יום בחיי חנה בית הלחמי – יושבת בפרלמנט השכונתי מסיבות פמיניסטיות - עוד 365 ימים - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

יום בחיי חנה בית הלחמי – יושבת בפרלמנט השכונתי מסיבות פמיניסטיות

גרה ברעננה, אם לשניים, יועצת שיווק ואסטרטגיה וממקימות קבוצת חמ"ל הורים לחיילות וחיילים. בשנה החולפת למדה לעשות משהו חדש: לישון

תגובות
13
חנה בית הלחמי

"אני חנה בית הלחמי. יועצת שיווק ואסטרטגיה, מנחת קבוצות, מרצה, פמיניסטית, אקטיביסטית ואושיית אינטרנט. גרה ברעננה, חולמת לחזור לתל אביב, אמא של עומר (23) ורעות (17)".

היום של חנה בית הלחמי הוא היום ה-57 בפרויקט "עוד 365 ימים בחיים של 365 אנשים"

 

06:40

פוקחת עיניים. אחרי שנה של הרבה אירועים בריאותיים במשפחה, לימדתי את עצמי לראשונה בחיי לישון. עד לפני שנה, הייתי כבר ברבע לחמש על הרגליים. משהו נרגע בי. ויתרתי על תחושת הדחיפות על אף שמה שגרם לה (בעיקר הצורך להתפרנס) לא השתנה.

07:10

קמה, מכניסה את הכלב (ייקרא מעתה בשמו: ייזי, ע"ש ליין הנעליים של קניה ווסט, ככה הבנתי מהילדים) לכלוב כדי שלא יברח לו פיפי בבית, ונכנסת למקלחת.

11
חנה בית הלחמי

07:12

עד שהמים יתחממו, מספיקה להעלות פוסט עם הראיון שלי אתמול ב-i24 News. זה הפוסט הראשון מבין חמישה-שישה שאעלה היום.

12
חנה בית הלחמי

07:40

מגיעה עם ייזי לקפה השכונתי, "קפה אחוזה". אוספת בגט לאמא שלי רבקה. היא גרה ביחידת דיור צמודה אלינו, היחידה בבית שאוכלת רק קמח לבן ושאר מיני מזיקים, ועדיין Live and Kicking יותר מכולנו, גם בגיל 92. מתיישבת עם הפרלמנט השכונתי שנמצא בקפה בוקר בוקר ב-20 שנה האחרונות. מזמינה קפה עם ספיישל חנה (טבעות כריכונים שונים עם סלט) ומקשקשת על פוליטיקה, ענייני השכונה וענייני היום. על הדרך עוברת על הפיד של חמ"ל הורים לחיילות וחיילים.

הערה פמיניסטית: שמתם/ן לב שב"פרלמנטים" שכונתיים יושבים בעיקר גברים? רק בזה יש כדי להסביר למה אני מקפידה על מצוות הפרלמנט, קלה כבחמורה. כשהילדים היו קטנים ישבתי גם אתם בפרלמנט, על שוקו ועוגייה. הם גדלו על זה. פעם אפילו איימו עלי באיזה גן שישלחו לנו קצינת ביקור סדיר בגלל האיחורים. עניתי: בשמחה, תבוא לפרלמנט, צריך עוד נשים.

10
חנה בית הלחמי

08:30

מגיעה הביתה. ייזי קופץ מיד לכורסה ומרים רגליים באוויר לניקוי במגבונים (לא מכניסה את הג'יפה מהרחוב למיטות שלנו). הוא מקבל אוכל ומים ועולה בנוהל לבלות את הבוקר עם רבקה שמחכה לו מדי בוקר בכיליון עיניים. אני מסדרת מדיח וכיור וקצת בלגאן, מכינה לי עוד כוס קפה ומתחילה את היום.

09:00

העבודה שלי מגוונת, אין שני ימים דומים. אני מנחה קבוצות ומרצה עם מאות מכתבי תודה (טוענים שאני מצוינת), מאמנת מנהלות/ים פרטנית (כנ"ל), עובדת בתמיכה ארגונית ושיווקית, יועצת אסטרטגית, מאמנת מנהלות/ים וצוותים, כותבת טורים, עובדת עם לקוחות דברור וייעוץ תקשורת, ועושה בין לבין הרבה אינטראקציות פוליטיות וחברתיות.

הבוקר הזה הוא בוקר של משרד. עוברת על תוכנית הדרכה לקראת פתיחת קורס מיומנויות ניהול למנהלות/ים דרג ביניים בארגון גדול. שולחת הערות למכללה, בונה בריף לפי שקפים למצגת על עידוד וגיוס פנים ארגוני, שולחת הצעות להרצאות, קובעת פגישות. 

9
חנה בית הלחמי

09:46

מקבלת תמונות מרעות בוואטסאפ מברלין. היא נסעה לכמה ימים עם עומר, חברה טובה שלה עוד מהגן שמתגייסת בשבוע הבא. נסיעה ראשונה של שתיהן לגמרי לבד לחו"ל. נראה קר ומקסים.

11:23

טלפון מדובר צה"ל לגבי ההיכרות שלנו עם שרשרת החיול בבקו"ם. יש גיוסים גדולים במארס. את קבוצת חמ"ל הורים לחיילות וחיילים הקמתי עם ליאת סיני סדס בשלהי 2015 ומאוחר יותר הצטרפה אלינו חנה מוסקוביץ' גרטנברג. יש בחמ"ל כ-15 אלף הורים ומצטרפים עוד כל הזמן. עיקר העבודה שלנו היא לסייע לתווך להורים את הבירוקרטיה הצבאית בנושאי רפואה ופרט ולעזור להם לפתור בעיות אישיות של חיילים בתוך המערכת. מכל הפעולות הפוליטיות-חברתיות שלי לאורך השנים, חמ"ל הורים היא מהמשמעותיות.

12:00

פגישה עם רונן ברגר בקניון שרונים. מבין החברים/ות שלי, וגם בכלל - הוא הקופירייטר הכי גאון שאני מכירה ובנאדם דבש עם לב גדול. הוא אימץ אותי לעבודה שלו בחצי שנה האחרונה. זה הולך טוב עם הצורך שלי בשנה האחרונה לחזור לעולמות השיווק, שמיננתי נמוך בשנים שבהן הילדים היו קטנים. חלל העבודה הוא בדרך כלל איזה אזור אוכל דוחה והומה אדם בקניון גדול, רק ככה מופרעי קשב עובדים יעיל. בפגישה הנוכחית ספרתי, חוץ מהשיחות וסיעור המוחות, הספק של ארבעה אימיילים, ארבע שיחות וואטסאפ עם לקוחות ושש שיחות טלפון.

8
חנה בית הלחמי

12:44

ליאת החליטה להעלות את הטור שלי על דו"ח בריק (מוכנות צה"ל למלחמה) לקבוצת חמ"ל הורים. יש מעט מאוד נושאים שבהם אנו נוקטות עמדה פומבית. בדרך כלל, זכויות נשים בצה"ל או נושאים עקרוניים מאוד. במקרה הזה החלטנו שמדובר בעניין עקרוני גם בגלל עצם העניין וגם כדי להזכיר שההורים והמשפחות הם פקטור בשיקול הדעת. האמון שלנו הוא המחויבות של הצבא.

7
חנה בית הלחמי

13:57

יוכי מתקשרת לקבוע משהו לשבת. אחזור אליה. אנחנו חברות מגיל 17. היא מהדמויות המשמעותיות בחיי וגם מההשפעות הפמיניסטיות המשמעותיות על חיי. טלפנה בטיימינג טוב, ככה יכולה לכלול אותה בכרוניקה הזו.

14:43

יוצאת משרונים הביתה ומתקשרת לעופר, האחיין שלי, לוודא שהוא מביא את בנו תום לפגישה ב-16:00 עם אסף, מאלף הכלבים. תום נבהל מייזי ולכן החלטנו לשלב אותו באילוף. חשוב לי שכל הנכדנים שלי (נכדניות ונכדנים = נכדות ונכדים של אחים) ירגישו חופשי אצלי בבית.

15:00

מגיעה הביתה, מקפיצה ברבוניות בחמאה על מחבת ברזל, עם מלח ופלפל מהמטחנה, בוזקת טיפה יין לבן בפינאלה, מחממת פתיתים מאתמול, חותכת צנוניות לחצאים, עורכת שולחן ויושבת לאכול עם עומר ואמא שלי שאוכלת איתנו צהריים מדי יום.

15:30

מתקתקת את המטבח, פותחת חלון לאוורר (למרות הקור המקפיא שבחוץ), מכינה קפה ושלושתנו מחכים לאסף מאלף הכלבים ולתום.  

16:02

ייזי בכלוב. תום מבקש לחכות לאסף בחדר המדרגות. מה שבטוח. הילד לא לוקח סיכונים. את סשן האילוף חבל שלא תיעדתי כמו שצריך. לאט לאט תום מתקרב לדלת ולייזי ובסוף גם יוצאים עם ייזי לטייל ופוגשים את אחד הכלבים הגדולים של אסף. בתמונה: תום מוציא חטיף של כלבים מהשקית, זורק לייזי וצועק לו: "ייזי, קח!".

6
חנה בית הלחמי

17:30

עוברת לבגדי בית. הקיק האחרון שלי הוא פיג'מות, אמיתיות כאלה, כמו של פעם. יושבת לצפות בתכניות האקטואליה שלפני הפריים טיים, יותר מעניינות אותי מהמהדורה.

18:43

תזכורת בקבוצת הוואטסאפ של "פורום המושלמות" (כן, עפות על עצמינו, מותר לפעמים), הפורום החצי סודי שלנו - שבע מנהלות בכירות ונשים מקושרות. סוג Power Group. רומן ארוך. אנחנו יחד כבר שנים, באהבה גדולה. יש לנו, כמו בחסמב"ה, אפילו מנהיגה בלתי מעורערת. רק הן מסוגלות לדרדר אותי לקריוקי ושעוד ארגיש עם זה מצוין (:

3
חנה בית הלחמי

19:00

ייזי התפלש בחרא בטיול בחוץ. מסריח שזה נורא. מועבר ישר למקלחת.

4
חנה בית הלחמי

20:10

משוחחת עם רעות בברלין. תוך כדי מכינה לי ארוחת ערב ומתיישבת בפוזיציה טיפוסית לאכול. לא צילמתי, אז חיפשתי בגלריה שלי והנה תמונה דומה מיום אחר בשעה אחרת. תצטרכו להאמין לי שככה זה נראה תמיד. צלחת על הברכיים, כורסת הארצ'י באנקר שלי שאף אחד/ת לא מעיז/ה להתיישב עליה, רגליים על כדור פיזיו ותוך כדי - שיחות טלפון, וואטסאפים ושיחות מסנג'ר עם הורים לחיילות וחיילים. מלא אקשן מהכורסה.

הקעקוע שבתמונה, ליד הקרסול, הוא הראשון שלי - לב פתוח. עברנו שנה קשה, כאמור, ומשהו בלב הפתוח דיבר אלי, קלישאי ככל שיהיה. עשיתי אותו יחד עם האחיינית שלי, דור. אותו איור באותו מקום. בנימה של הומור שחור. סגרנו שככה יישאר עליה משהו ממני (הדודה הפמיניסטית) אחרי 120.

2
חנה בית הלחמי

21:00

נגמרו החדשות בכל הערוצים. מוזגת לי כוס יין אדום ועוברת לפרק הראשון בסדרה "החברה הגאונה". נראה מבטיח. שומרת את תענוג המשך הצפייה לאיזו סערה שמצדיקה התכרבלות בפוך וצפיית בינג'.

22:20

טיול לילה עם ייזי. קור כלבים.

22:45

חוזרת למשרד. הוא יפה בעיני בלילה. עם כל התמונות הרב-דוריות של המשפחה (במיוחד הסבתות הגיבורות שלי) והשולחן שסבא רבא בנה לאבי ז"ל לבר מצווה, ועליו זכוכית שגם מתחתיה מיליון תמונות משפחתיות ושל אנשים אהובים/ות. רושמת כמה משימות לבוקר ועושה דקה שתיים של דימיון מודרך כמו שציוותה עלי המאמנת הנצחית שלי, שהיתה גם המנטורית שלי בתחילת הדרך - ד"ר מירה חניק. 

1
חנה בית הלחמי

מסתבר שהשבוע הייתי פעילה ברשתות החברתיות שלוש שעות ושש דקות בממוצע ליום, שזה 17% מזמן הערות שלי. לא נורא, יחסית למי שעיקר עבודתה נמצאת ברשת בכלל וברשתות החברתיות בפרט.

23:10

מוזגת עוד כוס יין, מתיישבת לצפות בפרק של "סמוך על סול". ככלל, יין אדום זה הפינוק הקבוע שלי בסוף היום. בדרך כלל כוס אחת, לפעמים שתיים.

לקראת חצות

מפעילה מדיח, מצחצחת שיניים, שמה את ייזי על ה"שמיכי" שלו בשולי המיטה שלי, מוזגת לי כוס מים, מחברת את "החמצן" הסלולרי לטעינה, מוודאת שכל "הגוזלים" (אמא בת 92 ושני הילדים) במצב תקין, משחזרת בראש את רשימת הקניות למחר והולכת לישון.

רוצים גם אתם להשתתף, לתעד יום בחייכם ולהיות אחד או אחת מעוד 365 ימים בחייהם של 365 אנשים? פנו ל-sivan.klingbail@gmail.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#