בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך לצלוח את חופשת הקורונה בלי ריטלין ועם מסכים

בעוד שילדים של אחרים מקפלים כביסה, עושים יצירה בריכוז ואוכלים רק ברוקולי ואורז מלא, הילדים שלנו משתגעים בבית. ובכל זאת, יש דרך לשרוד את ההסגר בלי חומרים פסיכו-אקטיביים (ריטלין לילדים וסמים אחרים להורים)

תגובות
החוקרים ממליצים לרופאי ילדים להנחות הורים על זמן החשיפה הנכון למסכים
אי־פי

אחיי ההורים, שותפיי לצרה,

השבועיים הראשונים של חופשת הקורונה היו עבורי מאתגרים במיוחד. שמעתי אמנם על הורים של ילדים אחרים, שמצליחים לעבוד מהבית, לעקוב אחר כל המשימות שהמורות שולחות בוואטסאפ ולאפות עם הילדים עוגיות שוקולד-צ'יפס (ולצלם אותן לפייסבוק). לילדים של אחרים יש כמובן לו"ז מסודר, הם שותפים מלאים למטלות הבית, וכשהם לא עסוקים בקיפול הכביסה הם בונים פאזל של 5,000 חלקים בריכוז ובדממה. הם גם לא אוהבים ממתקים, רק ברוקולי ואורז מלא. המאמר הבא הוא לא בשבילם, אלא בשבילנו: הורים לילדים רגילים, שמחפשים תעסוקה ומוצאים קטטות, ובייחוד להורים לילדים שניחנו בתכונה הקרויה בטעות הפרעת קשב ו/או היפראקטיביות (Attention Deficit / Hyperactivity Disorder).

הנפגעים הראשונים ממגיפת הקורונה הם הצורך בתנועה, במגע ובהשתובבות ילדית – צרכים בסיסיים של כל ילד, ובייחוד של ילדים אנרגטיים/מוסחים. ההתפתחות הגופנית והפסיכולוגית התקינה של ילדים זקוקה לחומרי גלם כמו מרחב פתוח, גירויים מסקרנים ואינטראקציה חברתית, וכשאלה חסרים לא פלא שהילדים (ואנחנו) "משתגעים". 

אז איך צולחים את החופשה הכפויה בלי להשתגע ובלי חומרים פסיכו-אקטיביים (ריטלין לילדים, סמים אחרים להורים)? לאור הרעש העולה מסלון ביתי ממש ברגעי כתיבת המאמר, אנסה לְאָמְלֵק כאן שלושה טיפים פסיכו-חינוכיים, שמתאימים לילדים בגילאי גן חובה עד כיתה ג':

עומר אדם - שני משוגעים - דלג

רוקדים עם כוכבים 

הטיפ הראשון הוא פשוט. פותחים את היום כמו איזה שני משוגעים בחוף. משמיעים מוזיקה מקפיצה בקולי קולות למשך חצי שעה על הבוקר ורוקדים מכל הלב ביחד עם הילדים, אפשר גם עם תחפושות ותנועות מוגזמות. זוהי שעתם של האבות שעושים בושות לרקוד כמו כוכבים. הריקודים יתנו מענה לצורך של הילדים בתנועה במרחב וישפרו את מצב הרוח של כל המשפחה, הם יעזרו לנו לשמור על שגרת פעילות גופנית בריאה ובעיקר ייצרו עבורנו זמן איכות נדיר עם הילדים.

מגיפת הקורונה תהיה כנראה אירוע היסטורי מכונן בחייהם של ילדינו. הלוואי שנזכה לכך שכאשר הם יספרו עליה לילדים שלהם, הם ייזכרו בערגה בָּקִרְבָה, בצחוקים ובתחושת הביחד-נס – מוצרים פסיכולוגיים יקרי ערך שחסרים במדפי היומיום. רפואת הילדים הטובה ביותר למצבי משבר בעלי פוטנציאל טראומתי היא קשר חם, קרוב ומשרה ביטחון בין הורה לילד. הבעיה במצבי משבר כמו מגיפות או מלחמות היא שהם מאופיינים באי-ודאות, אז קחו טיפ מעדן בן זקן: אם אין פזמון, תרקדו!

עדן בן זקן - תרקדו - דלג

קוראים ספרים עם מסטיקים 

הטיפ השני הוא גם פשוט וגם גאוני. עבור ילדים רבים, רכישת קריאה היא משימה לא פשוטה. חלקם מתקשים מפני שהם באמת נוטים להיפר-אקטיביות ולמוסחות קוגניטיבית, וחלקם מפני שקצב הקריאה האיטי בכיתות הנמוכות הופך את הגירוי (הטקסט) למשעמם ולא רלוונטי, בטח שלא מול הקצב המהיר והתכנים האטרקטיביים בערוץ המתחרה של טכנולוגיית המסכים. כאן המקום שלנו להתערב באופן יזום. לקריאת ספרים בילדות יש השלכות חיוביות מרחיקות לכת על ההתפתחות הפסיכולוגית של ילדים. על כן, כדאי למצוא דרכים לרכך את הצעדים הראשונים של הילד ברכישת הקריאה ולגרום לו לאהוב לקרוא.

סכמו עם הילדים שבכל פעם שהם קוראים ספר (אפשר גם קומיקס), הם יכולים ללעוס מסטיק (ללא סוכר, כי סוכר הוא אויב ההיפר-אקטיביות). כאשר תכרכו בין פעולת הקריאה לפעולת הלעיסה יקרו שני דברים: ייווצר קישור (התניה) בין קריאה לבין הנאה, ויתאפשר פורקן מסוים לצורך החושי בתנועה גופנית. הילדים יפעילו באופן רצוף ולא מאומץ את שרירי הלעיסה, אחת מקבוצות השרירים הכי עוצמתיים בגוף, וישחררו באופן הזה את הצורך בתנועה כך שהמיינד שלהם יתפנה למשימת הקריאה, שתהפוך קלה ומהנה יותר והמוטיבציה של הילדים לקרוא תגבר.

צופים במסכים בלי רגשות אשם

ריטלין
תומר אפלבאום

הטיפ האחרון הוא בהחלט גם הטיפ החביב מכולם (לפחות עלינו ההורים), אבל הוא גם המסובך מבין השלושה. אומנם רבים מאיתנו מאמינים שצפייה במסכים עבור ילדים מסוכנת לפחות כמו קורונה למבוגרים. אבל האמת היא שזמן מסך כשלעצמו אינו דבר רע. חופשת הקורונה היא לא הזמן להלקות את עצמנו ולחשוש שהמוח של הילדים שלנו מתבשל אל מול המסך. ביריעה הנוכחית לא אוכל להרחיב על הממצאים הסותרים בספרות המדעית ועל הבעייתיות במחקרים שטוענים שמסכים פוגעים בהתפתחות המוחית והפסיכולוגית של ילדים, אבל כן ארצה להציג כמה כללי בטיחות בסיסיים, שישמרו על הבריאות הנפשית של ילדיכם.

משך זמן המסך – לפני כשנה פרסם ארגון הבריאות העולמי מסמך המלצות עבור ילדים מתחת לגיל חמש. בין השאר הומלץ שם לא לתת לילדים בני 3-4 לצפות במסכים יותר משעה אחת ביום. לדבריהם: "Less is better". להערכתי, כמו גם להערכת כמה מעמיתיי, הבסיס המדעי של ההמלצות הללו רעוע, ובכל זאת אם זה מטריד אתכם, אז בגיל הרך ההמלצה הזאת ניתנת ליישום בקלות יחסית. לעומת זאת, בגילאי בית ספר יסודי, ובוודאי שבגיל ההתבגרות, חלה עליה אקספוננציאלית (איזה כיף שאפשר להשתמש במילה מעתות הקורונה בהקשר אחר) בזמן המסך.

בביקורות ובסקירות המדעיות שערכתי עם עמיתים, נוכחנו לגלות שכל עוד לא מדובר בשעות אינסופיות ורצופות מול המסך, "הבעיה" היא לא במשך זמן המסך כשלעצמו, אלא בתכנים ובמה שקרוי בספרות "שימוש בעייתי ברשת" (problematic internet use). אז כלל האצבע שלי לגילאי גן חובה עד כיתה ג' בתקופת הקורונה: השתדלו שהילדים לא יחרגו מארבע שעות מסך ביום, תוך שמירה על הכלל של "Less is better", לצד פיצול השעות הללו לכמה פרקי זמן במהלך היום. אפשר, למשל, לחלק את זמן המסך לחצי שעה בשעות הבוקר, שעה וחצי בשעות הצהריים (לאפשר לנו ההורים זמן מנוחה ועבודה) וחצי שעה בשעות הערב.

פיקוח על התכנים – בגילאי גן חובה עד כיתה ג', עלינו לוודא שילדינו לא נחשפים לתכנים שלא הולמים את גילם (למשל: פורנוגרפיה ומשחקי וידאו אלימים). בגילאים הללו אנחנו יכולים לנצל את הסמכות שלנו ולקבוע עבור הילדים את אופי התכנים המותרים להם. אני ממליץ להקדיש את פרק הזמן הראשון והאחרון מבין השלושה שהצעתי לתכנים חינוכיים (למשל התכניות של כאן 11 "גלילאו" או "דברים שלמדתי היום"). אם הם מתנגדים, הרגישו חופשי לאיים בביטול ההסכם כולו. סוף הדמוקרטיה זה כאן (עד גיל 9 בערך).

ניטור תסמיני התמכרות – ובכל זאת, שעות רבות מול מסך עלולות לבוא על חשבון פעילויות בריאות אחרות. בשגרה רגילה עלינו לוודא שזמן המסך אינו בא על חשבון זמן עם חברים, ארוחות משפחתיות או פעילות גופנית. בהסגר הקורונה, עלינו לוודא בעיקר שלא מופיעות התנהגויות כפייתיות הקשורות למסכים ושלא מופיעים תסמיני גמילה כמו חוסר מנוחה, רגזנות או דכדוך כאשר נמנעת מהילדים גישה למסכים. כמה דקות לפני שמסתיים זמן המסך שהגדרתם לילדים, גשו אליהם, הכינו אותם לכך שהם יצטרכו לסיים בקרוב והקפידו שהם אכן עוצרים את הצפייה בזמן שקבעתם. אם הם לא מצליחים לעצור, ובוודאי אם הם מגיבים בהתפרצות זעם לנוכח ההוראה לעצור, יתכן שהם מפתחים "שימוש בעייתי ברשת", דבר שיחייב אתכם לחשב מסלול מחדש.

מינוף החיזוק לעיצוב התנהגות רצויה – לצפייה מדודה במסכים יש פחות תופעות לוואי מסוכנות לעומת ריטלין, אך גם צפייה ממושכת במסכים עלולה להיות מלווה באפקט ריבאונד של החרפה בהתנהגויות לא רצויות. שימו לב להתנהגות של הילדים לאחר הצפייה במסך. מותר להם לפרוק אנרגיות אצורות לאחר הצפייה, אך אסור להם לעשות תרגילי קראטה על אחותם הקטנה. אל תחששו מהמסכים, אלא השתמשו בהם ככלי לעיצוב ההתנהגות של הילדים. הסבירו להם שאם הם ממשיכים להתקוטט עם אחותם, ההסכם לגבי המסכים מתבטל. לעומת זאת, אם הם עוזרים בקיפול כביסה, כמו הילד ההוא של השכן, ההסכם ימשיך גם מחר. דמוקרטיה, כאמור, מגיעה רק מגיל 9 (וגם אז בעירבון מוגבל).

פלמינגו ממש מיוחד או האם הפרעת קשב היא הפרעה אמיתית - דלג

והערה לסיום: אחיי ההורים,

אינני יכול לייפות את גזרות הסגר המוטלות עלינו בימי הקורונה. המחסור במרחב פתוח ובמפגשים חברתיים הוא גלולה מרה, בייחוד עבור ילדים אנרגטיים/מוסחים. יחד עם זאת, אנחנו לא חייבים לפצות על הגלולה הזאת באמצעות ריטלין. כמובן שהמאמר הנוכחי אינו בא להחליף ייעוץ מקצועי וכל שינוי תרופתי מחייב ליווי רפואי, אך כדאי להכיר את העלון לצרכן שמצורף לריטלין שקובע כי: "יתכן והרופא יורה על הפסקת נטילת ריטלין בפרקי זמן מסוימים (למשל בסופי שבוע, או בחופשות בית הספר או בחופשות ארוכות)". נדמה לי שחופשת הקורונה עומדת בקריטריון האחרון. על פי העלון לצרכן, הפסקות יזומות בטיפול "עוזרות גם להימנע מהאטה בגדילה אשר מתרחשת לעיתים כאשר ילדים נוטלים תרופה זו לאורך זמן".

אני מקווה שהטיפים שכתבתי כאן תחת אש הצעקות מהסלון יקלו במעט את תחושות האשם ההוריות שלנו, ויעזרו לנו ולילדינו לצלוח את חופשת הקורונה בשלום ובבריאות נפשית. 

שלכם,

יעקב

ד"ר יעקב אופיר הוא פסיכולוג קליני ועמית מחקר בטכניון. תחום המחקר שלו הוא התפתחות פסיכולוגית של ילדים ומתבגרים בעידן האינטרנט והסמארטפונים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו