בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוליה בודקת

ביסלי מסביב לעולם: האם באמת היינו צריכים אותו?

במהדורת החורף של החטיף הוותיק ניסו להתחקות אחר טעמים מוכרים מסביב לעולם. אלא שבמקום פאד תאי קוואסן, זכינו בטעמי לוואי ובלא מעט שאלות פילוסופיות על ממתקים

8תגובות
ביסלי בקערה
הארץ

לפני 45 שנה ביסלי החל להימכר בחנויות. כמו כל דבר טוב, תחילתו של החטיף באלתור: מנהל הייצור במפעל "אסם" בבני ברק, אפרים סעדון, זרק למכונת הטיגון קצת פסטה – והשאר היסטוריה. עד שהממציא החליט להיחשף, הרבה מאוד טעמים עלו וירדו מהמדפים, אבל כל המצאה השאירה את הפסטה המטוגנת בגבולות המלוח. למרות שהתיבול האהוב על סעדון היה בכלל סוכר, ופסטה מתוקה היא לא רעיון מופרך – בהונגריה עשו ממנה קינוח לאומי עם פרג, אגוזים וצימוקים – ב"אסם" מסרבים להרחיב את הרפרטואר עם מוצר יצירתי באמת. בינתיים, לכו תדעו.

בדומה לתחום האופנה, גם בעולם הממתקים והחטיפים אנחנו עדים לאינפלציה של מהדורות מוגבלות, שצצות אחת לעונה. אלא שבהתחשב בכך שבישראל יש קיץ אחד מתמשך, קשה להבין את הצורך להמציא ביסלי "חורפי" עם בוא טיפת הגשם הראשונה. אבל קברניטי "אסם" ראו משהו שאנחנו כנראה מפספסים, ולכן השיקו מהדורה בקונספט "מסביב לעולם" עם היעדים החביבים על המטייל הישראלי - יפן, תאילנד ומקסיקו. 

בכל מה שנוגע למיתוג הסדרה, הבחירות המטופשות שנעשו במשרדי החברה מרדדות אלמנטים תרבותיים מהמדינות המדוברות לסימנים השטחיים ביותר. האם תוספת של תיאור רנדומלי, שאין לו שום משמעות בהקשר של אוכל אמורה לפתות את הצרכן? האם תיאור הביסלי היפני כחמוד (קאוואי) או הביסלי המקסיקני כמשוגע (לוקו) הופכת אותו ליותר "אותנטי"? התשובה היא כמובן "גברת, את טרחנית. זו שקית ביסלי". אבל גם – לא. בהקשר הזה, גם הר פוג'י או סומבררו על האריזות, וגבר אסיאתי בתחפושת נינג'ה בפרסומת, לא תורמים יותר מדי לחיבור הטעמים לאף מסורת קולינרית. ובקיצור, במקום לשאוב השראה מקליפ של סטטיק ובן אל תבורי, גרסת 2018, עדיף שהיו לומדים איך לייצר עניין בחטיף מהפרסומת של צ'יטוס בסופרבול 2020.

בגזרת הטעם, הורגש בעיקר פחות מלח. בעקבות רפורמת סימון האריזות של משרד הבריאות, שאמורה, בין היתר, לידע את הצרכנים לגבי כמות הנתרן במוצר, "אסם" הזדרזו והפחיתו את כמויות המלח בחטיפים כדי לעמוד בתקנים החדשים. כפי שחשדנו, רשימת המרכיבים חושפת שימוש בתחליף - מלח אשלגן במקרה הזה - ובכל זאת רמות הנתרן נשארו גבוהות יחסית. 

לא ברור עד כמה הצעד הזה היה הכרחי. הרי הפחתה במלח פירושה פגיעה בטעם, וביסלי ממילא מעולם לא נחשב בעיני אף אחד כתחליף לארוחת בריאות: בעולם הילדים שמור לו מקום של כבוד לצד צלחת הבמבה במסיבות יום הולדת, ובקרב המבוגרים הוא נועד לסגור פינה במאנץ' או בכל רגע שבו פיצוח גרעינים היא משימה קשה מדי. נשאר רק לתהות כמה רחוק אפשר להגיע עם אחוזים משתנים של מונוסודיום גלוטמט. ובכן, מהטעימה שלנו עולה שלא מאוד.

אח של ביסלי פאד תאי
אופיר חובב

ביסלי פאד תאי
הביסלי החדש הוא למעשה "אח של ביסלי" – הגרסה נטולת הגלוטן של החטיף. בתיאוריה, זה אמור היה לעבוד היטב: פאי תאי הוא מנה עם מעט מאוד מרכיבים, שבבסיסה דורשת אטריות אורז ורוטב מתמרינדי (או מרכיב חומצי אחר), סוכר ורוטב דגים. הביסלי, כאמור, על תקן הפסטה, היה אמור להיות מצופה בתערובת תבלינים שלא תתקשה לחקות את טעמי הרוטב המודגשים.  

בפועל זה לא עבד. החטיף התחיל חמוץ מדי, התפתח לטעם לוואי דגי מסריח למדי ונעצר שם. עם לא מעט אופטימיות בלב המשכנו לאכול, אבל גם אז הטעמים לא התפתחו לשום דבר טוב באמת. היתה חסרה מליחות שאולי הייתה מאזנת את החמיצות. אחרי שכל הטעמים התעשייתיים נעלמו והתיבול התמוסס, נשארנו עם טעם ומרקם של נאצ'וס מקמח תירס. מעין דוריטוס לא מתובל, אם תרצו.

אח של ביסלי וואסאבי
אופיר חובב

ביסלי וואסאבי קאוואי
גם החטיף הזה הוא גרסה נטולת גלוטן של הטעם שהושק בקיץ האחרון. "אח של ביסלי" צופה באבקת וואסאבי ירקרקה, והתקבל דווקא כהפתעה נעימה בקרב חובבי החריפות הייחודית. עם זאת, גם כאן נשאר מהר מאוד טעם של נאצ'וס תירס עירום ונטול מלח. במרכיבים לא מפורטים התבלינים שבהם נעשה שימוש, למעט פטרוזיליה מיובשת, שכנראה נתנה את הצבע הירוק לאבקה שציפתה את החטיף. מאכזב להניח שאולי אפילו על אבקת וואסאבי ביקשו לחסוך. 

אם כבר משווים, כל הטועמים ציינו שהגרסה הרגילה עם הגלוטן היתה מוצלחת יותר, ובכלל, האפונה המצופה וואסאבי שאפשר למצוא בכל פיצוצייה לאורך כל השנה, מתעלה על שתיהן.   

ביסלי טאקו
אופיר חובב

ביסלי טאקו לוקו
הטעם המאכזב ביותר בסדרה החדשה הוא הטאקו. איזה טעם יש לטאקו? טורטיית התירס המקסיקנית יכולה להיות ממולאת בבשר חזיר או בקר במגוון צורות עשייה, או בדג. ויש גם גרסאות צמחוניות. קשת התוספות רחבה גם היא, ונעה מסלסה לגוואקמולי, דרך בצל, שמנת חמוצה ועגבנייה. האמריקאים מציעים עוד יותר גיוונים. אבל מה שברור הוא שאין לו טעם אחד מוגדר.

אפשר להעלות את הטענה על שמות הביסלי לגבי לא מעט טעמים, בהם הביסלי הוותיק ביותר, בטעם גריל. במקרה שלו, יכול להיות שהתרגלנו ולמדנו לקבל אותו כמובן מאליו, ויכול להיות שגריל בכל זאת מעלה קונוטציות של עשן, שהן ספציפיות יותר מטאקו. דווקא הרעיון של "אסם" מ-2011, להשיק ביסלי "שפיץ" ללא שם ולבקש מהציבור למצוא שם, היה מהלך שיווקי מוצלח יותר. 

העניין המצחיק הוא שדווקא כאן כולם הבינו מהר מאוד מה היה הטעם. הביסלי החדש הזכיר בדיוק מושלם ביסלי פיצה – עוד גרסה שאין לה שום קשר למקור שכולל רוטב עגבניות וגבינה. אפילו האריזה הירוקה עזרה לעשות את הקישור. אלא שכמות המלח המופחתת שוב הפכה את החטיף לפחות טעים ממה שזכרנו. אחרי שהשניים הקודמים, ללא גלוטן, הזכירו צ'יפס מקמח תירס, דווקא הטעם שיכול היה להתקרב למקור שאליו הוא רפרר, הוצמד לגרסה עם הגלוטן. כך, בהחלטה פזיזה, "אסם" שוב מנעו מעצמם כל אפשרות לחדש. 

בסופו של דבר, במקום לתת לנו עוד מאותו דבר ולמתג מחדש טעמים נושנים כדי להגדיל את המכירות (שיש לשער שקשורות בתקופה הנוכחית לרפורמת הסימון של משרד הבריאות), אולי עדיף שב"אסם" יענו לאתגר ויפתחו גרסה מתוקה בהשראת קינוחים מטוגנים, או לכל הפחות יחזרו להמליח את הפסטה שלהם כהלכה. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו