הקרמבו היוקרתי "קרימינלי" (Creaminaly) עובר לארצות הברית - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"קרימינלי": הקרמבו הישראלי היוקרתי עובר לארצות הברית

לכתבה
הקרמבו נותר כמעט ללא שינוי במשך כל השנים. יש לך קרמבו ווניל וקרמבו מוקה, ולכן הבנו שיש פה פוטנציאל ענק Bar Snir

אחרי שלוש שנים מוצלחות בתל אביב, זוכה בייק אוף שי גולן ובן זוגו, אורי בנזריהם, מנסים את מזלם במנהטן עם הקרמבו המשודרג והפוטוגני שלהם

11תגובות

לשי, אורי וחזי, השותפים העסקיים של "קרימינלי" (Creaminaly), אין שום כוונה שתקראו לקינוחים שלהם בשם "קרמבו", גם אם הם בחרו לקרוא להם בשם Creamin, שזה כפי שאתם כבר יכולים להבין לבד, תרגום מילולי מדויק של השם בעברית. "מבחינתי, מי שנכנס ואומר שהוא רוצה קרמבו מעליב אותנו", אומר חזי רותם, בעל חברה לייעוץ עסקי והשותף השקט של העסק החדש.

"בסופו של דבר מה שאנחנו מוכרים זה לא קרמבו אלא חוויה כיפית, מתוקה, טעימה, וכזו שמצטלמת מעולה לאינסטגרם," ממשיך שי גולן, האיש שאחראי על הקינוחים הצבעוניים שמגיעים ב-16 טעמים ובמגוון גדלים, כולם על אותו בסיס מוכר של הביסקוויט מלמטה והקצפת למעלה. 

שי גולן ואורי בנזריהם
צח יוקד

יש משהו מוזר בניסיון של שי ובן זוגו ושותפו העסקי, אורי בנזריהם, לשמור על מרחק מהקינוח שהביא להם את הצלחתם הגדולה בתל אביב. 'קרימין' הוא קרמבו משודרג, בטעמים של עוגת חתונה ובמחיר השווה קופסת קרמבואים בסופר - בין 15-25 שקלים לקינוח אחד. את הקרימין הם מכרו במשך שלוש שנים בדוכן המצליח שלהם בקניון עזריאלי בתל אביב, ועכשיו הם שואפים להחדיר אותו בכל הכוח לשוק האמריקאי. 

"כשרצינו לפתוח דוכן בעזריאלי, נפגשנו עם המנכ"ל של הקניון שהציע לנו לחתום על חוזה שכירות לחודשיים", נזכר גולן בשיחה בעודנו יושבים במטבח התעשייתי שפתחו לפני שלושה חודשים במרכז המסחרי של טנפליי ניו-ג'רזי, רבע שעה מצפון מנהטן. "אני זוכר שהוא הזהיר אותנו שלעסק שמוכר רק קרמבואים אין שום סיכוי לשרוד, שזה עסק מגניב אבל אחרי חודשיים כל ההתלהבות תיעלם. אחרי חצי שנה הוא כבר היה מביא אנשים לראות את התור כדי שילמדו איך מוכרים לישראלים קרמבו אחד ב-15 שקלים, אחרי שהם התרגלו לקנות אותו בסופר בשקל וחצי".

שי גולן והקרמבו
Daniel Lailah

אם הפנים של שי גולן נראים לכם מוכרים, זה לא במקרה. לפני ארבע שנים הוא זכה בעונה הראשונה של תוכנית הריאליטי "בייק אוף ישראל", לצד זוגתו לתוכנית, ניצן קריבין. "בהכשרתי אני מעצב גרפי, אבל להורים שלי הייתה מעדנייה ומאז שהייתי קטן אהבתי להשתעשע במטבח", הוא מספר. 

אחרי שניצח באותה העונה, קיבל גולן הצעות לפתוח עם אורי דוכן עוגות זמני, 'פופ-אפ' במתחם שרונה. "כמה מסעדנים פנו אלינו שנפתח דוכן עם העוגות ששי הכין בתוכנית, אבל אנחנו כבר שנתיים קודם לכן חלמנו על דוכן קרמבואים משלנו" נזכר בנזריהם, בוגר לימודי עיצוב תעשייתי ואדריכלות שעבד זמן רב בעיצוב חנויות בגדים וחללים מסחריים. 

אז למה דווקא קרמבואים?

"מבין כל המוצרים שגדלנו עליהם בילדות, היחיד שכמעט לא נגעו בו ולא שינו אותו הוא הקרמבו", מסביר גולן. "קח שוקולד פרה, למשל. כשגדלנו היו שני טעמים, חלב ומריר. היום יש לך אוורירי, עם פצפוצים, עוגיות, עדשים ועוד עשרים סוגים שונים. הקרמבו, לעומת זאת, נותר כמעט ללא שינוי. יש לך קרמבו וניל וקרמבו מוקה, ולכן הבנו שיש פה פוטנציאל ענק".

Creaminaly
Daniel Lailah

אלא שגם הם, מתברר, לא שיערו עד כמה. הם מספרים שביום הראשון הם מכרו את כל הקרמבואים תוך שעה וחצי ונאלצו לסגור את הדוכן למשך יומיים לצורך התארגנות לפתיחה המחודשת. אחרי חודש הם ניהלו מגעים לעבור לעזריאלי, שם נשארו במשך שנתיים וחצי, מוכרים לישראלים קרמבואים קטנים במחיר של מנת פלאפל ופחית שתייה.

חלוקת העבודה ביניהם, כפי שהם מספרים, הייתה ברורה מהרגע הראשון ונותרה עד היום ללא שינוי. גולן אחראי על האפייה, ובנזריהם על הפיתוח היצירתי של העסק. מבחינתו, כפי שהוא מודה בעצמו, אין הבדל בין עיצוב חנות תיקי יד בכיכר המדינה להזמנה של מאתיים קרמבואים בעשרה טעמים שונים למסיבה של עסק חדש במנהטן. הכל אותו משחק של שילוב בין צבעים, צורות וגדלים, ליצירת חוויה וזיואלית שתמשוך את העין. 

אז אם הכל היה דבש, או אם תרצו, קרמבו, למה הם החליטו לסגור את הדוכן המצליח בעזריאלי ולעבור לארצות הברית? "מאז ומתמיד פינטזנו על שני מקומות: ניו יורק וטוקיו", מסביר גולן ומוסיף שמבחינתם הדוכן בתל אביב היה לא יותר מניסוי כלים לקראת המעבר הגדול לניו יורק. 

Creaminaly
Daniel Lailah

לפני שלושה חודשים הם הגשימו את הפנטזיה בעזרתו של חזי רותם, כלכלן ורואה חשבון בהכשרתו, שניהל במשך שש שנים את 17 סניפי רשת חנויות "סבון" בארצות הברית, ושבמשך שנים בנה תוכניות עסקיות למסעדות בארץ, כולל הדיקסי של חיים כהן, קפה נואר, סבסטיאן, קלארו ואחרות. ההתעסקות של שלושתם עם עולם האוכל הישראלי והמעבר לארצות הברית מספקים הצצה מעניינת להבדלי הביורוקרטיה בכל אחת מהמדינות.  

"לפתוח מטבח תעשייתי בארץ זה כמעט בלתי אפשרי לעסק קטן", אומר בנזריהם. "בארץ, בניגוד למטבח פה, דרשו מאיתנו שבחדר אחד נתעסק רק עם הביצים, חדר אחר יהיה אך ורק לבצק, כשאסור לך לערבב בין החדרים. אתה לא יכול, למשל, להפריד ביצים על שולחן אחד בשעה עשר בבוקר, ושעתיים לאחר מכן לרדד בצק על אותו שולחן. כל דבר צריך להיעשות בחדר נפרד, מה שבאופן טבעי דורש ממך מטבח יותר גדול ודמי שכירות יותר גבוהים". ויש גם מגבלות על ירקות, את הקמח שאסור לאחסן בקרבת המקררים, ואלו רק חלק מהקשיים שהערימו עליהם בארץ ולא קיימים בניו יורק.  

בינתיים הם ממשיכים לבנות את העסק, למכור קרמבואים למסעדות, לאירועים ולאנשים פרטיים במחיר שנע בין 4.5 דולר ל-7.5 דולר ליחידה. "האתגר הכי גדול הוא להסביר לאמריקנים מה זה קרמבו", אומר גולן, "ממה שראיתי עד עכשיו הם צריכים תמיד שתהיה להם איזושהי נקודת התייחסות כלשהי, משהו להשוות אליו את הקרמבו. חלק משווים את זה למרשמלו, אחרים לקאפקייק ויש כאלה שלמקרון הצרפתי".

Creaminaly
Daniel Lailah

על בית קפה עם שולחנות יפים ושתיה חמה - החלום הרטוב של כל שף ישראלי שעובר לניו יורק, הם לא חושבים אפילו בצחוק. "אין לנו שום רצון שאנשים ישבו אצלנו מסביב לשולחנות", הם מסבירים, "המטרה שלנו היא ליצור מודל עסקי של מטבח תעשייתי ולשכפל אותו בכל ארצות הברית. המטבח ישרת ארבע-חמש נקודות מכירה ודוכני אוכל אליהם באים לקנות ולקחת", מסביר רותם.

"החלום הגדול," כפי שחזי רותם קורא לו, הוא להגיע יום אחד למתחם האוכל המפורסם, הצ'לסי מרקט בו נמצא גם המזנון של אייל שני. "תן לי היום דוכן בצ'לסי מרקט ואני חותם על חוזה, לא משנה כמה עולה השכירות", הוא אומר בנחרצות של יועץ עסקי ותיק ומודה שכנראה לא יזכה לממש את החלום בזמן הקרוב. "יש היום רשימת המתנה של אלפיים מסעדות שמחכות להיכנס לשם", הוא אומר ומספר שמדובר במקום עם תעבורה של מאה אלף לקוחות פוטנציאלים שעוברים מול הדוכנים כל יום. 

והם יסכימו לשלם 4.5 דולר לקרמבו שבניגוד לישראלים הם לא גדלו עליו בילדות?

"אני משווה את הקרמבו שלנו לקאפקייק", הוא עונה בביטחון, "כמו שאנשים יכולים לקנות קאפקייק בחצי דולר בסופר ובוחרים לשלם 5 דולר במאפייה איכותית, או מקרון קטן ב-2.5 דולר, כך הם יהיו מוכנים לשלם 4.5 דולר לקרמבו, שעולה להם כמו קאפקייק במעדנייה רק עם ערכים תזונתיים הרבה יותר טובים, והרבה יותר טעים וצבעוני".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות