בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאמץ או מנפץ?

לפעמים סנדוויץ' מושלם הוא אוטופיה של נורמליות פמיניסטית

ארבע נשים מאחורי הבר, נקניק וגבינה בתוך הסנדוויץ' וברכה אחת שמתעקשת להיות נבזית אבל יוצאת חמודה - הדרך אל הכריך המושלם הייתה נעימה מאין כמוה

41תגובות
הסנדוויץ' של ברכה
איתן לשם

במסגרת המדור "מנפץ או מאמץ" נבקר את המסעדות, הדוכנים והמנות שהפכו למיתולוגיות ונבחן האם עמדו במבחן הזמן, מאז הוכרזו ככאלה. האם כוחם נותר במותניהם או שהפכו לצל חיוור לעברם המפואר? והפעם, התחנה התשיעית: הסנדוויץ' של ברכה בחיפה.

איך נראית אוטופיה? תעשיית השקרים של הוליווד גרמה לנו לחשוב שמדובר בכרי דשא ירוקים ביניהם משובצים דוכנים לממכר נקניקיות המיטיבות עם הבריאות. אף אחד לא דוחף, כולם מחייכים ולכסף אין משמעות. והנה, בחנות קטנה ברחוב שבתאי לוי בעיר התחתית של חיפה מתקיימת אוטופיה כהלכתה. איך זה שלמרות שאין מרבדים ירוקים ונקניקיות בריאות, קהל הלקוחות עדיין אדיב ומחייך ולכסף – כך נדמה – אין באמת משמעות פה? 

התשובה ממתינה מאחורי הבר, שם ארבע נשים מנהלות את המקום בקצב אחיד של חמוץ בתפקיד. מעל כולם המפקדת ברכה, הבעלים המיתולוגית שהאגדה מספרת כי יום אחד נרדמה ברחוב וכשהתעוררה – ראתה שחנות סנדוויצ'ים נבנתה סביבה. אז היא נשארה. ברכה לקחה על עצמה את תפקיד "הבעלים המשוגע", מופע שראינו אותו כל כך הרבה פעמים הופך לגס ואלים על ידי הגברים שאיישו אותו.

אבל ברכה, למרות הקללות העסיסיות ואווירת הזלזול בהזמנה הרשמית (אני יכול להישבע שביקשתי בלי חריף) משרה איזו אווירה רגועה גם בשעות הלחוצות ביותר בחנות הקטנה. היא שם מ-1971, שאר העובדות הצטרפו מאוחר יותר, אחת מהן היא בתה. עצם העובדה שנשים מופקדות על המקום, הופכת את החוויה לכמעט רוחנית. אתה מפקיד את גורלך מרצון בידיהן הבטוחות של נשים חזקות, דעתניות שמתלוצצות עליך בזמן שאתה ניצב מול בוהה בחמוצי הענק שקורצים מחלון המעדנייה.

הסנדוויץ' של ברכה
רוני קשמין

המקום מתפקד כמעין מיקרוקוסמוס של עולם בהנהגת נשים, והוא עובד נהדר. ואולם, לא רק ההרכב המגדרי של העובדות משרה רוגע, אלא גם ההרכב הפוטנציאלי של הסנדוויץ' – גבינה ונקניק בדירה אחת. בימים ש"לא כשר" הפך לטרן-אוף הגדול ביותר של עולם המסעדות, אין דבר מלבב יותר מלהיתקל במקום שחוגג את אי כשרותו על ראש שמחתו. כאן הדיפולט הוא סנדוויץ' המערב כמה סוגי נקניק עם גבינה צהובה. נורמליות פמיניסטית.

הלחמניות – ענקיות ובשרניות – נאפות במקום, וכך גם כל הרטבים שנעשים במקום, כך הובטח לנו. אחרי בירור קצר שכלל נטיות כשרות והעדפות בשר, ההזמנה שלנו עברה מברכה לעוזרת וממנה אל הפלנצ'ה. שלוש פרוסות נקניק אימתניות (על טהרת השינקן-מורטדלה איטלקי) כשעליהן נחות שתי פרוסות גבנ"צ, הוטחו על הפלטה החמה ולפתע הרעב לסנדוויץ' הפך למוחשי מתמיד.

חמות-חמות, פרוסת הנקניק והגבינה מושלכות אל הסנדוויץ' שעליו מיונז ביתי, מעט חריף (אבל...), חסה, עגבנייה ואותו מלפפון טיזרי שבקרוב יקבל את מבוקשו. 45 שקלים ליחידה, כשחצי סנדוויץ' בהחלט יכול להיחשב כארוחה מלאה לכל אדם נורמלי, מדובר בדיל לא רגיל. מעולם לא התיימרתי להיות שייך לאומת הנורמליים, לכן פיצחתי את הכריך בתוך זמן שהיה כנראה די קצר אם להתחשב במבטים הנדהמים-נגעלים של הסובבים.

הסנדוויץ' של ברכה
איתן לשם

נדיר למצוא סנדוויץ' שעונה על כל כך הרבה תאוות. הוא מושחת אך לא מעורר היגעלות עצמית, וכל ביס שלו מביא עמו סיפור מלא ועמוס טעמים. בזה העגבנייה נוטפת על הגבינה המותכת, בהוא החמוץ מתנגד לנקניק החרוך, ופה יש מקרה מעניין של חסה מלאה מיונז עמוס מיצים. הוא הוכן באדיקות, נעטף בהקפדה ונמסר אלינו באהבה – גם אם עטופה בהקנטות. ברכה רוצה בכל כוחה שתשנאו אותה, הרי כולם רוצים להיות דומים לכולם כדי לשרוד. אבל כוחה של ברכה הוא באהבה הקשוחה שלה, שרק נשים יכולות להעניק בינתיים. זה והסנדוויץ' המושלם ביותר בארץ, כמובן.

בשורה התחתונה: מאמץ. בחום.

סנדוויץ' ברכה - שבתאי לוי 12, חיפה. ראשון-חמישי, 08:00-18:00; שישי, 08:00-15:00



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו