טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפת הדרכים בדוכן אוכל-הרחוב הכי טוב באתונה כבר אכלתם?

זה לא שאין מספיק סיבות טובות לנסוע לאתונה, אבל אסור להחמיץ שם את "קוקונה"

מסעדת קוקונה באתונה
Debbie Hiotopoulou
30תגובות

לצפייה ברשימת הכתבות
שלכם בעמוד הארץ שלי

צריך לא מעט עזות מצח (תכונה שלדאבון הלב לא ניחנתי בה כלל) כדי להכריז על מקום כעל "דוכן אוכל הרחוב הטוב ביותר באתונה". אחרי הכל: יש אלפים. רבים מהם מעולים. אבל נניח לרגע שזו טעות. גוזמה. מה כבר יש לכם להפסיד? 3.90 יורו?

אחת התופעות שבלטו בעקבות המשבר הכלכלי הנורא שאליו הבנקים האירופים קלעו את יוון היה פתיחת עשרות ומאות עסקים זעירים בתחום המזון. מאחר שמשרות כמעט לא היו, אנשים אספו פרוטה לפרוטה ופתחו בית קפה קטן, או דוכן סופלאקי, או בר סלטים זעיר. אלה עסקים שנעשו באהבה: כל אחד מבעלי (תכופות: בעלות) הדוכנים האלה ניסה להפגין דרך הדוכן לא רק עצמאות כלכלית ותחושת נחיצות, אלא גם גאווה. חור בקיר הפך לדוכן סופלאקי עם הצ'יפס הכי טובים ביוון (בכלל: אתונה הפכה, בלי שנשים לב, לבירת הצ'יפס העולמי. כמעט בכל מקום יש צ'יפס עבודת יד מזנים ייעודיים באיכות שעלולה לגרום לאמסטרדם להצהיב מקנאה), במקום אחר לקחו מתכון משפחתי ישן לפתֶה והפכו אותו למעדן שאנשים עומדים לכבודו בתור ובמקום שלישי, קטן כל כך עד שאין אפילו מקום עמידה בתוכו, שיכללו גרסה מקומית לקפה ששווה לעמוד בשבילו ברוח פרצים.

לדוכני אוכל הרחוב האלה יש עוד מעלה: ברובם הגדול מוגש אוכל יווני. כמו בהרבה מקומות בעלי תרבות אוכל אמיתית, ביוון לא קל למצוא מסעדות יווניות איכותיות. אוכל יווני היוונים אוכלים אצל הסבתא. כשהם יוצאים לאכול בחוץ הם מעדיפים סושי, אוכל אסיאתי או אוכל נובורישי שתכונתו העיקרית היא שאף פריט מזון לא מוגש במרקמו הטבעי. הכל קצף ואבק. אבל בדוכני אוכל הרחוב הקטנים קל למצוא טעמים מסורתיים, שתכופות, כידוע, הם טעמי הגעגוע של המגורשים מאיסטנבול ומהפונטוס.

Cocona - דלג

הדוכן האמור, "קוקונה" שמו (קוקונה ביוונית זה משהו כמו גברת־מגונדרת), הוא מקום שמלכד את כל אלה למעדנים חמים, פריכים, מדיפי ניחוח וטעימים באופן העדין אך תקיף שמאפיין כל כך את האוכל היווני־טורקי.

זה עולם נשי. שלושה דורות. הסבתא בתמונה על הקיר (מעולם לא העזתי לשאול אם היא עדיין בחיים, אני מקווה שכן), האמא שניצבת בחזית והיא הרוח החיה, והבת שבשולי הבמה, שהאם, בין להפוך לחמג'ון שחמחם להתעניינות כנה במה שקורה בחייו של לקוח קבוע, מסדרת לה במחווה נוגעת ללב את מטפחת הראש.

הדוכן הזה נמצא בקולונאקי, לא בדיוק המקום שמישהו טורח להגיע אליו בשביל אוכל רחוב. קולונאקי, אחרי ככלות הכל, הוא הרובע שאליו מעפילים כדי ליהנות מקרואסון משובח ("קווין בי") או מטוסט גבינה נהדר ("קוסטרלוס"), לא כדי לעמוד בצל עץ פיקוס, שעל גזעו הולבשו בדים צבעוניים, ולאכול מזון מהיר מתוך צלחת מתכת. ובכל זאת.

בלב המקום המצוחצח הזה נמצא סאטסי, תנור מתכת עגול פתוח (שמזכיר את אלה שעליהם אופים פיתות דרוזיות). מחצית מהתפריט מגיעה ישירות ממנו: גוזלמה מאסיה הקטנה. את הגוזלמה כבר תיארנו כאן לא פעם. זה לחם אנטולי דקיק, שנאפה על המקום וממולא באינספור מילויים שונים. ב"קוקונה" הבצק דקיק ופריך. כל אפייתו מתרחשת לנגד עיני הלקוח והתהליך של קיפול הבצק עד שהוא מקבל את צורתו הרבועה המסורתית מרהיב. בתוך הבצק אפשר לקבל שבעה סוגי מילויים.

אם אתם מגיעים בפעם הראשונה, אל תחשבו לרגע: לחמג'ון. בדרך כלל לחמג'ון הוא, כמובן, מעין פיתה דקיקה שעליה בשר כבש טחון, רוטב (סודי. תמיד סודי), פלפלים ועגבניות. כאן יש וריאציה (סודית, אלא מה?) של תבשיל עגל טחון ברוטב עגבניות ובפלפלים. קשה להסביר את התחושה, אבל כשנוגסים בבצק הממולא בפעם הראשונה מרגישים טעם של חריף בלי חריף. לא יודע להסביר. מין קסם שכזה של פיקנטיות מעוררת שנדמה לך שהיא חריפה, אבל בעצם, זה קצת כמו התפישה האנושית: החיך משלים את הטעמים גם כשהם לא שם. כל הטעמים של הלחמג'ון האגדי הזה הם מאותו סוג: נדמה שהם שם, אבל אי אפשר לתפוש אותם. הוא עסיסי, אבל אין לחות; פלפלי, אבל אי אפשר להבחין בפלפלים; בשרני, אבל הבשר נטמע ברוטב, וההרמוניה העדינה שהולכת ומתפתחת בפה עם כל נגיסה היא פחות לחמג'ון ויותר הימנון לאידיאת הלחמג'ון.

ואם זה לא מספיק, ליד הלחמג'ון הלוהט יש ערימה גדולה של יוגורט יווני סמיך, מוצק, מעוטר בפפריקה. ופתאום, מורכבות הטעם של הלחמג'ון מקבלת נופך נוסף: היא חמה? הוא קר. היא חריפה? הוא חמצמץ. היא אדומה? הוא לבן. היא פריכה? הוא קטיפתי. מזל שזו מנה גדולה - מנה אחת היא ארוחת צהריים, אבל חכו שנייה, כדאי אולי שתזמינו את הלחמג'ון לשניים - כך שאפשר ליהנות שוב ושוב ממגוון הצירופים האינסופי כמעט ששני הדברים הכל כך פשוטים ביחס האלה מאפשרים.

בפני המתקדמים פתוחה האפשרות לנסות גוזלמה ממולאת בפסטורמה ובגבינת קסרי עם רוטב עגבניות טריות; או אולי בעוף עם פטריות טריות, שום, קרם שמנת ואורגנו טרי. יש, כמובן, גם גרסאות צמחוניות: פטריות טריות, פלפלים אדומים וגבינת קסרי, או תערובת גבינות לבנות ונענע שמוגשת עם דבש (אוי, אוי). ומכיוון שזו יוון, יש כמובן גם גרסה עם תרד, עשבי תיבול וגבינה. ובכולן, אותו סוד, שהוא בעצם תמיד אותו סוד: הקפדה על איכות יוצאת דופן של חומרי גלם.

גוזלמה במסעדת קוקונה באתונה
Debbie Hiotopoulou

זו, כאמור, רק מחצית התפריט. המחצית האחרת היא פשטידות אפויות, שמהן נחתכת פרוסה נדיבה, פריכה ומהבילה (גם כאן אתם מסכנים סכום עתק: 2.90 יורו). בין אלה - שמתחלפות מידי יום - יש גרסאות עם פטריות; עוף; בשר טחון; תרד וגבינה; תרד, מנגולד ועשבי תיבול, וגרסה יוצאת דופן בעושרה של שלוש גבינות - קסרי, פטה ואנתוטירו - עם ביצים ואורגנו. כל הפשטידות נעשות, כמובן, מהחל ועד כלה במקום, מאותם חומרי גלם מעולים, וכרגיל במקומות שכאלה, כשנגמר, נגמר.

ואז, אם הקפדתם להיזהר ושמרתם מקום, מגיע הגל השני, המתוק. יש שני סוגי מתוק בכל אחת מהווריאציות. באגף הגוזלמה יש המצאה אדירה: גוזלמה בוגאטסה. כלומר, גוזלמה ממולאת בקרם וניל שנאפית במקום, נחתכת לריבועים ואז נעלמת בקצב שמפתיע אפילו את האוכלים. יש אופציה של בוגאטסה קלאסית יותר גם בין הפשטידות: שוב, מעולה. האופציה האחרות בין הפשטידות מגרה במיוחד: פשטידת דבש פראי. מאפה שכל כולו דבשיות פריכה וזהובה. האופציה האחרונה באגף הגוזלמה היא חילול קודש ואני מסרב לעסוק בו כאן (למרות, יימח שמו, שהוא טעים). רק רמז: זה מבוסס על המזון ההיפסטרי בה"א הידיעה. עם הפתעה מפולפלת. בקיצור, מקום שלא רק מקפיץ את הלחמג'ון לרמה חדשה, שאפילו בקאדיקוי היו מורידים בפניה את הכובע, אלא לוקח מעדן מהמטבח הטורקי, משלב אותו בטעמים מובהקים של המטבח היווני ומגיש אותו בצל עץ עם מכנסיים צבעוניים. יותר טוב מזה? תראו לי.

Cocona, Milioni 10, Athina 106 73, Greece tel. +30 21 0364 6563 רשמית פתוח כל יום עד 21:00, אבל כשהאוכל נגמר, בדרך כלל יותר מוקדם, סוגרים. סגור בראשון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות