ישראלים גם ב"מועדון השפים" של ניו יורק - חדשות האוכל - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראלים גם ב"מועדון השפים" של ניו יורק

לכתבה
שף׳ס קלאב של ניו יורק Briana Balducci Photography

לורן אברמוביץ׳ ודניאל סוסקולני צירפו חבר, ניר פלר, כולם בוגרי "הסלון", וביחד הם מלמדים את הסועדים הניו יורקיים פרק בהלכות ההוויה הקולינרית החדשה של ישראל

5תגובות

לורן אברמוביץ׳ ודניאל סוסקולני, שני שפים ישראלים שפועלים בניו יורק, מסיימים בימים אלה "קדנציה" של שלושה שבועות שבה בישלו ב-Chefs Club NY של ניו יורק. המדובר במסעדה ייחודית, שמעבר לשמה "מועדון השפים של ניו יורק", מאפשרת לשפים שאין להם מסעדה בעיר לבוא ולהראות את כישוריהם בפני קהל הסועדים הביקורתי, לעתים תובעני, של התפוח הגדול.

על מנת לבשל במועדון השפים צריך לעבור מבחן קבלה ולעמוד בסטנדרטים הגבוהים של המסעדה הנמצאת בנוליטה בסמוך לסוהו בבניין היסטורי עשוי פלדה הקרוי "פאק". למסעדה יש קהל חברים המוזמן שוב ושוב לנסות את המסעדה בכל פעם שמבשלים כאן שפים חדשים. גם השפים עצמם מביאים אורחים, קהל אוהדים ביתי או לקוחות מתחנות קודמות בחייהם הקולינריים. זהו קונספט מעניין בהחלט שמבטיח שלקוחות יחזרו שוב ושוב למסעדה ונותן הזדמנות לגרגרני העיר לנסות משהו חדש ושונה.

שף׳ס קלאב של ניו יורק
Briana Balducci Photography

סוסקולני ואברמוביץ', בעבר שפים ב"סלון״, צירפו אליהם חבר, ניר פלר שהיה בעבר גם הוא שף במסעדה התל אביבית של איל שני. "היינו צריכים מישהו שמכיר אותנו היטב ואנחנו יכולים לסמוך עליו", הם אומרים. עתה שלושתם מפגינים בפעם הראשונה את יכולתם במקום כל כך נחשב ובולט. אם להסתמך על הביקוש לשולחנות במסעדה, הרי שהמדובר בהצלחה. כל שלושת השבועות במסעדה נמכרו.

שף׳ס קלאב של ניו יורק
Briana Balducci Photography

"אתה בעצם מקבל שבוע ימים להתארגן, להכיר את המסעדה והצוות שלה", הם אומרים. "זה מעט מאד זמן. לצוות, עם כל הרצון הטוב, לוקח זמן להבין את התפיסה שלך, התרבות הקולינרית שלך. במסגרת זו, נותנים לך גם תקציב לעצב את המסעדה והכל תוך שבוע. כל מה שעל הקירות זה שלנו וזה כולל עבודות של רעייתו של לורן, אליסה מרסי, אמנית ויזואל שמציגה עתה בניו יורק". מרסי משמשת גם כארט דיירקטור של "לב", חברת האירועים הגסטרונומיים שהקימו סוסקולני ואברמוביץ'.

"רצינו לעשות כאן מטבח לבנטיני ממזרח הים התיכון - אבל לא רק", אומרים סוסקולני ואברמוביץ'. "יש לנו מנות עם השפעות מטורקיה, איטליה, לבנון וסוריה, איראן ועיראק, כל מה שרואים בישראל". אם תרצו, השניים מלמדים את הסועדים הניו יורקיים פרק בהלכות ההוויה הקולינרית החדשה בישראל.

שף׳ס קלאב של ניו יורק
Briana Balducci Photography

אני עוקב אחרי אברמוביץ' וסוסקולני בשנתיים האחרונות. כמי שמסקר את סצנת האוכל הישראלי המתפתחת בניו יורק, אני נתקל בהם הרבה. ראיתי אותם באחד מאירועי אני-סלון שמאורגנים על ידי משרד העיצוב הניו יורקי "אני" של רועי לוטן ואסף דגן. מדובר באירועים מצומצמים שבו הם מארחים יוצרים, אמנים ויזמים שפועלים בעיר. האירוע הראשון היה בלופט ענק בצ'יינה טאון באווירה מחתרתית רומנטית תחת הנושא "אינטרקטיביות" שבו האוכל נאפה בתוך גושי מלח ענקיים במשך שעות ארוכות והאורחים מפצחים את דרכם אל המנות. האירוע השני היה בדירת יוקרה על טיילת ה"היי ליין" בדירה של אמנית יוצרת תחת הקונספט של שקיפות, שקיבל התייחסות בתפריט המשקאות, האוכל ותהליך הכנתו, ההגשה והאומנות שמוצגת בערב. מיקום האירועים האלו נשמרים בסוד ומיקום האירוע נשלח יומיים לפני, כדי לשמור על הפתעה.

ניר פלר

בין לבין, הם מבשלים במסיבות פרטיות בישובי ההמפטונס, מקום החופשה של עשירי ניו יורק בקיץ. במסיבה של ה"האוס אוף יס", אחד הקלאבים היותר נחשבים של ניו יורק, ראיתי את לורן עושה על האש. הוצע לו שם גם להגיש אוכל על דוגמנים ודוגמניות עירומים אבל הוא דחה את העניין בנימוס. הם יעצו ל"מוגדור", מסעדה ים תיכונית ותיקה בניו יורק בעלת רקע ישראלי, הם היו כמובן במזנון הראשון שנפתח בצ'לסי מרקט. הם סייעו באחרונה לפתוח את מסעדת שושו המדוברת, והם יהיו גם כאשר "הסלון" ייפתח בניו יורק בעוד כחודש.

לורן אברמוביץ׳

אכלתי פעמיים אצל סוסקולני ואברמוביץ' ב-Chefs Club. ביום הראשון שהיה מיועד בחלקו לחברים ולבני משפחה ומטרתו היתה לנסות את המערכת בפעם הראשונה, היה בלגן לא קטן. האוכל היה טוב אבל לפעמים המנה העיקרית הגיעה לפני המנה הראשונה. זה המחיש היטב את האתגר בלהפעיל את מועדון השפים. בתוך זמן קצר יחסית על השפים והצוות ללמוד לא רק את התפריט, אלא כיצד בכלל לעבוד יחד תוך לחץ גדול.

התחלנו את הארוחה עם לאפה סומסום עם טחינה ויוגורט כבשים וחמוצים טובים שכללו לפת אדומה וכרוב. משם המשכנו לפאקורה של מקרל טוניסאי. הגרסה של השניים לבורקס ירושלמי זכתה לתשבחות מהאורחים סביבנו. החציל היפני על סלט טורקי היה מעולה. אהבתי את תבשיל דג באס בחומוס וחריסה. בארוחה הראשונה אכלתי גם כופתאות ראגו טלה בעשבים, יוגורט ושומר. אנשים סביבי אהבו את התבשיל זה, אני פחות. בערב השני הקהל סביבי התלהב מאוד מגרסה של השניים ליקיטורי קבב טלה על סלט קצוץ. מדובר במנה יקרה של יותר מ-40 דולר, אבל אני חייב להודות שהתלהבתי ממנה הרבה פחות מהסובבים אותי.

מנה של לורן ודניאל.בשרים
חיים הנדוורקר

סיימנו עם בונט, קינוח מצפון איטליה העשוי כמו קרם קרמל, אבל עם קקאו אמרטי וקפה שנעשה על ידי צמד הישראלים במקום. זאת היתה גרסה טובה ומעניינת, אולם המנה האחרונה המנצחת הייתה ללא ספק השטרודל השבור עם גלידת מרווה שרופה שטעמה כמו טארט טאטן משובח. זאת היתה גרסה הרבה יותר מעניינת, אוורירית ופחות כבדה ממה שאפשר לטעום בניו יורק.

מנה של לורן ואיתמר
חיים הנדוורקר

בכל אחד מהערבים, בלגן או לא, אוכל טוב או פחות, האווירה הייתה נהדרת. אולי עזרה העובדה שישבנו על הבר שמשקיף לעבר האקשן במטבח. הפלייליסט ברקע כלל שילוב של "מי ידע שכך יהיה" של בעז שרעבי, "שיר השיירה" של אריק אינשטיין ו"לב שלם" של ברי סחרוף. קצת הזוי לשמוע את המוזיקה הזאת בלב ליבה של מנהטן, כאשר רוב הקהל הוא אמריקאי שלא בדיוק מורגל לזה.

במסעדת שף׳ס קלאב
חיים הנדוורקר

סוסקולני, במקור מירושלים, מספר כי הגיע למטבח בעקבות שירותו הצבאי, אותו נאלץ לקטוע באמצע. "הרגשתי לא טוב בצבא. המטפל שהיה לי אז שאל אותי מה אני אוהב לעשות ואמרתי לו: לבשל. הוא הציל לי את החיים וחיבר אותי למסעדה. אחרי זה נסעתי לעשות התמחות באי איסקיה, שבמפרץ נאפולי האיטלקי. הייתי שם שנה וחצי. חזרתי לארץ ועזרתי לפתוח את מסעדת "טוטו". העסק לא עבד ונסעתי לעבוד בברצלונה לשלוש שנים. עברתי בכמה מסעדות ובמאפייה שהייתה מאוד חשובה לי ללימודים ומשם המשכתי לאוסטרליה. שם עשיתי תואר שני באמנות הגסטרונומיה, חזרתי לארץ והצטרפתי לסלון". אחרי כמעט שנה הפך לשף הראשי של המסעדה. "בסך הכל הייתי שם שלוש שנים. אחרי הסלון באתי לניו יורק. אשתי התקבלה ללימודי תואר שני במחול וכוריאוגרפיה והיום היא מלמדת ומטפלת בתנועה וגם רוקדת".

בברוקלין פתח סוסקולני מסעדה איטלקית בשם "לאה". זו היתה מסעדה טובה שבשבת הגישו בה חמין מצוין. לא בדיוק מקובל במסעדות איטלקיות. הבעיה עם לאה שהיא הייתה מרוחקת ממנהטן, ולפני כשנה החליט סוסקולני לעזוב את המסעדה.

אברמוביץ׳ במקור מיודפת בצפון. ב-2007 הוא נסע ללמוד בישול בטורינו, איטליה. משם המשיך לברצלונה, בדיוק בתקופה שסוסקולני היה שם, אולם השניים לא נפגשו שם, אלא הרבה יותר מאוחר. "חזרתי לתל אביב והייתי חלק מהפתיחה של הטאפאס בר של יונתן רושפלד. עשיתי גם את הפתיחה של מסעדת "שקוף" של אלדד שם טוב. ומשם עברתי לסלון. עבדתי שם שנה ומשם עברתי להיות סו שף של צפון אברקסס במשך קרוב לשנה. ב-2013 טסתי לפריז לפתוח שם את המזנון הראשון מחוץ לגבולות ישראל. ב-2014 עברתי לניו יורק. הייתי הסו שף של סוסקולני במשך כשנה ב"לאה". חזרתי לארץ בגלל בעיות ויזה ופציעה. התחלתי לעשות אירועים באזור יודפת ובסופו של דבר חזרנו לפה".

לחברה שהקימו השניים ב-2017 קוראים "לב". "החלטנו שלשנינו עדיף שלא לעבוד במסעדה", אומר אברמוביץ'. "יש המון כאב ראש כשיש לך מקום משלך. אין אוויר לנשימה, שלא לדבר על אפשרות לצאת לחופשה ממש. אין לך אפשרות לחיי משפחה. כאן אנחנו עובדים כמו משוגעים במשך כמה שבועות ואז אנחנו עם המשפחה. עדיף לנו לעשות ייעוץ קולינרי ואירועים פרטיים. כשאתה עובד בדרך שלנו אתה גם פתוח יותר לשינויים שקורים בעולם בתחום הגסטרונומיה".

ומה בעתיד? "אחרי שנצא לחופשה", אומר אברמוביץ', "נמשיך לעשות אירועים ובעיקר שיתופי פעולה עם שפים אחרים". נראה כי הדבר הראשון הוא הפתיחה הצפויה של הסלון בניו יורק בסוף החודש הבא. כעת, אין ספק שעם הצלחת הפרק שלהם במועדון השפים, אברמוביץ' וסוסקולני שנשכרו על ידי אנשיו של איל שני לפתוח את המזנון בצ'לסי מרקט, יידרשו פעם נוספת.

הרשמה לניוזלטר

-

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות