טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

א גרוייסע מציאה: הדוכן החדש והמפתיע בשוק הכרמל

אחרי שהקימו את מסעדת השוק המצליחה "M25", אנשי קצביית "מיטמרקט" פותחים את "יידישע מאמע" – דוכן כריכים ובשרים שלא חושש להיות התשובה הניצחת והמוצלחת לשאלה "מה אשכנזי בעיניך?"

כריך ופלטת בשרים ב"יידישע מאמע"
ערן לאור
35תגובות

לצפייה ברשימת הכתבות
שלכם בעמוד הארץ שלי

לא קל להיות אוכל "אשכנזי". אף אחד לא יבקש עבורו המלצות בפייסבוק ("אנשים תעזרו, חייבת דחוף מקום להיום לשישה אנשים שמתים על נקניקים ודגים כבושים"), לא יככב באינסטגרם ("לרגל קרושה אני מעדיף להשתמש בפילטר סיירה") וגם לא יזכה למנת הייפ עירונית ("סלט הביצים שכל תל אביב עומדת בתור בשבילו"). אם ירצה או לא, יישאר נחלתם של משוגעים לדבר, יוגש במקומות המסוימים ששומרים לו אמונים, לא יתערבב בסצנת אוכל הרחוב המקומית, בטח לא יהיה הטרנד הבא. גם לא יחפש להיות כזה.

האם "יידישע מאמע", דוכן הכריכים החדש בשוק הכרמל, ישנה את התמונה? אפשר להניח שלא. מצד שני, לכו תהמרו נגד הוריו ומולידיו, אנשי קצביית "מיטמרקט". לפני כשש שנים הם פתחו בדרום השוק את האטליז הממותג, שנצץ בהייטקיות יוקרתית וכמעט זרה אל מול מתחריו הסמוכים והוותיקים. בחודשים הראשונים לפעילותה, הציעה הקצבייה עמדת גריל שבה נצלו על המקום נתחי בשר שונים; שנה אחר כך, כשהבינו שיש בסיפור הזה פוטנציאל גדול יותר, פתחו 25 מטר משם את אחת המסעדות האהובות והמצליחות ביותר – בשוק בוודאי, אולי בעיר בכלל. כך שמדובר באנשים שיודעים מה שהם עושים, ועושים את זה טוב.

"יידישע מאמע". אנשים שיודעים מה הם עושים
ערן לאור

אז לפני שבועיים בערך הם פתחו חלון לצד הקצבייה, קשקשו על הקיר כמה משפטים ביידיש ("קיין מאמען זאגט מען נישט ניין!"), סידרו ויטרינה עם מבחר של בשרים קרים וחמים ויצרו תפריט קטן שלא מתפזר, לאכילה במקום על ספסלים שהציבו או לקחת הביתה. שלושה כריכים מוצעים כאן, עם השמות המתבקשים: "ווילדע חאייע" (קורנביף, מיונז, חרדל, עגבנייה, בצל מוחמץ וצנוניות כבושות; 44 שקל), "אוי ואי זמיר" (בייקון טלה ופפרוני חמים, מיונז, חרדל, עגבנייה ורוקט; 48 שקל) ו"געוואלד" (לשון כבושה, סלטי ביצים, עגבנייה ובצל מוחמץ; 42 שקל). בצלחת תוכלו להזמין "נו שוין" (צלחת בשרים; 58 שקל), סלט ביצים ולחם (38 שקל) או כבד קצוץ עם בצל מקורמל ולחם (38 שקל), וללוות עם סודה או בירה (רציתי דווקא קולה ונעניתי "בפולין לא היה זירו").

הזמנתי את ה"אוי ואי זמיר", שמוגש בתוך לחמניית חלה רכה ומעט מתקתקה. על הנתח מעורר המחלוקת המכונה "בייקון טלה" נכתב במדור ובעיתון זה לא מעט, פטנט שהפך ליותר נפוץ ופופולרי אצלנו מהמקור המשוקץ-לכאורה. עם זאת, כשמורידים את ההשוואה הבלתי הוגנת מהשולחן (לא לקרוא לו "בייקון" תהיה התחלה טובה), צריך להודות שמדובר בעניין כיפי; פרוסות דקות, מלוחות, שומניות ופריכות, שנתנו קונטרה מעולה לכל מה שסביבן, והסתדרו מצוין עם הפפרוני, הממרחים והירקות. התוצאה היתה כריך שאמנם לא היה גדול ומשביע כל כך, אך הצליח לסמן וי בשני הפרמטרים החשובים, משחקי הטעמים (מתקתקות, מליחות, חריפות קלה) ומרקמים (רך ופריך).

כריך "אוי ואי זמיר". מוצלח אך לא מספק
ערן לאור

השיחוק הגדול, מכל הבחינות, התגלה בפלטת השרקוטרי המכונה – לגמרי לא בצדק – "נו שוין". אין מדובר  באיזו תוספת אגבית, "שיהיה" כמו שמשתמע משמה, אלא בגולת הכותרת המעט נחבאת של הדוכן וכנראה אחת מצלחות האוכל המשתלמות בעיר. התפריט טוען שמדובר ב-300 גרם של נתחים שונים המוצעים בדוכן (ברזאולה, סרוואלד, לשון כבושה וה"בייקון"), אך בפועל נראה לי שמדובר בכמות גדולה הרבה יותר, לא רק בפלטה שלי אלא גם בצלחות אחרות שהוזמנו במקביל, ערימות קטנות-גדולות של בשרים חמים וקרים.

צלחת "נו שוין". אחת מהמנות המשתלמות בעיר
ערן לאור

שני אנשים, אולי יותר, יכולים להתגודד סביב המנה הנהדרת הזו והטרייה הזו – רחוקה מאוד מכל אסוציאציה של פסטרמות גנריות ועצובות – לפרק ולהרכיב, להשתמש במזלג או לאכול ישר עם הידיים, ובעיקר ליהנות מאוד. הבשרים עזי טעם, תוצאה של כבישה ותיבול טובים (חיבבתי במיוחד את הברזאולה היבשה), אך לכל אחד מרקם, טמפרטורה וטעם שונים, מה שמגוון מאוד את ההתעסקות בצלחת, תוך שימוש בחרדל, קורינשונים, עלים ירוקים, צנוניות ובפרוסות הלחם הטרי והחם שנלווים אליה. אם תרצו תוכלו לחזק עם מיונז או איולי חזרת שזמינים בדוכן, וגם בצ'ייסר על חשבון הבית להשלמת הקונספט המזרח-אירופאי.

אם "מיטמרקט" מיתגה את עצמה – בכוונה או לא – כ"קצבייה צפונבונית", כזו שהיתה יכולה להתמקם בקלות במרכז העיר והלאה משם, "יידישע מאמע" היא כמעט קריצה הומוריסטית שלוקחת את זה רחוק יותר, סוג של אנטיתזה לדוכני השוק הקולניים והכאילו-אותנטיים שממשיכים להיפתח בו בקצב אינפלציוני. התוצאה המוצלחת מוכיחה שלא מדובר בגימיק בלבד, אלא בתוספת מבורכת ולגמרי מרעננת. זה אולי לא סקסי כמו עראייס, אבל לפעמים לא פחות טעים.

יידישע מאמע. יום טוב 3 (שוק הכרמל), תל אביב.
טל' 03-5173086. פתוח: שני-שישי 17:00-9:00.

אוכל בעמידה – כל הביקורות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות