"מיניבר" הוא בר היין שתל אביב צריכה, אם רק יתגבר על קמצנותו - חדשות האוכל - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מיניבר" הוא בר היין שתל אביב צריכה, אם רק יתגבר על קמצנותו

לכתבה
המיניבר. מעיין בזק ראתה בעיני רוחה מה חסר כאן. בר יין כמו ברומא, כזה שמאפשר לפתוח מדי ערב לכוסות יינות קצת אחרים, מיצרנים מקומיים קטנים ופחות מוכרים, לצד יינות יבוא מסקרנים ולא שגורים מוטי מילרוד

אחרי תקופה ארוכה בה לא נפתחו ברי יין בתל אביב, המיני בר - בר יין קטן שנפתח בצמוד לפיקוק - עשוי להחזיר עטרה ליושנה. כדי לעשות זאת, על בעלי המקום לשחרר ולהשתחרר

31תגובות

נדמה שבשנים האחרונות אפשר לעשות בתל אביב הכל. יש לה אירועי תרבות ואמנות מגוונים ומדי ערב תמצאו בה שלל הופעות, קונצרטים, הצגות, מופעי מחול ושאר התרחשויות מחתרתיות אחרות. באשר לסצינת האוכל, זו בכלל בין הססגוניות בעולם. תייר שינחת עכשיו בעיר יוכל ליהנות מארוחת בוקר מפנקת שופעת מיטב ליקוטי העונה במלוא תפארתם, לזלול צהריים באחד מדוכני אוכל הרחוב המשתפלים במורד שוק הכרמל, ללגום קוקטייל מסעיר באחד מברי הקוקטיילים בעיר לעת ערב ולהמשיך למסעדה טובה ממש לארוחת ערב עשויה כהלכתה, בכל סגנון שרק ירצה. בתל אביב אפשר לעשות הכל ובכל זאת, למרות השפע המסעיר והמבלבל ברוב הקטגוריות, עדיין חסרים בה ברי יין. כמותית ואיכותית.

מאז סגירתו של בר היין ששכן בנחלת בנימין פינת מונטיפיורי לפני שנים ואחריו בר א וין בשנה אחרונה, תל אביב התרוקנה ממקומות לשתות בהם כוס יין מתפריט יצירתי באמת ולעצור לרגע ממרוץ החיים. ברי יין הם שלם העולה על סך חלקיו השתויים. כשהם מוצלחים, כמו במדינות מתוקנות מעבר לים בהן לא מתקיימות בחירות מדי רבעון, הם מציעים יינות מעניינים ופחות שגרתיים פתוחים לכוסות. כך הם מצליחים לחדש, להרחיב אופקים ובכלל, לעשות נעים בבטן ובלב.

מנה במיניבר
מוטי מילרוד

לוואקום המשמעותי הזה נכנס עכשיו ה"מיניבר", בר יין תל אביבי חדש, שמגיע מהאנשים שיצרו את הפיקוק. את המיניבר הקים איש חיי הלילה שמעון משל והוא חבר בו למעיין בזק, מי שהייתה המנהלת המוצלחת של הבר במשך שנים. בזק, מארחת מבטן ומלידה ניהלה את הפיקוק (באלגנטיות חצי צוננת) בהצלחה לא מבוטלת. בשנים האחרונות היא חיה ברומא אבל משל קרא לה לחזור. היא ידעה בדיוק מה לעשות מחנות הפרחים שנסגרה בסמוך לבר שאהבה. בעיני רוחה ראתה בדיוק מה חסר כאן, בר יין כמו ברומא, כזה שמאפשר לפתוח מדי ערב יינות קצת אחרים, מיצרנים מקומיים קטנים ופחות מוכרים, לצד יינות יבוא מסקרנים ולא שגורים. יינות שמצליחים לחדש ובמקרה הטוב גם לרגש, לפרוט על נימי הסקרנות והשאיפה לגלגל על הלשון טעמים בלתי נודעים, שיוציאו אתכם למסע לארץ לא זרועה.

מיניבר
מוטי מילרוד

המיניבר הקטן, בר יין שיש בו אולי כעשרים וחמישה מקומות ישיבה, בלחץ, נפתח רק לפני כחודשיים והוא כבר עמוס. בערב ראשון רגוע, בשעת ערב מוקדמת, הוא הומה בעיקר בליינים ותיקים שכנראה חרשו על הפיקוק ועכשיו הם מתבגרים יחד עמו, צמאים לבילוי מזן חדש. השלב הבא באבולוציה שלהם ושל העיר הזאת, הוא ככל הנראה ללגום יינות מספרד או סלובניה, לתת צ'אנס ליין כתום לא מוכר, ריזלינג ארומטי במיוחד מאזור נהר המוזל או מבעבע צרפתי יבש, שאיננו שמפניה ובכל זאת, הוא בוקע הרגלים ישנים ומסעיר את החך.

מיניבר
מוטי מילרוד

מדובר במקום קטן ואינטימי, שיש בו אווירה רוגעת ונינוחה, במרכזו בר קטנטן וויטרינה שמאחוריה נקניקים וגבינות, הללו יוגשו לשולחן לצד תפריט יינות מתחלפים בכוס. זהו מקום צנוע ואיטי, נינוח ורומנטי במיוחד, דווקא בגלל שהוא כה פשוט, טבעי ולא מתאמץ. חסרים עוד כמותו. הצוות בקיא יחסית וודאי ידיעתו תשתכלל עוד. יש לקוות שעם הזמן הם ישתחררו עוד והמזיגה לא תהיה כה קפוצה וקמצנית.

מנות האוכל, אמנם זערוריות, אבל מענגות באיכותן. טעמנו פה שמאלץ הרינג רך להפליא, מתמסר לקרם פרש וולחם מחמצת קלוי של שרויטמן. עונג פשוט ונעים. המשכנו לאיקרה מוקצפת שנסללו בה כבישי שמן זית ובצל ירוק. אז הגיע מגשון שרקוטרי שעליו פרשוטו סן דניאל נוקשה ומלוח, מתמוסס לאיטו נגד הלשון ועוד טעימה של יין כתום מסלובניה, לצידו סלמי איטלקי מפולפל שהחמיא ללבן מקדוני נהדר. אלבריניו ספרדי נהדר ורענן במיוחד סגר לנו ערב מהנה, מפתיע ברכותו וכדאי לכם גם. לא זול אבל כיף ביותר. כ-40-50 שקלים לכוס יין, שמוצעת כאן בשתי מידות (100 או 150 מ"ל). נקווה שיפתחו גם בצהריים ויציעו יין טוב גם בשעות היום ואם הם טובים, אז גם בראנצ'ים שתויים בסופי שבוע.

תל אביב מייחלת לעוד ברי יין , אולם יש להצר על המדיניות הרווחת במקומותינו, במסגרתה מוזגים יין לכוס במשורה ממש. כאן, כאמור, מציעים כמעין שירות לציבור, מזיגת יין בשני גדלים, של 100 או 150 מ"ל אבל גם המזיגה הגדולה יותר (אשר נעשית, ניחשתם יפה, לפי העין) יצאה להם מועטה במיוחד, בלתי מספקת והלכה למעשה, קמצנית, ממש כך. רבות כבר כתבנו כאן על תחושת היד הקפוצה שמאפיינת רבים מהמקומות ואולם, בערב פתיחתו של מקום חדש, זה צורם אפילו יותר. ראבאק, פתחתם בר יין, קהל היעד שלכם הוא אנשים שאוהבים לשתות יין, לנסות דברים חדשים, ללגום בכיף, להיחשף לתוויות חדשות ולהשכיל. רובם גם שמחים ממש לזלול משהו קטן ליד ונכונים לשלם על זה. מסעדנים יקרים, כמו בחיים עצמם, כדאי לכם להיות לארג'ים בדברים הקטנים, זה משתלם.

מיניבר
מוטי מילרוד

מזגו יין בשפע. הציעו יין שמתלבטים לגביו לטעימה קטנה ואל תהססו גם להציע טעימה מעניינת נוספת בסוף הערב, ללקוח אשר שתה זה מקרוב חמש כוסות יין, כפי שעשיתי אני. גם צלוחיות האוכל הזערוריות מדכדכות אותי באופן אישי אבל הן כבר מקרה אבוד. את תרבות המזיגה עוד ניתן להציל וראוי לעשות מאמץ לגאול אותה מייסוריה. מגיע לה ומגיע לנו.

אז מה אוכלים כאן וכמה זה עולה?

לצד יינות מסלובניה, קרואטיה, ספרד, איטליה, יוון (בדגש על כרתים), מקדוניה, צרפת, ישראל ומדינות נוספות, בתפריט גם חצ'אפורי גבינות, חצ'אפורי תרד וגבינות, ברוסקטה של גבינת סטרקינו ואנשובי, ריקוטה עם פסטו עגבניות, איקרה ובצל ירוק, שמאלץ הרינג עם קרם פרש ובצל ירוק, כבד קצוץ, קרש שרקוטרי או קרש גבינות מיובאות מאיטליה, ספרד וצרפת לצד מתוקים כמו סופלה אגוזים וממתק ענבים גיאורגי (26-50 שקלים).

מיניבר, מרמורק 16, תל אביב. 03-5607000, שעות פעילות: ימי א'-ה', שבת 17:30-00:00, ו' 12:30-17:00



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות