בלוגים

יומנו של שמן / הבלוג של ג'קי גולן אזסיו

חנן בן ארי מספר את עצמו דרך השירים בצניעות שובת לב

הקהל המגוון שהגיע להופעתו של הזמר בפתח תקוה הבליט את ייחודו במוזיקה הישראלית. לעתים נדמה כי אלוהים מתכתב איתו, אך הוא לא כופה את אמונותיו על איש

קהל של 400 איש מילא את אחד האולמות בפתח תקוה כמעט מפה לפה. חנן בן ארי עלה לשיר מול קהל שהיה אמור להיות מורכב ברובו מסטודנטים, רק שבפועל היו שם כולם חוץ מהם. היו חובשי כיפות, נשים, גברים, פנסיונרים, ילדים, מזוקנים, רופסים, יפים ויפים פחות. הגיוון הזה הבליט את ייחודו של בן ארי במוזיקה הישראלית. דתי חובש כיפה שמופיע לקהל מעורב ועושה זאת באמונה שלמה. אלוהים מתכתב עם בן ארי בשירים, לא ניתן להתעלם מזה. המלחמה הפנימית שלו על מקומו במוזיקה הישראלית, כיוצר וכאדם פרטי בעל שליחות, מורגשת ומוחשית. 

כבר בשיר הראשון אפשר להבין בקלות את סוד ההצלחה של בן ארי. יכולת ווקאלית ונוכחות בימתית מרשימות המשולבות בצניעות אמיתית. בן ארי עושה אהבה עם הקהל. לא יצא לי אף פעם לראות זמר שמצליח לעשות 40 תמונות סלפי תוך כדי שיר, כשהוא מקפץ בין הכיסאות. אצל ארי כולם שווים. הוא נותן את אותו יחס לילדה קטנה ולפנסיונרית. יש בו נימוס אמיתי. הוא חף ממניירות ומהאגו הגדול שמגיע בדרך כלל עם ההצלחה.

חנן בן ארי. "אפילו אני כמעט התחלתי לרקד עם כל ה-150 ק"ג שלי"
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

תיעבנו אותו יחד, אשתו ואני

היא - שונאת אותו יותר מאת עצמה. אני - לא מסוגל לומר עליו כלום חוץ מ"ברוך שפטרנו". אז מה הפלא שיש לנו מערכת יחסים מצוינת

בעל הדירה שלי מת. נהוג להלל אדם שנפטר, אבל הפעם לא כך הדבר לצערי. מלה טובה לא אגיד עליו חוץ מ"ברוך שפטרנו". הוא היה האיש הקמצן ביותר שהכרתי בחיי. שמונה שנים אני גרתי אצלו ובחיים לא זכיתי לראות אותו לובש חולצה שאינה בלויה. כל פעם שמשהו אצלי דרש תיקון - הוא הגיע וסידר בעצמו. שעות על גבי שעות על גבי שעות, ואין לו מושג מה עושים. פעם הוא התחשמל וכמעט מת כשניסה להחזיר את הזרם באחד החורפים. אני באמת לא מבין איך אדם מוכן לגעת בארון חשמל ולהסתכן במוות בשביל לחסוך 800 שקל.

ולא שכסף חסר לו. 15 שנה שילמו לו שלוש משפחות שונות שחיות בצמידות אליו. הזקן הזה היה איש עשיר שחי חיי דוחק ועולב. הוא חסך שקל לשקל. את הנכס הנדל"ני שלו שיפץ כי מישהו סיפר לו שצריך להגיע לפנסיה "מבוסס כלכלית". היה לו קול בכייני של אחד שאף פעם לא מרוצה, וזה שיגע אותי. "איזה איש טיפש. זקן בן מאה שיושב על עשרה מיליון שקל במזומן. שיתחיל לחיות!", נהגתי לומר לאשתו כשהוא לא היה בסביבה. היא תיעבה אותו יותר מאת עצמה. עלי היא מתה, וגם אני עליה. שנינו חלקנו את שנאתנו אליו.

אילוסטרציה קמצן
צילום מסך
להמשך הפוסט

התחתונים נגמרו ואיתם הלכה התקווה. איפה את נעימה?!

המנקה שלי יצאה לחופשת עיד אל-אדחא ומאז נעלמו עקבותיה. אף פעם לא הערכתי אותה עד שהפסיקה לענות לי לטלפונים. בינתיים, הלכלוך מצטבר אני הולך ומאבד את שפיותי

חודש קשה עבר על כוחותינו. נעימה, המנקה שלי, יצאה לחופשת עיד אל-אדחא ומאז נעלמו עקבותיה. אף פעם לא הערכתי אותה עד שהפסיקה לענות לטלפונים. הבית שלי נראה כמו אחרי מלחמת ששת הימים. הלכלוך והאבק הצטברו בכל פינה ואני מרגיש איך אט אט אני מאבד את שפיותי. לקחתי מטאטא, מנסה להבין מאיפה מתחילים. את הכביסה הוצאתי לחצר והכנתי דלי לשטיפה.

רגע לפני שנכנסתי לטראנס הניקיון, קיבלתי הודעה מאיזה בעל עסק שמסכים לעסקת פרסום שתניב לי רווח כלכלי עצום של אלף שקלים חדשים. לקחתי את ההצעה בשתי הידיים ונשבעתי בו במקום: לא אתן לאלף שקל לשנות אותי. אני נשאר אותו בן אדם. הלילה אזמין פיצה וקולה, ואם השליח גבר - אז שיביא על הדרך גם מלבורו לייט. את הניקיון אשים בצד לעוד יום אחד. מחייג שוב לנעימה ושוב מגיע תא קולי. "היי נעימה, אני מתגעגע אליך, תחזרי", נהמתי בקול חלוש.

"הצחנה שלבהיות לבד הופכת מוחשית מאי פעם"
g-stockstudio / Getty Images/iSt
להמשך הפוסט

צפיתי בהשתקפות נקייה של ההתמכרות שלי, וטחנתי פיצה

בביקורו בחוות הבריאות "אלומות", שם רוני קובן את עצמו מול המצלמה עם מלוא כובד משקלו, תרתי משמע. ראיתי את עצמי ואת המחלה חשוכת המרפא הזו שבה האוכל הוא פיצוי לכל דבר

השבוע שודר ב"כאן 11" הפרק האחרון בסדרה התיעודית המצוינת "יוצאים מהכלל" של רוני קובן. כבר כתבתי בעבר עד כמה אני מעריך את עשייתו של קובן, רגישותו ויכולתו לזקק רגעים של אמת. מקורות יודעי דבר מספרים שהפרק האחרון היה אמור להיות בכלל הראשון, אך נבחר לנעול את הסדרה משום שהיה האישי ביותר. הפרק עסק בין היתר בהתמכרותו של קובן לאוכל.

חוות הבריאות "אלומות" היא מקום שמציע לקחת פאוזה מהשגרה, לשנות הרגלים ולהפסיק לצרוך באופן מוחלט את המאכלים היום-יומיים. הסדנה מתחילה באכילת ירקות ועשבים ולאחר מספר ימים גם הלוקסוס הזה לא בא בחשבון יותר ועוברים לשתיית מיצים בלבד. לצד קובן, נחשפת גם אורטל, חולת סרטן שהחליטה להילחם על חייה דווקא שם, רחוק מהמסדרונות הלבנים וחדרי ההקרנות. במקום שבו החלמה היא תוצר של תודעה והרגלים.

רוני קובן. טלוויזיה נטולת שכרון כוח או שגעון גדלות
כאן 11
להמשך הפוסט

טור ב"הארץ" הביא אלי את סיגל, אבל אני אוסף של מלים סתמיות

יש נשים שחולמות על גבר שיכתוב אותן ויתאר אותן לפרטים. אני מוכר את המעלה הזו בדיוק. הצרה היא שאין דבר שמפחיד אותי יותר מלהתאהב עד מעל לראש

את סיגל הכרתי בעקבות הטור האחרון. היא פנתה אלי והתחלנו לדבר. בת 42, גרושה פלוס ילדה. תפסתי אותה בתקופה של שברון לב. היא סיימה מערכת יחסים שהותירה אותה עם הרבה שאלות. בין השורות הבנתי שאם היא אוהבת - אין לזה תנאי. הדבר היחידי שהיא רוצה בתמורה הוא הדדיות. בחורה אבסולוטית. חפה ממניירות. יפה. כל כך יפה. היתה אמת במלים שכתבה. היה הומור. הצלחנו לדבר על העומק שבנפש, על אהבה ויחסים, חולשות, מכאובים ואפילו על סקס.

הצעתי להיפגש והיא דחתה בנימוס. הבטחתי שחמש פגישות אני לא נוגע בה עם מקל - זה לא עזר. כששוחחנו בטלפון היא העדיפה לחזור להודעות. כל טלפון הרחיק בנינו יותר ואט אט גילינו כמה גדול הפער בנינו. היא גרושה ואני רווק. אני צעיר והיא מבוגרת. היא מבוססת כלכלית ואני עוד מחפש. יש לה בית, אני שוכר דירה. היא נרדמת ב-21:00 ואני הולך לישון ב-04:00. יותר מדי הבדלים שאינם ניתנים לגישור ומהר מאוד הבנתי שאין ביכולתי למלא את עולמה מעבר למלים והבטחות שקריות.

"אם אני מצליח לגעת, לרוב הן מוותרות על היותי לא יוצלח"
turbodesign777 / Getty Images/iS
להמשך הפוסט

היא לחשה "בוא" ואני כבר ראיתי את הכותרת: "אדם גדול מחץ למוות אשה במהלך סקס"

בגלל הבטן האימתנית שלי אני עסוק בלפצות. חייב להיות הכי מצחיק, חכם, מבין, מכיל, להראות שאני שווה בן שווים. עם הדר התשוקה נעלמה לי בין הקפלים והפחמימות אבל גם לא היה על מה להתנצל

קוראים לה הדר ויש לה ריח טוב. 1.63 מטר אולי קצת יותר. נחמדה, אינטליגנטית, חברתית, חיה חיי תרבות משוחררים. מינית בתפישת עולמה, אך לא חובבת טוורקינג או מסיבות טראנס. נולדה בפריפריה ועשתה את כל הדרך אל תל אביב העליזה. לפעמים נדמה לי שלהגיע לעיר הגדולה היה מושא חלומותיה. היא גרה בדירת שותפים, עושה כביסות וכושר, אוכלת בריא. עובדת באיזה משרד מסריח ובערב קוראת שירה ועושה הליכות על שפת הים.

כשנפגשנו היא התהדרה בזה שהיא "חשבת שכר בכירה". אני לא אוהב אנשים שדוחפים תארים בשביל לספר לעצמם שהם מצליחים. תלמדי ראיית חשבון ותהיי רואת חשבון זוטרה, אני אעריך זאת יותר. האם אני מבקר מסעדות בכיר? לא, אני בלוגר שחולם יום אחד גם להתפרנס מזה. שולח טורים לעיתון בשביל לומר לעצמי שהנה, הגעתי לאנשהו. מדפיס ושומר אותם בתוך קופסה מתחת למיטה בשביל לספר עוד 20 שנה לילדים שאבא היה א.ב פסטרמה.

"בדקתי את חוזק הרגליים של המיטה ואם יעמדו בנטל של 140 קילוגרם במנוחה"
bgbear / iStockphoto via Getty I
להמשך הפוסט

פלאשבק פייסבוקי אל הנער שהייתי (ומזל שאינני עוד)

מפגש מקרי עם פרופיל של בחורה שהייתי מאוהב בה בבית ספר הוליד חשבון אישי בשאלה מה גורם לאדם לרצות מישהו או משהו שהוא בכלל לא אוהב או מכיר. היום אני יודע איך קוראים לזה

בשבוע שעבר נתקלתי בפרופיל פייסבוק של בחורה שהייתי מאוהב בה עד מעל לראש. זה היה בימי התיכון העליזים והטובים. היא היתה בשכבה מעלי ובוקר אחד קמתי והחלטתי שאני אוהב אותה. מעולם לא היינו ידידים, מעולם לא ישבנו לשיחה על עניינים של בינו לבינה או אפילו שיחת חולין ברמה הבסיסית ביותר. לא היה לנו שם מכנה משותף חוץ מהעובדה ששיחקנו כדוריד באותו המועדון. התראינו רק במסגרת האימונים או במקרה בהפסקות.

באותם ימים לא היה אחד מחבריי שלא צחק עלי. איך בן אדם יכול לחשוק באשה כשאין לו איתה שום דבר מן המשותף? וכך, בימים האחרונים מצאתי את עצמי מתחבט מהי הסיבה שגרמה לי לרצות אדם שכלל לא הכיר אותי. האם זו אובססיה? האם זו מחלת נפש (שמזל שלא התפרצה בינתיים)? אם להודות על האמת, היו רגעים שאותה אהבה קצת יצאה משליטה. לא משהו פלילי חלילה, יותר ברמת המבוכה והחוסר נעימות.

"אם להודות על האמת, היו רגעים שאותה אהבה קצת יצאה משליטה. לא משהו פלילי חלילה, יותר ברמת המבוכה והחוסר נעימות"
tommaso79 / iStockphoto via Gett
להמשך הפוסט

נטע ברזילי אולי הכי מגוחכת בעולם, אתם מגוחכים יותר

ללא קשר ליכולותיה, נטע ברזילי היא אשה שחושפת לראווה את מסכת הרמייה החברתית. אז תישארו אתם בבועת ה"כולן יפות ומושלמות", תנו לה לשמוח ולרקוד ועיזבו אותה מהפוזה השקרית שלכם

נטע ברזילי ספגה ביקורות קטלניות על המראה והלבוש שלה מאז הפכה למפורסמת באירוויזיון שעבר. אם להודות על האמת, הלבוש שלה אכן מגוחך. פעמים רבות נדמה שהוא מאולץ ואינו תואם את המידות, לא של הגוף ולא של הקלאסה. החיים הובילו את נטע לזכות בתחרות שירה מגוחכת לא פחות מהבגדים שהיא לובשת, וכך, מבלי משים, הפכו אותה לסמל סטטוס - אשה שמייצגת שמנים בעל כורחה.

אף אחד לא יודע מה זה להיות שונה למעט השונים עצמם. יש שמנים בריונים שיכולים להגן על עצמם, יש שמנים שלא יוצאים את הבית וחיים על משחקי מחשב, פורנו רך ובן אנד ג'ריז, ויש את נטע - שסביר להניח שחוותה כמה השפלות בחייה. נטע היא אשה שמנה ולהיות שמן בחברה הישראלית יכול להיות מעמסה קשה. לכן, לראות אותה רוקדת בשמלת החביתה הצהובה באירוויזיון בתל אביב היה בגדר ניצחון על כוחות הרשע.

נטע ברזילי לובשת שמלה של מעצב האופנה ויוי בלאיש עבור הופעתה בגמר האירוויזיון
ערן לוי
להמשך הפוסט

רוני קובן מצליח להישאר נקי בתוך כל הרפש הטלוויזיוני

לשנינו יש עודף משקל אבל זו לא הסיבה שבעטיה אני כל כך אוהב ומעריך את קובן. החמלה שלו כלפי מרואייניו ויכולתו להכיל גם בעלי דעות מנוגדות לשלו, הן שהופכות אותו לעיתונאי נהדר

רוני קובן הוא עיתונאי מהסוג שאני אוהב ומעריך. אולי זה בגלל עודף המשקל שלו. אולי זה בגלל האכילה הכפייתית שעליה התוודה בעבר בין השורות. הרגשתי לרגע שאנחנו נלחמים את אותה המלחמה. אולי זו האינטליגנציה הרגשית המפותחת שלו, ואולי, ובעיקר, החמלה שלו כלפי מרואייניו. 

בשבוע שעבר צפיתי בשקיקה בסדרה "יוצאים מן הכלל" המשודרת ב"כאן 11" ובה פוגש קובן קהילות ייחודיות בנוף הישראלי. הפרק האחרון התרחש במרכז לבריאות הנפש גהה. במשך שבוע התלווה קובן לחולים ולצוות, שאל שאלות ודיבר עם מטופלים. לאורך 50 דקות הוא דיבר בשפתו של כל אחד מהמרואיינים עד שלרגע זה הרגיש כאילו הוא חלק מצוות הטיפול.

רוני קובן בטקס פרסי הטלוויזיה 2019 אחרי זכייתו על התוכנית "פגישה"
îåèé îéìøåã
להמשך הפוסט

בצימר, עם בחורה ועל פטריית הזייה, למדתי איך לאכול את החיים בידיים

התוכן של המלים שלה עושה לי צרבת אבל הדרך שבה הן נאמרות גורמת לי אושר אין סופי. אנחנו כל כך שונים שזה מבחיל ומקסים בו זמנית. אך דווקא ביחד איתה לקחתי משהו בעל משמעות לדרך

זה חודש שאני יוצא עם בחורה חובבת שיכר ממדרגה ראשונה. מסוג הבחורות שנוגדות לכאורה את תפישת העולם שלי, את הקצב שבו אני חי ואת החרדות בתוכי. שנים שאני מחפש קשר נטול מחסומים, רגיש, מכיל, יציב, אך גם בשבילי הבחורה הזאת היא קצת יותר מדי. 58 ק"ג של כיף טהור. היא יותר מבוגרת ממני אבל נראית כמו הבת שלי או במקרה הטוב - אחותי הקטנה. עצרו אותנו כבר פעמיים לבדיקה משטרתית ושאלו אותה אם הכל בסדר. חושבים שאני "האנס מבוסטון" כשאני הולך איתה חבוק. הם לא יודעים שהיא הלא נורמלית מבנינו.

האשה הזו היא קודם כל חוסר יציבות מוחלט. התנערות נחרצת ומופגנת ממסגרות חברתיות וכלכליות. המחר שלה, כך מסתבר, הרבה יותר חזק ומוחשי מהאתמול. לא מחשבת שום צעד, בטח שלא בוררת כל מלה. לפעמים אני מבקש ממנה, ככה ברמיזה, להוריד את המשקה מהיד ולהביט לי לרגע בעיניים. היא אף פעם לא מביטה, וגם שיוצא מבט, אז העיניים השחורות שלה לא מצליחות לספר לי כלום. והחיוך? לפעמים נדמה לי שהוא מודבק שם בלי שום קשר למציאות.

"הריח שלה מעיר לי הנשמה. היא לא מה שחיפשתי, אך היא כל מה שחלמתי להיות"
Getty Images IL
להמשך הפוסט

באתי לדייט עם הרבה שאלות, זה ממש לא התאים לה

לראשונה יצאתי עם אשה בעלת ניסיון רומנטי כבד. מניפולציה זולה לא תעבוד כאן. אז חקרתי את נפשה וזה הדבר האחרון שהיא רצתה. מה לעשות, אני בא בלי פילטרים, כדי שתהיה זוגיות צריך לחשוף

בשבוע שעבר נזרקתי בבושת פנים בדייט שלישי על ידי אשה בת 40. לפני הפרידה הזו מעולם לא יצאתי לדייט עם אשה שיש מאחוריה ניסיון רומנטי כבד. אשה שעברה נישואין וגירושין ויש לה ילדים. היו לי הרבה ספקות אם יש ביכולתי למלא את עולמה של אשה בגיל הזה, הן מבחינה רגשית והן מבחינת הישגים מקצועיים.

מערכת יחסים עם אשה בגיל מבוגר זה לא משחק ילדים: מניפולציה זולה לא תעבוד פה. גם לא מחמאה חסרת ערך. אשה זה מנגנון מסובך וככל שמתבגרים המנגנון מתוחכם יותר, זהיר יותר, פסימי יותר. קשה מאד לחדור ללב של אשה שראתה דברים. זה לא כמו מערכת יחסים עם ילדה בגיל צעיר. יש רמות עומק במערכת יחסים שילדה בת 20 לא יכולה עדיין להגיע אליה, לא משנה כמה היא נפלאה ואינטליגנטית. יש חכמת חיים שמגיעה רק אחרי הקמט הראשון.

אילוסטרציה של דייט
Getty Images IL
להמשך הפוסט

בסוף הדרך, מלאך המוות לוחץ ידיים לכולם

אף פעם לא חשבתי על המוות לפני שביקרתי בהוספיס כדי לחלק מתוקים לחולים סופניים. דווקא שם, במקום שבו יכולתי להרגיש בר המזל הכי גדול ולומר "זה לא נוגע אלי", הבנתי כי טעיתי בתפישת עולמי

לפני כשנה ביקרתי במחלקה של חולים סופניים כדי לחלק להם מתוקים. מכר לחץ עלי להצטרף אליו ולבסוף השתכנעתי. המכר ומשפחתו הם מסוג האנשים שידיהם מושטת לכל מי שרק חפץ בה. אני לא אדם כזה, ואם נדבר בפתיחות, גם רוב בני האדם רחוקים מלהיות כאלה.

בדרך לבית החולים התנהלה שיחת חולין סוערת ביני לבין עצמי על מה יוצא לי מזה ולמה אני צריך את זה. אני הרי לא אוהב לעזור לאף אחד. לא נעים להודות אבל חלק גדול בהחלמה מאנוכיות היא קודם כל להכיר בה. לא אוהב להעלות ספה עם חבר לקומה רביעית עם מעלית; לא אוהב לתת יד לזקנות בכביש; לא אוהב לצאת מהבית; ואם כבר יצאתי אז לא אהיה הראשון להתנדב להיות נהג תורן או חלילה להחליף גלגל לאדם שנתקע בצד הדרך.

הוספיס תל השומר
עופר וקנין
להמשך הפוסט

בתחבולות תשיג לך אשה

אלוהים לא נתן לי ריבועים בבטן, רק כרס מכובדת לחיות איתה, אבל פיצה אותי בלשון רכה ואינטליגנציה רגשית מפותחת. שאדע לקדם את האינטרס שלי, להתמודד עם העולם שבחוץ ולהתמסד. בלוג חדש

אני לא בקיא בעולם הדייטים. מעטות הפעמים שיצאתי לדייט עם אשה טרם הכרתי את נפשה לעומק. אחרי שנים של בדידות רומנטית, למעט הרפתקאות אחת לכמה זמן, הכרחתי את עצמי להירשם לאתר הכרויות בשביל למצוא אהבה ולהתמסד. לאחר שהורדתי את האפליקציה גיליתי עולם שלם המונח לפני, כזה שבלחיצת כפתור אוכל להשיג, או לפחות לנסות להשיג, בת שיח כלשהי. 

מעצם היותי אדם תקשורתי ומניפולטיבי, אני תמיד אמצא דרכים להגיע ללבה של אשה שאחליט שמעניינת אותי, למרות נתוניי הפיזיים הלא מושכים בלשון המעטה. כל אשה שאי פעם היה לי איתה משהו השגתי בתחבולות, אף אשה מעולם לא התחילה איתי, בטח שלא קפצה עלי במועדון וגררה אותי לשירותים.

"בדבר אחד אני סמוך ובטוח: אין אשה שהייתי איתה ושכחה את מה שגרמתי לה להרגיש"
Getty Images IL
להמשך הפוסט