
"ארצי" החדשה במוזיאון ארץ ישראל רושמת שיאים של חוצפה
כבר עכשיו "קמקורה" היפנית היא מסעדה ראויה, שמפתיעה עם בשר כשר טעים. קצת תיקונים, כמה השלמות, והיא תעלה עוד מדרגה
"וריימוד", מסעדת שני כוכבים בגנט שבבלגיה, היא דוגמה מרהיבה לאופן שבו מטבח העלית האירופי ממציא עצמו כרגע מחדש
גם לעשות משהו גרוע ממש זו אמנות. ו"בזאר 32" – עם מנות רבות משתתפים ובקושי טעם סביר אחד – היא במובן הזה אמנית צמרת
"שאראק", שפתח השף של "סבידה", היא מסעדה מוצלחת של דגים, צ'יפס וסלט
תפאורה נעימה, תצפית על המפלס העולה, אוכל שהוא גם אסתטי וגם נועד להיאכל, ואף לא מושט אחד: "אלטה" שליד הכנרת היא חדשות טובות
במסעדה חדשה בכיכר רבין בתל אביב, שבקושי הצליחו להחליט איך לקרוא לה, מה שמקורי לא מעניין ומה שמעניין לא מקורי
"שיינע" היא מסעדה שהעיצוב שלה מפתה אותך להיכנס, וכל השאר בה גורם לך לשמוח שנכנסת
"נונו" שב"הרצליה Hills" היא פחות מסעדה ויותר מפעל הזנה
מתחשק לכם רול בטעם בלינצ'ס? אם כן, תכירו: "סושי זושי", מסעדה שמתעקשת להגיש, אפעס, אוכל פולני בעטיפה יפנית
הטובות, הרעות והממש גרועות. השנה שהיתה במסעדנות הישראלית
עם עיצוב מוזר במיוחד והמולה של פסטיגל, "מסחה" שבכפר תבור מספקת לסועדים חוויה של תיאטרון אבסורד. לשף דוחול ספדי מגיע הרבה יותר מזה
"קאלאטה 15" בהרצליה פיתוח היא מסעדה נפלאה
"אנימאר", המסעדה החדשה של השף הלל תווקולי, מצליחה לשלב באופן מופלא את טעמי מאה הגלויות, ואלף הקהילות וחומרי המקום והגעגועים. אז כן, יש מטבח ישראלי, ועכשיו אפילו יש לו סוף סוף מסעדת עלית חדשה משלו
או אולי במקום פיצה נסו את טיולי הפרדס, הים והיער של "סי פרונט די מרטינו פסטה בר"
ב־L28 מבטיחים שהשפית החדשה, בוגרת הריאליטי נאיפה מולא, מביאה איתה מטבח שאמי עילי. בינתיים, כדי לקבל הוכחה, צריך לחכות עד למנות האחרונות
דג שגבל בהתנקשות הוא רק אחת המנות שלא ייאמנו ב"סרפינה", הניו יורקית שפתחה סניף ברמת אביב
כדי לעשות צדק עם האוכל השאמי שמוגש ב"סָאפֶה", צריך רגישות של משורר. או לפחות היכרות עם ערגת-קובה
"לונה", המסעדה ההיפסטרית הערבית הראשונה בארץ, סובלת מכל תחלואי המסעדות ההיפסטריות, בלי שתהיה לה אפילו אחת ממעלות המסעדות הערביות
"קורדרו" שבמרכז סוזן דלל לא רק אמיצה דיה להציע בעת הזאת אוכל מורכב, מעניין וטעים, כזה שלא מטפטף מהפיתה. היא גם מקום נינוח על גבול התרפיה
למרות אוכל לגמרי לא רע, "טרנסילבניה" היא לא מסעדה שתענוג להיות בה
בקצה האחד ניצבת "פנטסטיק", מסעדה שנראית כמו מתנ"ס של הכובען המטורף, בשני "אופא" הטבעונית של שיראל ברגר, שהאוכל שלה טוב יותר בכל פגישה. ומה באמצע? סוף עידן הפריחה של המסעדנות בארץ. הספד קולינרי לתשע"ט
דלגו על הדגים התפלים של "טלביה", על הרוטב הבעייתי ועל הניוקי חסרי המזל. השיחוק מחכה בקינוח
ל"ליבירה" החיפאית, שצמחה סביב מבשלת בירה, יש איכות אחת שכמעט נשכחה בעידן הצִלחוּת: הכל בה טעים. מי צריך יותר?
והפעם: על בריחה בהולה מ"סטולרו", המתחזה למסעדת חוף מסוג חדש, וביקור מדשדש ב"ברבוניה הקטנה", מסעדת דגים מהסוג הישן עם תפריט מסורתי. כן, זה היה ערב יגע
ביקור ב"פרה פרה" בגדרה מספק לא רק סטייקים מצוינים אלא גם קולות צרצרים
"קיטו קאט" העלתה מנחה לטעם הישראלי בדמות סושי גדולים וגסים. אבל חוץ מזה, למרבה השמחה, היא יפנית כהלכתה
כולם רוצים ליהנות מאוכל מקומי בלי לפגוש תיירים אחרים. מה עושים עם המלכוד הזה? אוכלים במסעדת Vezené באתונה, כמובן
"ווסט סייד" שבמלון רויאל ביץ' דורגה ראשונה בטריפ אדוויזור. אז מה אם היא מסעדת מלון כשרה קצת גרועה מהרגיל?
"קזינו סן רמו" היא לא מסעדה ממש רעה. אבל
שם האירוע | מקום | תאריך ושעה |
---|---|---|