מזל שלקחתי מצלמה לבידוד - חשיפה: בלוג הצילום של הארץ - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזל שלקחתי מצלמה לבידוד

לכתבה

כשמגיע הטלפון שמבשר לך שחלית בקורונה - אתה מתחיל לעבוד על אוטומט. כולם סביבך ממוגנים וחסרי פנים. אחרי יומיים, זה כבר אתה שעסוק בלהרגיע את האחרים

16תגובות

מה לקחת איתי, איך להתארגן, למי להודיע. כשמגיע הטלפון שמבשר לך שחלית בקורונה - אתה מתחיל לעבוד על אוטומט. תהליך הפינוי מתחיל תחת אבטחה כבדה. כולם סביבך בהיסטריה. נהג האמבולנס, הצוות, השומרים, כולם ממוגנים וחסרי פנים. אפילו הנהגים בכביש שומרים מרחק.

למחרת, במחלקה המבודדת, מתחילים להתרגל למציאות חדשה. סיבוב בחצר המגודרת והחלפת חוויות עם מטופלים. תלונות על האוכל הגרוע (אבל ממש). התמונה הגדולה מתבהרת. דאגות למשפחה שנותרה בבית.

עובר עוד יום, ומחולה קורונה אתה הופך מומחה למחלות וזיהומים. זרם השאלות הטלפוניות מתגבר: מה התסמינים? איך נדבקת? איך הצלחת להיבדק? למה לא באים לבדוק אותי? בשלב זה אתה עסוק בהרגעה ומסביר שזה כמו שפעת קלה, שההיסטריה מוגזמת ושכולם ממילא יידבקו. מזל שלקחתי מצלמה.

ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד
ד

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את כל סדרות הצילום ישירות לפיד שלכם


על הבלוג: דניאל צ'צ'יק - עובד ב"הארץ" משנת 2003, מצלם עבור מוספי גלריה וסוף השבוע. יזם ועורך בלוג הצילום של "הארץ". עבודותיו הוצגו במיטב המוזיאונים בארץ וגם במספר תערוכות וירידים בחו"ל. danieltchetchik.com
חומרים ניתן לשלוח ל: danielt@haaretz.co.il עבודות ב-2500 פיקסלים רוחב וטקסט קצר

פוסטים קודמים בבלוג הצילום

*#


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות