרים שבהם מותר ואף רצוי לעבור על החוק. הפעם החוק בצד המוסר: "חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה" אוסר על מעביד להפלות בקבלה לעבודה בין על רקע גזע, דת, לאום ועוד. זה פחות רלוונטי לך, משום שהחוק נועד בעיקר לאפשר לעובדים עצמם לתבוע, אבל כדאי לזכור שהמנגנון הזה קיים. אם האפליה הזו בוערת בעצמותייך, את יכולה בכל זאת לפנות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה או לארגוני זכויות אדם רלוונטיים, לדווח על מה שקרה ולהתייעץ איתם.

המקרה שתיארת נשמע זניח יחסית מבחינה משפטית, ולא לכל אחד יש נחישות וזמן להשקיע בתלונות, אבל במקרים מסוימים פעולה כזאת יכולה לייצר שינוי לטובה. למשל, בעקבות תביעה שהגישו המרכז הרפורמי לדת למדינה ומרכז מוסאוא, בית משפט השלום בירושלים פסק בשנה שעברה שהאתר "לוח עבודה עברית" מספק שירות "שמהווה הפליה על בסיס דת או לאום" וגזר על מפעיליו פיצויים והוצאות משפט. האתר אמנם לא נסגר, אך נכון לעכשיו אינו פעיל וההודעה בעמוד הבית מתמרמרת על בית המשפט ועל "המאבק של הרפורמים". במציאות גזענית כמו שלנו אין להקל ראש גם בהצלחות קטנות וביכולת של כל אחד ואחת לייצר זירות זעירות וזמניות של התנגדות.

מעוניינים גם אתם בעצה הטובה של מחלק מוסר? כתבו לנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#