טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המחשבה על "סלט בהרכבה" עושה אתכם עצובים? גם אותנו, אבל מ"ג'אפו" דווקא יצאנו מרוצים

תופסת הטרמפ הטרייה על מיני-טרנד הפּוֹקי מציעה ויטרינת מרכיבים עצומה, דגים טריים וקערות עצומות שתתקשו לסיים

קערת סלט ודג ב"ג'אפו"
יהונתן בן חיים
7תגובות

לצפייה ברשימת הכתבות
שלכם בעמוד הארץ שלי

בכל שנה בתקופה הזו, מתייצבת בוקר אחד הקולגה והחברה האהובה נ' בפתח המשרד – כשהיא אינה אוחזת, כהרגלה, באייס קפה ושקית מאפה – ומכריזה בפאתוס משועשע אך נחוש: "תקשיבו ותקשיבו לי טוב, הקיץ ממשמש ובא". גם אם הריטואל הזה כבר הפסיק להפתיע מישהו, המשמעות ברורה והנזק התודעתי כבר בעיצומו; השעות הבאות לא יחלפו בצעקות ודיונים חוצי אגף, קומה וארגון באשר לעתיד ארוחת הצהריים, ג'אנקית ומשמחת ככל שעשויה היתה להיות, אלא יסתכמו – לפחות היום – בהליכה מובסת וכנועה לברירת המחדל הבריאה-לכאורה הקרובה ביותר, זו עם מקסימום ירקות ומינימום פחמימות. אף אחד לא ירגיש רע מאוד עם עצמו, אולי, אבל מהנה זה לא יהיה.

כי מה לעשות, אין דרך אחרת לומר זאת, מדובר באוכל מבאס. גם אם נדחיק את הנטייה המובנית של המדור הזה לקדש ולהלל עניינים חשובים כמו "בטיגון עמוק", "גבינה מותכת" ו"פיתה שמנמנה" (רשימה חלקית בהחלט), עדיין ניתקל בקושי רציני בגירוד סופרלטיבים מציתי דמיון וחך עבור משהו כמו "סלט בהרכבה", כנראה הצימוד הקולינרי עם הכי פחות סקס אפיל בשפה העברית.

ודווקא בגלל זה, מה שחולל בשנים האחרונות מיני-טרנד הפוקי (Poké), שהתחיל בהוואי וכבש את שאר העולם, הוא כמעט נס מהבחינה הזו – הכי רחוק מאותו סלט מודולרי מושמץ. פתאום קערות פלסטיק חד פעמיות שמתמלאות לבחירתכם בשכבות-שכבות של ירקות-אורז-דג-רוטב, נהפכו בבת אחת למנת אוכל רחוב לגיטימית ואף למעלה מכך – צבעונית, מעודכנת, מעניינת, מפתיעה; שקורצת לחובבי סלט ואבות מזון למיניהם אך גם לאחרון חובבי הטראש; שלא מכורסמת בשקט עצוב אל מול המחשב אלא נזללת בשמחה ובחברה. וכמובן, לא נשכח, פרמטר חשוב וכמעט מובן מאליו: האסתטיות מוכוונת האינסטגרם של כל העניין.

תופסת הטרמפ הטרייה היא רשת "ג'אפו", עם שלושה סניפים שנפתחו בזמן קצר יחסית (הבורסה ברמת גן, מתחם המשרדים של בני ברק ורוטשילד-אלנבי בתל אביב) ועוד אחד בדרך (דיזנגוף), המציעים את אותן קערות מדוברות או רול סושי ענק מדף אורז (כן, בדומה ל"שִי-שִי" שבאבן גבירול).

ויטרינה עשירה וצבעונית. מתעקשים על "עושה חשק"? טוב
יהונתן בן חיים

מגוון הבחירה גדול ואפשרויות הקומבינציה הן כמעט אינסופיות. חסרי הזמן או היכולת להחליט יוכלו לזרום עם האופציות המובנות ("אטלנטי", "ים תיכוני", "יפני") המכילות מספר דו-ספרתי של מרכיבים שונים (45 שקל); מנגד, פיקי-איטרז שהסיוט הכי גדול שלהם הוא לפגוש בצלחת משהו לא רצוי, יעדיפו את אופציית ה"פריסטייל" (35 שקל): מה הבסיס (אורז לבן/מלא, קינואה, אטריות זכוכית), אילו ירקות (ספרתי 24 אפשרויות, סטנדרטיות יותר ופחות), חלבון (דג טרי/מעושן, דג לבן צלוי בתיבול שווארמה או טופו פריך), אחד או יותר מתוך 16 רטבים (איולי בכמה טעמים, ויניגרט, פונזו, טחינה ועוד) וטופינג (פנקו קלוי, אפונה ווסאבי, שקדים).

הרכבנו שלוש אפשרויות כאלה, שונות זו מזו. טבעונית אחת הלכה על אטריות זכוכית, טופו, אבוקדו, פולי סויה, צנונית ועוד, עם צ'ימיצ'ורי וסויה; החצימחונית שבינינו בחרה סלמון מעושן עם קינואה, אצות, איולי ווסאבי, נבטים ושאר כיוונים אסייתיים; ואני הימרתי על אורז לבן, שווארמה דג, כל דבר חריף שהיה בנמצא, פטריות צלויות, בצלים, שעועית ירוקה חלוטה וכיוצא באלו. אגב, ב"ג'אפו" מלווים אותך בתהליך ההרכבה עם המלצות וכיוונים משלהם, ועדיין הכל תקתק למרות תור לא קטן של אנשי המשרדים בעוטף רוטשילד, שנראו נלהבים למדי מהאלטרנטיבה החדשה באזור.

כאמור, אתם יכולים לחזור לכאן שוב ושוב ועדיין לא לחזור על אותה הזמנה בדיוק. ולכן, כמו בביקורות דומות אחרות, אין מה להיתפס לקומבינציה פרטנית כזו או אחרת כפי שנבחרה על ידינו, אלא לומר כמה דברים עקרוניים וכלליים על "ג'אפו". ראשית, עניין המגוון הוא טריוויאלי אבל צריך לציין את המראה הקורץ מאחורי הוויטרינה השקופה; תשכחו מעלים כמושים ומירקות שעבר זמנם – הכל טרי, עשיר, צבעוני, חתוך כמו שצריך (לכתוב "עושה חשק"? אוקיי).

קערה ב"ג'אפו". שילובים מוצלחים, לא משנה באיזה כיוון - דלג
קערה ב"ג'אפו". שילובים מוצלחים, לא משנה באיזה כיווןעמוד האינסטגרם של הרשת

מה שבולט במיוחד זה שבתוצאה הסופית, לא משנה מה בחרתם, מתקבלת קערה די עצומה. כן, בהחלט נדיבים שם ב"ג'אפו". זה הופך את המנה למשתלמת במיוחד, יחסית לכמות ואיכות התמורה מול המחיר. מנגד, צריך לציין שכמות הדג עצמה, ביחס לכל שאר מה שקורה שם בפנים, אינה גדולה מאוד. אם תבחרו שלא להוסיף 12 שקל בשביל להכפיל אותה, יש סיכוי מסוים שבשלב מסוים תישארו עם המון ירקות ואורז/אטריות, מה שעלול להתחיל לייגע וקצת לשעמם אתכם מאמצע הסיפור ועד סופו, אם בכלל תצליחו להגיע אליו.

בכל אופן, הדגים שבחרנו היו טובים, טריים אף הם, והשתלבו מצוין עם הרטבים השונים (חיבבנו את ציון תאריך ההכנה המוטבע על כל בקבוק) והירקות הנלווים. תיבול השווארמה היה דומיננטי כמצופה וכרצוי מבחינתי, אך לא הרגיש זול ואגרסיבי ובהחלט הותיר מקום לטעמי דג עצמו. האורז המאודה בתחתית ספג היטב את כל מה שמעליו, וביחד נוצר מעין מוקפץ-מעורב ים תיכוני לא רע בכלל. הסלמון, מבחינתי תמיד אופציה משעממת מאוד, היה מוצלח אף הוא ועבד מעולה עם הווייב האסייתי שאליו נלקחה המנה שלו. גם המנה הטבעונית עשתה את העבודה ואפילו יותר מזה, והשלימה טריו מספק מאוד, מה שמחזק את ההנחה שגם הרכב פריסטייל אחר לגמרי היה מייצר שביעות רצון דומה. נוכל לבדוק את זה בפעם הבאה שמחשבות על הקיץ ורגשות האשם יכו בנו שוב.

אוכל בעמידה – כל הביקורות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות