רוני קובן מצליח להישאר נקי בתוך כל הרפש הטלוויזיוני - יומנו של שמן - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

רוני קובן מצליח להישאר נקי בתוך כל הרפש הטלוויזיוני

לשנינו יש עודף משקל אבל זו לא הסיבה שבעטיה אני כל כך אוהב ומעריך את קובן. החמלה שלו כלפי מרואייניו ויכולתו להכיל גם בעלי דעות מנוגדות לשלו, הן שהופכות אותו לעיתונאי נהדר

תגובות
רוני קובן בטקס פרסי הטלוויזיה 2019 אחרי זכייתו על התוכנית "פגישה"
îåèé îéìøåã

רוני קובן הוא עיתונאי מהסוג שאני אוהב ומעריך. אולי זה בגלל עודף המשקל שלו. אולי זה בגלל האכילה הכפייתית שעליה התוודה בעבר בין השורות. הרגשתי לרגע שאנחנו נלחמים את אותה המלחמה. אולי זו האינטליגנציה הרגשית המפותחת שלו, ואולי, ובעיקר, החמלה שלו כלפי מרואייניו. 

בשבוע שעבר צפיתי בשקיקה בסדרה "יוצאים מן הכלל" המשודרת ב"כאן 11" ובה פוגש קובן קהילות ייחודיות בנוף הישראלי. הפרק האחרון התרחש במרכז לבריאות הנפש גהה. במשך שבוע התלווה קובן לחולים ולצוות, שאל שאלות ודיבר עם מטופלים. לאורך 50 דקות הוא דיבר בשפתו של כל אחד מהמרואיינים עד שלרגע זה הרגיש כאילו הוא חלק מצוות הטיפול.

יוצאים מן הכלל - ביקור בגהה

עבודתו העיתונאית של קובן סופר מדוקדקת, עמוסה בניואנסים קטנים של הכלת הראיון וחשוב מכך - הכלת האדם שמולו. גם מול השונים ממנו ומתפישת עולמו הוא מצליח "לבוא נקי". מחד, הוא משמיע את דעותיו, ומאידך, איננו שופט דעה או דרך חיים שונה משלו. בפרק על נאמני הר הבית הוא ראיין בחור צעיר ששואף להקריב יחד עם חבריו קורבן ברחבת הר הבית. ניכר שקובן אינו מתחבר לרצונותיו, אך ברגישות ובנחישות מצליח להוציא מילד מלא שנאה וזעם - טוב במקום רע. היכולת הוורבלית של קובן מעוררת השראה ונותנת תחושה של '"אני בצד שלך". "אני לא מסכים איתך, אם כי אני יכול להבין מאיפה אתה פועל", אמר לאותו צעיר דתי.

בפרק על המרכז לבריאות הנפש מספר הייטקיסט לשעבר שמאושפז במקום עד כמה הוא מתגעגע לגרושתו וחולם אותה בלי הפסקה. היה שם רגע קוסמי נפלא של הזדהות. גבר צעיר שחייו התפרקו מספר כיצד הוא מנסה לשקמם, וקובן עונה לו ובאותה נשימה מדבר על מלחמותיו וחולשותיו, כאביו ומכאוביו, וכל מלה כאילו נאמרה מלב אל לב בחדר סגור ללא מצלמות.

יוצאים מן הכלל - נאמני הר הבית

בסצנה אחרת קובן נשכב על מיטת אחד החולים בלי נעליים כאילו היה אחרון המטופלים, תוך כדי שהחולה שר לו שירים בלועזית. אני לא חושב שיש בית ספר שמלמד אותך להיות אנושי ורגיש בעומקים כאלה. להכיל אדם ולהיות איתו ממקום נטול אינטרס, מבלי לחשוב ולו לרגע על הכותרת שתצא ממנו. יותר מדי לכלוך רואים על המסך. תכניות סוג ז' וחדשות על חדשות על חדשות. כמויות של רוע עד לרמה שאתה תוהה למה הפכנו להיות ולמי נותנים פה במה וכוח. ובתוך כל הרפש הזה, קובן מצליח, איך נאמר, להישאר נקי. הלוואי שיהיו עוד כמו רוני קובן על המסך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#