האם מותר לקחת "הארץ" מדלת ביתו של שכן הנמצא באשפוז? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

האם מותר לקחת "הארץ" מדלת ביתו של שכן הנמצא באשפוז?

כבר יותר מחודש שנערמים עיתונים על מפתן דלתו של שכן הנמצא בבית חולים. איש לא בא לאסוף אותם למרות שהמשפחה מסרה שיבוא. אני, בינתיים, לא עמדתי בפיתוי פעמיים (כולל ביום שישי)

תגובות
גיליון "הארץ" בבוקר הקמת מדינת ישראל
רפרדוקציה חיים טר

בבניין שלי גר שכן שנודע לי שנמצא באשפוז כבר יותר מחודש. אותו שכן מנוי לעיתון "הארץ" ומקבל את עיתונכם מדי יום ביומו כמו גם בסופי שבוע. ליד מפתן דלתו נוצרה ערימה גדולה ונכבדה של עיתונים שלא נקראו. בתחילה הרשיתי לעצמי לקחת עיתון יומי פעם אחת. אחר כך התפתיתי ולקחתי בהזדמנות את העיתון של שישי. לאחר שהמצפון הציק לי שאלתי את אחת השכנות אם היא מכירה את המשפחה של אותו שכן. היא אמרה שדיברה עם המשפחה לגבי העיתונים ותשובתם היתה שיגיעו לקחת אותם, אך בינתיים הערימה ממשיכה להצטבר.

שאלתי היא כמובן עד כמה לא מוסרי המעשה שאני עושה, בהנחה שאיש לא קורא את העיתונים ובעיתונים של אתמול עוטפים את הדגים של היום (אפילו אם זה "הארץ"). אוסיף ואומר שאני מנוי לעיתון בדיגיטל, אבל כבד לי בכיס להיות מנוי גם לפרינט ואין כמו הארד קופי של העיתון בסופי שבוע.

בברכה,

א. למוני, גוש דן

 

הפרינט לא מת (הוא רק מאושפז) יקר,

כתיבת המדור הזה מעמתת אותי עם אמת מטרידה לגבי עצמי: מתברר שאין לי בעיה עקרונית עם גניבות קטנות שאינן גורמות פגיעה ממשית לאף אחד, החל בטעויות של קופאים בסופרמרקט וכלה בבורקס ממזנון חופשי באוניברסיטה. אצטרך לפתור זאת בטיפול או בחינוך מחדש ובינתיים תוכל אתה ליהנות מההפקר, פשוטו כמשמעו, ולקבל ממני אישור לקחת את העיתונים הנטושים של שכנך (רפואה שלמה, שכן, כולנו בעיתון מחזיקים לך אצבעות ומקווים שלא תבטל את המינוי בגלל המדור הזה).

כדי להצדיק את עצמי אצטרך לפנות לתוצאתנות, האסכולה האתית שגורסת כי ערכו המוסרי של מעשה מסוים אינו קשור למהותו אלא לתוצאותיו. באופן נוח לענייננו - אך גם הגיוני - אנשי אסכולה זו טוענים שגניבה היא לא בהכרח בלתי מוסרית. למשל אם אשה ענייה גונבת מתאגיד רפואי תרופה כדי להציל בן משפחה ממוות ודאי, אפשר להצדיק זאת מבחינה מוסרית משום שהתוצאה היא הצלת חיי אדם לעומת פגיעה זניחה ברווחי תאגיד.

ג'ון סטיוארט מיל
London Stereoscopic Company / Hu

אחד הטקסטים המכוננים של גישה זו הוא "התועלתיות" מאת ג'ון סטיוארט מיל, שתימצת אותה כך: "התורה המקבלת כיסוד המוסר את התועלת, או את עקרון האושר היותר גדול, אומרת שהמעשים הם ישרים במידה שהם נוטים להגדיל את האושר, ובלתי ישרים במידה שהם נוטים ליצור את היפוכו של האושר. האושר פירושו הנאה והעדר כאב; אי-האושר פירושו כאב ומניעת ההנאה". ואם נדמה כי מיל מתייחס לעניינים גורליים יותר מאשר עיתון במסדרון, הוא עצמו הבהיר שכוונתו גם להנאות קטנות: "יש לציין שאין מבינים כלל את דרך המחשבה של התועלתיות, כשחושבים שעל פיה צריכים בני האדם לשים את לבם לדברים כלליים כל כך כמו העולם, או החברה בכללה. רובם הגדול של המעשים הטובים מכוונים לא לטובת העולם, אלא לטובת היחידים שממנה מצטרפת טובת העולם בכללותה" (תרגום: יוסף אור).

אם איננו יוצאים מנקודת הנחה שלקיחת רכוש של אדם אחר פסולה מעצם מהותה, עלינו להחליט אם המעשה שלך לגיטימי לפי תוצאותיו בנסיבות שתיארת. השכן מצוי בבית החולים, ולכן ממילא אינו יכול לעשות שימוש בעיתון המודפס. ובניגוד לחפצים אחרים, רוב חלקי העיתון נעשים רלוונטיים פחות ככל שעובר הזמן (מלבד המדור "מחלק מוסר", כמובן, שתכניו התוססים הם על-זמניים). אתה, לעומת זאת, יכול ליהנות מן התכנים בעודם אקטואליים בלי ששכנך יפסיד מכך. אתה אפילו מסייע לו: ערימת עיתונים מחוץ לדלת מסמנת שהבית נטוש, ואדם אחר עלול לפרוץ פנימה ולגנוב רכוש שחשוב לשכנך הרבה יותר מאשר העיתון של שלשום. מבחינת התוצאה, אם כן, כף המאזניים נוטה לטובתך.

מצבים כאלה מתוארים בתלמוד בביטוי "זה נהנה וזה לא חסר". בדומה לפילוסופים מהאסכולה התוצאתנית, חז"ל הכירו בלגיטימיות של מצבים שבהם אדם אחד יכול ליהנות מרכושו של אחר מבלי שהלה יפסיד מכך. הדוגמה המקורית שניתנה לכך היתה "הדר בחצר חברו שלא מדעתו", כלומר מי שפולש לחצר ללא ידיעת הבעלים. נקבע כי הפולש אינו נדרש לשלם דמי שכירות משום שהבעלים אינו חסר, כלומר לא השתמש בחצר ולא היה מודע לפלישה אליה, ולכן לא נפגע או ניזוק בשום צורה. המקרה הזה דומה למצב שתיארת, שבו אתה נהנה מדפדוף בעמודי הדפוס ואילו שכנך לא חסר משום שאינו עושה שימוש בערימת העיתונים הזרוקה מחוץ לדלתו.

בסיילם, אורגון, יש גנבי עיתונים מסוג אחר לגמרי

משום כך, נראה לי סביר ולגיטימי בהחלט לקחת מדי פעם גיליון מהערימה המתגבהת מחוץ לדלתו. ובכל זאת ניתן לחשוב על היבט שעלול לגרום לו חסר בעקבות הנאתך. כפי שציינת, אנשים רבים נהנים לעלעל במהדורת הדפוס גם כאשר יש להם גישה לתוכן הדיגיטלי; ועל אף שחדשות נוטות להתיישן, הרי כתבות מגזין ומדורים קבועים נשארים רלוונטיים. אולי שכנך הוא אחד מאותם חובבי נייר ודיו, והוא מצפה לקרוא את ערימת העיתונים הממתינה לחזרתו הביתה לצורך מנוחה והחלמה. אולי זו אפילו הסיבה שהוא לא הקפיא את המנוי שלו, עניין פשוט שמצריך שיחת טלפון או מייל למחלקת המנויים.

הציפייה שערימת עיתונים תחכה מחוץ לדלת יותר מחודש אמנם אינה סבירה, ובכל זאת השכן עלול להצטער כשיגלה שתקוותו התפוגגה (יחד עם אמונו במין האנושי ובדיירי הבניין). אך אל ייאוש, הציפייה הבלתי סבירה שלו היא ההזדמנות שלך להפוך מעשה סביר ולגיטימי למעשה טוב ומועיל. במקום לחשוב רק על האינטרס האישי שלך, חשוב גם על טובת הזולת: אסוף את כל הערימה ואת העיתונים החדשים שיגיעו ושמור עליהם עד שהשכן יחזור מבית החולים. אתה יכול לקרוא אותם, אבל אחרי הקריאה דאג לסדר את הגיליונות כדי שתוכל להחזיר לו אותם כפי שהיו. בינתיים, בקש מהשכנה להודיע לבני משפחתו או השאר לו פתק בתוך תיבת הדואר כדי שיידע שבגלל חשש מפורצים אספת את העיתונים ואתה שומר עליהם למענו. וכשהוא יחזור סוף סוף הביתה, מומלץ לצרף לערימת העיתונים גם זר פרחים ופתק עם איחולים לבביים. בכל זאת התעלקת על המינוי שלו במשך שבועות.

כך גם תקרא את העיתון בעודו רלוונטי, גם לא תגזול מהשכן את האפשרות לקרוא אותו בדיעבד אם הוא בכל זאת מתעקש, וגם לא תרסק את אמונתו הנאיבית בבני אדם. ואדגיש: אין בעיה של ממש לקחת כמה גיליונות מהערימה כשידוע לך שהבעלים נעדר במשך שבועות. ההצעה שלי היא לקחת את זה צעד אחד קדימה ובמקום להסתפק בבסדר – להרבות טוב בעולם. זה יכול אפילו לגרום לך להתעניין בכנות בשלומו ולא רק בעיתונים שלו: אריסטו טען שככל שנעשה את המעשה הנכון, גם אם הוא דורש מאמץ, בהדרגה הוא יהפוך להרגל קבוע ואנחנו נהפוך לגרסה טובה יותר של עצמנו. רק אל תשכח לתלוש את העמוד שבו מופיעה העצה הזאת לפני שאתה מחזיר לשכן את ערימת העיתונים. לא נעים שהוא יגלה שסתם העמדת פנים שאתה נחמד.

מעוניינים גם אתם בעצה הטובה של מחלק מוסר? כתבו לנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#