בלוגים

מתחת למטפחת / הבלוג של רבקה נריה-בן שחר

לא לגייס, להכניס את החרדים לשוק העבודה

הניסיון לגייס חרדים הוא טיפשי, עקר, יקר ומנוכר. אף חרדי "אמיתי" לא התגייס ולא יתגייס. אי מדידת החינוך החרדי במבחני פיז"ה היא מקור הבעיה ושותפים לה המדינה ופרנסי החרדים גם יחד

ושוב רועשת וגועשת הארץ בגלל החרדים. ושוב נשלחות אצבעות מאשימות ומוקמות ועדות בדיקה. ושוב יושבים על המדוכה אנשים שלא למדו סוציולוגיה או שיטות מחקר, ואין להם מושג איך מגדירים אוכלוסיה. ושוב מתראיינים אנשים שמעולם לא דיברו אפילו עם חרדי אחד, מסבירים בכובד ראש שיש הרבה סוגים של חרדים, ואף אחד לא שם לב שהבעיה נמצאת מתחת לפנס, רק שהיא לא מספר החרדים שהתגייסו או לא התגייסו לצה"ל.

הניסיון לגייס את החרדים הוא טיפשי, עקר, יקר ומיותר. הוא לא סתם מתנפץ שוב ושוב על סלע המציאות. חרדים "אמיתיים" לא התגייסו ולא יתגייסו. אפשר להתווכח אם חייל X הוא יותר "נוער גבעות או יותר "שבאבניק" (לפי מה מדדתם, אורך הפאות?) - כך או כך אלה הוא אינו חרדי כלל וכלל.

חינוך חרדי
איל ורשבסקי
להמשך הפוסט

החוקר שהסביר לאפיפיור שהברית החדשה הוא "ספר של יהודים"

בספרו החדש מבקש פרופ' מארק ברטלר, אחד המומחים הגדולים לתנ"ך בארה"ב, להדגיש את החשיבות שבחיבור היהודי אל ספר הקודש הנוצרי. למעשה, אי אפשר להבין את התנ"ך בדרך אחרת

פרופ' מארק ברטלר הוא אחד המומחים הגדולים לתנ"ך בארה"ב, אך ספרו החדש נועד בין היתר לסייע ליהודים להבין דווקא את הברית החדשה. בעיניו, זהו המשך ישיר לעבודותיו הקודמות, שכן תמיד ביקש לבחון כיצד תפשו כותבי הברית החדשה את עצמם - כיהודים. "הם לא לקחו את התנ"ך מתרבות אחרת, הם ראו עצמם כחלק מהתרבות היהודית", הוא מסביר בראיון שקיימתי אותו לאחרונה ומדגיש כי בעיניו חשוב מאוד שיהודים יבינו את החיבור הנוצרי אליהם. "אנשים לא היו בעלי רעיונות משלהם בתקופה הזו. מי שלא מבין זאת - לא יכול להבין את הברית החדשה וגם את התנ"ך".

נפגשנו בביקורו האחרון של ברטלר (61) בישראל. שני יהודים, שני חוקרי נצרות, אפילו התפללנו יחד. המפגש התקיים זמן קצר אחרי שברטלר ועמיתתו, פרופ' אמי-ג'יל לוין, הוזמנו לפגוש את האפיפיור ולהעניק לו את הספר "The Jewish Annotated the New Testament", בו הוא מציג שאלה מטרידה: מדוע התנ"ך "שלנו" הוא חלק מהתנ"ך הנוצרי ואילו הברית החדשה אינה חלק מהתנ"ך שלנו?

בפגישה עם האפיפיור פרנסיסקוס. היו יכולים לא להציב אותנו בשורה הראשונה
Servizio Fotografico, “L’Osservatore Romano
להמשך הפוסט

לסרב לגור בבניינים שבהם הכניסו אנשים במקום קירות

בעולם הפוסט מודרני אנשים לא מקבלים אחריות. מהקבלנים, היועצים ומשרדי הממשלה לא תבוא הישועה, אבל אנחנו, כחברה, יכולים להחליט שבניין שנבנה בדם - בנייתו לא תסתיים

בכיתי כששמעתי ברדיו את השיחה עם קרובת משפחתו של גיל חזאזי מחדרה, אחד מארבעת ההרוגים בקריסת המנוף ביבנה החודש. אם להיות כנה, הבכי חזק יותר כשההרוג הוא "משלנו". כשמבינים שאנחנו לא רק רעים לבני עמים אחרים, כשאנחנו לא מפקירים לגורלם רק את "ההם".

ואז נזכרתי באגדה המספרת כיצד השתמשו המצרים האכזריים בגופם של יהודים כדי לבנות בניינים. "ר' עקיבא אומר: ספקלטורין של פרעה מחנקין את ישראל בקירות בתים לבניין, והיו צועקין מתוך הבנין, צועקין מתוך הקירות והקב"ה שומע נאקתם" (ילקוט שמעוני, שמות, קס"ט). כן, אנחנו לא הראשונים שמקריבים אנשים למטרות בנייה. נראה שעבדות מצרים נתנה משמעות חדשה לביטוי "דם, יזע ודמעות": "ועתה לכו עבדו ותבן לא יינתן לכם, היו ישראל מקוששין את הקש במדבר ורומסין בחומר ובקש, היה נוקב את עקביהן, והדם מתבוסס בחומר. רחל בת בנו של תושלח היתה הרה ללדת ורמסה בחומר עם בעלה, ויצא הולד ממעיה ונתערב בתוך המלבן וירד מיכאל והעלהו לפני כסא הכבוד ובאותו לילה הכה כל בכורי מצרים" (ילקוט שמעוני, שמות, קע"ו).

זירת התאונה ביבנה
אילן אסייג
להמשך הפוסט

גם לי יש סטארטאפ: אקדמיה בלי לימודים

לאוצר ולמל"ג יש המצאה: סמסטר ללא שיעורים. באוני' חיפה אף הגדילו ונתנו ציון "עובר" בקורס אנגלית שבו למדו רק ארבעה שבועות. אז למה שהסטודנטים לא ישלמו שכ"ל תמורת תעודה ודי?

תשמעו סיפור. לאיכר אחד היה סוס, אבל לא היה לו מספיק שעורה כדי להאכיל אותו. לכן, כל יום הוא הפחית כמה שעורים ממזונו של הסוס. חלפו כמה שבועות, ושכנו של האיכר שאל אותו: "מה שלום סוסך?". "אל תשאל!", השיב האיכר, "עד שלימדתי אותו לחיות לגמרי בלי אוכל, הוא מת!"

נראה שאת הסיפור הכל כך מוכר הזה לא מכירים במשרד האוצר ובוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). אחרת, אין לי הסבר לסטארטאפ החדש שהם המציאו: במקום סוס ללא שעורים, סמסטר ללא שיעורים. אחרי השביתה הממושכת במכללות הציבוריות, ואחרי אינספור דיונים על השבת השיעורים, הופתענו לגלות שאין כוונה להחזיר את ימי השביתה באמצעות החזרת השיעורים. לפיכך, הסמסטר קוצץ לשמונה שבועות מתוך השלושה עשר שתוכננו, המרצים "רצו" עם החומר, הסטודנטים כועסים ומתוסכלים, והמערכת בשלה - לא תקבלו תשלום על החזרת השיעורים.

אוניברסיטת חיפה. שכללה את הסטארטאפ
ערן גילווארג
להמשך הפוסט