בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך הפכה הצ'יה למובילה בין המזונות־העיליים המיובאים

אומגה 3 וסידן, טיפול בעצירות, סוכרת ומחלות לב - אלה רק מעט מהיתרונות הבריאותיים המיוחסים לגרגירי הצ'יה (שיש לה גם מתנגדים). ואיך אפשר לנצל את תכונות הקרישה שלה לקינוחי פירות מצוינים

22תגובות
בלומברג

הצ'יה הופיעה על המדפים ובתודעתנו הצרכנית רק בשנים האחרונות, יחד עם שאר גרגרים ואבקות, רובם מארצות רחוקות, שהסתופפו תחת השם המסתורי "מזונות עיליים". בהתחלה לא היו סימנים שדווקא היא בניגוד לאחרים תצליח להכות שורש במטבח הביתי. בניגוד למתחרים, חדירתה לא לוּותה באף אגדה על נסיכה אצטקית או אל סיני או שפים שמכינים ממנה מאכלי תאווה, והגרגרים הזעירים נראו בתחילה כמו חרקים שזחלו לתוך האוכל. כן דיברו על זה שהיא מגירה במפגש עם נוזלים מין ריר דביק וגורמת לכל מאכל או משקה לעבור למצב רטט. אבל כן, כמו לכל המזונות העיליים, גם לצ'יה יש מליצי יושר שמספרים ניסים ונפלאות על ערכיה התזונתיים.

לפני שמנסים להבין למה הצ'יה תפסה הרבה יותר ממתחריה, בהם אסאי ומאקה וספירולינה, כמה מילים על המזונות העיליים: זהו בעיקרו מונח שיווקי ולא מדעי, הפועל על החלומות של כולנו למזון פלאי שירפא אותנו, יהפוך אותנו לרזים ומושכים ועל הדרך יעניק לנו נעורי־עד. מדובר, בהכללה, במזונות שאמורים להכיל ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים בצורה מרוכזת, ולהשפיע לטובה על הבריאות.

מומחי בריאות מבחינים בין שתי קטגוריות עיקריות של מזונות עיליים: הראשונה מייצגת מטרה מסחרית וכוללת מזונות לא מוכרים שעולים תועפות בעיקר מפני שהם מיובאים מארצות רחוקות, וביניהם פירות יער, אצות נדירות, אסאי, פטריות אקזוטיות, שורש מאקה וגם זרעי צ'יה. אלה מביניהם שכן גדלים קרוב, כרוכים בתנאי גידול או בצורת קטיף התובעת השקעה מרובה שהצרכן צריך לשלם עליה. הקטגוריה השנייה כוללת מזונות עתירים ברכיבים תזונתיים חשובים, ובהם ירקות, פירות, זרעים ועלים שכולם מכירים והם גדלים בתנאים פשוטים יחסית. אבל זה כמובן לא שייך לסיפור על הצ'יה.

עוד חשש הקשור במזונות העיליים הוא שהצרכן הנלהב יפריז בצריכה ויינזק. בין המקרים הידועים הוא זה של עתונאית אמריקאית שהלעיטה את עצמה בכמויות עצומות של עלי קייל וגרמה לעצמה נזק בריאותי (הסיפור נדון בהרחבה ובחן בבלוג של עומר שוברט באתר "הארץ"). כן, גם כשמדובר במזונות מהוללים, כלל הזהב הוא: מידתיות.

ובחזרה לצ'יה: מה שעמד לזכותה היה העיתוי. במקביל לחדירתה למערב עלתה קרנן של חומצות שומן רב־בלתי־רוויות מסוג אומגה 3. בה־בעת עלתה המודעות לבעייתיות בצריכת דגים כמקורות לאומגה 3, בגלל החשש שהם מכילים חומרים רעילים, בגלל הנזק שגורם דיג מופרז, ועקב התחזקותה של המגמה הצמחונית.

אי־פי

וכך גבר העניין במקורות צמחיים לאומגה 3, ובהם צ'יה. המתחרים העיקריים במקצה זה סובלים מבעיות שונות: לזרעי הפשתן יש ריח שמרתיע רבים, בעוד הצ'יה נטולת טעם וריח. לאסאי מתלווים סיפורים על ילדים המסכנים את חייהם כדי לקטוף אותו. רגֵלת הגינה שנמצאת בכל חצר ישראלית מוזנחת סובלת מדימוי של עשב שוטה. לא כל מה שאנחנו מוכנים לאכול מהררים נידחים של שבטים לא מוכרים, נסכים לצרוך מהגינה בשיכון ג'.

מכל מקום, הצ'יה, שמגיעה באריזה קומפקטית של זרעים קטנטנים נוחים לשימוש ולאחסון, משופעת ביתרונות בריאותיים. בקיצור נמרץ: היא עתירת סיבים, עשירה בחלבונים, מקור טוב לסידן ואומגה 3. מצדדיה מדגישים גם את תכונותיה נוגדות החמצון העוזרות בין השאר בשמירה על העור.

מה עוד גרם לציבור להעדיף אותה על פני מזונות עיליים אחרים? אולי גם הצלחתה בשיפור העיכול ובמניעת עצירות. אלה דברים שניתן למדוד ולבדוק בבית אחרי תקופת שימוש קצרה. הצ'יה, מעידים מתנסים נלהבים, יודעת לעשות את זה. בנוסף לכך — ואלה כבר דברים מסובכים יותר למדידה — היא נחשבת לוחמת מיומנת במחלות לב, סוכרת וסרטן. מעריציה המושבעים ממליצים עליה גם כתחליף למשקאות אנרגיה שנויים־במחלוקת וטוענים שהיא מעוררת וממריצה.

יש גם מסתייגים

השאלה איך כדאי לצרוך צ'יה מחזירה את הדיון לתחומי הריריות וההרטטה. הזרעונים האלה סופחים נוזלים במהירות וביעילות בערך עד פי תשעה מנפחם. במגע עם נוזל הם אכן מפרישים ריר: כאשר שופכים למשל על צ'יה נוזל מיץ פירות או חלב קוקוס, רצוי בכלי הגשה מצודד, נוצר במהירות פודינג בדוגמת פסיפס מרהיבה. שהִייה במקרר ותוספת של פירות חתוכים יוצרת קינוח מעורר התפעלות. בקיצור: יש ריר ויש רטט ויש פודינג ויש ג'לי, והיחס למירקם הזה הוא בעיני המתבונן.

נכון שיש עוד מזונות מן הצומח עם תכונת הקרשה אבל הצ'יה, דווקא מפני שהיא נטולת טעם וריח, עולה על כולם. גם הוראות השימוש פשוטות להפליא: כף צ'יה או שתיים או שלוש, תלוי בצמיגיות הרצויה, כוס נוזל, פירות חתוכים שאוהבים, ויש פודינג. אפשר להוסיף וניל או קינמון או ג'ינג'ר, זה לא משנה, כי לצ'יה הרי אין אופי משלה.

בצד תרועות השבח וההלל, ראוי לציין, נשמעות גם כמה הסתייגויות. יש מי שמזהירים מפני אכילת צ'יה בלי השריה בנוזלים מפני שהיא יוצרת תחושת צמא. לכן מי שמפזרים צ'יה על אורז או סלט צריכים לזכור לשתות. יש כמה מרפאים שטוענים שהזרעים האלה לא בדיוק מתאימים לאכילה יומיומית, ויש השוללים אותה לגמרי, ביניהם למשל ד"ר עדיאל תל אורן (ברשת אפשר לצפות בסרטונים שבהם הוא מזהיר מפני הצ'יה). כך או כך, ישנה הסכמה שקיים פער בין המינון המומלץ על ידי סוחרים לבין זה שבאמת מתאים לבני אדם. אכילה מופרזת של הזרעונים גורמת — או מעניקה, תלוי בנקודת המבט — תחושת שובע ומלאות.

ראוי גם לציין שפער המחירים הוא עצום, ובאותה חנות מצאתי צ'יה במחירים שנעים בין 40 ל–180 שקל לקילו. המוכר לא ידע להצביע על הבדלים באיכות.

ובאשר למתכונים: במסעדות רבות, בעיקר כאלה בעלות אוריינטציה בריאותית, מוצעות מנות — סלטים, מרקים, שייקים וקינוחים — מועשרים בצ'יה. מומלץ לטעום את קינוח הצ'יה המענג והיפהפה שמכינים בחנות הטבע "נרולי" בתל אביב. המתכון, שניסיתי לחלץ מהם, הוא בגדר סוד מוחלט בהחלט. הנה במקומו מתכון צ'יה אחר שקיבלתי בעבר מאותה חנות, שיש בה כל כך הרבה מטעמים מקוריים.

שוקו חם של נרולי

צריך: כף זירעוני צ'יה שהושרו מבעוד לילה

כף אבקת מאקה

2 כפיות אבקת חרובים

5 גרגרי מלח אטלנטי

1 תמר מגולען

1 כוס מים רותחים

מערבבים בוויטמיקס את כל הרכיבים חוץ מהמים, מעבירים לכוס, מוסיפים מים רותחים, מערבבים ומגישים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו