בלוגנני - חדשות, ידיעות מהארץ והעולם - עיתון הארץ
אתר "הארץ" אינו נתמך בדפדפן שלך. לחצו כאן להורדת דפדפן חדש
להורדת כרום להורדת פיירפוקס
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בראש החדשות:
בוריס ג'ונסון
בני ברק
הפודקאסט השבועי
רבקה פאלוך
ביל גייטס
המהדורה היומית

בלוגנני / הבלוג של מיקה גנני

איך נראות שיחות ההורים מהצד של הצוות החינוכי

כן, זה הזמן הזה בשנה שבו מזמינים אתכם להיפגש עם הגננת או המורה ולדבר על הילדים שלכם. איפה זה פוגש אתכם? תופתעו לשמוע, אבל לא רחוק מאיפה שזה פוגש את הצוות החינוכי, שבדומה אליכם בסך הכל רוצה בטובתם של ילדיכם

בכל שנה בחורף, מגיעה גם עונת שיחות ההורים. זה הזמן הזה בשנה שהגננת או המורה מפרסמות רשימות לשיבוץ עצמי וההורים ביד רועדת תרים אחר השעה הסבירה ביותר מבחינתם ונרשמים. את כל אחד מאיתנו זה פוגש במקום קצת אחר - נרגשים או נלחצים, חולמניים או בכידונים שלופים, בחיפוש קדחתני אחר בייביסיטר כי חשוב ששני ההורים יהיו או בהתעלמות אלגנטית מההודעה.

כגננת, אנסה לעשות קצת סדר במוסד הזה, שנקרא "שיחות הורים" ולהביט בו מזווית אחרת. ברור שהשאלה הראשונה היא בשביל מה בכלל צריך את זה? ובכן, המטרה הרשמית היא כמובן לשתף את ההורים במה שעובר על ילדיהם בן או בבית הספר. בעולמות תוכן אחרים אנחנו מכירים את זה כ"שיחת חתך". אני בטוחה שרבים מכם, כעובדים, עברתם משובים שכאלה, שמעניקים תמונת מצב עדכנית, כללית או מפורטת.

giphy
להמשך הפוסט

אל תסתכלו על הכריכה, אלא על מה שיש בתוכה

הם נראים כמו ספרי ילדים - בגודל, בגרפיקה ובחזות הכריכה - אבל למעשה אלה ספרי מבוגרים, שרק התחפשו לספרי ילדים. לכבוד שבוע הספר קבלו הצצה לז'אנר ספרותי שסביר להניח שלא הכרתם (וחבל שכך). כולל המלצות

אני אספנית ספרי ילדים אדוקה. כבר שנים שאני בוררת בקפידה, קוראת בעיון, מקריאה באהבה, ומלקטת ספרים אהובים במיוחד, בארץ ובעולם. זה אולי נשמע כמו תחביב מרוסן ומאוזן, אך למען האמת מדובר בקניינוּת כבדה, כזו שמופעלת אל מול כל מבצעי הספרים למיניהם ובפרט בחודש יוני.

לא כל ספר זכאי להצטרף לאוסף שלי. הם צריכים לעמוד בכמה קריטריונים בסיסיים. מעולם לא קניתי ספר ילדים שלא קראתי לפני הקניה. לכן לא אכנס לחנות ספרים אם אין לי זמן להשקיע בכך. אני מדפדפת, בוחנת, ובעקבות ניסיון של שנים יכולה לקבוע בזריזות אם הספר עשוי להיות לטעמי או לא, והאם להמשיך בקריאתו.

נמאס
הוצאת כנרת
להמשך הפוסט

אין דרך עדינה לומר זאת: אנחנו מגדלים את הילדים שלכם ביחד

ילדים מבלים בגן יותר שעות מאשר בבית ובזמן הזה צוות הגן נמצא שם על תקן ההורים שלהם. אז כן, אנחנו באמת אוהבים אותם כאילו היו ילדינו שלנו. ככל שהורים ישכילו להבין את זה, כך ייטב לכולם - בעיקר לילדים

בוקר בגן, המון ילדים והורים סביב. אחת האמהות נכנסת נסערת: "אל תשאלי מה קרה אתמול! שיחקנו בבית אחר הצהריים, ופתאום הוא קרא לי מיקה!" (כלומר, בשם שלי, הגננת שלו). אני מחייכת בנימוס. קשה לי לספור כמה פעמים כבר הייתי בשיחה הזו.

נשמי עמוק, בואי נשים את העלבון רגע בצד ונחשוב על זה: האם זה באמת כל כך נורא? ואם היא היתה שומעת כמה פעמים ביום הילדים קוראים לי "אמא", האם זה היה משנה את דעתה? האם היתה נעלבת פחות? (ככל הנראה לא). אני מבינה שאני לא אמא שלו ושהיא לא הגננת שלו, האם יש לאמהות ספק שגם הילדים מבינים את זה? הילד הזה הרי לא באמת התבלבל בזהויות, אלא רק בשמות.

גן מיקה גנני
להמשך הפוסט

דברים שגננת זוכרת

כדי להיות גננת טובה נדרשים כישורים רבים, אבל דווקא את הכישור שהכי זקוקים לו, זה שאי אפשר בלעדיו - אף אחד לא יכול ללמד

הרבה כישורים צריך בשביל להיות גננת, את רובם מלמדים במוסדות השונים, את חלקם מביאים מהבית, את חלקם צריך ללמוד מהעבודה האמיתית, אבל יש דבר אחד שלא מלמדים וממש אי אפשר בלעדיו - זיכרון. זיכרון של גננת זה זיכרון מסוג מיוחד. מורכב ומסועף ומנוצל לעשרות שימושים שונים. בעיניי הוא לגמרי שווה מחקר.

אני ידועה לשמצה בתחום הזיכרון. מקרה קיצון. פתקים ורשימות בכל מקום, תזכורות מצפצפות, חלקן כתובות בטוש על היד. במקרים חשובים מאד, אני ממנה אנשים נוספים שיזכירו לי לזכור. פעם הייתי הקומפיוטר, אחת הזוכרות הגדולות, זו שאומרים עליה "מיקה בטוח תזכור". והיום? ההיפך המוחלט. אבל יש לכך סיבה - הזיכרון שלי תפוס בכל כך הרבה מידע, שאין כבר מקום על הדיסקט.

מיקה גנני בגנה
להמשך הפוסט