למה לעזאזל אי אפשר למצוא בעיר הזאת קפה שאין לו טעם של בנזין? - ביקורת מסעדות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה לעזאזל אי אפשר למצוא בעיר הזאת קפה שאין לו טעם של בנזין?

לכתבה
קפה דה אוריינטה במדריד. לטעם הנורא של הקפה יש סיבה Markus Lange / Robert Harding He

משקה מסורתי בטעם מפוקפק במיוחד או מקום היפסטרי שיהפוך אותך לזומבי גזר משוכפל? אלה האופציות שמציעה מדריד

64תגובות

העולם לא יבוא אל קצו בשואה אקולוגית. הוא יטבע תחת עוגות גזר. ביקור קצר במדריד מעלה שתי תהיות קיומיות: הראשונה, מתי עוגת גזר הפכה ממאכל לנשק אפוקליפטי? והשנייה, למה, לעזאזל, אין שום מקום נחמד לשתות בו קפה נורמלי בבירת ספרד?

באופן גס, בתי הקפה המעניינים של מדריד נחלקים לשלוש קטגוריות: בתי קפה מסורתיים, שמגישים קפה ששומר נפשו ירחק ממנו; קונדיטוריות שמגישות קפה איום לא פחות, אבל על רקע העוגות זה אפילו בולט יותר; ובתי קפה היפסטריים שמגישים קפה אחיד באווירה אחידה לאנשים שנורא רוצים להיות מיוחדים באופן אחיד.

בתי הקפה המסורתיים של מדריד הם לא מקומות קלי דעת. כך, למשל, אחד מהם, "קפה גיחון", נוסד ב-1888 ונחשב לאחד ממעוזי חירות המחשבה במדריד אחרי הניצחון הפרנקיסטי. מאחר שהוא שוכן בדיוק מול הספרייה הלאומית, אינטלקטואלים ומשוררים נהגו להתכנס בו, כך המיתוס, כדי להפיח חיים בלהבת החירות הדועכת. או, כפי שזה קרה במוסדות מזרח אירופיים דומים, היו שם התכנסויות שבהן על כל משורר היו חמישה סוכני חרש. איך הבדילו? סוכני החרש כתבו טוב יותר. במקום מגישים קפה ספרדי מסורתי, שטעמו ומרקמו, בימים טובים, נעים בין פצלי שמן לאספלט מדולל.

cafe gijon

קפה מסורתי אחר, גם הוא בעל מסורת מפוארת של מפגשים תרבותיים (Tertulias בספרדית), הוא "קפה קומרסיאל". גם הוא נוסד בשלהי המאה ה-19 והיה ממרכזי הניסיון לרפורמה בספרד אחרי התבוסה במלחמה עם ארצות הברית בסוף אותה מאה. עד לפני כמה שנים המוסד היפהפה הזה - רצפה בשחור-לבן, מראות ענקיות, תקרה אינסופית - פעל כבית קפה מסורתי, עם לוחות שח ושחקני שח מעולים. ואז, פתאום, נסגר. לפני שנתיים הוא שופץ ונפתח מחדש, חלקו כבית קפה חלקו כמסעדה. הפעם, עם מגע מודרני: הקפה נשאר קפה ספרדי בטעם פחם מומס, אבל יש גם עוגת גזר (חוץ ממנה יש עוד שני מאפים: עוגת גבינה וקרואסון שוקולד, שניהם מחרידים). עוד היבט שבו בית הקפה עבר מודרניזציה הוא הגיוון. זה בית קפה שאהבתי לשבת בו בגלגולו הקודם. הקפה היה רע. אבל תמיד אותו רע. היום הם לא מצליחים להוציא שתי כוסות קפה זהות.

cafe comercial

בית קפה אחר מהמכובדים הוא "קפה דה אוריינטה", שנמצא מול ארמון המלוכה. אם אתם רוצים לראות גברים מבוגרים מאוד עם מטפחות תואמות לעניבה בכיס החליפה ונשים שעדיין מנפנפות במניפות השחורות-אדומות האלה שפעם היו מביאים כמזכרות מספרד, זה המקום. הקפה? כאילו טבלו את הפולים בבנזין.

מתברר שלטעם הנורא של הקפה במקומות האלה יש סיבה. לסיבה קוראים טורפאקטו (Torrefacto). טורפאקטו הוא תהליך שבו מוסיפים לפולי הקפה סוכר בזמן הקלייה. הסוכר נשרף ועוטף את הפולים בשכבה שחורה ומבריקה דקיקה. היתרון הוא שהתהליך הזה מונע את חמצון הפולים ומאפשר לשמר את הפולים הקלויים לפרקי זמן ממושכים. החיסרון הוא לא רק שלקפה יש טעם מר של סוכר שרוף (לא קרמל: סוכר שרוף), אלא שטעם הלוואי הזה מסתיר כל זכר לארומה של קפה. אחרי מלחמת האזרחים, טורפאקטו הפך לקפה הכמעט יחיד שאפשר היה להשיג בספרד. חברות הקפה התאהבו בו, כי הוא העלה את משקל הקפה היקר בעזרת סוכר זול וסייע להסתיר את נחיתות הקפה, והספרדים התאהבו בו, כי הוא איפשר לשמר את הקפה היקר לפרקי זמן ממושכים ויצר אשליה של משקה מריר וחזק. המדרידאים התרגלו לטעם (אם זו המלה הנכונה), חברות הקפה התרגלו לרווח (זו בטוח המלה הנכונה), והיום בתי קפה שמרניים בעיר נוהגים להגיש קפה מתערובת שיש בה בערך 20%-30% פולי טורפאקטו.

בית קפה במדריד
nick1803 / iStock Editorial via
מפת בתי קפה במדריד

אז בתי קפה מסורתיים ירדו מהפרק. קונדיטוריות? רובן ככולן, גם כאשר הן אופות נפלא (למשל, "אסקאסו" בקאייה סורבאנו), מגישות אף הן קפה שניכרים בו אימי הטורפאקטו, דבר שגורם לכך שעל רקע העוגות המעולות טעם הלוואי צורב אפילו יותר. מה עוד שכדי להיות פופולריות גם הן החלו להתמחות בעוגה ההיא. כך, למשל "פום סוכרה", שזכתה בכל מיני פרסים, שבוויטרינה שלה בלטה עוגה גדולה, גבוהה, מכוסה מרנג רך: גזר. ועם כל הכבוד: אין עוגת גזר בעולם שיכולה להתמודד עם טורפאקטו.

בית קפה במדריד
JJFarq / Shutterstock.com

מה שמשאיר את בתי הקפה ההיפסטריים. אלה החלו להיפתח במדריד - בדרך כלל על ידי מתאזרחים שלא יכלו לסבול יותר את הקפה הספרדי - לפני קצת פחות מעשור. כאחיהם בכל המדינות נטולות תרבות הקפה, אלה מקומות מגוחכים להפליא שמתייחסים לעצמם ברצינות תהומית. רק להסתכל על בריסטה (לרובם שושלת יוחסין תלמודית של בריסטות אחרים שלאורם התחנכו ועל ברכיהם שנו) מוזג חלב מספיק כדי להבין איפה אתה נמצא. זה מתחיל כך: מנתח המוח המזוקן מקמט את מצחו ונועץ מבט נוקב בפציינט: הקנקן. ביד ששרווליה מופשלים הוא דופק את קרקעית הקנקן על השולחן שלוש פעמים בקצב פעמוני אשכבה. מוזג מעט. עוצר. בוחן את הספרות המחקרית העדכנית, את פענוחי ה-MRI, ומזמין שני קולגות להתייעצות. דופק את התחתית בשולחן. הפעם פעמיים. בקצב של מארש. מוזג. עוצר. לוקח אוויר. מתרכז. מזמזם את המנטרה היומית, נזכר מדוע החליט להקדיש את חייו לזולת ומוזג את הטיפות האחרונות. הללויה. הכוס שרדה. זה שלשתות אותה עכשיו נעים כמו לשתות נוזל חיטוי מקורר, זה כבר עניין אחר.

הבעיה הנוספת במקומות האלה, חוץ מזה שהיצע המאפים הסטארבאקסי שלהם מסתכם בעוגות גזר ומאפינס, הוא שלשתות בהם קפה זה כמו לעבור ניתוח להסרת הסקרנות. הם זהים. ובכולם, את לא יודעת אם את במדריד או באמסטרדם, בוורשה או בניוקאסל. אם את רוצה לשתות קפה בחו"ל בלי להרגיש שאת איפשהו, זה המקום. בתי הקפה האלה נמצאים בשום מקום. הם ברפובליקת האינסטגרם. אין בהם מאומה מספרד. אפילו לא שמץ ממדריד. אותו קפה, אותם אנשים, אותה השתקעות במסך, אותה עוגת גזר. מקומות שבהם ההרגשה היא שהדבר היחיד שהאנשים כותבים על המחשבים שלפניהם הוא ביקורות משבחות על המקום שבו אנשים יכולים לשבת שעות ולכתוב במחשב ביקורות משבחות, וכך בלופ נצחי עד אינסוף. או עד שפירור עוגת גזר יתקע את המקלדת (בתי קפה כאלה הם, למשל, "טומא קפה", שכל הדמויות בו נראות כפרודיה על פרק של "בנות", "קפה האנסו" ו"אולא קפה").

hanso cafe
toma cafe

בקיצור, אלה כרגע האפשרויות היחידות לקפה שהצלחתי למצוא במדריד: קפה מסורתי בטעם שמאיים להפוך את החיך לאסבסט, או בתי קפה שהופכים אותך לזומבי גזר משוכפל. פדרו אלמודובר סיים אחד מסרטיו במשפט הנפלא הבא: "מדהים כמה מהר אנחנו הספרדים למדנו להפסיק לפחד". מדהים לא פחות הוא כמה לאט הם לומדים להכין קפה.

הרשמה לניוזלטר

הכתבות שחייבים לקרוא כל סוף שבוע - ישירות אליכם למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות