חבר שהוא גרוש קיבל העלאה. מחובתי לספר לאקסית בגלל הסכם הגירושים? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

חבר שהוא גרוש קיבל העלאה. מחובתי לספר לאקסית בגלל הסכם הגירושים?

נותרנו בקשר עם מיכל ואסף גם אחרי שנפרדו. איתו יותר, איתה פחות. לאחרונה סיפר אסף על קידום משמעותי וביקש שלא נגלה למיכל. זכותו לפרטיות, אבל יש ממד כלכלי. ומה אם מיכל תגשש?

תגובות
"זלזול בפרטיות במקרים שלא מוצאים חן בעינינו גורם בסופו של דבר נזק לכבוד האדם ככלל"
איור : ליאו אטלמן

זוג חברים קרוב שלנו, נקרא להם מיכל ואסף, התגרשו בשנים האחרונות. קבוצת החברים דרכה הכרנו אותם נשארה בקשר בעיקר עם אסף, בעוד מיכל נשארה בקשר עם קבוצת חברים אחרת. בת זוגי ואני נשארנו בקשר עם שניהם, אך לא במידה שווה. עם מיכל שמרנו על קשר ידידותי של עדכון אחת לכמה שבועות. עם אסף נשארנו בקשר קרוב יותר. אין לו משפחה בארץ, אנחנו מארחים אותו אצלנו לשבתות עם הילדים ואני הייתי אחד מעמודי התמיכה שלו בתהליך הגירושים.

לא מזמן אסף סיפר לי בהתרגשות על קידום משמעותי שקיבל בעבודה. הוא אמר שהוא יודע שאני עדיין בקשר עם מיכל, וביקש שלא אספר לה דבר על הקידום ובכלל שישמח אם לא נעדכן את מיכל במה שקורה איתו. הבקשה העלתה אצלנו שאלה מוסרית. מצד אחד, זכותו של אסף לשמור על חייו פרטיים מהאקסית. מצד שני, יש לכך ממד כלכלי: מכיוון שהקידום בעבודה כולל העלאת שכר, לפי הסכם הגירושים מגיע למיכל חלק מזה. האם ערכי החברות דורשים שאכבד את פרטיותו של אסף, או שאולי עלי להילחם בהגמוניה הגברית ולעדכן את מיכל שתדרוש את המגיע לה? ומה אם מיכל תגשש איתי לגבי אסף, האם עלי לחשוף את הידוע לי או לומר שאני מרגיש שעלינו לא לדבר על אסף?

תודה רבה,

החבר באמצע

 

לורד סנדוויץ' יקר,

בוא נשכח לרגע מהבעיה השגרתית שמציקה לך ונתמקד בסיפורה הדרמטי יותר של משלחת חילוץ אי שם בארץ רחוקה רחוקה. במשלחת חברים אנשים בעלי כוונות נאצלות שרוצים להביא כמה שיותר טוב לעולם. יום אחד מוזעקת המשלחת להציל חמישה אנשים שנתקעו במקום שבו גאות מהירה מאיימת על חייהם, וכל דקה של עיכוב בחילוץ תביא למותם. במהלך הנסיעה לשם מקבלים חברי המשלחת הודעה על עוד אדם שנתקע בגאות. הוא מצוי במרחק דומה אך בכיוון אחר. האם עליהם להמשיך בדרך לעבר החמישה, למרות שבכך יגזרו על האחד את מותו?

כך או אחרת, איתני הטבע אינם עוצרים לרגע ולמחרת שוב מוזעקת המשלחת להציל חמישה אנשים שנקלעו למצב זהה. בעודם עושים את דרכם בכביש תלול וצר, הם נתקלים באדם שקשור לכביש (זו מדינה מסוכנת ודברים כאלה קורים בה כל הזמן). הם לא יכולים לעקוף אותו, אבל אם יתעכבו כדי לשחרר אותו הם יאחרו והאחרים יטבעו. האם עליהם לדרוס אותו למוות כדי להספיק להציל את החמישה?

החברים נקרעים בין רוס לרייצ'ל הפרודים

רוב האנשים יטענו שבמקרה הראשון על המשלחת להמשיך בדרכה כמתוכנן ובמקרה השני עליה לעצור, למרות שהתוצאה בשני המקרים זהה: חמישה יחיו ואחד ימות, או להיפך. ואם הסיפור הזה מזכיר את "דילמת הקרונית" המפורסמת, שהוזכרה בעבר במדור, הרי זה משום ששתי הדילמות נוסחו על ידי אותה אשה - הפילוסופית הבריטית פיליפה פוט. את משלחות החילוץ התיאורטיות תיארה פוט ב-1984 במאמר בעל השם הכיפי "להרוג ולאפשר למות". היא השתמשה בדילמה הזאת כדי לצאת נגד אלה שטוענים שאין הבדל בין להרוג מישהו לבין להניח לו למות (בהקשר של הזכות להפלה, במקרה של המאמר). בעיניה, התגובה האינטואיטיבית ההפוכה לשני המצבים מעידה על כך שיש ביניהם הבדל מהותי, שאותו ניסתה לפענח.

פוט ציינה שני היבטים עיקריים שמבחינים בין המקרים. הראשון הוא תפקידו של מבצע הפעולה ברצף האירועים שגורמים נזק לאדם אחר. לדבריה, "איננו רשאים ליצור רצף אירועים קטלני, אבל אנחנו רשאים לאפשר לרצף כזה להשלים את מסלולו". ההיבט השני נוגע להבדל בין זכויות שליליות, כמו הזכות שלא יפגעו בגופנו, לזכויות חיוביות, כמו הזכות שיספקו לנו טיפול רפואי. גם כאשר התוצאה זהה, במקרים רבים הפרה של זכות שלילית דורשת יותר צידוק מאשר מניעה של זכות חיובית. "יש נסיבות שבהן כל ההבדל, מבחינה מוסרית, טמון בשאלה אם איזון מסוים בין טוב לרע נוצר מתוך פעולה יזומה שלנו, או שמא היה זה דבר מה שיכולנו למנוע אך מסיבות טובות לא מנענו", סיכמה פוט.

פיליפה פוט
ויקיפדיה

בחזרה אליך, סנדוויץ'. למרבה המזל ההתלבטות שלך אינה עניין של חיים ומוות, ובכל זאת היא הזכירה לי את הדילמה שתיארה פוט בגלל ההבחנה בין לעשות ללאפשר ובין זכות שלילית לחיובית. כמו משלחת החילוץ, גם אתה בסך הכל אדם טוב שקרוע בין שתי בחירות מפוקפקות. אם תתערב ותספר למיכל את מה שאסף ביקש שתשאיר ביניכם אתה תאלץ לשקר לחבר, להפר בקשה מפורשת שלו ולפגוע באמונו, וכנראה שתחריף את המאבק בין שני הצדדים, מה שעלול לפגוע גם בילדים. מנגד, אם לא תספר למיכל על הקידום של אסף הוא אולי יצליח למנוע ממנה כסף שמגיע לה ולילדיהם מתוקף הסכם הגירושים.

בהקשר הזה ראוי לציין שפוט לא מתייחסת לבחירה אחת כטובה ולאחרת כרעה, אלא עוסקת בעצם הצידוק המוסרי. בניגוד לגישה התוצאתנית, היא מראה שהתוצאות לא תמיד קובעות איזו פעולה מוצדקת יותר. ברוח זו, במקרה שלך נראה לי שמוצדק יותר לא להתערב. אין זה מקומך להעביר מידע אישי בין הצדדים, גם אם אחד מהם מתנהג באופן נבזי, קל וחומר אחרי שהבטחת לשמור סוד. דרוש יותר ממה שתיארת כדי להצדיק את הבחירה ליזום רצף אירועים שיביא לפגיעה באחרים (ולא רק באסף). למשל, אם מיכל היתה מגיעה למצב כלכלי קשה ואסף היה מתנער מחובותיו.

גם ד"ר לורה קיבלה שאלה מאחד שנתקע בסנדוויץ'

גם ההבחנה בין זכויות שליליות לחיוביות רלוונטית כאן. חובתך לא להפר את הפרטיות של אסף גוברת בנסיבות האלה. גם למנוולים יש זכות לפרטיות, וזלזול בכך במקרים שלא מוצאים חן בעינינו גורם בסופו של דבר נזק לכבוד האדם ככלל. "לכל פרט מובטח מעין מרחב מוסרי, מרחב שאליו אסור לאחרים לפלוש", הבהירה פוט את התנגדותה לגישה התוצאתנית (במאמר "מוסריות, סיבה ותוצאה"). כאשר אתה פולש למרחב המדומיין הזה בלי הצדקה משמעותית, אתה בעצם משתמש באדם מסוים ככלי למטרות שלך או של אחרים. גם אם לבך במקום הנכון, זה מעשה פסול. מנגד, אינך יכול לשקר למיכל בשביל אסף. אם היא תשאל, השב בכנות שאתה לא מעוניין להתערב ושבדיוק כפי שלא תעביר לו מידע לגביה כך גם לא תעביר לה מידע לגביו.

כל האמור לעיל מתייחס אל מה שנכון שתעשה אתה. אין בכך הצדקה לאסף, שפועל בצורה בלתי הגונה, שקרית ונצלנית. אבל לא אלמן ישראל - יש דברים אחרים שביכולתך לעשות במקום לעמוד מנגד כשאסף מתנהג כמו שמוק. אתה יכול למשל לדבר איתו ולהביע התנגדות להחלטה שלו לשקר למיכל ולמנוע ממנה את הסכומים שנקבעו לה בהסכם הגירושים, סכומים שנועדו לרווחת ילדיהם המשותפים. דווקא בזכות מעמדך כחבר שמכיר את שניהם וקרוב יותר אליו, יש לך כוח להשפיע על התנהגותו באמצעות ביקורת מנומקת ושיחה על הנזק שנגרם לילדים ממאבקי כוח מיותרים בין ההורים.

אם אסף מסרב להקשיב ולעשות את המעשה הנכון, אולי הגיע הזמן שתשאל את עצמך אם אתה מעוניין להיות חבר של אדם שמשחק משחקים מלוכלכים על חשבון ילדיו וגרושתו. באנלוגיה קצת חורקת לסיפורה של משלחת החילוץ - המחלצים מחויבים להציל אנשים שמצויים בסכנה, אפילו אם הם אנשים איומים, אבל אף כלל מוסרי לא מחייב אותם להישאר חברים שלהם.

מעוניינים גם אתם בעצה הטובה של מחלק מוסר? כתבו לנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#