אשתי הוטרדה על ידי קולגה לעבודה. האם לעדכן את אשתו? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

אשתי הוטרדה על ידי קולגה לעבודה. האם לעדכן את אשתו?

בחתונה של העבודה סיפר האיש לאשתי כמה היא מושכת והמשיך להציק לה למרות התנגדותה. האם זה מוסרי לספר על כך לאשתו?

תגובות
מתוך "המשרד". "הוא ניסה לפגוע בזוגיות שלך דרך אשתך, וכעת אתה תנסה לפגוע בזוגיות שלו דרך אשתו"
צילום מסך

אשתי היתה בחתונה של העבודה בלעדיי. באירוע, אחד העובדים שהיא פחות מכירה החל להטריד אותה ולהגיד לה כמה שהיא מושכת וכמה לא טוב לו עם אשתו. היא אמרה לו שהיא נשואה, והוא המשיך להציק לה כל הערב...

אני ממש התעצבנתי כששמעתי זאת ורציתי להתקשר לאשתו ולספר לה על אותו אירוע. הרגשתי שהיא תטפל בו בדרך הטובה ביותר, וגם שזכותה לדעת איך מתנהג בעלה מאחורי גבה. אשתי הורידה אותי בטענה שיש להם שלושה ילדים ויכול להיות שאשתו מעדיפה לא לדעת. האם לדעתך מוסרי לספר לאשתו? האם זה הדבר הכי מוסרי לעשות?

תודה רבה!

רון

 

עזר כנגדה יקר,

"הדבר הכי מוסרי לעשות" תלוי פעמים רבות בנקודת המוצא. השאלה שלך היא הזדמנות לבחון את הקונפליקט בין שתי גישות יסוד בפילוסופיה של המוסר: דאונטולוגיה ותועלתנות. בקצרה, דאונטולוגים טוענים שהערך של מעשים נמדד לפי המעשה עצמו ולא לפי ההשלכות שלו. למשל, לא מוסרי לגנוב - ולכן אסור לגנוב גם אם מדובר בתרופה שתציל אדם נוטה למות שאינו מסוגל לממן אותה.

אחד מההוגים המרכזיים שביקרו את הגישה הזאת היה הפילוסוף האנגלי ג'רמי בנת'ם, שהצביע על כך שהעקרונות "האוניברסליים והאובייקטיביים" של המוסר שעליהם מצביעים דאונטולוגים הם בסך הכל פרשנות סובייקטיבית, ופעמים רבות מדובר בעצם בגרסה יומרנית של אינטואיציה מוסרית. במקום זאת הוא הציע תפישה תועלתנית, כלומר כזו שבוחנת את ההשלכות של פעולה מסוימת ושואפת לפעול באופן שיגביר את התועלת ויצמצם את הנזק - או הנאה וכאב, במונחים שלו. "הטבע הציב את בני האדם תחת שליטתם של שני אדונים ריבוניים, כאב והנאה. רק הם לבדם יכולים להצביע על מה שעלינו לעשות", טען בנת'ם בספר "מבוא לעקרונות המוסר והחקיקה". "עקרון התועלת מכיר בשעבוד זה ומניח אותו בבסיס השיטה, שמטרתה לטפח את מרקם האושר באמצעות התבונה והחוק".

ג'רמי בנת'ם
ויקיפדיה

זה היה רדיקלי יותר מכפי שזה נשמע כיום. במאה ה-18, כשבנת'ם ניסח את אותה גישה, החוק והצדק נשלטו על ידי אריסטוקרטים וכללים שונים הוצדקו באמצעות אלוהים, מסורת, זכויות יתר טבעיות ומוסכמות חברתיות. בניגוד לכך טען בנת'ם שהמוסר, החוק והמדיניות הציבורית צריכים להביא את "מירב האושר למירב בני האדם". אין זה מפתיע אפוא שהוא תמך בביטול העבדות והקדים את זמנו ביחס לזכויות נשים, הומואים ובעלי חיים – קבוצות שדיכויין תמיד מוצדק בעזרת מוסר טבעי מדומיין או נורמות חברתיות.

זה היה שיעור מבוא מזורז כדי שנוכל לבחון את המקרה שתיארת משתי נקודות המבט האלו. אתה בעצם מציג את הרצון לדווח לאשתו של המטרידן בתור מעשה מוסרי דאונטולוגי: זה הדבר הראוי לעשות, כי הוא מקדם את האמת ואת זכותה לדעת. אבל כאמור לעיל, בנת'ם כבר הראה שהיומרות הנאצלות או הרציונליות של האתיקה הדאונטולוגית הן פעמים רבות סתם כיסוי מהודר למוסר פופולרי. במבט מן הצד נדמה שיותר מכפי שאתה מודאג מאשתו וממידת הידיעה שלה, אתה בעיקר רוצה לנקום: הוא ניסה לפגוע בזוגיות שלך דרך אשתך, וכעת אתה תנסה לפגוע בזוגיות שלו דרך אשתו.

בין אם היא מעוניינת לדעת על כך ובין אם לאו, יש סיכוי נמוך למדי שהיא היתה רוצה לשמוע את זה מגבר זר שהחליט בעבורה ושפועל מתוך זעם ונקמנות. יתרה מכך, נכון שהיא נפגעת מחוסר ידיעת האמת ומהדברים המכוערים שבן זוגה אומר על הקשר ביניהם, אבל את העוול הזה הוא מבצע כלפיה. ברגע שאתה מדווח לה, ועושה זאת לא כחבר ולא בנסיבות מיטיבות, אתה עצמך הופך אחראי לעוול נוסף. אינך אחראי לעוולות של השמוק מהמשרד, אבל בהחלט תהיה אחראי לעוול שתגרום אם אתה עצמך תבחר להתנהג כמו שמוק. אם כן, מנקודת מבט דאונטולוגית הדיווח לאשתו נשען על יסודות אתיים רעועים למדי.

אם קשה להגדיר פעולה כזאת כמעשה של חסד, אולי אפשר להצדיק אותה מפרספקטיבה תועלתנית? האם היא תגרום כמה שיותר אושר וכמה שפחות כאב? למטרידן ודאי שלא ייגרם אושר מכך, אבל בהחלט אפשר לטעון שמגיע לו להיענש ולסבול. אבל פעולה כזאת תגרום כאב גדול גם לאשתו, על לא עוול בכפה. אין פירוש הדבר שעדיף לא לדעת אם הידיעה גורמת צער – אלא שלא אתה האחראי על הידיעה הזאת, והנסיבות שבהן תמסור אותה רחוקות מלהיות אופטימליות.

מהי הטרדה מינית?

ובכל זאת, הצער שייגרם לצדדים המעורבים אינו שיקול מספק. חשוב לי להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: צערו של מטריד מינית או של בני משפחתו אינו שיקול שיכול למנוע את חשיפת מעשיו, למרות רגשות האשם שמטרידים רבים מנסים לעורר בקורבנות כדי להשתיקן. מפרספקטיבה תועלתנית, היבט נוסף שצריך לבחון הוא מה יסייע לשיפור המצב, להענשת המטרידן ולהפסקת ההטרדות. ציינת שאתה רוצה לפנות לאשתו משום שהיא "תטפל בו בדרך הטובה ביותר". נדמה שהכעס סימא את עיניך, אחרת לא ברור מדוע אתה סבור שאשתו היא האחראית לטיפול בהתנהגות הגועלית שלו, או בכלל מצויה בעמדה מתאימה לעשות זאת. בהתאם לנסיבות, ערוצים רלוונטיים יכולים להיות למשל המשטרה או האחראי למניעת הטרדה מינית במקום העבודה. הציפייה ל"טיפול" מטעם בת הזוג אינה הוגנת כלפיה וחושפת את המניע הנסתר שלך – עונש בשיטת עין תחת עין.

אני מקוה ששמת לב שעד כה התעלמתי מן הדמות המרכזית – שהיא לא המטרידן או אשתו ואפילו לא אתה (הלם!). הכוונה כמובן לאשתך, שהיא קורבן ההטרדה ומי שהבעלות על הסיפור מצויה בידיה. השארתי אותה לסוף משום שנדמה שאתה עצמך קצת שכחת ממנה. פנית אליי, כאילו הדיון הוא בינך לביני, אבל רק אשתך יכולה להחליט מה נכון לעשות כשמישהו מהעבודה מטריד אותה. ומדבריך עולה שהיא מתנגדת להצעתך לדווח לאשתו של הקולגה. אם הגישה הדאונטולוגית מתמקדת במה שראוי לעשות והגישה התועלתנית במה שטוב לעשות, בהקשר הזה הן משתלבות. מההיבט התועלתני מה שייטיב עם אשתך הוא להשאיר בידיה את הכוח להחליט ולא לגרום לה נזק אפשרי בפעולות שנועדו לגרום לך סיפוק. ומההיבט הדאונטולוגי, ראוי לכבד את האוטונומיה של הזולת ולאפשר לנפגע לקבוע כיצד לפעול מול הפוגע.

מכל היבט שהוא אין זה נכון בנסיבות המסוימות שתיארת לפנות דווקא לאשתו של המטרידן, לגרום לה כאב ולצפות ממנה לטפל בסיטואציה. בכל אופן, אשתך היא זו שצריכה להחליט אם לפנות לגורם רלוונטי או להתעלם ממה שהיה, לפי שיקול דעתה. ברור לי שלא נעים להרגיש חסר אונים במקרה כזה, אבל זה לא הסיפור שלך אלא שלה. אולי תמצא נחמה קטנה בידיעה שבצורה כזו או אחרת המטרידן הזה יבוא על עונשו, כי זה כמעט תמיד מה שקורה. אפשר רק לקוות שאשתו לא תסבול יותר מדי בדרך, כי בניגוד אליו, לה לא מגיע.

מעוניינים גם אתם בעצה הטובה של מחלק מוסר? כתבו לנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#