המסעדה שהיא כולה מחווה למסעדות הזקן והים ושבתאי היפה במרכז מנהטן - חדשות האוכל - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המסעדה שהיא כולה מחווה למסעדות הזקן והים ושבתאי היפה במרכז מנהטן

לכתבה
אתר האוכל החשוב איטר מדרג את "למה לא" במקום השני ברשימת המסעדות הלוהטות של חודש ספטמבר בניו יורק Francesco Sapienza

מסעדת "למה לא" מעתיקה את החוויה של פתיחת השולחן הערבית-מזרחית. אתר האוכל החשוב Eater כבר מתלהב ומציב אותה בצמרת רשימת המסעדות הלוהטות של חודש ספטמבר

23תגובות

אם למישהו יש ספק שהאוכל הישראלי מצליח להכות שורשים בניו יורק, הרי שהמסעדה החדשה "למה לא" מוכיחה בדיוק את העובדה הזאת. אתר האוכל החשוב Eater מדרג את המסעדה במקום השני ברשימת המסעדות הלוהטות של חודש ספטמבר כאשר אחרי בהמשך הדירוג נמצאת "פסטיס" הצרפתית, אחת מהמסעדות היותר מדוברות בעיר שנפתחה באחרונה מחדש.

במסעדת "למה לא" (Lama Lo שלאמריקאים רבים קשה לבטא את שמה) שנמצאת במלון "ארלו" במיד טאון של מנהטן, עושים דבר שמאוד מקובל בישראל, אבל לא כל כך בניו יורק: פותחים שולחן. הרעיון המרכזי של המסעדה הוא להציף את השולחן בהמון סלטים כמנה ראשונה, 10-15 צלחות קטנות של סלטים, ואז עוברים למנה עיקרית אחת או שתיים.

למה לא
Francesco Sapienza

מיקומה של המסעדה, במלון ארלו הוא בהחלט יוצא דופן. שיהיה ברור, אין שום דבר במלון הזה המזכיר את המזרח התיכון. מצד שני, האורחים לא חושבים על זה יותר מדי. רבים מהם גם לא יודעים שמדובר בכלל במסעדה ישראלית.

בדרך כלל באים לארלו כדי לבלות על הגג והבר שלו. נופה האורבני של מנהטן עם קו הרקיע שלה שנשקף מהגג, פשוט נהדר. כשלא גשום, הגג של הארלו עם הקוקטייל הנכון, הוא מקום שחבל להחמיץ. התור לעלות לגג ולהיכנס לבר יכול להיות לעתים ארוך, אבל זה בהחלט שווה את ההמתנה. מה שכן, החדרים במלון הזה זעירים ולא בטוח שהייתי מציע לשהות בהם, אלא אם כן בא לכם לחוש כמו סרדינים.

Arlo Hotel

מאחורי המסעדה עומד גדי פלג, שמפעיל אותה בשותפות עם המלון. לדבריו, המסעדה מנסה לשחזר את החוויה של המטבח הערבי והמזרחי שכל אחד בארץ מכיר. "המודל שלי היה מסעדות כמו ברבוניה, הזקן והים ושבתאי היפה ואת זה רציתי לעשות רלוונטי לניו יורק. רציתי להביא לכאן דברים שאני מתגעגע אליהם בארץ. זה לא בדיוק אחד לאחד כמו שזה נעשה בארץ, אבל הפורמט וסגנון ההגשה הוא בהחלט כזה. אני אוהב ארוחות בסגנון כזה. כך אוכלים אצלי בבית ואני מאמין שכך גם אנשים רוצים לאכול. בארץ אולי קצת התרגלו לזה, ואולי אבד על זה הכלח, אבל אני מאמין שבניו יורק מדובר בבשורה חדשה".

פלג הולך כבר כברת דרך עם המטבח הישראלי. הוא התחיל עם Breads, הגרסה הניו יורקית למאפיית "לחמים" התל אביבית של אורי שפט. אחר כך הקים את "נור" עם השף מאיר אדוני. ועכשיו הגיעה "למה לא". אל המסעדה הנוכחית הביא את השף אלדד שם טוב ששימש כיועץ או ליתר דיוק - כמנהל הקולינרי של המסעדה, כאשר השפים בפועל הם אופיר חורש הישראלי וסקוט מקדונלד, שף המלון.

מבחר מסלטי למה לא
Francesco Sapienza

שם טוב, למי שלא זוכר, היה שף מסעדת "שקוף" ביפו שנפתחה ב-2010 ונסגרה כעבור שנתיים. יש שאומרים שהמסעדה הקדימה את זמנה, אולם לדברי שם טוב האווירה בארץ לא הייתה נכונה למסעדה מהסוג שלו. זו הייתה מסעדה של תפריט טעימות לא זולה כלל. זו גם הייתה תקופת המחאה החברתית ולאנשים לא התחשק לצאת למסעדות עם תפריט יקר ומפואר. הוא נתקל גם בבעיות ביורוקרטיות שגרמו לו בסופו של דבר לסגור את המסעדה ולצאת לניו יורק. כאן הפך לשף של מסעדת הגלאסרי בגרינפוינט ברוקלין. המסעדה שכנה בבית חרושת זכוכית לשעבר וזכתה לביקורות חמות. המון היפסטרים הציפו את המסעדה הזאת. כעבור ארבע שנים עזב שם טוב את המסעדה. למה? "הגיע הזמן להמשיך הלאה", הוא אומר.

למסעדה כאמור, יש גם שני שפים בפועל. סקוט מקדונלד היה שף המלון וכעת הוא עבר ל"למה לא". פעם הוא עבד בשתי מסעדות בולטות בניו יורק, אוסיאנה וטרייבקה גריל. "שמעתי על המטבח המזרח תיכוני, אבל לא הכרתי אותו. עכשיו המטבח הזה הוא על הרדאר של כולם בניו יורק". השף בפועל השני הוא אופיר חורש, במקור מראשון לציון, שגדל והתחנך במטבחים של מאיר אדוני. הוא התחיל את הקריירה שלו במטבח כשהיה בכיתה ט', בשווארמת ראובני בחולון ושטף שם כלים. המורה שלו אמרה להורים שהילד שלהם לא יקבל אף פעם בגרות והמליצה שיילך ללמוד בתדמור. הוא גילה שהוא אוהב לבשל והחל לעבוד במקביל בקפה קפה. אחרי שראה את התכנית קרב סכינים, התקשר אביו למאיר אדוני והציע את שירותיו של בנו. חורש החל להיות מתמחה בכתית. כשנפתחה מסעדת "המזללה" של אדוני הוא החל לעבוד בה. לימים המשיך לכתית בנחלת בנימין. כאשר לומינה נפתחה אדוני הציע לו להיות לסו שף. הוא עבד בה שנה וחצי. לאחר ביקור בדרום אמריקה, ולאחר תקופה של עבודה אצל השף אלדד שמואלי ב"אלחנן-תרבות לחם" ואחר כך בגרקו הרצליה, הציע לו אדוני להצטרף לצוות של מסעדת "נור" שגדי פלג והוא פתחו בניו יורק, ובה הוא היה לשף בפועל. ועכשיו הוא ב"למה לא".

lamalo restaurant

"המסעדה הזאת היא מה שכמעט כל ישראלי מכיר: סלטים להתחלה ומנה עיקרית", אומר השף חורש. "אני חושב שאנחנו נותנים כאן את החוויה הקרובה ביותר למסעדות ביפו, חיפה ועכו. זה הכי קרוב שיש בניו יורק לפתיחת שולחן ישראלית עם רכיבים מקומיים. בשבילי זו חוויה גדולה להביא את כל מה שהוא כל כך ישראלי לניו יורק״.

לדברי שם טוב, אם ערבי יבוא למסעדה, זה יהיה לו מוכר אבל שונה. "חומרי הגלם כאן שונים וזה משפיע על התוצאה הסופית. יחד עם זאת, הכל כאן טרי, והכל נעשה במקום מדי יום. כל הרעיון של המזה תפס כאן בניו יורק בשנים האחרונות, אבל בעיקר בארוחות בראנץ׳, אבל לא כתפיסה של מסעדה. המחיר של הסלטים שמוגשים לך לשולחן הוא 25 דולר לאדם שזה מחיר לא בשמיים ואתה יכול לקבל כמה אוכל שרק תרצה".

ברנזינו
חיים הנדוורקר

בין השאר אפשר למצוא במזה של המסעדה מסבחה שבדרך כלל לא מוצאים אותה בניו יורק, כרוב כבוש שעושים אותו עם מרינדה של עשבים, מחמרה העשויה מפלפלים חרוכים עם אגוזי מלך וסילאן, באבא גנוש, סלט עשבים עם שמן זית, סלט כרובית שהוא בעצם מעין טאבולה של כרובית ועוד.

המנה הטובה בין העיקריות היא ללא ספק הברנזינו (לברק) במחיר של 37 דולר. לא זול, אבל כאשר שני אנשים יכולים להתחלק במנה, זה בהחלט סביר. הברנזינו הוא דג פופולרי מאוד בימים אלה במסעדות ניו יורק. אחרי דג הסלמון שמוביל את המכירות, אפשר למצוא ברנזינו בכל מקום. לפעמים מגישים במסעדה את דג הדוראד, הגרסה המקומית של הדניס, או דג פורגי. בניגוד לישראל, אי אפשר לעשות כאן את הדגים על הגריל בפחמים, בגלל מגבלות חוקיות הקשורות לתקנות כיבוי האש, לכן אין ברירה אלא להפעיל את הגריל עם גז. בכל זאת, הדג יוצא כאן טוב מאוד.

על הדלפק במסעדת למה לא
חיים הנדוורקר

אם אתם מסתדרים עם תמנונים, גם התמנון על הגריל הוא מנה ששווה בהחלט לנסות. כמחווה למסעדה "שבתאי היפה" מוגשת כאן מנה של 4-5 סוגי דגים מטוגנים. הדגים הללו אמורים להחליף את הברבונייה הפופולרית בישראלית. בניו יורק כמעט ואין ברבוניות, לכן הולכים על מקבץ הדגים הגדול שיש כאן בשוק. המנה טובה, אבל האמת היא שהברבוניות המטוגנות בישראל טובות יותר. אני גם לא בטוח שאנשי שבתאי היפה היו מעניקים את חתימתם למנה הקרויה על שמם.

שם טוב הביא מנה מקורית לעולם המסעדות של ניו יורק: הכרוב הסגול השלם. השף של שקוף לשעבר מבשל אותו באופן איטי במשך לילה שלם עם נוזלים בהם ציר בצל, מיץ ענבי בוסר, רכז רימונים. זוהי מנה לשולחן או לשני אנשים. יש לכרוב הזה טעם ייחודי ונרכש, עכשיו צריך לראות אם גם הניו יורקרים יאהבו אותו. בהתאם לאווירה הים תיכונית במקום שתינו יין סירה ממרוקו ויין לבנוני מאסייה לבן, שהוא שילוב של שרדונה וסוביניון בלנק. למנה אחרונה אכלנו חלבה פרפה מצוין. המחיר לאדם נע סביב 50-70 דולר. מומלץ לשבת בחדר הקדמי. הכי טוב ליד הבר. החדר הפנימי הגדול יותר הוא נעים אבל אין בו חלונות, וזו קצת בעיה.

הכרוב הסגול
חיים הנדוורקר

לא רק Eater המליץ על המסעדה. טיים אאוט אהב את הסלטים ואף המליץ על הדג בגריל ועל השורט ריב. לעומת זאת, אתר האוכל אינפטואיישן היה ביקורתי יותר. האתר אהב את הסלטים והלאפה, אבל הציע להסתפק בזה. המנות העיקריות, לדעת האתר, לא טובות ובמיוחד מדגיש את חוסר חיבתו לעוף בגריל ולשורט ריבס אותה תיאר כ"חתיכת בשר קטנה ושומנית במחיר של 37 דולר".

ובכל זאת, אם אתם באים למסעדה, אל תחמיצו את הגג לקוקטייל של לפני או אחרי הארוחה. הגג מעניק מבט לא שגרתי לעבר האמפייר סטייט בילדינג. אם תתקדמו לעבר המעקה, תצעדו על רצפת זכוכית מבעדה אפשר לראות את הרחוב. לא מומלץ אם אתם סובלים מפחד גבהים.

מימין גדי פלג, במרכז אופיר חורש , שף בפועל, ומשמאל ארז בלנקס ( סו שף)
חיים הנדוורקר

בסופו של דבר, לאמריקאים שמחפשים את החוויה של המטבח הישראלי-מזרח תיכוני, ויש ניו יורקרים רבים שלמדו להעריך אותו, יש להם עתה אפשרות נוספת. ומה שהתחיל כטפטוף, הופך למבול. יזמים ושפים אחרים מתכוונים לפתוח כאן בעתיד הלא רחוק מסעדות נוספות. ללא ספק, אלה ימי הזוהר של המטבח הישראלי בניו יורק.

הרשמה לניוזלטר

-

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות