טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההמבורגר של "GDB" מפזר לא מעט הבטחות. האם הוא עומד בהן?

מדובר כמעט בסימן היכר תל אביבי: שוב המבורגר חדש, שוב אבן גבירול, שוב תור ארוך. אז האם הקציצה של "GDB" מצדיקה את ההייפ ומתברגת היישר לצמרת העירונית? כן, אבל יש כמה דברים שמפריעים לה בדרך לשם

המבורגר "GDB"
אנטולי מיכאלו
70תגובות

לצפייה ברשימת הכתבות
שלכם בעמוד הארץ שלי

אי אפשר להסתובב באבן גבירול ולהביט בקהל הנוהר, הזולל, המשוטט, הנהנה, ולא לתהות – האם כל זה הולך להיגמר בקרוב? לא פצצה איראנית ולא קורונה סינית כי אם רכבת קלה, שהקו הירוק שלה עתיד לחתוך את הרחוב הכי שוקק וכיפי בתל אביב, לא לפני שהעבודות עליו יחפרו-יבלגנו-ישתקו אותו עד בלי היכר לשנים ארוכות. מספיק לראות מה קרה לאזור צומת מעריב, לגן החשמל ולשדרות ירושלים, כדי להבין את האובדן הפוטנציאלי ולהתבאס עוד לפני שהופעל פטיש האוויר הראשון. נתנחם בכך שבינתיים, לפחות, העסקים כרגיל.

ומה יותר עסקים כרגיל מאשר המבורגר חדש? כן, עוד אחד. לא אתפלא אם בחפירות הרכבת יגלו מתחת לאדמה שרידים של דיינרים עתיקים ומאובנים של קציצה בלחמנייה. וכאילו כדי להצדיק את ההשערה, לא רק שברדיוס של הקנדידט החדש – "GDB" שמו – אפשר למצוא כמה וכמה המבורגריות ודיינרים פופולריים, אלא שהוא עצמו הוקם בחלל שאכלס בשלוש השנים הקודמות שתי המבורגריות אחרות – "בורגר פקטורי אקספרס", שהתיימרה להציע חוויה כשרה, ולא כל כך הצליחה; ו"110 בורגר", הזרוע הזריזה והדקה של רשת "אגאדיר", שלא הצליחה להתעלות מול מזללות הסמאשבורגר הסמוכות, "עד העצם אקספרס" ו"קפטן".

"GDB", שהחל את דרכו בשנה האחרונה כדוכן פופ-אפ חד שבועי בשוק הכרמל וכעת מתמקם בדיינר משלו, הולך בכיוון אחר ואפילו נוסע נגד התנועה הנוכחית בז'אנר; לא עוד המבורגר קטן, מהיר, דק וטראשי, אלא כזה שמנסה להחזיר עטרה ליושנה – המבורגר שלוקח את עצמו מאוד ברצינות, מכוון גבוה ומנסה לשדר ארומה של איכות, אפילו גורמה.

"GDB". חפירות עתידיות עשויות לגלות מאובני המבורגרים קדומים
אנטולי מיכאלו

בשביל זה דואגים אנשי "GDB" – ג'ורג' עבדו וארתור קושניר מקצביית "ג'ורג' דה בף", שחברו לקבוצת "We Like You Too" (קפה נורדוי, נורדיניו, הבוטקה בשדרות בן ציון ובן גוריון) – להדגיש כמה דברים לגבי הקציצה של המקום (200 גרם): שהבשר שלה עובר יישון של 21 יום, שהיא נקצצת כסטייק ואינה עוברת אף תהליך נוסף בדרך לצלייתה, כשרק על גבי הגריל היא זוכה למעט תיבול.

הזמנו שתי ארוחות, "קלאסית" (המבורגר בלחמנייה רכה עם עגבנייה, חסה, מלפפון חמוץ, קטשופ ומיונז, בתוספת צ'יפס ושתייה; 61 שקל) ו"GDB" (המבורגר בלחמניית "רבי באן", עם צ'דר-גאודה, ארוגולה, חלפיניו, מיונז יפני ואיולי פלפלים, בתוספת צ'יפס ושתייה; 78 שקל), התאכזבנו – כמו כמה ממתינים לצידנו – ממחסור זמני באופציה הטבעונית (קציצת בטטה) וכן ניסינו גם את אופציית ה"סטייק וצ'יפס" המוצעת כאן, 150 גרם של סינטה מיושנת (79 שקל).

משמח לגלות שכל ענייני הקציצה לא התגלו כמילים ריקות בלבד, אלא כהבטחות שנענו בכל פרמטר אפשרי: במרקם הגס והקצוץ, בטעם העמוק, בתמהיל בשר-שומן המדויק, בתיבול המלח-פלפל העדין שאינו נספג פנימה אלא תומך בגרגריו מבחוץ, במעטה הצלוי באופן מושלם ומשאיר פנים ורדרד ונהדר. מדובר, כנראה, באחת מהקציצות הטובות בעיר – ולא הייתי זורק אותה מהמדרגות אם היתה טוענת לזכותה על הכתר.

המבורגר "GDB". קציצה נפלאה שנקברת תחת שלל מרכיבים
אנטולי מיכאלו

אלא שכאן מתגלה גם המלכוד של "GDB". למרות שיש להם ביד קציצה כל כך נפלאה, הרצון והיומרה להציע משהו שייתפש כאיכותי ומושקע קוברים אותה מתחת למרכיבים שאולי מעשירים את הביס ומעניקים תמורה גדולה יותר למחיר הלא נמוך, אך ללא ספק מטשטשים את הדומיננטיות של הבשר נטו.

בעוד שהאופציה הקלאסית היא בסדר גמור מהבחינה הזו, בגרסת הפרמיום חוברים יחד שלל אלמנטים עם רצונות, טעמים ומרקמים משלהם. אין לנו משהו נגד ארוגולה (אפילו בהמבורגר), חלפיניו אנחנו מחבבים פלוס, ואי אפשר לומר שכל זה לא היה טעים, אבל כן אפשר לתהות אם ההמבורגר הזה לא היה מרוויח את הערכתנו – ואף יותר – גם בלעדיהם. מיותרת במיוחד לטעמנו היא לחמניית ה"רבי באן", שמעוטרת במעין כיפה שחורה העשויה מאבקת שום – מעט טעם, הרבה פירורים, אבל כנראה מספיק לייקים באינסטגרם.

סטייק ב"GDB". פשטות לא זולה, אבל מנצחת
אנטולי מיכאלו

גם מנת הסטייק הוכיחה שעדיף ל"GDB" בלי חוכמות. למרות המחיר הגבוה למנת רחוב, זוהי אופציה חביבה שכמעט שאינה זמינה בעיר (מלבד, נגיד, "B12") – סטייק טוב והגון, שאפשר לאכול על הדרך מבלי להיכנס למסעדה, על כל הכרוך בכך. הוא היה עשוי נהדר, בשרני וחף כמעט משומן, והגיע פרוס כשעליו ענפי רוזמרין ושום קונפי ומתחתיו ערימת צ'יפס (שעליה, למרבה הצער הרגיל, אין מה להרחיב – מקלות דקים, תוצרת מסחרית קפואה; חבל שפה לא נרשמו השקעה ויומרה).

אל עיר ורחוב שבהם תור משתרך בדרך לדוכן אוכל הוא בבחינת סימן היכר, מצטרף עתה גם זה המוביל ל"GDB". אם ישכילו שם לשמור על האיכות הבסיסית הגבוהה, אפשר להניח שגם עם שוך עננת ההייפ הראשונית יהיו לא מעט שיאמצו בחדווה קבועה את ההמבורגר הזה. אולי אפילו כשאבק החפירות ישקע גם הוא.

GDB. אבן גבירול 22, תל אביב. פתוח: א'-ה' 23:00-17:00 (שעות הפעילות יורחבו בהמשך).

אוכל בעמידה – כל הביקורות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות