המדריכה שכבה עם החניך וזה נגמר. האם לדווח לממונים? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

המדריכה שכבה עם החניך וזה נגמר. האם לדווח לממונים?

אנחנו חבורת מדריכים של בני נוער בגילאי תיכון (לא בסיכון). פער הגילאים בינינו לבינם אינו גדול, אך יש יחסי סמכות. המדריכה היא חברה ואם נספר הקשר איתה ייהרס והיא גם עלולה לפגוע בנו

תגובות
ריס וית'רספון (ברדלי ג'קסון) על הסט של "תוכנית הבוקר"
AppleTV Plus

אנחנו חלק מחבורת מדריכים שעוסקת בחינוך בלתי פורמלי של בני נוער בגילאי תיכון. הנערים שאיתם אנחנו עובדים הם לא בני נוער בסיכון, ורובנו מבוגרים מהחניכים בפער קטן. לאחרונה התגלה לנו שאחת המדריכות קיימה מערכת יחסים מינית עם אחד הנערים. הקשר הופסק ברוח טובה, אך היא ממשיכה להדריך אותו באופן קבוע. כעת נשאלת השאלה, האם עלינו לדווח לממונים עלינו?

משמעות הדיווח היא הפסקת העסקתה, יצירת מבוכה פוטנציאלית לנער, ערעור האמון בין המסגרת למדריכים, והריסת הקשר החברתי בינינו. בנוסף, מהיכרות איתה אנחנו יודעים שהיא עלולה לנסות לפגוע בנו בכל מיני צורות כתגובה. השיקולים המשמעותיים מבחינתנו הם הקשר איתה והאפשרות שאנחנו ניפגע מאוד מההשלכות של הדיווח.

תודה מראש,

יונה ונער

על בנים ועל בנות יקרים,

המדור הזה בדרך כלל נותן במה לפילוסופים מתים, אבל הפעם אפתח דווקא בסדרת טלוויזיה עכשווית: "תוכנית הבוקר", שעוסקת בין השאר בקשרים מיניים במסגרת יחסי מרות. הסדרה מספרת על מגיש תוכנית בוקר בשם מיץ' קסלר, שמפוטר בגלל תלונות על יחסי מין שקיים עם עובדות שהיו כפופות לו, ועל המשברים שעובר צוות התוכנית בעקבות זאת.

הפרק השמיני של הסדרה חוזר אחורה בזמן, אל התקופה שלפני הפיטורים. קסלר, כמו גברים רבים במעמדו, אוהב לזרוק הערות מיניות מבודחות לקולגות שלו, והן בתגובה מצחקקות באי-נוחות. הסובבים אותו מודעים לכך שהוא שוכב עם נשים שעובדות תחתיו, אך מעדיפים להעלים עין ולטייח את המתרחש. במקום לבקר את התנהגותו, קל להם יותר ללעוג לנשים ששכבו איתו. באחד הערבים, קסלר מזמין לחדר המלון שלו עובדת זוטרה, שאותה דאג לקדם. היא שבורה נפשית בגלל אירוע ירי המוני שהצוות נשלח לסקר, ובמקום לספק לה אוזן קשבת כפי שהניחה, הוא מנצל את ההזדמנות כדי לשכב איתה. הוא אטום לסיטואציה, ואילו היא קפואה ומפחדת להתנגד כי הקריירה שלה תלויה בו.

הקדימות לסדרה "תוכנית הבוקר"

זה כמובן מקרה שונה מאוד מהמקרה שתיארתם, אבל הוא משקף שני היבטים חשובים של סוגיית פערי הכוחות, שרלוונטיים לשאלתכם. הראשון הוא תרבות ההשתקה שמאפיינת מקרים כאלה. אנשים מעלימים עין כדי להימנע מעימותים, לא לסכן את מקום עבודתם או לא להיות מתויגים בתור הורסי מסיבות. אלה מניעים אנושיים ומובנים, אבל תרבות ארגונית כזאת מאפשרת לדברים מסוג זה להתרחש ומנציחה את הבעיה.

ההיבט המשמעותי השני שעולה מהסדרה הוא בעיית ההסכמה. אנשים יכולים להימשך זה לזה גם במסגרת היררכיה ארגונית, וזכותם לממש את משיכתם. אך מצבים כאלה מחייבים משנה זהירות, בגלל החשש שהצד החלש מסכים מתוך פחד ולא מתוך מימוש של חירותו המינית. כפי שהסביר שופט העליון אדמונד לוי בפסק דין בדבר ניצול יחסי מרות: "אפילו ניתנה הסכמה לביצועם של המעשים המיניים, החוק – בהכירו בעמדת הנחיתות הטבועה בה מצוי הקורבן – מאפשר לראותה, בנסיבות המתאימות, כהסכמה 'טכנית' שאין לייחס לה משמעות, בהיותה תוצאתם של שימוש לרעה בכוח וניצול פערי כוחות... דווקא ההגנה על אוטונומיית הרצון, דווקא ההכרה בזכותו של אדם להתקשר עם בני אדם אחרים על פי רצונו האמיתי, ולא בשל כפייה או אילוץ, הן העומדות ביסוד איסור פלילי זה".

אדמונד לוי
אתר בתי המשפט

בקשר בין המדריכה לחניך אין יחסי מרות מקצועיים, אבל יש ביניהם יחסי סמכות, שגם הם דורשים זהירות רבה בכל הנוגע לקשרים מיניים, ודאי כאשר אחד הצדדים הוא קטין. דמות המדריך בחינוך הבלתי פורמלי משמעותית יותר מכפי שאנשים נוטים לשער. לפי מחקר של הסוציולוג גד יאיר על חוויות מפתח חינוכיות, "עיון בחוויות המפתח שהתרחשו במסגרות הבלתי-פורמליות מעלה שהמרואיינים מייחסים חשיבות רבה לדמות החד-פעמית של המדריך, המרצה או המאמן... מתיאוריהם עולה דמות כמעט מיסטית, בעלת חשיבות רבה, כזו המאגדת בתוכה אידיאלים ומיצוי אנושי" ("מחוויות מפתח לנקודות מפנה: על עוצמת ההשפעה החינוכית").

יאיר גילה שהמדריכים שימשו לחניכים הן בתור מודל לחיקוי והן כדמות מראָה, שאיפשרה להם לראות את בבואתם בצורות חדשות. לדבריו, "במסגרות הבלתי פורמליות, אולי דווקא בגלל היותן בלתי פורמליות, דמות המדריך בלטה בדברי החניכים ועמדה לנגד עיניהם כאידיאל אנושי ומקצועי גם לאחר שנים ארוכות. גם זמן כה רב לאחר שעזבו את המסגרת, השפעתה אצורה בתוכם ופועמת בחייהם בנוכחות מתמדת". לאור זאת, מדריך או מדריכה שמקיימים קשר מיני עם חניך מצויים בעמדת כוח שבה הסכמת הקטין מוצבת בסימן שאלה, ונוסף על כך הם עלולים לגרום לו נזק רגשי משמעותי.

וכאן, בעיני, טמונה התשובה להתלבטותכם. הבעיה בהתנהגותה של המדריכה אינה מצומצמת לתחום המיני, אלא נובעת מכשל רחב יותר - חוסר אחריות כלפי קטין שמצוי תחת השגחתה. כתבתם שהקשר נגמר ברוח טובה, אבל אין לכם דרך לדעת באמת מה ההשפעה של הקשר הזה על החניך, או איך הוא יבין אותו בעתיד. ממילא לגברים יש פחות לגיטימציה חברתית להתלונן על מין. נער שגבריותו מתפתחת עלול לחשוב שאסור לו לסרב לסקס, ושאם יספר שמגע מיני מסוים היה לא רצוי מבחינתו, הוא יסומן כ"לא גבר".

גד יאיר
תומר אפלבאום

יתרה מכך, למדריכה לא היתה כל דרך לדעת מראש מה תהיה ההשפעה של הקשר המיני על החניך, ואם הקשר יסתיים ברוח טובה או יפגע בו עד כדי נטישה של המסגרת החינוכית. היא הציבה את טובתו במקום משני וזילזלה באחריותה כלפיו. ובעצם לא רק כלפיו, אלא כלפי כל החניכים, שעלולים לחשוב שהיא מפלה אותו לטובה, או להרגיש מאוימים מכך שמדריכים שוכבים עם חניכים במקום לספק להם מרחב חינוכי בטוח ורגוע.

אפשר להשוות זאת למדריכה שמחליטה להוציא חניכים לטיול בוואדי, על אף שהיא מודעת לאזהרות שיטפון שהתפרסמו באותו יום. הקבוצה חוזרת ללא נפגעים, אבל הבעיה היא חוסר האחריות של המדריכה שהתעלמה מהסכנות. אם מדריכים אחרים ישתיקו את המקרה, כי איש לא נפגע וכי הם חוששים להתעמת, מי יערוב להם שאותה מדריכה לא תחזור על אותה טעות, או תפגין חוסר אחריות כלפי חניכיה בדרך אחרת? ומי יכול להבטיח שגם בפעם הבאה אף נער לא ייפגע?

אמנם, לא ניתן למנוע פגיעות במסגרת החיים המיניים וחיי הרגש בכלל. כאשר אנחנו מתאהבים, נמשכים ומתמסרים – אנחנו חושפים את עצמנו לפגיעה. דווקא משום כך, קטינים זקוקים להגנה מיוחדת, כדי להתפתח רגשית וללמוד להתמודד עם הסכנות הכרוכות בחשיפה הזאת. יש להם זכות לאוטונומיה מינית, אבל הם מצויים בעמדה פגיעה בהרבה בתחום הזה ובכלל. המבוגרים שמופקדים על רווחתם ועל התפתחותם – הורים, מורים, מדריכים, רבנים – אמורים לאפשר להם לחקור את המיניות שלהם בעצמם, לספק להם תמיכה ועצה במידת הצורך ולגונן עליהם מפני ניצול לרעה. לא לשכב איתם.

המדריכה התעלמה מההשפעה ההרסנית שעלולה להיות למעשיה על החניך וחבריו. זה כנראה לא מעשה פלילי (ובנסיבות שתיארתם לא צריך להיות), אבל זאת בהחלט בחירה שמעוררת ספק באשר לכשירות שלה להמשיך להדריך אותם. אתם יכולים לספר על המתרחש לגורם מעליכם שאתם סומכים עליו, או לפנות ישירות אליה ולבקש ממנה לקבל אחריות על הדברים, ולכל הפחות להפסיק להדריך את אותה קבוצה. החשש שלכם מפני נקמה מובן, אבל המעשה הנכון הוא לא תמיד הבחירה הקלה ביותר. ובמקרה הזה, אתם לא סתם אנשים אקראיים שמתלבטים אם להתערב ולהסתכן – אתם מדריכים של הנערים האלה. גם לכם יש אחריות על שלומם ורווחתם, לצד אחריות להוות בשבילם מודל של אומץ, כנות והגינות.

מעוניינים גם אתם בעצה הטובה של מחלק מוסר? כתבו לנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#