הזמנת אוכל או שירות מהסופר מסכנת את השליח. מה עושים? - מחלק מוסר - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

הזמנת אוכל או שירות מהסופר מסכנת את השליח. מה עושים?

בזמן שאני בבית, בשטח הסטרילי שלי (יש לקוות), אני משתמש באנשים שחושפים את עצמם אל הנגיף במקומות הרבה פחות בטוחים. כמה זה מוסרי בימים טרופים אלה?

תגובות
שליחים של וולט בתל אביב
תומר אפלבאום

שאלה שעלתה בימים טרופים אלה: האם זה מוסרי להזמין אוכל מהסופר או משירות משלוחים בזמן הקורונה? אני בעצם מסכן את השליח/איש איסוף האוכל, שמסתובב בין ההמונים וגם מסתכן ברמיסה והידבקות בסופר, בעודי בשטח הסטרילי בבית. יש לציין שאני עובד מהבית, אך לא מתוך חובת בידוד ל-14 יום או בעקבות הודעת טקסט מסתורית מהממשלה.

תודה ושמרו על עצמכם,

אלי

"שליחות קטלנית" יקר,

המגפה שהשתלטה על חיינו בתקופה הנוכחית היא תזכורת לכך שהדיונים המוסריים התיאורטיים, החביבים כל-כך על חוקרי אתיקה, הם פריווילגיה נעימה וחסרת השלכות. במקומות שהפכו עתה למוקדי המחלה, דילמת הקרונית ההיפותטית הפכה לדילמת קורונה ממשית ומקברית. באיטליה, לדוגמה, פורסמו המלצות להקצאת טיפול על סמך נתונים כמו גיל ומחלות רקע, ולא רק לחולי קורונה אלא לכל המטופלים בבתי החולים הקורסים. המלצות אלה מבוססות על גישה אתית תועלתנית, או כהגדרת הכותבים "על העיקרון של הרווח המקסימלי למספר הרב ביותר של אנשים".

לרופאים במצבי חירום קיצוניים אין ברירה אלא להסתמך על חישובים קרים, שמצמצמים את האדם לקיומו הפיזיולוגי. אך חישובים כאלה מתעלמים ממה שמעניק משמעות לחיים האנושיים, כגון ייחודו של כל אדם והאפשרויות הנסתרות שצופן עתידו, וגם מהתמונה הרחבה של מכלול הנסיבות וההשלכות של כל החלטה.

על קשיי המסעדות בכתבת "כאן"

הבחנה דומה עומדת בבסיס התיאוריה של הפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן. בספר "הומו סאקר: הכוח הריבוני והחיים החשופים", אגמבן ציין כי ביוון העתיקה היו שני מונחים נפרדים למה שאנחנו מכנים "חיים": החיים כעובדה ביולוגית (zoe) והחיים הפוליטיים, האופן שבו חיים יחידים וקבוצות (bios). בעידן המודרני נעלמה בהדרגה ההפרדה הלשונית והרעיונית בין עצם החיים לצורת החיים. לפי אגמבן, מצבי חירום הפכו בעקבות זאת למנגנון אהוב על משטרים דיקטטוריים ודמוקרטיים כאחד. הסכנה הנשקפת לחיי האזרחים בשעת חירום גורמת להם להסכים לפיקוח הדוק ולוויתור על כל מה שהופך את חייהם לטובים. תיאור זה רלוונטי במיוחד בימים שבהם מדינות רבות מגבילות את החופש של תושביהן בשם ההגנה מפני נגיף קטלני.

אגמבן עצמו התייחס לנושא בהקשר של הסגר שהוטל על איטליה בגלל נגיף הקורונה. במאמר שפרסם החודש, הוא התריע: "הדבר הראשון שגל הפאניקה ששיתק את ארצנו הראה בבהירות, הוא שהחברה שלנו אינה מאמינה עוד בדבר מלבד החיים החשופים. האיטלקים מוכנים להקריב הכל - תנאי חיים נורמליים, יחסים חברתיים, עבודה, אפילו חברויות ואמונות דתיות ופוליטיות - כדי להימנע מסכנת החולי. החיים החשופים, והפחד לאבד אותם, אינם משהו שמקרב בין אנשים, אלא מעוור ומרחיק אותם. בני אדם אחרים נדמים עתה אך ורק כמזהמים פוטנציאליים, שמהם יש להימנע בכל מחיר... אנשים התרגלו כל כך לחיות בתנאי משבר וחירום קבועים, עד כי אינם רואים שחייהם הצטמצמו למצב ביולוגי גרידא, שאיבד לא רק כל היבט חברתי ופוליטי, אלא גם כל היבט של חמלה ורגש".

דבריו של אגמבן זכו לביקורת רבה מצד עמיתיו, ובצדק, בגלל נטייתו הידועה לפרנויה פוליטית ומשום שהמעיט בסכנות מגפת הקורונה זמן קצר לפני שאיטליה הפכה לזירת אסון. אבל הוא מאיר נקודה חשובה: העיסוק במספרי החולים והמתים, "החיים החשופים" במלותיו של אגמבן, משכיח סכנות אחרות. מאות אלפים מאבדים את פרנסתם, עסקים מתמוטטים, המשטר מאמץ סמכויות אוטוריטריות מפחידות, בילויים ואירועי תרבות וספורט נעלמים מחיינו, ההסתגרות והחרדה גורמות מצוקה נפשית עמוקה, נשים וילדים שסובלים מאלימות במשפחה מצויים בסכנה מוגברת, הגזענות פורחת, קשרים חברתיים מתפוררים והזולת נתפש בעיקר כמפיץ מחלות מסוכן.

בהקשר המוסרי, כפי שכתב הפילוסוף והפסיכואנליטיקאי האיטלקי סרג'יו בנוונוטו בתגובה לאגמבן, "אמצעי הזהירות שננקטו, כואבים ככל שיהיו - בעיקר בגלל הנזק הכלכלי - הם הרע במיעוטו". הדאגה לאחר מצויה בלב המאמץ המוסרי, והישארות בבית היא הפעולה החשובה ביותר שביכולתנו לנקוט כרגע כדי לדאוג לזולת. ואולם, אסור שעובדה זו תשכיח מאיתנו בעיות נוספות ודרכים אחרות להושטת עזרה והפגנת סולידריות.

ג'יורג'יו אגמבן
European Graduate School

שאלתך מתמקדת בסכנה הבריאותית, ומתעלמת מהמצוקה הכספית שאיתה מתמודדים עתה ישראלים רבים. האחריות לכך נופלת בעיקר על כתפי המדינה, אבל גם לנו כאנשים פרטיים יש חובה לסייע ככל שידנו משגת. בלימבו הכלכלי שאליו הושלכנו, עסקים מחזיקים את הראש מעל המים באמצעות שירותי משלוחים ועובדים שהוצאו לחל"ת עברו זמנית להתפרנס כשליחים. הימנעות ממשלוחים תפגע בשתי הקבוצות האלה (הבעיה האמיתית היא כמובן המערכת הקפיטליסטית האטומה שבתוכה רובנו נאבקים כדי לשרוד, אבל אותה לא תוכל לתקן בעזרת מדיניות המשלוחים שלך). בנוסף, מנקודת מבט תועלתנית, צמצום מספר האנשים שמסתובבים במסעדות ובמרכולים מפחית את שיעור ההדבקה הכללי, מה שמועיל גם לשליחים ולעובדים במקום וגם לציבור כולו.

לכן, השאלה שצריך לשאול איננה "האם זה מוסרי להזמין משלוחים בזמן הקורונה", אלא מה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. בהקשר הבריאותי, פירוש הדבר לבקש מהשליח להשאיר את המשלוח מחוץ לדלת או לשמור ממנו מרחק לטובת שניכם. בהקשר החברתי-כלכלי, כדאי להזמין ממסעדות ומשירותי משלוחים שמעניקים לעובדיהם שכר הוגן וזכויות סוציאליות, להעדיף עסקים קטנים ושכונתיים, להשאיר לשליח טיפ מכובד באשראי ולהעניק לו דירוג גבוה באפליקציה גם אם הוא מתעכב.

חשוב לזכור גם את האנשים שאינם יכולים לצאת לקניות בגלל גילם או מצבם הבריאותי, ואת עשרות האלפים שמצויים בבידוד מניעתי. עומס ההזמנות מוביל לעיכובים במשלוחים, ובניגוד אליך הם אינם יכולים להשלים את החוסרים בביקור זריז במרכול. כדאי לברר אם רשת השיווק שממנה אתה מזמין נותנת עדיפות במשלוחים לאוכלוסיות בסיכון. אם לא, אתה יכול לערוך חלק מהקניות בעצמך (וזה אפילו טיול לגיטימי במסגרת התקנות לשעת חירום, הידד!)

אי אפשר לחזות את מכלול ההשלכות של כל החלטה ולא לגרום שום נזק, במיוחד במצבים חסרי ודאות כמו המשבר הנוכחי. אפשר רק לפקוח את העיניים, לפתוח את הלב ולהשתדל לפעול בצורה רגישה ואחראית. הפילוסופיה של המוסר יכולה להתוות כיוונים מועילים, לא לספק תשובות מוחלטות. כפי שהזכיר בנוונוטו בתשובתו לאגמבן, בפרפרזה על משפט מפורסם מ"המלט" של שייקספיר: "יש בשמיים ועל פני הארץ יותר פוליטיקה מכל מה שחלמה הפילוסופיה שלך".

מעוניינים בעצה הטובה של מחלק מוסר? כתבו לנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#