המורה לציור של תלמידי בית הספר לפטיסרי פרנדי - פטיפורים - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המורה לציור של תלמידי בית הספר לפטיסרי פרנדי

לכתבה
שרון היינריך

תלמידי בית הספר היוקרתי לפטיסרי "פרנדי" נדרשים במסגרת לימודיהם גם ללמוד ציור. מורתם מארי אראטז' טוענת כי קונדיטור טוב הוא מעצב אופנה של קינוחים

תגובות

על משטחי השיש הארוכים מסדרים התלמידים את הקינוחים שלהם ומאחוריהם מציבים את ה"דוסייה", מעין תיקייה באמצעותה מציגים את יצירתם ואת הדרך שעברו עד לתוצר הסופי. צעירים מכל העולם, נשים, גברים, מדתות שונות, ממדינות שונות מתרבויות שונות, את כולם מאחד דבר אחד: התשוקה לעולם הפטיסרי הצרפתית. ההתייחסות למשימת הסיום בקורס הבינלאומי בפטיסרי של בית הספר "פרנדי" רצינית ביותר. בכל שנה מזמינים שף פטיסיירים לשפוט במשימה ולטעום במשך אחר הצהריים ארוך עשרות קינוחים, עשרות חלומות. כמו בכל שנה בארבע השנים האחרונות, גם הפעם הוזמנתי להיות חלק מצוות השיפוט. אין כמו לקחת חלק ולו הקטן ביותר בהכשרת הדור הבא של עולם הפטיסרי הצרפתית.

את פרחי הפטיסרי מלווה צוות של מורים שעסקו שנים רבות בתחום הפטיסרי והחליטו בשלב מסוים להעביר את ה- Savoir-Faire לאחרים. בצרפת יש חשיבות רבה לעברת הידע ובתי הספר לפטיסרי נחשבים לחלק חשוב ביותר בתוך עולם המתוקים. התפיסה היא שעל מנת להשתלב בתחום הקינוחים חובה ללמוד ולהתמקצע והקורס הבינלאומי הוא חלון הראווה של הפטיסרי הצרפתית לעולם. "יש לנו תלמידים ממדינות שונות ומגוונות, הודו, סין, יפן, קוריאה, ארצות הברית, אוסטרליה וכמובן שגם ישראל", אומר סטיבי אנטואן, השף פטיסייר המוביל את הקורס. "אנחנו מעבירים את כל הקורס באנגלית ומקנים לתלמידים מיומנויות בתחומים שונים הקשורים לעולם הקינוחים. אחרי הלימודים מתפזרים התלמידים לסטאז' בתוך מעבדות הפטיסרי, שלב הכרחי מבחינתנו בו פוגשים התלמידים את העולם האמיתי". כשאנטואן מסביר כמה שלב ההתמחות חשוב הוא יודע על מה הוא מדבר. הפער בין הכיתה הגדולה המצוידת בכל חידוש אפשרי בתחום לבין מעבדות הפטיסרי גדול מאוד.

פרנדי
שרון היינריך
פרנדי
שרון היינריך

בין התלמידים מסתובבת נרגשת מארי אראטז' שמלמדת אותם ציור. חלק בלתי נפרד ממשימת הסיום הוא תיקיית הציור המלווה את הקינוח בה מביאים לידי ביטוי התלמידים את הרעיון בצורה של איור וכתיבה. זהו מעין לוח השראה שמלווה את התלמידים במהלך יצירת הקינוח. מרתק לראות את הרעיון העומד מאחורי הקינוח, את ההשפעה של התרבות ממנה מגיע כל תלמיד ואת החיבור לחומר הגלם שנבחר עבור המשימה - אגס או תפוח. קשה שלא לשים לב להבדלי הרמות בין התיקיות השונות, יש כאלה שנראות כמו עוצבו על ידי אמנים ואחרות קצת יותר חובבניות. "לא תמיד יש קשר בין רמת התיקייה לבין ביצוע הקינוח", מרגיעה אראטז', "לפעמים יש הלימה, אבל ציור מדויק לאו דווקא מעיד על קינוח איכותי, ובסופו של דבר מדובר בטכניקה נרכשת".

אראטז' בת 27 נולדה בעיר פו באזור הבאסקים הצרפתיים אך גדלה ברואן שבנורמנדי. את הבגרות שלה עשתה בתחום הפילוסופיה והספרות, לאחר מכן למדה ב"בוז אר" ברואן, ורק לפני כשלוש שנים הגיעה לפריז. בשנת 2017 התחילה ללמד בקורס פטיסרי ושוקולטרי בפרנדי. "הרעיון הוא להקנות לתלמידים את היכולת לבטא את עצמם, היכולת לדעת לספר סיפור. כבר בתחילת הקורס אני נותנת להם תרגיל בסיסי של צורות וצבעים. למשל, רוב האנשים מכל העולם יגידו שמשולש מסמל עבורם יותר כעס מאשר עיגול, או שצבע אדום מסמל יותר כעס מאשר כחול. כלומר דרך צורה וצבע אפשר להעביר תחושה או רגש, זה משהו מאוד בסיסי".

פרנדי
שרון היינריך

השנה נבחרו האגס והתפוח כחומרי הגלם המובילים של המשימה ואראטז' עבדה עם התלמידים על הקשר שלהם לחומרי הגלם הנבחרים. היא מתעקשת שמדובר בטכניקה שניתן ללמוד, ביכולת שניתן לפתח, להקשיב לעצמך ולקול הפנימי ולהתחבר לסיפור האישי. "אני יושבת עם כל תלמיד ותלמיד ומנסה לעזור לו להתחבר לסיפור שלו עם האגס או התפוח, כמובן שבצורה טבעית הרוב מקשרים את זה ישר לאדם וחווה, לשלגייה, אבל אם מתבוננים פנימה לכל אחד יש סיפור אחר עם חומר הגלם הזה. לאחר שהסיפור האישי מגובש אני בעצם מנחה אותם לחבר לסיפור הזה את הצד הוויזואלי, ואת זה אפשר לעשות דרך מחקר באינטרנט, במגזינים, בספריות, במוזיקה, באמנות, כמעט בכל תחום". מבחינתה לא מספיק להיות רק מוכשר, אלא צריך לחפש בתוכנו, בהיסטוריה שלנו, לרצות לספר את הסיפור שלנו ולהיות סקרנים אחרת אין חיפוש אמיתי.

כשאראטז' מסבירה את הרעיון שמנחה אותה בקורס, אפשר להבין מדוע הקינוח הנמכר ביותר של ניקולא בשיר (מהפטיסרי Un Dimanche à Paris) הוא קינוח חלוק הנחל שנעשה כמחווה לילדותו. כשהיה קטן נהג ללכת עם אמו להקפיץ חלוקי נחל באגם, האם הייתה מציידת אותו בעוגיות "פתי בר" ומכאן נולד הקינוח שלו שבסיסו עוגיית חמאה קטנה ומעליה חלוק נחל משוקולד, ממולא בגנאש שוקולד לבן מוקצף עם וניל וקרמל מלוח. הקינוח שהיה אמור להיות חודשיים בשנה בוויטרינה הפך לרב המכר ולא בכדי. כל יצירה שיש מאחוריה סיפור אישי, חיבור עמוק, מושכת אליה אנשים ומהווה צינור בין היוצר לבין הנהנה מהיצירה.

פרנדי
שרון היינריך
פרנדי
שרון היינריך

ברגע שהתלמידים מצאו את הסיפור שלהם הם צריכים לצייר את היצירה, תהליך לא קצר שכולל כמה ניסיונות. את הקינוח העתידי מציגים גם לשפים המלמדים אותם וגם לאראטז', מקבלים פידבקים ומתקנים עד שמגיעים למוצר הסופי. "אני כלל לא מסתכלת על המתכון, על הרכיבים ועל המבנה הטכני מבחינת חומרי גלם, בזה עוסקים השפים. הצד אותו אני בוחנת זה את היכולת של התלמידים לבטא את עצמם. יש הבדל בין הסיפור אותו אני מלמדת אותם לספק באמצעות ציור, לבין המבנה של הקינוח והשכבות שלו אותו הם יוצרים בהנחיית השפים שלהם". במהלך שבעה מפגשים בני שלוש שעות כל אחד היא מלמדת את התלמידים, בעיקר בצורה מעשית, איך לצייר את הרעיונות שלהם. מבחינתה התאוריה חשובה אבל החלק המעשי חשוב הרבה יותר, היא נתקלת במחסומים רבים ובחוסר בטחון ביכולת הביטוי של התלמידים. "המפגשים הראשונים מוקדשים לשבירת תקרת הזכוכית, כל אחד של עצמו. לכולנו יש קול פנימי שמייצג את הפחדים, שאומר לנו שמה שאנחנו עושים הוא לא טוב. המטרה שלי היא קודם כל לנסות לגרום לתלמידים להתעלם מהקול הזה ולתת לעצמם לבטא את עצמם בצורה חופשית".

אראטז' מציידת את התלמידים בתחילת הקורס בתיק ציור איתו הם מחויבים להגיע לכל מפגש. "בתחילת השנה אני מכינה להם תיק בד ובו מחברת ציור, עפרון שומני, צבעי מים, עט המשמשת כמכחול, ניירות ציור עבים, גומי גדול אותו הם מגלפים והופכים ללוגו ועוד. אני חושבת שלכל שף פטיסייר חייבת להיות מחברת איור, ממש כמו לצייר או למעצב אופנה". היא מבהירה שבעצם יכלה לעבוד בכל תחום כי הרעיון של היכולת לבטא את התחושה ואת הרגש עובר כחוט השני בתחומים שונים, אבל למרות זאת היא בחרה בתחום הקינוחים ולא בכדי. "אני לא חובבת מתוקים, למעשה אני מעדיפה לאכול מלוח, אבל מקצוע הפטיסרי הוא מקצוע של "פרטז'ה" (שיתוף, חלוקה), אני אוהבת את הרעיון הזה של נדיבות, של לחלוק עם מישהו, זה מה שהביא אותי בעצם לפרנדי".

פרנדי
שרון היינריך
פרנדי
שרון היינריך

עת היא נשאלת מיהו השף פטיסייר שמהווה עבורה מקור השראה, חיוך גדול עולה על פניה "ג'ורדי רוקה הוא המודל שלי. רוקה (ממסעדת אל סלר דה קאן רוקה בספרד, ש"ה) הוא אדם שיודע לספר את הסיפור שלו, נדיב, לא חושב על הקונבנציה אלא על להציע לאחרים להצטרף למסע שלו, למה שהוא אוהב". אראטז' מדברת על רוקה, השף פטיסייר של אחת המסעדות הטובות בעולם בהתלהבות ומשווה את השף פטיסיירים למעצבי אופנה "הרעיון הוא לא רק לעקוב אחרי האופנה ולייצר את מה שבאופנה, אלא ליצור משהו חדש, אופנה חדשה וזה מה שאני מנסה להעביר לתלמידם שלי".

______

שרון היינריך היא קונדיטורית ישראלית שחיה בפריז ומשם כותבת את הבלוג Paris Chez Sharon 

הרשמה לניוזלטר

התפרצות הקורונה - כל מה שחשוב לדעת כל יום אצלך במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות